אובך וקרינה

אובך וקרינה

   הכל עובר לנו "ליד האוזניים", עד שאנחנו רואים בעיניים. אז - אנחנו נעצרים.

למידע נוסף על איך הקרינה מזיקה לנו, היכנסו ל"קורא בקרינה", בגוגל, ב- http://readrad.blogspot.co.il/

https://youtu.be/pIze4UuJ2_M

   בהמשך, נפרסם כאן מחקרים מדהימים על נזקי קרינת האנטנות, את מה שעובדי הבעל והאשרה (כסף ועוד כסף) מגדירים במשפטים מעורפלים, כגון: "לא הוכח עדיין קשר ישיר בין קרינה אלקטרומגנטית ל...".

איך בעצם הקרינה מזיק לנו - חלק שני

איך בעצם הקרינה מזיק לנו ? - חלק שני

3. שינויים בגלי המוח:

   המסרים של גלי המוח הנעשים באמצעות יונים (=אטומים הטעונים מטען חשמלי), ולא בשידור אלקטרונים כמו במערכות חשמל מעשה ידי אדם.  כתוצאה מספיגת קרינה חיצונית, משתבשים גלי המוח, ונגרמים סימפטומים המוכרים של עייפות ("מהעבודה"), כאבי ראש, דיכאון בילבול, חוסר התמצאות, אובדן זיכרון, הפרעות שינה, הפרעות ראייה, טיניטוס ("צילצולים" באוזניים), ועוד.

   ניסויים במתנדבים הראו שקרינות סלולריות חלשות שהיו בצפיפות הספק של 1  מיליוואט למ"ר,  כבר גרמו לשיבושים בגלי המוח. (בארץ התקן לדור השלישי של הסלולר, מתיר 1,000 מיליוואט למ"ר).

   מדענים ספרדים גילו, כי שיחה בת 2 דקות בטלפון סלולרי, יכולה לשנות את הפעילות החשמלית הטבעית של ילד למשך 4 שעות אחרי השיחה.

4. שיבוש בתיפקודם של יוני הסידן.

   ליונים (אטומים בעלי מטען חשמלי) של סידן יש חשיבות רבה בוויסות פעילויות רבות בתאים. החשיפה לקרינה, פוגעת בתעליות שבהן זורמים יונים אלו, וכמו כן, משבשת את הכמות, הפעולה והתפקוד שלהם. המוח למשל, מאבד יונים של סידן תוך דקות ספורות מתחילת החשיפה לקרינה.

יוני סידן והשפעתם על התאים:

  [ יוני סידן (⁺Ca²)  הכרחיים בין היתר, לפעילות העצבים,  להתכווצות שרירים, כולל שריר הלב, לחלוקת התא, להתפתחות ביצית, בהפעלת הפריה, ביצירת חלב-אם, בהתגרמות (בניה) העצמות, ובעוד פעילויות רבות. חשיפה לקרינה מגבירה את המסרים שמעבירים יוני סידן מחוץ לתא אל תוכו, ומפריעה לזרימת יוני הסידן דרך קרומי התאים. ההפרעה לזרימה, עלולה  לגרום לחלוקות תאים בלתי נשלטות, המתפתחות לסרטן, ולהקטין את כושר תאי החיסון ללחום בסרטן.]

   ליוני הסידן, יש תפקיד חשוב בייצוב וחיזוק פני השטח של קרומי התאים, (עובי הקרומים הוא בסך הכל 2 מולקולות),  וכשהם מתמעטים בהשפעת הקרינה – הקרומים נחלשים, ומתרחשת בהם דליפה פנימה. (בפנים התא – כמות יוני הסידן היא פי אלפים נמוכה מזו שקיימת מחוץ לתא). בזמן שמתרחשת דליפה - כמות בלתי נשלטת של יוני סידן חודרת פנימה - ובמצב זה - משתבשים בצורה דרמטית (!) תהליכים ביוכימיים רבים בתפקוד התא, ובחילוף החומרים (מטבוליזם).

יוני סידן והשפעתם על מערכת העצבים:

   תיפקודי המוח תלויים בהעברה סדירה של סיגנלים (אותות עצביים) דרך מסה של כ- 100 מיליארד תאי עצב (נאורונים). האותות מועברים על ידי מעבירים (מוליכים) עיצביים (נוירוטרנסמיטורים), דוגמת סרוטונין, אצטיל כולין, ודופאמין. בכל פעם שתא עצב משחרר מעבירים עצביים, הוא חייב לקלוט כמות קטנה של יוני סידן. בלי קליטתם, המוח, וכל מערכת העצבים לא יכולים לפעול באופן תקין. בזמן חשיפה לקרינה, כמות גדולה מדי של יוני סידן דולפת פנימה אל תוך תא העצב, וגורמת לו לשחרור מוקדם מדי של  המעבירים העצביים, ולשיבושם: (תיזמון לקוי, מסרים מיותרים או מזוייפים, מידע מוטעה המשוגר למוח, ועוד. (אגב, זו בין היתר, הסיבה לכך, שנהגים המדברים בסלולרי בזמן נהיגה, מעורבים פי 4 בתאונות דרכים, גם אם השתמשו בדיבורית).

השפעת הקרינה על  יוני סידן (+Ca2) בתאי העצבים, גורמת בזמן קצר ביותר, (תוך דקות ספורות) לירידה תלולה (!) ברמת המעבירים העצביים (neurotransmitters), כגון אצטילכולין סרוטונין, דופאמין ואחרים, ובכך, גורמים קשיים להעברת הסיגנל החשמלי בין תאי העצבים, לשיבושים בתיפקוד העצבים - ובפרט המוח, (וזה מתבטא בעיקר בילדים בירידת זיכרון וכושר למידה, ובדיכאון), ולירידה ביצירת הורמונים, כולל מלטונין (הורמון השינה), ותירוקסין (אחד מהורמוני בלוטת התריס, המסייע בוויסות חילוף החומרים).

   וכעת נסביר, מה נגרם כתוצאה מירידה ברמת המעבירים העצביים:

מחלות הקשורות לחוסר ב- אצטיל כולין:

[אצטיל כולין הוא שומר הלחות הטבעי של הגוף, וכשהוא חסר - הגוף מאבד לחות ומתייבש]. 

1.      דלקת מפרקים: כשהמוח "מתייבש" – הוא לא מסוגל עוד לווסת כראוי את פעילות המערכת החיסונית. כתוצאה מכך, גם המפרקים מתייבשים בטרם עת. הגוף מאבד את יכולת הסיכה, וכשהמפרקים לא "משומנים", נוצרת דלקת מפרקים.

2.      דלדול עצם (אוסטאופורוזיס): פגיעה (שכיחה) זו בשלד, מתפתחת במהלך שנים, והיא מכאיבה ומתישה, ויכולה לגרום בגילאים מבוגרים לסבל רב, ולמוות בטרם עת.

3.      טרשת נפוצה: טרשת נפוצה מתפרצת על פי רוב בקרב בני 20-40, ופגעת בעצבי הראיה, בחוט השדרה ובמוח, והם כוללים דיכאון, וירידה ביכולת הזיכרון, הקשב והתפישה.

אלצהיימר: אלצהיימר היא מחלה חשוכת מרפא. הנפגע הראשון במחלה הוא המח, לאחר שאזורים שלמים בו מתנוונים ומתים, ומשאירים את החולה ללא תאי העצב המאפשרים לבני אדם למידה ותפקוד קוגניטיבי. בדרגות חומרה קשות של המחלה, אדם עלול שלא לזכור מיהם בני משפחתו, והיכן הוא מתגורר. המחלה מחייבת מעורבות גדולה של כל בני המשפחה. בשבדיה למשל, גילו חולי אלצהיימר בקרב משתמשי סלולרי כבדים, בגילאים צעירים.  

מחלות הקשורות לחוסר בסרוטונין:

1.      הפרעות שינה, מצבי רוח, דיכאון. (בישראל יש כ-400 מתאבדים מידי שנה, וכ-6,000 ניסיונות להתאבד. כ-60% מהם נובעים מדיכאון).

2.      השתוקקות לסוכר, וסכרת מסוג 2.

3.      אנורקסיה, בולימיה, והתמכרות למגע מיני.

מחלות הקשורות לחוסר בדופמין:

   1.הפרעות קשב, אובדן שליטה, התמכרות (השתוקקות לחומרים שונים, המבטאת את תגובתו האוטומטית של הגוף להקלה זמנית).

  2. עליה במשקל: אין צורך לפרט על כמות הילדים והמבוגרים בעלי עודף משקל בחברה המערבית. עודף משקל  קשור לסכרת, בעיות בלב, יתר לחץ דם (הרוצח השקט), חוסר תפקוד מיני, ודיכאון. בעודף משקל הפרשת האינסולין גדלה פי 2-5. רמה גבוהה של אינסולין, הופכת ביעילות את הקלוריות שאנו צורכים לשומן, ונוצר מעגל קסמים של עליה גוברת והולכת במשקל. עודף משקל, קשור בקשר ישיר למחסור בויטמין D (כיוון שהוא מסיס בשומן),  וחוסר בויטמין חשוב זה, כרוך במחלות רבות. 

3. פרקינסון: פרקינסון, זה לא רק רעידות בידיים. מלבד ההפרעה התפקודית הקשה של המערכת המוטורית, פרקינסון גורם נזק מבני בלתי הפיך למוח. אם זכרוני לא מטעה אותי, יו"ר עמותת חולי הפרקינסון בארץ, הגדיר את המחלה, כ"קשה ממוות". בישראל יש כ-20,000 חולים. התרופות עולות אלפי שקלים בחודש, והמחלה חשוכת מרפא.

   מצבים הנגרמים כתוצאה ממחסור במלטונין:

 מלטונין הוא הורמון השינה (שיא ההפרשה שלו, היא בשעה 2 בלילה), המיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל בתחתית המוח, ומווסת תהליכים חשובים מאוד. הוא משחרר את הגוף ממצב של מתח, מווסת את הפרשת הורמוני המין (מה שיכול להסביר את התופעה של עקרות, כתוצאה מחשיפה לקרינה), ומווסת את מערכת החיסון. מלטונין הוא גם נוגד חימצון וצייד מעולה של רדיקלים חופשיים, הפועל כנוגד טבעי לסרטן. (חיות מעבדה שהיו חשופות לקרינה, וקיבלו מלטונין - כמעט שלא נפגעו). חשיפה לקרינה גורמת ירידה של עשרות אחוזים ביצור המלטונין, ובעיכוב פעולתו בתאים. ירידת רמות מלטונין קשורה גם בדיכאון, וכנראה גם בהפלות. בדיכאון והתאבדויות.

      לסיום, אספר, שמידי פעם במהלך שגרת החיים, אני נדרש לעמוד בתור בחנות לחומרי בניין, וכשניצבים קונים בתור לפני, אני מודד ובודק אם הם מקרינים (כלומר, הסלולרי שלהם מחובר לאינטרנט, או ווי פיי באמצעות תקשורת נתונים, או בלו טוס). ברוב המקרים, אני אומר להם: "אני אחרי האדם ההוא....", ומתרחק כ-4 מטר ויותר, על פי עוצמת הקרינה. כל אותם אנשים תמימים, ילדים ונערים, נשים עם תינוקות במינשא - חפים מידיעה על אודות מפלצת הקרינה הנמצאת בכיס בגדיהם, ומאכלת אט אט את גופם מבפנים, כמו דגי פיראנה מיקרוסקופיים. ברוב המקרים, כשהבריאות שלהם או של מי ממשפחתם  תתערער, הם לא יעלו כלל בדעתם, שיש קשר אמיץ בין המחלות והתסמינים שהם סובלים מהם, לקרינה, ובוודאי שלא - במקרים של בעיות התנהגות וקשיים בלמידה, בריכוז, ובמצבים נפשיים חריגים אצל נוער וילדים.

   פוסט זה, מוקדש להורים של 250 ילדים באשכול גנים בנתניה, שנמצא מול אנטנות סלולריות, ואשר מסרבים לפתוח את שנת הלימודים הבאה, ללא פתרון לקרינה המסוכנת. שמעתי ברשת ב' את נציגי המאבק, ומה שענה להם ד"ר סטיליאן גלברג, ראש אגף רעש וקרינה, במשרד להגנת הסביבה: "אני מוכן כסבא לנכדות, שהנכדות שלי יהיו בגנים האלה. אין שום סיכוי – אפילו לא קלוש – שמישהו יפגע". לדבריו, אין שום סיכוי (!) שהקרינה כפי שנמדדה בגני הילדים, מקורה באנטנות שנמצאות ממול, היות והאנטנות נמצאות במרחק של 50-60 מטרים, וההנחה אומרת, שאלומות הקרינה מכוונות למרחק, ולא משפיעה על הסביבה הקרובה. מדדתי  אנטנות ממרחק קצר לא פעם, והן מקרינות בהחלט. את הקרינה הנפלטת במרחק קצר, הוא מכנה: "כלום". חשבתי לתומי, שהאחראי על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, אמור להיות האביר הניצב על הסוס, עם כידון מחודד, וכולו אמור להיות לוחם-קרינה. ישנם כ- 6,000 מחקרים על קרינה, ובוודאי יש בהם כאלה הגורסים, שה"כלום" הזה , כשהוא מצטבר - גורם למחלות קשות, ותודה למהנדס רם דישון, שתומך בהורים.
                                                 שבת שלום לכולם.

  

בתמונה - אשכול הגנים ההולך ונבנה בצמוד לאנטנות, צילום שלומי שומכר, מתוך אתר קול השרון http://ksn.co.il/wp-content/uploads/2015/08/%D7%92%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו ? – חלק ראשון

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו ? - חלק ראשון

   [פוסט זה מוקדש לבכירי משרד החינוך, אשר מנסים בנחישות כבר כמה שנים, להכניס לכיתות של ילדינו ראוטרים, טאבלטים ומחשבים אלחוטיים, המפיצים קרינה מסוכנת].

   ננסה להסביר כאן בצורה פשוטה, חלק מהדרכים העיקריות,  שבהן הקרינה יוצרת נזקים בגוף האדם:

  1.  קרינה יוצרת בתוך דקות ספורות, כמות רבה של רדיקלים חופשיים.

     (רדיקלים  חופשיים = אטומים או מולקולות שיש  להם אלקטרון בלתי זוגי, והן משתדלות להשיג מיד את בן הזוג. אורך חייהן הוא אלפיות שנייה, והן  גונבות את האלקטרון החסר מתרכובת (מולקולה) שכנה, שהופכת בעצמה לרדיקאל חופשי. אובדן האלקטרון עלול לגרום לשינוי  במבנה התלת מימדי של המולקולה, ולהפחית או להשבית את פעולתה הכימית והביולוגית, וכאן – עיקר הנזק).

   שיבושים בתאים:

   אם תא רגיל מותקף כ-10,000 פעם ביום ע"י רדיקלים חופשיים, הרי שתא מוקרן, מותקף בכמות רבה מאוד (בניסוי בחולדות מעבדה מוקרנות, נמצאו  100,000 תקיפות  ביממה, בקירוב. הפיסיולוגיה של מוח חולדות, היא אותה פיסיולוגיה של בני-נוער). אנחנו יודעים, שאפילו שינוי של 1%בודד בכמות הרדיקלים החופשיים – כבר מפר את האיזון בגוף.

     רדיקלים חופשיים משבשים את הפקודות החשמליות שבעזרתם מתבצעים תהליכים כימיים בתאים. הם מחמצנים את מרכיבי התאים, (חלבונים, פחמימות, שומנים וחומצות הגרעין), והורסים את את קרומי התאים. (חימצון = שם התהליך שבו הרדיקל גונב אלקטרון למולקולה אחרת)

   כתוצאה מתקיפת הרדיקלים החופשיים, קרומי התאים נקרעים או מחוררים, ותהליך הכנסת המזון ופינוי הפסולת משתבש.

   רדיקלים חופשיים גורמים גם לשינויים ושברים בבסיסי ה- DNA, שמתבטאים בהכנסת שגיאות בסדר הבסיסים (=מוטציות), כמו בקרינה מייננת. (ההבדל הוא, שבקרינה בלתי מייננת, הרדיקלים נוצרים באופן בלתי ישיר, אבל פגיעתם קשה). פגיעה ב- DNA יכולה לגרום כמובן להתפתחות גידולים סרטניים, וכן לנזק מידי בפריון,  ולנזק גנטי העלול להתבטא בילדים, בנכדים, או בדורות הבאים. הטיפול בבן משפחה פגוע, יכול להיות מורכב מאוד, ויכול לדרוש משאבים חומריים ונפשיים גדולים.

   מערכת העצבים, ובעיקר המוח, הם מהרגישים ביותר לפגיעות הרדיקלים. כידוע, תאי עצב  גדלים יותר לאט מתאי מערכות אחרות, וגם מתאוששים מפגיעות יותר לאט מתאים אחרים. המעטפת השומנית של תאי העצבים פגיעה מאד לנזק הרדיקלים, שמתפתח עם הזמן למחלות נאורולוגיות קשות בטרם עת, כגון: טרשת נפוצה, ALS, ועוד, אבל גם מערכות אחרות ניפגעות קשה מהרדיקלים, ומתפתחות דלקת המיפרקים, שיגרון, טרשת נפוצה, מחלות מערכת החיסון, כגון אלרגיות, ומחלות אוטואימוניות  (=של חיסון עצמי), בהן הגוף מתחיל לייצר נוגדנים נגד מרכיביו עצמו, עד שניגרם כשל של המערכת. בנוסף להן מתפתחות מחלות כבד, כליות, וריאות, מחלות הלב וכלי הדם (כמפורט בעמוד הבא), ובמערכת העיכול מופיעים במעי הגס כיבים, וסרטן, וזו רק רשימה חלקית. 

   הרדיקלים גורמים גם להפעלה של גנים קדם מסרטנים (הקשורים בחלוקה נורמלית של תאים), וביטויים לעתים גדל, עד שגורמים לחלוקות תאים בלתי נשלטות, דהיינו לסרטן. השפעה זו נמדדה תוך דקות ספורות מתחילת פגיעת הקרינה.

  

   הרדיקלים מדכאים את תאי מערכת החיסון.

   הרדיקלים החופשיים מחמצנים את שומני הדם ואת הכולסטרול, ובכך מאיצים התפתחות טרשת עורקים המעלה את לחץ הדם, ומקדמת את מחלות הלב. הכולסטרול שעבר חימצון - אינו מוכר יותר על ידי הגוף,  ולכן הוא נבלע על ידי התאים של מערכת החיסון, והם "מתישבים" על הדפנות הפנימיות של העורקים. נפח העורקים קטן, ולחץ הדם עולה. הלב – צריך להתאמץ כדי לדחוף את הדם, ושריר הלב מתעבה. נוצרים הפרעות קצב, ומתפתחות מחלות לב וכלי דם, כלומר; דפנות העורקים נפגעות, ונוצר פקיק (התעבות שחוסמת כלי דם) הגורם להתקף לב, או תסחיף (חלק מהעורקים נפרד, ומשייט בזרם הדם), שעלול לגרום לסתימת כלי דם קטנים וליצור שבץ הגורם לחוסר תפקוד, שיתוק, עיוורון ואפילו מוות, או לשטפי דם. אם קורה שטף דם במוח – מצטבר שם דם, שלוחץ על המוח, וגורם לחוסר תפקוד, שיתוק, ואפילו מוות.    

   הרדיקלים מחמצנים ותוקפים את הכליות, וגורמים להם מחלות שונות.

   

   לסיכום, רדיקלים גורמים ומקדמים תחלואים משמעותיים, המתבטאים בהכרה מעורפלת, פגיעות מוטוריות, פגיעה בתפקוד העצבים והשרירים, ניוון רשתית וקרנית  העיניים, קטרקט, פגיעות במפרקים, ובמערכות גוף רבות אחרות, בפרט במערכת החיסון (מחלות כשל חיסוני), עד להתפתחות מחלות תלויות-גיל שונות, כולל מחלות סרטן (מסוגים רבים), אלצהיימר ופרקינסון, מחלות עצבים, מחלות לב וכלי דם, וסוכרת. כל אלו, גורמים לחוסר תפקוד ונכות, ומלווים בסבל רב, טיפולים קשים, הוצאות ענק, ומוות בטרם עת.

   הקרינה גם מייצבת חלק מהרדיקלים החופשיים, ומאריכה בכך את זמן פעולתם ואת נזקיהם.

   אגב, בנוגע לסרטן - ישנו מנגנון המשמיד תאים טרום סרטניים, אולם הרדיקלים החופשיים משבשים מנגנון זה.

   כמו כן, רדיקלים מוציאים יונים של סידן מהתאים, ופוגעים בהם, ולעומת זאת – מוסיפים יונים של סידן לתאים הטרום סרטניים, ומחזקים אותם. (יונים = אטומים או מולקולות, הנושאים מטען חשמלי).

   2.  קרינה מפעילה תוך דקות, גנים שלא לצורך.

   הקרינה מפעילה למשל, גנים קדם-מסרטנים, וכן גנים המיועדים להפעיל חלבונים למצבי הלם וחום, שמטרתם לעזור ולתמוך בחלבונים רגילים לתפקד במצבים לא רגילים של חום, קרינה, או חדירת מזהמים כימיים או ביולוגיים. כשחלבוני הלם חום אלו נמצאים בפעולה ממושכת,  הם מאפשרים לתאים שה DNA שלהם נפגע (ועלולים לעבור התמרה סרטנית) להמשיך ולהתחלק, ולהתחמק ממסלול של 'מוות מתוכנן' על ידי הגוף, וכך, יכול תא סרטני המתרבה עם הזמן, ליצור גידול סרטני.

        כמו כן, במצב זה – הגנים המפעילים את חלבוני הלם חום, פוגעים במחסום דם-מוח (BBB), המפריד בין הדם למוח. מחסום זה, בנוי מתאים (אנדותל) המצפים את דופן כלי הדם, הממוקמים ברקמת המוח בצורה צפופה יותר, לעומת שאר הגוף. מחסום זה מייצב את הנוזלים המקיפים את המוח, ומונע בצורה סלקטיבית מחומרים רעילים, תרופות וחלבונים בזרם הדם, מלהגיע אל המוח. הפגיעה נגרמת על ידי כך, שקירות התאים בכלי הדם, אשר יוצרים את המחסום – מתכווצים, והמעבר בנימים גדל. הפלאזמה (נוזל הדם) יוצאת מהנימים, ומצטברת בחללי המוח, וכך נחשף המוח לחדירת מזהמים, ועולה הסיכון להתפתחות סרטן במוח. כשפריצה זו משמעותית, היא גורמת לכאבי ראש אצל האדם.
   
   אם למשל אנחנו חשופים לפליטה ממכוניות,  זיהום אוויר, עישון, חומרי הדברה, תרופות, תוספים כימיים במזון או בשתיה (פלואור, באדיבות משרד הבריאות) - כל אלו חודרים ישר למוח, בזמן שנפרץ המחסום. אם אנחנו משלבים עישון (עם כל החומרים המסרטנים שבו) עם שתיית אלכוהול - מצבינו חמור אף יותר, היות שבין היתר, האלכוהול ממיס את רכיבי העשן בחלל הפה, והם נספגים בגוף.
   
    ככלל, שילוב של קרינה וחשיפה למזהמים כימיים ואחרים, מגבירה מאוד מאוד, את הנזק הכולל לגוף.

    פריצת המחסום  BBBיכולה להסביר את ריבוי המקרים של שבץ מוחי באנשים צעירים יחסית, באזורים של צבר סרטני (מקרי סרטן רבים מסביב למיקום של אנטנות סלולריות), כמו למשל בצבר הסרטני שנמצא בכפר עוספיא. 

  

   בסרטון להלן, תוכלו לשמוע את ד"ר זמיר שליט"א, שהוא מיקרוביולוג, ומומחה מספר אחד בארץ לנזקי קרינה. איכות השמע בסרטון - גרועה, אבל המידע שיש בו מקיף ומדהים. בדקה 39:24 תוכלו לראות את מפת עוספיא, ועליה נראים מיקומי האנטנות הסלולריות,  ובהתאמה גמורה – את מיקומי הבתים של חולים שלקו בסרטן (350 איש, נכון לשנת 2010).

   המקרה בעוספיא הוא רק דוגמה (אם כי חמורה מאוד) לצברים סרטניים הקיימים בכל מקום שיש אנטנות, בארץ ובעולם.

      מביא דוגמה מסיפור ששמעתי לפני שבוע:

   אדם במקצוע פרא רפואי,  מספר לי שהוא גר בשכונת עין איברהים, באום אל פאחם.  שכנים שלו אומרים לו: "אני מקבל מחברת הסלולר 4,000 שקל על הצבת האנטנה, למה שאוותר על זה"? קיימת גם  בירכתי השכונה אנטנה סלולרית של פרטנר, בעוצמה מדהימה של 179 מיליוואט למ"ר, ואני יודע ממה שמדדתי בעבר, שרמת הקרינה המופיעה במפת המשרד לאיכות הסביבה אינה משקפת כלל את רמת הקרינה במציאות. "יש לנו 20 ילדים חולי סרטן שמטופלים בשניידר", הוא מספר לי. לא בדקתי אם זה מדויק, אבל גם אם הוא מגזים – זה עדיין נורא.

       

   הכתוב בפוסט הנ"ל, מבוסס על פרסומי ד"ר זמיר שליט"א, ועל המידע מהספר "הסלולרי, לא מה שחשבת! המידע שמוסתר מהציבור". מי שמתעניין במידע שימושי נוסף – מוזמן להיכנס לאתר היסודי והמקיף "ללא קרינה בשבילך", בקישור: http://www.norad4u.co.il/home

                                                               שתפו במידע זה את יקיריכם. תודה, ושבת שלום לכולם.

בסרט הזה, כבר היינו. אנחנו גיבורי הסרט

בסרט הזה, כבר היינו. אנחנו גיבורי הסרט

   בסרט הבא ניסיתי להקיף ולמצות את נושא הקרינה המסוכנת. בגלל החשיבות, המורכבות וגודל הנושא, יצא סרט ארוך, אבל "ירדנו למכסימום".  כיוון שכך, לא נאריך בהסברים. בפוסט הבא, נדבר על – איך בעצם הקרינה מזיקה לגוף.

   תודה לעמיר בורנשטיין על הצילום, העריכה, הייעוץ, והעמל שהשקיע כדי לעזור.

   בואו להרחיב ידע בנושא חשוב זה. היכנסו לבלוג: קורא בקרינה (http://readrad.blogspot.co.il/), ושתפו את יקיריכם.

                                                  תודה, ושבת שלום.

להלן הסרט: https://www.youtube.com/watch?v=cp6iyihOZBM&feature=youtu.be

היי, אל תישארו מאחור, העולם מתקדם, אנחנו כבר ממש לקראת הסוף

היי, אל תישארו מאחור, העולם מתקדם, אנחנו כבר ממש לקראת הסוף

   אל תישארו מאחור, עם הטבע, הפשטות, וכל הדברים הפרימיטיביים האלה... תתקדמו !

   אני קורא ב"ישראל היום", במדור לייף סטייל, כתבה תחת השם: "חפצים שאתם חייבים", ולהלן תיאורם:

   גאדג'ט (חפיץ) ראשון מסוגו בישראל(!) וראוי (!) CarFi , זהו למעשה מודם אלחוטי נייד, שמתחבר למצת הרכב, ויוצר במכונית רשת אלחוטית, שתומכת בחיבור ל 10 מכשירים לאינטרנט, המאפשר לכל הטאבלטים של כל הנוסעים להתחבר בנוחות וביעילות לרשת האינטרנט, בעיקר אלו של הילדים  שרוצים להמשיך לגלוש ולשחק את המשחקים שלהם גם בנסיעות וגם בטבע (!) (הוא יוצר רשת אלחוטית בטווח של 10-5 מטר. מה צריך יותר מזה ? אפשר להתקדם גם לסמארטפון, שניתן לצפות בו בתלת מימד,  אפשר ללבוש את הבגדים מהאריג המיוחד שפיתחו גוגל וLevi's, שבתוכו משולבים סיבים מוליכים מיוחדים, שהופכים אותו למשטח מגע.  אפשר להתקין מסכים אלחוטיים ברכב, לילדים מאחור (מה, לא נשקיע בילדים?).

   אני קורא בידיעות אחרונות, כתבת נכבדת, שמספרת על בנה: "תראו כמה הילד מוכשר, בן שנה וכבר יודע לתפעל את האייפד לבד". האייפד הפך לבייביסיטר של המשפחה...  אגב, אפילו משרד החינוך מצטט מחקר המדבר על חשיבות החינוך הטכנולוגי. (הוא רק לא מספר לנו, שהמחקר נערך במימון אינטל, (יצרנית מעבדי המחשבים), סיסקו, (שמייצרת ציוד לוויפיי), ומייקרוסופט).

  

   יוצא לי להכיר את הפגועים הראשונים של הקרינה.

   בעל חנות בפרדס חנה: "כל פעם שאני מפעיל את הבלוטוס באוטו, אני מרגיש הפרעה בראש, אתה חושב שזה קשור לקרינה"? "כן ידיד, אתה רגיש לקרינה בדרגה קלה".

   אני מבקר חבר טוב בשכונת גאולה (החרדית) בירושלים. הוא מבקש עזרה. בעבר, ניסה מודם עם ראוטר אלחוטי, והתחיל להרגיש כאב חד בבטן התחתונה. גם כשהרחיק את הראוטר 3 מטרים -  זה לא עזר. לבסוף, עבר לרשת קווית, והבעייה נפתרה. הוא יודע שהוא רגיש, והוא  עדיין מוטרד מקרינה. אני מתחיל לבדוק, וקורא במטבח קרינה של  1 מיליוואט למ"ר. עובר לחדר השני, הקרינה עולה. עובר לחדר השלישי, רואה בסיס יתום של טלפון אלחוטי, עם קרינה מטורפת. אני תולש ממנו את חוט החשמל,  ומסביר לו, שעוצמת הקרינה כל כך חזקה, שהיא עוברת דרך שני קירות, ועדיין גבוהה מאוד. 

   בחדר נוכחת קרובת משפחה עם ילדתה הקטנה. היא מספרת לי,  שהטלפון האלחוטי ציצלצל, והיא ענתה לטלפון, אבל שכחה להחזיר את המכשיר לעריסה. הבהרתי להם עד כמה הטלפון הזה מסוכן, ועברנו לשוחח על קרינה. "אצלי בסלולארי אין קרינה", היא מסבירה לי. "יש אצלי מדבקה מיוחדת של מגן דוד, וידוע הוא, שהסמל הזה מבטל כל קרינה". אני מציע לה שנבדוק. (יש לה טלפון מסוג "כשר", שבדרך כלל מוציא קרינה גבוהה ביותר). היא מחייגת למספר כלשהוא. אני מודד, מבקש ממנה לסגור, וצועק לילדה שלה: "תתרחקי מהר". מד הקרינה מראה מעל 1,000 מיליוואט למ"ר. אנחנו ממשיכים לשוחח על קרינה, והיא שואלת "אז למה לא מספרים לנו על זה"?

   אני יוצא החוצה לרחוב הראשי (רחוב מלכי ישראל). אנשים ונשים פוסעים כשסלולארי תחוב באוזניהם. במקום שאני מודד, הרחוב  מוצף קרינה מאנטנות בלתי נראות בגגות, יתכן שאלה "מתקני גישה". להלן סרטון על אנטנות סמויות:

https://youtu.be/5UrUdMjFXSY?t=110

https://youtu.be/TJeLk1wl1Ac

   אין לי ספק, שביום שיוודעו סכנות הקרינה, משתמשי הציוד האלחוטי מקרב האוכלוסיה הדתית, ירחקו ממנו, ולו רק בגלל  הציווי האלוהי: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

  חברה טובה מחדרה פתחה עסק לפני 4 חודשים. היא סובלת מצילצולים באוזניים, בדרגה עוצמה  7 מתוך 10. ("ביום, אני מתעלמת מזה, אבל בלילה, כשיש שקט, אני ממש שומעת את זה").  היא מספרת לי על שעות של שיחות בסלולרי, עם לקוחות,  ואני גם מוצא אצלה ראוטר אלחוטי של אורנג', שמשדר בעוצמה די גדולה. כמובן, שיש לה לפ-טופ אלחוטי, וגם הבת שלה קיבלה לאחרונה סמארטפון . צילצול באוזניים הוא סימפטום קאלסי של רגישות לקרינה (אם כי, זה יכול גם לנבוע מסיבות אחרות ). הבת שלה מספרת לי, שלכל ילדי הכיתה ( לבד מאחד) יש סמארטפונים, ומידי פעם נשמע צילצול בכיתה, אבל הם לא עונים. "בטח שהם מחוברים לאינטרנט". היא לא רצתה לקנות לה סמארטפון, אבל נכנעה ללחץ החברתי, ועכשיו היא מתחרטת.

אני רואה סביבי מקרים מצערים אחרים:

   אישה עולה איתי במעלית במרפאת מכבי בחדרה. היא מסיעה תינוקת בעגלה, והבן שלה עם סלולארי. המעלית מוצפת קרינה. אני אומר לו: "יש פה קרינה גבוהה, אתה מחובר לאינטרנט, נכון"? כן, הוא מאשר לי. "זה מזיק לילדה שלי"? היא שואלת, "כן, מזיק מאוד". אני רואה  בקניון, אימא נושאת תינוק על כתפה, ומצמידה אליו לראש טלפון סלולארי, תוך כדי שיחה. אני רואה "בית-טבע", שמוכר מזון בריאות, וליד המוכרות 2 טלפונים אלחוטיים שמקרינים אותן בעוצמה. הצלתי מוכרת אחת ברחוב צה"ל בחדרה, מטלפון אלחוטי שהקרין אותה בעוצמה רבה ליד המקום שבו ישבה. היא גם סיפרה לי, שהבית שלה בחדרה, נמצא ליד התחנה המרכזית, ממש ממול האנטנות, אבל מודדי הקרינה מהמשרד להגנת הסביבה אמרו לה, שאין לה מה לדאוג! - זה מה שאני אוהב אצל המודדים שלהם -  את העקביות ואת היציבות !  תמיד (כמעט) הקרינה אצלם נמוכה מאוד, וכמובן עומדת בתקן ! (הסברנו כבר בעבר מדוע הם טוענים את זה). אני נכנס למירפאת ילדים בכפר ויתקין, רואה 5 אימהות יושבות בחדר ההמתנה עם פעוטות ותינוקות, ובידם הימנית - 20 סנטימטרים מיקיר נפשם - נמצא ידידו הטוב ביותר של האדם (זה שהדיח את הכלב מהתואר הזה) – הסמארטפון. כיוון שאני די בטוח, שכל המכשירים שלהם מחוברים לאינטרנט, הרי שגופם של פעוטות ותינוקות אלו מוצף ברדיקלים חופשיים, מחסום הדם-מוח שלהם נפרץ, והמוח נפגע מרעלנים וחומרים כימיים שזורמים בגוף. ב- DNA בתאים שלהם נוצרים שברים, רמת המוליכים העיצביים שלהם יורדת בתלילות, וגלי המוח שלהם משתבשים.

   החיים שלנו, הם חוויה חד-פעמית, והם גם יסתיימו מתישהו. בואו לא נקצר אותם על ידי היכנעות למניפולציות מתוחכמות של אנשי מכירות, שמבטיחים לנו "חוויית גלישה, והצטרפות לאושר הטכנולוגי הקולקטיבי". אנשי מכירות אלו  – לא מכירים בעצם את נזקי הקרינה, אולם הגופים הכלכליים שעומדים מאחוריהם, וגורפים מליארדי דולרים, מוליכים אותנו בכחש ובכזב. הם ושותפיהם הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות הרלבנטיים. הם אמנם יתרמו לנו אושר דיגיטאלי זמני, שאחריו יזריקו לנו כימותרפיה, יקרינו אותנו, ויבתרו אותנו על שולחן הניתוחים. אנחנו עלולים לסבול ממחלות קשות, מכאבים איומים, וממגבלות תנועה חמורות. אנחנו נקלל את יום לידתינו, אבל גם למות – לא נוכל. הילדים שלנו – אם ימשיכו בנתיב ה"התקדמות" שאנו סוללים – יסבלו שבעתיים. חלק מהנזקים – כבר לא נוכל לתקן. התקדמנו מאוד. אנחנו כבר ממש לקראת הסוף,  אבל עדיין יש לנו זמן. הצילו !

  

  

קרינה – הסיפור ממוסקווה, ואיך זה קשור לילד שלך

קרינה – הסיפור ממוסקווה, ואיך זה קשור לילד שלך

   את הסיפור שאביא לפניכם,  אני קורא מהספר של איריס עצמון – "הסלולרי, לא מה שחשבת, המידע שמוסתר מהציבור". הספר, בן 700 עמודים, וקרוב למשקל של 1 קילוגרם, יכול לשמש אלמנט מצויין, כדי לחבוט בו על כל גולגולת של מכחיש נזקי קרינה. ספר מקיף, מפורט ומרתק. אם אתם מתכוונים לתת מתנה למישהו, ולרשום לו בכרטיס הברכה "בריאות, ואריכות ימים", מוטב שתקנו לו את הספר הזה, שממש יוסיף לו בריאות ואריכות ימים. ספר שיגרום לו למלמל: "לא ייאמן...אי אפשר להאמין...".

   כיוון שהיום הוא היום הארוך ביותר בשנה, ואורך הפוסט בהתאם, אנסה לתמצת: הסיפור מתחיל בשנת 1959, כשריצ'ארד ניקסון, שהיה אז סגן נשיא ארה"ב, הגיע לביקור באיחוד הסובייטי. המודיעין האמריקאי ידע שהסובייטים מכוונים קרן של אות מיקרוגל לכיוון השגרירות. (גלי "מיקרוגל", הם כינוי לגלים המשמשים לתנור מיקרוגל, טלפונים  סלולריים, ומכ"ם). גורמי המודיעין האמריקאים יזמו פרוייקט סודי, לשם חקירת מהות הקרינה והשפעותיה – פחות לשם הבנת השפות בריאותיות, ויותר כדי לשרת את הביטחון הלאומי, ולגלות טכנולוגיות ריגול. הם מדדו וחקרו, אבל לא גילו לשגרירים ולבני משפחותיהם שהם מוקרנים, והסתירו זאת במשך 10 שנים. במקביל, הם ערכו בדיקות רפואיות בתירוצים שונים, כדי לקדם את המחקר, ושיקרו לצוות השגרירות, כדי להסתיר את מטרתו. הם ניסו קרינה דומה על שימפנזים, וגילו, שאחרי שבועיים הם הפסיקו כליל לתפקד. למרות שרמת הקרינה הייתה הרבה מתחת ל"רמה הבטוחה" של התקן האמריקאי, זה לא גרם להם לשנות את התקן. (מה שלא הורג מיד – סימן שזה בסדר גמור). החוקרים היו מוטרדים מכך, שלאות המשודר היו תכונות של מודולציה.

   מודולציה, בעברית "איפנון", הוא תיאור מצב של תדר נמוך הנישא על גבי תדר גבוה. זהו המפתח להעברת מידע על ידי שדות אלקטרומגנטיים. המידע או הצליל "נוסעים" על תדר גבוה, ומשודרים לנקודת היעד. המקלט – לוקח מהגל הנושא  רק את הצליל או את התמונה. הבעיה היא, שתדרים נמוכים (גם הם) גורמים לנזק ביולוגי, היות והגוף שלנו מתפקד ועובד בעזרת  תדרים נמוכים. שידורי רדיו וטלביזיה וכן טלפונים סלולריים ואלחוטיים, פועלים ב"מודולציה".

  לבסוף, התפוצצה פרשת הקרינה בשגרירו,  בקול רעש גדול. חלק מהממצאים הועלמו, וחלק מהמעורבים בדבר הושתקו.

    בוא נראה מה קרה למעורבים שנטלו חלק בניסוי ללא ידיעתם. 407 אנשים נבדקו בשגרירות. אצל שליש מהם נמצאה ספירת תאי דם לבנים גבוהה ב-49 אחוזים (בגלל שהגוף מרגיש מותקף. מ.ב.א.). השגריר וולטר סטסל, פיתח מחלת דם נדירה הדומה ללוקמיה, וסבל מכאבי ראש ומדימומים באוזניים. שניים מהשגרירים שקדמו לו מתו מסרטן. נתגלו 16 מקרים של סרטן שד. 3 ילדים פיתחו חריגות בדם, שני מקרים של תוספתן מנוקב, 4 מקרים של דלקת התוספתן (אברי הקיבה פגיעים במיוחד לקרינת מיקרוגל), כמו כן, נמצאה רמה גבוהה של מקרי קוליטיס ואולקוס.

   כשהתפוצצה הפרשה, נחשפו מקרים רבים שהוסתרו מהציבור בארה"ב, למשל על קשר בין שדה מגנטי גבוה, לשומנים בדם, בין עבודה בציוד הפולט קרינת מיקרוגל, למחלות לב, בין תסמונת דאון לחשיפה אינטנסיבית של ההורים למכ"ם, ועוד ועוד. כמובן שהצבא האמריקאי טישטש, היסווה, ועימעם את כל מה שהיה יכול. 

   מה היתה צפיפות ההספק (עוצמה) של ההקרנה על השגרירות? 

האמריקאים גילו שמדובר בקרינה בצפיפות הספק של 1-240 מיליוואט למ"ר, ובמשך הזמן 20-100 מיליוואט למ"ר. ד"ר זמיר שליט"א כותב (http://www.zamirshalita.com/rf-hazards/dev-rf-injuries) שעוצמת השידור שהגיע לחלון השגריר, היתה רוב הזמן רק  50 מיליוואט למ"ר. (בהשוואה ל-"סף הסביבתי" 1,000 , התקף כיום בישראל). מהנדס אלקטרוני רוסי (ששמו שמור אצלו), שעלה לישראל, השתתף בהקרנת שגרירות ארה"ב במוסקווה,  ואישר את הפרטים דלעיל. 

 האמת היא, שהתכוונתי לכתוב היום על נושא אחר, אבל מחזה זוועה שראיתי ביום חמישי האחרון באור עקיבא, שינה לי את התכניות. הלכתי לקניון לרכוש נעליים, ובעודי צועד ברחוב הראשי, מצאתי קרינה גבוהה. מדדתי, והרי התוצאה לפניכם   :https://www.youtube.com/watch?v=IZES7hTGQMo

   

כיוון שאני מודד במד קרינה ביתי, המתביית על תדר אחד (הגבוה מביניהם), אני יודע שהעוצמה האמיתית גבוהה יותר. ואכן, במפת האנטנות של המשרד להגנת הסביבה, אני מוצא, שאנטנה של פרטנר משדרת משם בעוצמה של 462 מיליוואט למ"ר: (http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Pages/Cellular_Facilities.aspx)

  אני גם יודע שהנתונים במפת המשרד להגנת הסביבה לא תמיד מדוייקים.  (תוכלו לראות בסרטון שצילמתי בחדרה, ש"לא מדוייקים" זו הגדרה עדינה:

   אין לי שום ספק שרבים מהדיירים המתגוררים בחדרים הנשקפים לאנטנות, עלולים לחלות במחלות קשות. מר שמחה יוסיפוב, ראש העיר אור עקיבא – אייכה?

   גם בעיר חדרה הסמוכה, יש מחזות דומים, וגם במושבה שלנו (פרדס חנה), יש ריכוז מדאיג של אנטנות בלב המושבה, (אבל לשם כך, נקדיש פוסט מיוחד). אם נדבר בצורה יבשה (וכואבת), הרי שכל נוכחות של אנטנות במרכז אוכלוסייה, תגדיל בטרם-עת את הגודל המתוכנן של בית הקברות המקומי.

   לעומת זאת, תוכלו לראות בתמונה  הבאה מחזה נדיר. נדיר כמעט, כמו לראות את הזוהר הצפוני. מגדל מים במרכז קיסריה, שהיו עליו אנטנות עד לפני כמה חודשים, והנה – נעלמו. מסתבר, שכשהתושבים רוצים מאוד – הכל אפשרי.

   ניתן להתגונן מקרינת אנטנות. בראש וראשונה – להתרחק. להימצא בחדרים רחוקים ממקור הקרינה, ובשלב שני – להתמגן. ישנם ציפויי חלונות, רשתות, צבע חיצוני נגד קרינה, ועוד.

   הדיירים החשופים לקרינה, יכולים לתבוע מהרשות המקומית שאישרה את הימצאות האנטנות – פיצוי על ירידת ערך הנכס שלהם (15% בקירוב), הצרה היא, שהמודעות לקרינה כל כך נמוכה, עד שלא המוכרים ולא הקונים יחשבו על זה בכלל. גם את המחלות שיפקדו אותם – הם לא יקשרו  לקרינה.

   אם שפר מזלכם, והבית שלכם לא סמוך לאנטנות, אתם יכולים להיות רגועים? כלל וכלל לא. רוב הקרינה שאנו חשופים לה, נמצאת ברגע זה לידכם, על השולחן, ליד המיטה, בכיס החולצה, בילקוט של הילד שלכם.

   בשבוע שעבר, אני נכנס לחנות ברחוב הדקלים בפרדס חנה. אני מרגיש את הקרינה מהטלפון האלחוטי, ומסביר למוכר, ולחבר שלו שניצב על ידו, על עוצמת  הקרינה ועל הנזק שלה. "מה אתה מדבר לי על טלפון אלחוטי – תסתכל - יש פה ממול אנטנות". אני אומר לו "בוא אחרי". מוציא אותו החוצה, מכוון את מד הקרינה אל האנטנות שעל הגג ממול, ומראה לו "8 מיליוואט למ"ר, אתה רואה"? ואז, אני מכניס אותו אל החנות, מצמיד את מד הקרינה אל הטלפון האלחוטי, ומראה לו 150 מיליוואט למ"ר. חבר של המוכר נדהם. המוכר, מילמל משהו על "בין כה נמות בסוף...". למחרת, הזדמנתי לאותו מקום. המוכר קידם את פני ב"ניתקנו את האלחוטי". ההגיון ניצח.

   אנחנו חשופים לקרינה רבת עוצמה בתוך חללי המגורים והמקומות שבהם אנחנו חיים. המקרינים החמורים בעיני, הם הרוב (המוחלט) של הטלפונים האלחוטיים. בדרגה דומה, נמצא את ה טלפונים סלולריים מחוברי האינטרנט ע"י ווי פיי, או חיבור ל"תקשורת נתונים", של חברת הסלולר. שניהם מקרינים כל הזמן בעוצמה אדירה. מי שלא רואה, פוטר אותי בחצי חיוך. מי שרואה את צג מד הקרינה – מאבד מיד את הספקנות. אין לי ספק, שהקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולרים המחוברים לאינטרנט, עולה בעוצמתה על זו ששודרה ע"י הסובייטים לשגרירות האמריקאית.  

    קשה מאוד לשנות הרגלים לילדים שקיבלו כבר טלפונים סלולריים, ופיתחו תלות והתמכרות למסכים. יתכן, שאצל ילדים שעדיין לא קיבלו – הדבר יותר קל. הדבר כרוך במערכה כבדה, אבל בראש וראשונה, נחוץ כאן שיכנוע עמוק של ההורים, אודות הנזק הנגרם.

   הגורם השלישי בדרגת העוצמה, הם הראוטרים (נתבים) האלחוטיים. הביתיים – שמקרינים פחות (גם כאן, יש כאלה עוצמתיים מאוד), והראוטרים החזקים יותר, למקומות ציבוריים.

   אם בבית – איש איש עושה כרצונו, הרי שבבתי הספר, משרד החינוך מכניס ודוחף בעוצמה, את רעיון הכיתה המתוקשבת בצורה אלחוטית. אנחנו גם מבחינים בהתקוממות של ההורים נגד כוונת משרד החינוך, למכור להם את חתול הטאבלטים בשק החיפזון. בכמה בתי ספר, הניסוי נכשל, ובכמה מקומות – העירנות והספקנות המבורכת של ההורים, משהה את הפרוייקט. תודה לאל, שתכניות משרד החינוך בעת האחרונה, משתבשות או מתעכבות. אין לי ספק, שלאחר ש-500, או 1,000 ילדים יפתחו תסמינים של רגישות לקרינה - זעם ההורים יהפוך את תכניות משרד החינוך לעפר ואפר, אבל חבל על מי שישלמו את המחיר.

   האמת היא, שכשאנו שומעים על משרד ממשלתי, המנסה בכוח לשווק משהו מועיל לרווחת הציבור, אנחנו מתמלאים בחשדנות, אבל ... עדיין מוקדם מכדי לדבר על כך.

   אנחנו לא נדבר היום על מה עושים המסכים ליצירתיות, להרגלי החשיבה, ליחסי האנוש ולאמפתיה לזולת, אצל ילדים. לא נדבר על ההתמכרות הקשה (מאוד) למסכים. בעתיד – נדבר גם נדבר.

   רציתי להרחיב על "פריצת מחסום דם מוח", כתוצאה מקרינה, אבל השעה 5 לפנות בוקר, ולכן נדבר על זה בפעם אחרת. בקיצור נמרץ -  פריצת מחסום דם מוח, שנגרמת (בין היתר) מקרינה - גורמת לכימיקלים ולרעלים שנמצאים בגוף, להגיע אל המוח. אם יש בסביבה זיהום אוויר או כימיקלים – הם יגיעו בעקבות זאת אל המוח, ויפגעו בו בצורה ישירה. גם פלואוריד רעיל המתוכנן ע"י הממשלה לחזור אל המים שלנו – יגיע אל המוח. (אגב, פלואוריד מסרטן, פוגע בשיניים, מעלה בעשרות אחוזים סיכוי לשברים באגן, ועליו אמר ד"ר דין בארק, הכימאי הראשי של המוסד הלאומי לסרטן בארה"ב: "פלואוריד גורם ליותר מקרי מוות בבני אדם, ובאופן מהיר יותר מאשר כל כימיקל אחר", אבל על כך, (אולי) נדבר בפעם אחרת. אני מקווה שמר יעקב ליצמן (שאני מאוד מעריך אותו), ישנה את דעתו).

   אנחנו יודעים שילדים פגיעים יותר לקרינה ממבוגרים. בגוף – ב-40% יותר, ובגולגלת - פי 50. הגולגולת של ילדים דקה יותר, ומלאה יותר במים (שמושכים קרינה), גודל הגוגולת מתאים לחצי מאורך הגל של הקרינה. גם קרינות חלשות מהדהדות בחללים השונים (קופסת המוח, ארובות העיניים, מערות האף, חלל הפה), ועוצמתן גוברת.  מערכת החיסון אצל ילדים לא מפותחת מספיק, והתאים שלהם עדיין מתחלקים בקצב גבוה.

   לדוגמה, נביא שבריר מחקר על מידת חדירות המוח לקרינה, ילד- לעומת מבוגר:

החוקר, ד"ר אום גנדי, מדען בעל מוניטין מאוניברסיטת יוטה, (1996): היחידות: מיליוואט לק"ג .

מבוגר:       7.8 

ילד בן 10:  19.7

ילד בן 5:  33.1  

   לא דיברנו עוד על הפרעות התנהגות, אלימות, התמכרויות, דיכאון, התאבדויות, קשיי קשב וריכוז, וקשיי למידה הנגרמים מקרינה, אבל בעתיד נרחיב על כך.

   תודה לכל הקוראים, ולאיריס עצמון, על הספר החשוב.

    אם אתם מסכימים לנאמר - אנא שתפו את יקיריכם.

  

  

התגוננות מקרינה – בקיצור נמרץ

התגוננות מקרינה – בקיצור נמרץ

(תמצית למאותגרי קשב)

קרינה בתדר גבוה:

1.    הימנעו משימוש בכל דבר אלחוטי. אם אין לכם ברירה - שימרו מרחק. למרחק יש השפעה דרסטית על עוצמת הקרינה.

2.    אם כבר משתמשים בטלפון סלולרי – לדבר ברמקול או אוזנית אוויר, ולהרחיק אותו מהגוף (!!!). רצוי לא לדבר מתוך בית, בטח שלא מתוך ממ"ד, ובטח שלא מאוטובוס, או רכבת, והכי גרוע -  מעלית או מקום ללא קליטה. הקרינה מטפסת שם לשמים.

3.    סלולרי שמחובר לבלוטוס, ווי פיי, תקשורת נתונים או אינטרנט – מקרין כל הזמן בעוצמה רבה. צמצמו את השימוש בחיבורים אלחוטיים אלו למינימום.

4.    טלפון אלחוטי – לא להחזיק בבית (בכלל בכלל), ולא לדבר בו לעולם.

5.    ראוטר (נתב), יש להשתמש באופן קווי, ולכבות שידור אלחוטי. אם אין ברירה – להרחיק כמה שיותר.

6.    מרחקי ביטחון בשהייה ממושכת, למניעת נזק גדול:

א.    מאדם המשוחח בסלולרי: 2 מטר.

ב.     מטאבלט העובד במצב אלחוטי : 4 מטר.

ג.      מראוטר ביתי נמוך עוצמה, המשדר באופן אלחוטי: 6 מטר.

ד.     מטלפון סלולרי  המחובר לווי פיי, או לאינטרנט : 6 מטר.

ה.    מתנור מיקרוגל בפעולה: 5 מטר.

ו.       ילדים – להוסיף 1 מטר על המרחקים הנ"ל.

7.    הימנעו מקשר-עין ביניכם, לבין תורן של אנטנות סלולריות.

8.    דחו כמה שניתן את קניית הטלפון הסלולרי לילדים, ולמדו אותם את כללי הזהירות.

שדה מגנטי בתדר נמוך מאוד (קרינה בתדר נמוך):

1.    הרחיקו מהגוף חצי מטר - שנאים, מטענים המחוברים לחשמל, מנועים של מכונות כביסה, מקררים, או כל מנוע אחר, מכשירי רדיו, שעונים חשמליים. שימו לב – קרינה מסוג זה, עוברת בקלות דרך קירות, לכן – בידקו גם מעבר לקיר.

2.    התרחקו  מארון חשמל (ביתי) לפחות 1 מטר, בשהייה ממושכת.

הערות:

1.    אין לראות בנאמר לעיל  המלצות מחייבות או תקן מחייב, ומי שעושה זאת – הרי זה מבחירתו החופשית.

2.    הרשימה נערכה בקיצור, לבקשת המעוניינים "לגזור ולשמור" על המקרר. מי שמעוניין בפירוט רב, יפנה לאתר "ללא קרינה בשבילך", בקישור: http://www.norad4u.co.il/videos-h/electric-bed-blanket-h.

אני גם חייב לציין, שקרינה מושפעת מגורמים שונים: סוג המכשיר, מרחק, טופוגרפיה, ועוד   ועוד, ולכן המלצות הן כלליות בלבד.  

3.    מקרים מיוחדים הכרוכים בקרינה מסוכנת: חימום תת רצפתי, סדין או מיטה חשמלית המחוברים לחשמל. מוניטורים לתינוקות מסוגים מסויימים. משחקי קונסולה, דוגמת פלייסטיישן. הנחת לפ-טופ על הברכיים.

4.    אם אתם רוצים להיות ב"כיתת מתקדמים", אל תתקינו בבית "מונים חכמים", 

 הקדישו זמן לקרוא על נזקי קרינה, ריכשו  מד- קרינה, ובידקו את סביבתכם, במיוחד את הקירות והתקרה המשותפים עם שכנים, ואת חוטי החשמל במידרכה שליד ביתכם. בידקו אם אין אנטנה סמויה בקירבת מקום מגוריכם. כמו כן, בידקו את הכיתה בבית הספר של ילדיכם. אם אתם רוכשים טלפון סלולרי, ריכשו אך ורק מכשיר עם קרינה (SAR) נמוכה !

5.    אם אתם רוצים להיות ב"כיתת צדיקים", בקשו מהמבקרים בביתכם, לנתק ווי פיי ואינטרנט בטלפון הסלולרי. עירכו בדיקת קרינה ברכב שלכם, אל תשתמשו בנורות פלורוסנט חסכוניות, ואם אפשר – רק בתאורה של נורות ליבון. כשאתם ישנים – נתקו את מכשירי החשמל – גם אם הם אינם עובדים.

6.    לסיום, הנה סרטון מעניין של אמנון לוי, על "איך מונעים 98% מהקרינה הסלולרית": https://youtu.be/ITuCzMopyB0?t=21

ועוד סירטון מצויין על סכנות הקרינה:

https://youtu.be/8xWU3MGOawU?t=12