קרינה מרשת החשמל (שדות מגנטיים וחשמלים בתדר נמוך), סכנות והתמודדות - סקירה

(נחלק את המאמר לשניים. חלק ראשון יעסוק בידע התיאורטי, וחלק שני יעסוק בישום המעשי)

1. חלק ראשון: מידע:

א.                מה זה שדה מגנטי?

   קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, , נחלקת באופן כללי ל-3 סוגים: לתדרים נמוכים במיוחד, לתדרי ביניים, ולתדרים גבוהים (רדיו, סלולר, ווי פיי וכדו'). לקרינה אלקטרומגנטית יש 2 רכיבים: שדה חשמלי ושדה מגנטי. בתדרים נמוכים במיוחד, אנחנו מתייחסים בעיקר לשדות המגנטיים.

   שדה מגנטי נוצר בזמן מעבר של זרם חשמלי, והוא שורה בקרבת שנאים (טרנספורמטורים, או מטענים של טלפונים סלולריים, וכדו'), ארונות חשמל, לוחות חשמל, רמקולים, מנועים (של מכשירי חשמליים בזמן פעולתם),  וקווי מתח גבוה.

   את השדה המגנטי, מקובל למדוד ביחידות  של "מילי-גאוס" (mG).

ב. הסכנות מחשיפה לשדה מגנטי:

  חשיפה לשדה מגנטי  בעוצמה גדולה לזמן קצר, או חשיפה ממושכת (כרונית) לרמות נמוכות, גורמת נזקים לבריאות. ילדים ותינוקות פגיעים יותר, כפי שנפרט במחקרים שיובאו להלן.

ג. מהם המאפיינים של שדה מגנטי?

שדה מגנטי מתפוגג אחרי מרחק קצר, (שנאי ביתי – כ-1/2 מטר, קוו מתח גבוה - מטרים רבים), אבל הוא עובר דרך קירות או כל תווך אחר. קשה לחסום אותו, והמיגון לא זול.

ד, מהו הסף הסביר לחשיפה, וכמה זה "שדה מגנטי גבוה"?

המלצת  המשרד להגנת הסביבה: סף של 2 מיליגאוס עבור ממוצע שנתי.  

   במסמך אחר נאמר, כי המשרד להגנת הסביבה המליץ לא להיחשף ב 'חשיפה ממושכת' לקרינה ממוצעת  העולה על שני מיליגאוס ליממה, ביום שהוא ממוצע שנתי, (ובמלים אחרות: ממוצע שנתי של 2 מיליגאוס).   קיימת המלצה דומה מאוד של משרד הבריאות – ערך סף של 4 מיליגאוס עבור ממוצע יומי ביום בו צריכת החשמל הינה הצריכה המרבית.

   פרופ' סטיליאן גלברג, ראש מדור רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה מסביר (במכתב מ24.5.17) את ההבדל בין 2 הספים:

2 מיליגאוס בממוצע שנתי = 4 מיליגאוס בממוצע יומי ביום עם צריכת חשמל שיא, לכן אין הבדל בין ההנחיות רק שההנחיה האחרונה (4 מיליגאוס ממוצע יומי ביום עם צריכת חשמל שיא) הינה גם על דעתו של משרד הבריאות.

לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, ערכי הסף לחשיפה למקורות הקרינה הבלתי מייננת, היו אמורים להיקבע בתקנות עד יום תחילתו של חוק הקרינה, ב-1.1.07, אולם עד היום לא תוקנו התקנות (מה יש למהר?), לפיכך חשוב לציין כי בהעדר תקן - המלצה של המשרד הממונה היא שקובעת.

  

   המשרד גם מאמץ את המלצת ארגון הבריאות העולמי הגורסת כי יש להימנע מחשיפה לשדות מגנטיים העולים על ארבעה מיליגאוס.

   הגישה של חברת החשמל היא, שהסף המותר הוא 1,000 מיליגאוס, והיא נסמכת על ועדת מומחים שהמליצה על כך, אבל  חברת החשמל אינה מציינת שהועדה מתייחסת לסף זה בהקשר של חשיפה רגעית לדקות ספורות. בעמדת זו של חברת החשמל יש בה משום הטעייה גסה  ועיוות המידע.

ה. מהי הגדרת  "חשיפה ממושכת"?

   המשרד (הג"ס) קובע גם, כי "חשיפה כרונית, או חשיפה רצופה וממושכת, מוגדרת כחשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל 5 ימים בשבוע. (כמו כן), מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבני מסחר ותעשייה וכדומה נחשבים מקומות שהחשיפה בקרבתם היא חשיפה כרונית.".

ו. הסכנות בחשיפה לשדה מגנטי:

   1. הסבר מורחב על עמדת המשרד להגנת הסביבה:

   המשרד מסביר כי הגיע לסף זה על-פי עמדת ארגון הבריאות העולמי המתבסס על מחקרים עדכניים: "הסף של 2 מיליגאוס לחשיפה ממוצעת נקבע בהתייחס לעמדת ארגון הבריאות העולמי, עמדה לפיה בחשיפה של 3-4 מיליגאוס יש הכפלת הסיכון ללוקמיית ילדים... למיטב הידע של המשרד, בהתבסס על התייעצות עם מומחי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, הסיכון העודף לתחלואה בסרטן בולט יותר אצל הילדים ובולט יותר במקרה של לוקמיה אך תוספת סיכון קיים בכל שכבות הגיל. עמדה זו מופיעה גם במסמך הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן  גוף הפועל בתוך ארגון הבריאות העולמי, ולפיה שדה מגנטי מרשת החשמל הינה "מסרטן אפשרי" , וכי בחשיפה ממוצעת של 3-4 מיליגאוס הסיכון ללוקמיית ילדים הינו כפול". (כהערת אגב, ארגון הבריאות העולמי, הוא גוף הנגוע באינטרסים זרים עם התעשיה, ואם גם הוא קובע כך, כנראה שהמצב חמור הרבה יותר).

    המשרד להגנת הסביבה אף מכיר במחקרים המצביעים על תוספת סיכון בעניינים נוספים: "המשרד להגנת הסביבה מכיר את קביעת משרד הבריאות של מדינת קליפורניה בארה"ב, אשר פרסם נתונים נוספים, המראים על תוספת סיכון ללויקמיה, לסרטן המוח, ל- , ALS ולנטייה להתאבדות". (ביוני 2001 התפרסם הדו"ח של משרד הבריאות של קליפורניה – וכל הפעילות להכנת הדוח הזה מומנה על-ידי חברות החשמל של קליפורניה. הדו"ח נעשה מטעם ממשלת קליפורניה, ונקבע בו שיש הצדקה, כולל הצדקה כלכלית, לסף של 2 מיליגאוס).

   עמדת המשרד להגנת הסביבה דומה לעמדת הגוף המקביל בשוויץ (אשר מגביל את סף החשיפה לטווח שבין 2-4 מיליגאוס), לעמדת הגוף המקביל בהולנד (4 מיליגאוס) ולעמדת הגוף המקביל במשרד הבריאות של מדינת קליפורניה (2 מיליגאוס).

   גם פרופ' סטליאן גלברג, (ראש אגף מניעת קרינה ורעש,  מהמשרד להגנת הסביבה), טוען, שעל פי מחקרים של ארגון הבריאות העולמי חשיפה ממושכת לקרינה של מעל שני מיליגאוס מכפילה את הסיכוי לחלות בלוקמיה ובסרטן המוח. (בראיון אצל העיתונאי אביב לביא, מעריב 20.7.2008).

   בישראל, ועדת מומחים לנושא חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל אימצה את עיקרון הזהירות המונעת,   ויישום עקרון הזהירות המונעת בישראל בנוגע לקרינה ממתקנים חשמליים קובע כי יש למדוד את הימים העמוסים בשנה.

   עמדת ארגון הבריאות העולמי היא, שבחשיפה של ילדים לקרינה ברמה של 3 – 4 מיליגאוס יש הכפלת הסיכון ללוקמיית ילדים. הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) , שהיא גוף השייך לאו"ם,  קבעה בשנת 2001 כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על 4 מיליגאוס הינם "גורם אפשרי לסרטן" (cacinogenic possible) , ונקבע ערך של 2 מיליגאוס כחסר סיכון לאדם.  

  לגבי חשיפה לקרינת חשמל מוגברת לאורך זמן, נמצאו נתונים המצביעים על החשיפה כגורם לעליה בסיכון לסרטן דם אצל ילדים. 

  ניתן למצוא את המקור לנתונים אלו בדו"ח ה(2012)   bioinitiative -  , בקישור:(Findings in Autism (ASD) Consistent with Electromagnetic Fields (EMF) and Radiofrequency Radiation (RFR, או בקישור http://www.bioinitiative.org/.

2. מחקרים מהעולם:

   להלן אביא מספר מחקרים נוספים (מתוך רבים אחרים), אודות הסכנה הבריאותית משדות מגנטיים. (המידע נלקח מספרה של איריס עצמון "הסלולרי - לא מה שחשבת"):

   א. מחקר חלוצי שבוצע בארה"ב, הוכיח קשר בין החשיפה לשדות מגנטיים של 2 mG  (מיליגאוס) ויותר בחדר השינה, ותחלואת לאוקמיה בילדים. (Wertheimer and Leeper 1979) .

   ב. מרכז מחקר יפני פרסם ממצאים על המחקר האפידמיולוגי הלאומי הראשון, שהסיק כי ילדים החשופים לשדות מגנטיים ברמה של 1-4 מיליגאוס, הם בעלי סיכוי כפול לפתח לוקמיה(אוקטובר 2002). המחקר בוצע ע"י המוסד הלאומי למחקרי סביבה, בית הספר לרפואת נשים באוניברסיטת טוקיו, וגופים אחרים, ותוצאותיו הראו, כי ילדים החשופים ליותר מ-3 מיליגאוס, הם בעלי סיכוי של פי 10 לפתח גידול מוח. The Tokyo News Service 2003)).

    ג. האפידמיולוגית ד"ר ננסי וורטהיימר מאוניברסיטת  קולורדו, והפיסיקאי אדורד ליפר, גילו כי שדות מגנטיים של 3 מיליגאוס נקשרו באופן משמעותי לסרטן ילדים, במיוחד לוקמיה וגידולי מוח. ילדים שחיו ליד שנאים, היו בעלי סיכוי של פי 3 יותר לחלות בסרטן. ד"ר סביץ מאוניברסיטת צפון קרולינה, אישש מחקר זה. גם ד"ר סטפני לונדון וג'ון פטרס מאוניברסיטת דרום קליפורניה  תמכו במחקר זה.

    ד. ד"ר יורגן אולסן ועמיתיו  , במוסד הדני לסרטן בקופנהגן, מצאו כי ילדים שחיו ליד קווי מתח גבוה והיו חשופים ל-1 מיליגאוס או יותר, היו בעלי סיכוי סטטיסטי של פי 5 בממוצע לפתח לימפומה שאינה  הודג'קין, ועלייה של 40% בסיכון ללוקמיה גידולי מוח ולימפומה. מעל 4 מיליגאוס – הסיכון ללוקמיה וגידול מוח היה פי 6 מהצפוי.

    ה. ד"ר ג'רי פיליפס מהמרכז לטיפול ומחקר סרטן בסן אנטוניו, טקסס, מצא כי תאי סרטן של אדם הגבירו את קצב הגדילה    ב- 1,600% ופיתחו תכונות ממאירות, אחרי שנחשפו לשדות מגנטיים של 60 הרץ. (הזרם בישראל מיוצר בתדירות 50 הרץ).

    ו. בינואר 2001 פורסם מחקר גרמני גדול באתר האינטרנט של העיתון הבינלאומי לסרטן, אשר מצא גידול של פי 3.21 בסיכוי לפתח לוקמיה אצל ילדים, אשר נחשפו בזמן השינה לשדות מגנטיים של 2 מיליגאוס ומעלה.

   לדברי ד"ר יצחק יניב, שהיה ב-2003 מנהל המחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי שניידר לילדים, "לוקמיה הוא אחד משני סוגי הסרטן השכיחים ביותר בילדים".

   לפי נתוני האיגוד האמריקאי לסרטן, ישראל היא אחת משש המדינות בעלות שיעור הלוקמיה הגבוה בעולם.

ז.  2 חוקרים (ד"ר אנדרס אלבום וד"ר מריה פיכטיג) מהמוסד לרפואת הסביבה בשטוקהולם מצאו,  כי ילדים שגרו ליד קווי מתח גבוה, והיו חשופים לשדות מגנטיים של 3 מיליגאוס, היו בעלי סיכוי של פי 4 לחלות בלוקמיה. לאלו שהיו חשופים ליותר מ-1 מיליגאוס, היה סיכוי של פי 2 לחלות. (בכיתות הלימוד ניתן למצוא רמות הרבה יותר גבוהות).

ח.  ד"ר יורגן אולסון ועמיתיו במוסד הדני לסרטן בקופנהגן, מצאו כי ילדים שחיו ליד קווי מתח גבוה, והיו חשופים לשדות של 1 מיליגאוס או יותר, היו בעלי סיכוי סטטיסטי של פי 5 בממוצע, לחלות בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קינס. מעל 4 מיליגאוס, הסיכול ללוקמיה וגידול מוח היה פי 6 מהצפוי.

ט. קיימים לפחות 9 מחקרים המראים כי שדות מגנטיים נמוכים, ברמות של 2 מילי-גאוס, ואף למטה מזה, מפחיתים את רמות הורמון המלטונין, בעיקר בלילה.(מלטונין הוא הורמון חשוב, ובין תפקידיו הרבים, הוא משמש כאנטי אוקסידנט, הנלחם ברדיקלים החופשיים ומונע סרטן. חולדות שנחשפו לקרינה וקיבלו מלטונין – היו מוגנות מנזקים. בארץ לא ניתן לרכוש מלטונין). יש מחקרים המראים, כי שדות מגנטיים מעכבים את הפעולה האנטי-סרטנית של המלטונין על תאי סרטן שד במבחנה. המלטונין חוצה את השליה באישה, ומגן מאוד על העובר מפני נזק חימצוני.  

3. הרחבה על נזקים מרמות שדה ממגנטי נמוכות, מכתביו של פרופ' זמיר שליט"א:

  הדברים הבאים לקוחים  מהאתר של פרופסור זמיר שליט"א, "נזקים משדות אלקטרומגנטיים", מהקישור: http://www.zamirshalita.com/zamir-shalita-PhD.

    (פרופסור זמיר שליט"א, הוא מיקרוביולוג רפואי, ד"ר בגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע 1976. במשך 30 שנה עסק במחקר רפואי, בהנדסה גנטית ובביוטכנולוגיה. היה חבר סגל המכון למחקר ביולוגי לישראל, נס-ציונה, עמית מחקר במכון למחקר בריאות הציבור של העיר ניו-יורק, ופרופסור באוניברסיטת ראטגרס, ניו-ג'רסי):

   "בניסוי במתנדבים גברים, חשיפה לשדה מגנטי חלש של 1.6mG  או יותר, במשך רוב (90%) הזמן, גרמה לירידה ניכרת באיכות הזרע. זה התבטא בהכפלה פי 2 של הסיכון ליצירת תאי זרע שנעו באופן לא נורמלי, או שהיו להם פגמים בצורתם. יש צד חיובי כלשהו, לחוסר פריון הנגרם בחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, והוא בכך שאם העובר ניפגע קשה קרוב לוודאי, שלא ימשיך בהריון, ולא יגיע ללידת ולד עם מום. (כלומר, העובר ימות.) המדאיג כאן, שכל הגנים שנפגעו... לא יושמדו באופן זה. הם יכולים להגיע לעובר המתפתח, ולגרום בו נזק גנטי קבוע. האפקט עלול שלא להופיע בדור ראשון... כלומר, בעיות גנטיות קשות עשויות לא להופיע במשך דור(ות)... המסקנה הכללית היא שנזק גנטי מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, יכול לגרום לאפקט מידי על הפריון, אולם עלול לגרום נזק לצאצאים, שעלול להופיע רק לאחר כמה דורות". (ואני אוסיף ואזכיר, כי נשים נושאות איתן את הביציות עוד מתקופת העוברות, ולכן חשיפה לשדות מגנטיים  לאורך כל שנות הילדות והבגרות עלולה לגרום לנזק מצטבר).

   "...באשר לרכיב המגנטי של שדות אלמ"ג (אלקטרו-מגנטיים) המושרים מכל מיתקן וכבל חשמלי.. מחקרים הראו שחשיפה ארוכת טווח לשדות מגנטיים של  2mG   מגדילה סיכון לסרטן פי 2, וב- 3 mG שוב פי 2. אירגון הבריאות העולמי(WHO)  כבר מכיר בנזקים בחשיפה מעל – 3-4mG , כסף מסוכן, והמשרד להגנת הסביבה (הגה"ס) כבר הוריד את הסף לחשיפת הציבור עד ל- 2mG  , כמו שמכירה הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC)  , כגורם אפשרי לסרטן באנשים (קבוצה B2 )".

   "...מחקרים הראו שברמות נמוכות שדות אלמ"ג מפעילים בתוך דקות גנים קדם-מסרטנים (הפעילים בחלוקות התאים), גורמים לאיבוד יוני סידן (+Ca2) מתאי העצבים, וכתוצאה מכך לירידה תלולה ברמת המעבירים העצביים (neurotransmitters), כגון אצטילכולין, סרוטונין, דופאמין ואחרים, וכתוצאה מכך, לשיבושים בתפקוד העצבים ובפרט המוח, ולירידה ביצירת הורמונים, בפרט הורמון השינה (מלטונין) שרמות נמוכות שלו גורמות להפרעות שינה. המלטונין הינו גם צייד רדיקלים חופשיים, ובחוסר שלו עולה הסיכון למחלות סרטן".

   "...הנזקים המתפתחים משהות ממושכת בשדות מגנטיים, הובאו לידיעת הציבור כאשרה פורסם מחקר חלוצי שבוצע בארה"ב, שהוכיח קשר בין החשיפה לשדות מגנטיים של 2 mG (מיליגאוס) ויותר בחדר השינה, ותחלואת לאוקמיה בילדים (Wertheimer and Leeper 1979)".

  "... חשיפה לשדות מגנטיים גרמה למחלת ניוון עצבי מסוג ALS ) amyotrophic lateral sclerosis), הניכרת בפגיעה מוטורית, ועליית הסיכון במבוגרים לסרטן המוח, ללוקמיה, לדכאונות, להתאבדות, ולהפלות... את התוצאות הקשות האלו, ניתן להסביר בכך ששדות מגנטיים, אפילו ברמת 2 mG גרמו להפסקת היצור של מלטונין (הורמון השינה המיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל בתחתית המוח). מלטונין הוא גם נוגד חמצון וצייד רדיקלים חופשיים , הפועל כנוגד טבעי לסרטן. ירידת רמות מלטונין קשורה גם בדיכאון, וכנראה גם בהפלות. בדיכאון והתאבדויות". לגבי הירידה ברמות מלטונין – "עלה הסיכון, מסף נמוך כ- 1 mG".

   מחקרים על נזקים משהייה ליד מתקני חשמל לסוגיהם פורסמו בשנות ה- 1960 ואילך (Witwer (1978 , ורוכזו בספר בריאותך מול המחשב (1999) בפרק 3, והם גם זמינים באינטרנט במהדורה משודרגת של הספר, כך שהנזקים מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ליד מכשור חשמלי לסוגיו, מוכרים היטב למי שעוסק בכך.

   ועוד, מוסיף פרופ' זמיר שליט"א: אנחנו יודעים שנשים נושאות את הביציות בגופן החל מתקופת העוברות. ביצית שנפגעה מקרינה - אבודה. ביצית שנפגעה חלקית - ייגרם לה נזק גנטי (!) לדור הבא, או בדילוג של כמה דורות. נזק גנטי עלול לגרום להפלה, או במקרה פחות חמור, למקרים של פגיעה ביילוד.

4. ממולץ לעיין באתר "ללא קרינה בשבילך", בקישור: http://www.norad4u.co.il/knowledge-h.

5. סיכום:

   מכל האמור לעיל, ניתן להתרשם ולהניח כלל-מנחה, כי לשם שמירה על הבריאות, חשוב להימנע מחשיפה ממושכת בעיקר בשעות הלילה מרמות של מעל 1 מיליגאוס, (ובמיוחד אצל ילדים).

2. חלק שני: איך מתגוננים?

א. זיהוי מקורות השדה המגנטי:

   1. בתוך הבית: מטענים שנמצאים בשקע החשמל, מנועים של מכונות ומכשירי חשמל, לדוגמה: מכונת כביסה מקרר, מייבש שיער, מכונת גילוח, מברגה, ועוד. ארון חשמל ביתי, מקלט רדיו, רמקולים, מסכי טאבלטים וסלולרים, ולוח המקשים של לפ-טופ.

   2. מחוץ לבית: רכבים, קווי מתח עליון (161 קיל-וולט) וקווי מתח על (400 קילו-וולט), עמוד שנאי, וחוטי חשמל "תמימים" במידרכה הסמוכה.

ב. מדידה:

   ניתן למדוד שדה מגנטי בקלות רבה. רכישת מד קרינה איכותי עולה כ-900 שקלים. ניתן לשכור את שירותיו של מודד קרינה. כמו כן, מלר"ז, שהינו גוף של המשרד להגנת הסביבה, מבצע בדיקות ללא עלות, אם הוא סבור שישנה הצדקה לכך.

   חשוב למדוד בשעות השיא ובתקופות שיא. בחוטי חשמל עירוניים שעות השיא הם בשעות הבוקר (7-8), ובמיוחד בשעות אחה"צ והערב. תקופות שיא: ימים חמים או קרים במיוחד.  בקווי מתח עליון/על - שעות ותקופות השיא מפורטות בטבלה של חברת החשמל בקישור: https://www.israelelectric.net/tools/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%96-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F
   במציאות, כשאנו נדרשים למדוד, אנחנו זקוקים לתוצאה מיידית, ואין לנו אפשרות למדוד במשך שנה ולעשות ממוצע (או לחכות ליום הכי עמוס בשנה), לשם כך, יש את נוסחת הנירמול, שהיא: הערך של המדידה הנוכחית, והכפלתה במקדם, שהוא היחס בין גובה השדה המגנטי בזמן המדידה לגובה בזמני השיא.

ג. הרחקה:

   באופן כללי – הפתרון הראשוני והיעיל ביותר הוא המרחק.

בתוך הבית: חשוב להרחיק מהגוף כמה שיותר ממקור השדה המגנטי. למשל – להרחיק לפחות כ-60 ס"מ מהמיטה מטענים  (שנאים) – גם אם הם תקועים בשקע מצידו השני של הקיר(!).  מנועים של מכשירי חשמל גדולים, להרחיק 1 מ' לערך. ארון חשמל ידרוש מרחק מעט יותר גדול. אין להניח על הגוף טאבלט או לפ-טופ, אלא בחציצה של כרית עבה. ככלל, כדאי להוציא ממחשב נייד מקלדת ועכבר חיצוניים). כלי עבודה - להעדיף פניאומטיים (שעובדים באמצעות אוויר) על חשמליים, ולהעדיף כאלו, שהמנוע רחוק מהגוף, למשל - מקדחת עמוד, לעומת מקדחה ידנית. אם אין ברירה - להרחיק את הכלי מהגוף בזמן העבודה כמה שיותר. רכבים - לבדוק שדה מגנטי. לפעמים קיימת בעיה גם ברכבים רגילים עם מנוע בנזין, (למשל דייהטסו סיריאון). כדאי למדוד במצב נייח, בתנועה ובבלימה, ובכל המושבים. רמקולים - להעדיף כאלה בעלי הספק נמוך, ולהרחיק מהגוף.
   פירוט נוסף על מרחקים מומלצים ניתן למצוא בכתובת: http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emr-sources-by-frequency-h

מחוץ לבית: אם מדובר בחוטי חשמל "תמימים" – צריך לפנות לחברת החשמל. הטיפול ממושך, אבל די פשוט. (מידע נוסף ניתן למצוא ב- http://readrad.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html)

   אם מקור הקרינה הוא שנאי (טרנספורמטור) על עמוד – יש לפנות לחברת החשמל כנ"ל, אבל כאן הבעיה כנראה מסובכת יותר. מקווי מתח עליון/על -  כדאי להרחיק מקומות של שהייה ממושכת בערך 10-20 מטרים לפחות, ואם יש צורך – למקם מיטות, למשל, בחדרים המרוחקים מקווי הכוח. כדי להרחיק קווי מתח על/עליון נדרשות עלויות גבוהות מאוד, והוא נעשה בדרגים מוניציפליים וממשלתיים. ככלל, ניתן במצבים מסוימים לבצע שיכול פאזות, ובכך לצמצם או לבטל את השדה המגנטי. ניתן להטמין את הקווים בעומק האדמה (6 מ'), ובכך להפחית מאוד את הקרינה.  

  

ד. פעילות ציבורית:

   חשוב ללמוד את המידע, להתאגד, ולרתום את הגופים המוניציפליים והממשלתיים לתמוך בצמצום הנזקים. חלק ממקבלי ההחלטות – גם אלו האמונים על איכות הסביבה, אינם מכירים את הסכנות המצוינות במאגרי המחקרים.

 

נספחים:

1. יוני קורונה:

   כדאי לציין, שבקווי מתח עליון/על - גם אם מתרחקים מהשדה המגנטי, עדיין קיימת חשיפה ל"יוני-קורונה". בקווי הכוח, רואים בחושך אור כחלחל, ושומעים תסססססס, שם נוצרים "יוני קורונה" שניתן לתאר כמו טיפות מי חמצן זעירות, דהיינו יונים של חמצן הדומים לרדיקלים חופשיים, שגורמים לנושמים אותם נזקים חימצוניים בתאי הגוף. נזקים אלה בולטים, בפרט בקרומי התאים בחלבונים בתאים וב DNA בגרעיני התאים. יוני הקורונה נוצרים באוויר ע"י השדות המגנטיים החזקים, והם נישאים עם הרוח.  במחקר בבריטניה נמצאו יוני קורונה עד מרחק כ- 5 קילומטרים מקווי המתח. הם גרמו בעיקר בילדים, למחלות נשימה, בעיקר אסתמה, וגם מחלות עצבים, סרטן, ואחרות. שיעורי הסרטן היו גבוהים עדיין במרחק כ- 600 מטרים מקווי הכוח. דיירי הבתים הנמצאים בסיכון, הם אלו הנמצאים בכיוון הרוח (באופן קבוע). (מקור: http://www.zamirshalita.com/elf-emr-damage/elf-damage).

2. המצב במוסדות החינוך:

   במוסדות החינוך, המצב חמור מאוד. לדוגמה, בשנה 2014-2015 נמצאו חריגות ב-54% ממוסדות החינוך שנבדקו. מבקר המדינה לא חוסך את שבטו בנושא. (להרחבה, ניתן לעיין במאמר של עמותת 'אזרחים למען הסביבה': http://www.cfenvironment.org.il/images/radiation/electromagnetic-radiation.pdf)

לאותם ילדים היושבים בכיתה ע"י מקורות הקרינה, צפוי סיכון גבוה (!) לחלות במחלות קשות. האחריות לבטיחות מוסדות החינוך מוטלת על הרשות המקומית, אולם הרשויות פועלות בעצלתיים, (והיו גם מקרים של העלמות מידע). סביר להניח כי הבעיה נפוצה יותר בבתי ספר ותיקים, שהתרחבו בצורה לא מתוכננת, ותוואי רשת החשמל נאלצה "לצמוח" בקרבת המקומות שבהם שוהים תלמידים. מבדיקה שערכתי נמצא, כי ביטוח התלמידים מכסה פגיעות גופניות אבל אינו מכסה נזקי קרינה.

3. האם קרינה נמוכה נחשבת לבטוחה?

התשובה: לא, היות וגוף האדם לא תמיד מתנהג בצורה ליניארית (שמשמעה: הרבה =מזיק יותר, מעט = מזיק פחות). כמו כן, התהודה גורמת להגברת ההשפעה של תדירויות מסוימות גם ברמה נמוכה מאוד.

4. מה לגבי השדה החשמלי?

סקרנו עד עתה את נזקי (רכיב) השדה המגנטי שיש בקרינה, אולם מה לגבי השדה החשמלי? ד"ר אנתוני מילר מצא (1996), כי עובדים שנחשפו לשדות מגנטיים , היו בעלי סיכול ללוקמיה פי 1.6 , אבל מחשיפה לשדות חשמליים – הסיכון היה פי 11.2. ישנם עוד חוקרים הסבורים שהסכנות משדות חשמליים מדאיגים יותר. הסיבה שכמעט ואין מחקרים כאלו, היא מפני שהממסד הרשה לממן מחקרים רק על שדות מגנטיים. (בגלל שדה חשמלי, כדאי למשל להרחיק מיטה מחוטי חשמל העוברים בתוך הקירות כ-50 ס"מ).

   5. איך קורה שיש בבית רמת שדה מגנטי גבוהה ממקור חיצוני?

   לפעמים קורה שרמת השדה המגנטי בחוטי החשמל שבמדרכה מחוץ לבית עולה, וגורמת לבית להיות מוקרן. השעות שבהן יש רמה גבוהה, הן בשעות הבוקר (7-8), ובמיוחד בשעות אחה"צ והערב. סיבות אפשריות: הארקה לקויה של אחד מהבתים המחוברים לקו החשמל ברחוב,  או נתק כלשהוא בגיד ה-0 של חוטי החשמל ברחוב, או בגלל "זרמים טועים" ברשת החשמל. הפתרון – פניה דחופה לחברת החשמל. להרחבה, היכנסו ל- http://readrad.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html

   6. הערות לסיום:

    א. כל הנאמר ברשומה זו, מובאת לפניכם כהמלצה בלבד. קיימת אפשרות לטעויות או אי דיוקים, ומומלץ (תמיד!) לכל קורא להטיל ספק ולבדוק את הדברים בעצמו. אינני רופא, ואינני פיזיקאי, אך השתדלתי מאוד לדייק ולהביא את הדברים בשם אומרם.

   ב. תודה מיוחדת לאיריס עצמון, מחברת הספר "הסלולרי, לא מה שחשבת", לעמיר בורנשטיין, מייסד האתר "ללא קרינה בשבילך", ולפרופ' זמיר שליט"א, על אתרו "נזקים משדות אלקטרומגנטיים", וכתביו הרבים.

   

איך מתמודדים עם שדה מגנטי גבוה בבית הנובע ממקור חיצוני?

איך מתמודדים עם שדה מגנטי גבוה בבית הנובע ממקור חיצוני?

א.      מה זה שדה מגנטי?

   קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, , נחלקת באופן כללי ל-3 סוגים: לתדרים נמוכים במיוחד, לתדרי ביניים, ולתדרים גבוהים (רדיו, סלולר, ווי פיי וכדו'). בתדרים נמוכים במיוחד, אנחנו מתייחסים בעיקר לשדות המגנטיים (והחשמליים) שהם יוצרים.

  חשיפה לשדה מגנטי  בעוצמה גדולה לזמן קצר, או חשיפה ממושכת (כרונית) לרמות נמוכות, גורמת נזקים לבריאות (ראו סעיף י"ב).

   את השדה המגנטי, מקובל למדוד בערכים של "מילי-גאוס" (mG).

ב.      מה גורם לשדה מגנטי?

   שדה מגנטי נוצר בזמן מעבר של זרם חשמלי, והוא שורה בקרבת שנאים (טרנספורמטורים, או מטענים של טלפונים סלולריים, וכדו'), ארונות חשמל, לוחות חשמל, רמקולים, מנועים, קווי מתח גבוה, ומכשירי חשמליים בזמן פעולתם.

ג.       מהם המאפיינים של שדה מגנטי?

שדה מגנטי מתפוגג אחרי מרחק קצר, (שנאי ביתי – כ-1 מטר, קוו מתח גבוה - מטרים רבים), אבל הוא עובר דרך קירות או כל תווך אחר. קשה לחסום אותו, והמיגון לא זול.

ד.      כמה זה "שדה מגנטי גבוהה"?

הסף המומלץ על ידי המשרד להגנת הסביבה – ערך סף של 2 מיליגאוס עבור ממוצע שנתי.  

   (במסמך אחר, המשרד להגנת הסביבה הוסיף והמליץ לא להיחשף ב 'חשיפה ממושכת' לקרינה ממוצעת  העולה על שני מיליגאוס ליממה, ביום שהוא ממוצע שנתי, ובמלים אחרות: ממוצע שנתי של 2 מיליגאוס).   והמלצה דומה של משרד הבריאות – ערך סף של 4 מיליגאוס עבור ממוצע יומי ביום בו צריכת החשמל הינה הצריכה המרבית). חשוב לציין כי בהעדר תקן - המלצה של המשרד הממונה היא שקובעת.

   המשרד גם מאמץ את המלצת ארגון הבריאות העולמי הגורסת כי יש להימנע מחשיפה לשדות מגנטיים העולים על ארבעה מיליגאוס.

 ה.  מהי הגדרת  "חשיפה ממושכת"?

   המשרד (הג"ס) קובע גם, כי "חשיפה כרונית, או חשיפה רצופה וממושכת, מוגדרת כחשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל 5 ימים בשבוע. מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבני מסחר ותעשייה וכדומה נחשבים מקומות שהחשיפה בקרבתם היא חשיפה כרונית.".

ו. איך קורה שיש בבית רמת שדה מגנטי גבוהה ממקור חיצוני?

   לפעמים קורה שרמת השדה המגנטי בחוטי החשמל שבמדרכה מחוץ לבית עולה, וגורמת לבית להיות מוקרן. השעות שבהן יש רמה גבוהה, הן בשעות הבוקר (7-8), ובמיוחד בשעות אחה"צ והערב.

ז. מה הסיבות לכך?

סיבות אפשריות: הארקה לקויה של אחד מהבתים המחוברים לקו החשמל ברחוב,  או נתק כלשהוא בגיד ה-0 של חוטי החשמל ברחוב, או "זרמים טועים" ברשת החשמל.

ח. איך יודעים על כך?

צריך פשוט למדוד (יש רגישים לקרינה שפשוט מרגישים את זה). ניתן לשכור או לרכוש (מומלץ) מד קרינה, והשימוש בו פשוט וקל. כדאי לצלם סרטון של המדידה, תוך ציון התאריך, השעה, המקום (למשל, "מעל המיטה של הילד"), והמרחק מהחוטים במידרכה.

ט. מה ניתן לעשות?

   דבר ראשון, לבדוק את הברגים של ההארקה ליד שעון המים הביתי. אם הברגים רופפים – לבדוק ולחזק. (כל הארקה של בית, מסתיימת בחיבור של חוט נחושת ליד שעון המים, משם החשמל יכול לזרום דרך צינורות המים לאדמה. (אם הקבלן שלכם הניח אחרי שעון המים קטע של צינור מפלסטיק, שהוא יותר זול במקום מתכת – ההארקה תהיה לקויה).

   דבר שני, לעבור בתיאום, בחצרות של כל השכנים האפשריים, ולבדוק שהארקה לא רופפת, ואם צריך – לחזק. בדרך כלל, שעון המים סמוך למדרכה.

י. איך אפשר לבדוק אם ההארקה של הבית תקינה, באופן עצמאי:

   זה מה ששמעתי מאלקטרונאי: מוציאים מהבית חוט מאריך, שקצהו יגיע עד לשעון המים. לוקחים אבו-מטר (רב-מודד), מדליקים אותו, ומציבים בו את הבורר על מצב של 1 אום בסקאלה של "התנגדות". מצמידים חיישן אחד של האבו-מטר להארקה שבתקע (חוט צהוב, חריר תחתון בשקע חשמלי), ואת החיישן השני לצינור של המים, במקום הקרוב שבו מתחבר חוט הנחושת של הארקת הבית לצינור המים. אם הקריאה שם היא 1,2,3, או אפילו 10 – זה בסדר. אם ההתנגדות יותר גדולה – יש בעיה. כעיקרון, יש מכשיר מיוחד למדידת רמת ההארקה.

י"א. למי פונים ?

1. מכתב מידי לחברת החשמל, שבו אתם מציינים שמדדתם, ויש ערכים חריגים, ואתם מבקשים שישלחו באופן דחוף טכנאים לבדוק ולפתור את הבעיה. כדאי לצלם ולצרף סרטון, המראה את המדידה. כדאי לטלפן ולוודא שהמכתב התקבל, וכל יומיים לטלפן שוב (אחרת הבקשה שלכם תיקבר תחת הררי ניירות). להשכלה כללית, (ואני מדבר רק מנסיון שלי),  הגישה של חברת החשמל היא, שהסף המותר לפי אמונתם,  הוא 1,000 מיליגאוס, אבל על פי דבריהם: "... אם ניתן לעזור ... והפתרון לא יקר...", אז קובעים זמן להגעת הטכנאים (תלוי בעומס...) ... ולפעמים הם מוצאים את הבעיה לאחר זמן ממושך, או כמה ביקורים (וזה תלוי בכמה אתם מנדנדים להם).. ולפעמים פשוט לא. בעיקרון, יש להם רצון טוב, אבל זה לא באמת נראה להם מסוכן, והם גם לא מוכנים להשקיע בזה הרבה כסף.

   אחרי שתשיגו ביקור מודדים (מטעם חברת החשמל, או פרטיים) ומכתב עם דו"ח מדידה (סה"כ כחודשיים), תשלחו את זה + צילום מדידה שעשיתם בעצמכם, למשרד להגנת הסביבה.

2. מכתב למשרד להגנת הסביבה, המסביר את הבעיה, ובו אתם מציינים שפניתם לחברת החשמל, ולא קיבלתם פתרון. דקה אחרי שתשלחו להם את המכתב, תתקשרו לשאול אותם למה הם לא עונים לכם (כי גם אם תחכו חודש – הם לא יענו), ותבקשו גם את הכתובת של המחוז (צפון, דרום, וכו') במשרד, שמטפל באיזור שלכם, ותפנו גם אליו.

3. מכתב לאחראי על איכות הסביבה ברשות המקומית. (הוא, יסתפק כנראה בשליחת המכתב לחברת החשמל, ויעביר לכם את תשובתם, אבל זה גם חשוב).

י"ב. כתובות וטלפונים:

1.      האיש החשוב בחברת החשמל (שהם בעצם אחראים על תיקון המיפגע): ד"ר בן ציון כהן, היחידה למניעת מפגעים ורישוי סביבתי: דוא"ל: ue729@iec.co.il טלפון: 04-8183654
מינוי חדש (2020): אדוה בלזר ארנון | המחלקה לאסדרה סביבתית | חטיבת פרוייקטים הנדסיים
טל' 072-3431059 | נייד 052-3997269 | פקס 072-3459944

2.      פרופ' סטליאן גלברג, ראש אגף רעש וקרינה, המשרד להגנת הסביבה: דוא"ל: stelian@sviva.gov.il טלפון: 02-6495868 (בדוא"ל - הוא לא יענה לכם).

3.      (אליס בר, ראש ענף תיאום וביצוע, אגף למניעת רעש וקרינה : דוא"ל: alis@sviva.gov.il טלפון: 02-6495869/79) וגם, לברר אתה מי אחראי על האזור שלכם (צפון, דרום, וכו'), ולפנות אליו.

4.    מינוי חדש: האחראי על קרינה מרשת החשמל - ארטור קולנגייב ממונה קרינה בלתי מייננת ממתקני חשמל
02-6495866
רעש וקרינה
02-5730901
arthurk@sviva.gov.il

(לידיעה כללית: גיל כהן, הוא מנהל תחום קרינה בלתי מייננת של האגף: (אחראי ארצי על קרינת אנטנות) דוא"ל: Gilc@sviva.gov.il)

5.      [במקרה שלנו, כיוון שמדובר במחוז צפון: אנה טיקמן, ממונה על קרינה במחוז חיפה, דוא"ל: AnaT@sviva.gov.il טלפון: 04-8632262]

6.      [במקרה שלנו, כיוון שמדובר בפרדס חנה: מנהל מחלקת שפ"ע, שחולשת על איכות הסביבה,  מועצה מקומית פרדס חנה כרכור, דוא"ל:  s.eyal@pardes-hanna-karkur.muni.il טלפון: 077-9779845].

7.      [הערה: אם תשלחו פקס. לחברת החשמל 1800 200 103, זה יגיע בסוף לד"ר בן ציון כהן, מלמטה. אם תשלחו מכתב למנכ"ל חברת החשמל, מר עופר בלוך mankal@iec.co.il, עם רשימה גדולה של מכותבים, זה גם יגיע לד"ר בן ציון כהן, מלמעלה. מכותבים נוספים של חברת החשמל, ניתן למצוא בפוסט "מה לי ולאוסישקין]

8.      אגב, חוץ מהמשרד של סטליאן, שלא עונה למכתבים, (לטלפון כן), רוב הנוגעים בדבר הם אנשים מאוד מאוד נחמדים !

י"ג. הסכנות ברמת שדה מגנטי גבוה:

   המשרד מסביר כי הגיע לסף זה על-פי עמדת ארגון הבריאות העולמי המתבסס על מחקרים עדכניים: "הסף של 2 מיליגאוס לחשיפה ממוצעת נקבע בהתייחס לעמדת ארגון הבריאות העולמי, עמדה לפיה בחשיפה של 3-4 מיליגאוס יש הכפלת הסיכון ללוקמיית ילדים... למיטב הידע של המשרד, בהתבסס על התייעצות עם מומחי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, הסיכון העודף לתחלואה בסרטן בולט יותר אצל הילדים ובולט יותר במקרה של לוקמיה אך תוספת סיכון קיים בכל שכבות הגיל. עמדה זו מופיעה גם במסמך הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן – גוף הפועל בתוך ארגון הבריאות העולמי, ולפיה שדה מגנטי מרשת החשמל הינה "מסרטן אפשרי" , וכי בחשיפה ממוצעת של 3-4 מיליגאוס הסיכון ללוקמיית ילדים הינו כפול".

    המשרד להגנת הסביבה אף מכיר במחקרים המצביעים על תוספת סיכון בעניינים נוספים: "המשרד להגנת הסביבה מכיר את קביעת משרד הבריאות של מדינת קליפורניה בארה"ב, אשר פרסם נתונים נוספים, המראים על תוספת סיכון ללויקמיה, לסרטן המוח, ל- , ALS ולנטייה להתאבדות". (ביוני 2001 התפרסם הדו"ח של משרד הבריאות של קליפורניה – וכל הפעילות להכנת הדוח הזה מומנה על-ידי חברות החשמל של קליפורניה. הדו"ח נעשה מטעם ממשלת קליפורניה, ונקבע בו שיש הצדקה, כולל הצדקה כלכלית, לסף של 2 מיליגאוס).

   עמדת המשרד להגנת הסביבה דומה לעמדת הגוף המקביל בשוויץ (אשר מגביל את סף החשיפה לטווח שבין 2-4 מיליגאוס), לעמדת הגוף המקביל בהולנד (4 מיליגאוס) ולעמדת הגוף המקביל במשרד הבריאות של מדינת קליפורניה (2 מיליגאוס).

   בישראל, ועדת מומחים לנושא חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל אימצה את עיקרון הזהירות המונעת,   ויישום עקרון הזהירות המונעת בישראל בנוגע לקרינה ממתקנים חשמליים קובע כי יש למדוד את הימים העמוסים בשנה.

   עמדת ארגון הבריאות העולמי היא, שבחשיפה של ילדים לקרינה ברמה של 3 – 4 מיליגאוס יש הכפלת הסיכון ללוקמיית ילדים. הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) , שהיא גוף השייך לאו"ם,  קבעה בשנת 2001 כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על 4 מיליגאוס הינם "גורם אפשרי לסרטן" (cacinogenic possible) , ונקבע ערך של 2 מיליגאוס כחסר סיכון לאדם.  

  לגבי חשיפה לקרינת חשמל מוגברת לאורך זמן, נמצאו נתונים המצביעים על החשיפה כגורם לעליה בסיכון לסרטן דם אצל ילדים. 

  ניתן למצוא את המקור לנתונים אלו בדו"ח ה(2012)   bioinitiative -  , בקישור:(Findings in Autism (ASD) Consistent with Electromagnetic Fields (EMF) and Radiofrequency Radiation (RFR, או בקישור http://www.bioinitiative.org/.

   להלן אביא מספר מחקרים נוספים (מתוך רבים אחרים), אודות הסכנה הבריאותית משדות מגנטיים. (את הנתונים הוצאתי מספרה של איריס עצמון "הסלולרי - לא מה שחשבת":

   1. מחקר חלוצי שבוצע בארה"ב, הוכיח קשר בין החשיפה לשדות מגנטיים של 2 mG  (מיליגאוס) ויותר בחדר השינה, ותחלואת לאוקמיה בילדים. (Wertheimer and Leeper 1979) .

   2. מרכז מחקר יפני פרסם ממצאים על המחקר האפידמיולוגי הלאומי הראשון, שהסיק כיילדים החשופים לשדות מגנטיים ברמה של 1-4 מיליגאוס, הם בעלי סיכוי כפול לפתח לוקמיה(אוקטובר 2002). המחקר בוצע ע"י המוסד הלאומי למחקרי סביבה, בית הספר לרפואת נשים באוניברסיטת טוקיו, וגופים אחרים, ותוצאותיו הראו, כי ילדים החשופים ליותר מ-3 מיליגאוס, הם בעלי סיכוי של פי 10 לפתח גידול מוח. The Tokyo News Service 2003)).

    3. האפידמיולוגית ד"ר ננסי וורטהיימר מאוניברסיטת  קולורדו, והפיסיקאי אדורד ליפר, גילו כי שדות מגנטיים של 3 מיליגאוס נקשרו באופן משמעותי לסרטן ילדים, במיוחד לוקמיה וגידולי מוח. ילדים שחיו ליד שנאים, היו בעלי סיכוי של פי 3 יותר לחלות בסרטן. ד"ר סביץ מאוניברסיטת צפון קרולינה, אישש מחקר זה. גם ד"ר סטפני לונדון וג'ון פטרס מאוניברסיטת דרום קליפורניה  תמכו במחקר זה.

    4. ד"ר יורגן אולסן ועמיתיו  , במוסד הדני לסרטן בקופנהגן, מצאו כי ילדים שחיו ליד קווי מתח גבוה והיו חשופים ל-1 מיליגאוס או יותר, היו בעלי סיכוי סטטיסטי של פי 5 בממוצע לפתח לימפומה שאינה  הודג'קין, ועלייה של 40% בסיכון ללוקמיה גידולי מוח ולימפומה. מעל 4 מיליגאוס – הסיכון ללוקמיה וגידול מוח היה פי 6 מהצפוי.

    5. ד"ר ג'רי פיליפס מהמרכז לטיפול ומחקר סרטן בסן אנטוניו, טקסס, מצא כי תאי סרטן של אדם הגבירו את קצב הגדילה ב- 1,600% ופיתחו תכונות ממאירות, אחרי שנחשפו לשדות מגנטיים של 60 הרץ. (הזרם בישראל מיוצר בתדירות 50 הרץ).

    6. בינואר 2001 פורסם מחקר גרמני גדול באתר האינטרנט של העיתון הבינלאומי לסרטן, אשר מצא גידול של פי 3.21 בסיכוי לפתח לוקמיה אצל ילדים, אשר נחשפו בזמן השינה לשדות מגנטיים של 2 מיליגאוס ומעלה.

   לדברי ד"ר יצחק יניב, שהיה ב-2003 מנהל המחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי שניידר לילדים, "לוקמיה הוא אחד משני סוגי הסרטן השכיחים ביותר בילדים".

   לפי נתוני האיגוד האמריקאי לסרטן, ישראל היא אחת משש המדינות בעלות שיעור הלוקמיה הגבוה בעולם.

   ועוד כמה מחקרים, מהספר (עמוד 641) על הקשר בין שדה מגנטי למחלות קשות:

א.      2 חוקרים (ד"ר אנדרס אלבום וד"ר מריה פיכטיג) מהמוסד לרפואת הסביבה בשטוקהולם מצאו,  כי ילדים שגרו ליד קווי מתח גבוה, והיו חשופים לשדות מגנטיים של 3 מיליגאוס, היו בעלי סיכוי של פי 4 לחלות בלוקמיה. לאלו שהיו חשופים ליותר מ-1 מיליגאוס, היה סיכוי של פי 2 לחלות. (בכיתות הלימוד ניתן למצוא רמות הרבה יותר גבוהות).

ב.     ד"ר יורגן אולסון ועמיתיו במוסד הדני לסרטן בקופנהגן, מצאו כי ילדים שחיו ליד קווי מתח גבוה, והיו חשופים לשדות של 1 מיליגאוס או יותר, היו בעלי סיכוי סטטיסטי של פי 5 בממוצע, לחלות בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קינס. מעל 4 מיליגאוס, הסיכול ללוקמיה וגידול מוח היה פי 6 מהצפוי.

ג.         ד"רג'רי פיליפס, מהמרכז לטיפול ומחקר סרטן בסן אנטוניו, טקסס, מצא כי תאי סרטן של אדם, הגבירו את קצב הגדילה ב-1,600 אחוזים, ופיתחו תכונות ממאירות, אחרי שנחשפו לשדות מגנטיים של 60 הרץ (בישראל התדירות היא 50 הרץ).

   תקצר היריעה מלהכיל את כל המחקרים, אולם לסיום, אביא מספר התייחסויות לנושא,  מהאתר של פרופסור זמיר שליט"א, "נזקים משדות אלקטרומגנטיים", מהקישור:http://www.zamirshalita.com/zamir-shalita-PhD. (פרופסור זמיר שליט"א, הוא מיקרוביולוג רפואי, ד"ר בגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע 1976. במשך 30 שנה עסק במחקר רפואי, בהנדסה גנטית ובביוטכנולוגיה. היה חבר סגל המכון למחקר ביולוגי לישראל, נס-ציונה, עמית מחקר במכון למחקר בריאות הציבור של העיר ניו-יורק, ופרופסור באוניברסיטת ראטגרס, ניו-ג'רסי):

   "בניסוי במתנדבים גברים, חשיפה לשדה מגנטי חלש של 1.6mG  או יותר, במשך רוב (90%) הזמן, גרמה לירידה ניכרת באיכות הזרע. זה התבטא בהכפלה פי 2 של הסיכון ליצירת תאי זרע שנעו באופן לא נורמלי, או שהיו להם פגמים בצורתם. יש צד חיובי כלשהו, לחוסר פריון הנגרם בחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, והוא בכך שאם העובר ניפגע קשה קרוב לוודאי, שלא ימשיך בהריון, ולא יגיע ללידת ולד עם מום. (כלומר, העובר ימות. מ.ב.א.) המדאיג כאן, שכל הגנים שנפגעו... לא יושמדו באופן זה. הם יכולים להגיע לעובר המתפתח, ולגרום בו נזק גנטי קבוע. האפקט עלול שלא להופיע בדור ראשון... כלומר, בעיות גנטיות קשות עשויות לא להופיע במשך דור(ות)... המסקנה הכללית היא שנזק גנטי מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, יכול לגרום לאפקט מידי על הפריון, אולם עלול לגרום נזק לצאצאים, שעלול להופיע רק לאחר כמה דורות". (ואני אוסיף ואומר, שנשים נושאות איתן את הביציות עוד מתקופת העוברות, ועובדה זו גורמת לכך, שהן עלולות להיות חשופות לנזק לאורך כל שנות הילדות והבגרות).

   "...באשר לרכיב המגנטי של שדות אלמ"ג המושרים מכל מיתקן וכבל חשמלי.. מחקרים הראו שחשיפה ארוכת טווח לשדות מגנטיים של  2mG   מגדילה סיכון לסרטן פי 2, וב- 3 mG שוב פי 2. אירגון הבריאות העולמי(WHO)  כבר מכיר בנזקים בחשיפה מעל – 3-4mG , כסף מסוכן, והמשרד להגנת הסביבה (הגה"ס) כבר הוריד את הסף לחשיפת הציבור עד ל- 2mG  , כמו שמכירה הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC)  , כגורם אפשרי לסרטן באנשים (קבוצה B2 )".

   "...מחקרים הראו שברמות נמוכות שדות אלמ"ג מפעילים בתוך דקות גנים קדם-מסרטנים (הפעילים בחלוקות התאים), גורמים לאיבוד יוני סידן (+Ca2) מתאי העצבים, וכתוצאה מכך לירידה תלולה ברמת המעבירים העצביים (neurotransmitters), כגון אצטילכולין, סרוטונין, דופאמין ואחרים, וכתוצאה מכך, לשיבושים בתפקוד העצבים ובפרט המוח, ולירידה ביצירת הורמונים, בפרט הורמון השינה (מלטונין) שרמות נמוכות שלו גורמות להפרעות שינה. המלטונין הינו גם צייד רדיקלים חופשיים, ובחוסר שלו עולה הסיכון למחלות סרטן".

   "...הנזקים המתפתחים משהות ממושכת בשדות מגנטיים, הובאו לידיעת הציבור כאשרה פורסם מחקר חלוצי שבוצע בארה"ב, שהוכיח קשר בין החשיפה לשדות מגנטיים של 2 mG (מיליגאוס) ויותר בחדר השינה, ותחלואת לאוקמיה בילדים (Wertheimer and Leeper 1979)".

  "... חשיפה לשדות מגנטיים גרמה למחלת ניוון עצבי מסוג ALS ) amyotrophic lateral sclerosis), הניכרת בפגיעה מוטורית, ועליית הסיכון במבוגרים לסרטן המוח, ללוקמיה, לדכאונות, להתאבדות, ולהפלות... את התוצאות הקשות האלו, ניתן להסביר בכך ששדות מגנטיים, אפילו ברמת 2 mG גרמו להפסקת היצור של מלטונין (הורמון השינה המיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל בתחתית המוח). מלטונין הוא גם נוגד חימצון וצייד רדיקלים חופשיים , הפועל כנוגד טבעי לסרטן. ירידת רמות מלטונין קשורה גם בדיכאון, וכנראה גם בהפלות. בדיכאון והתאבדויות". לגבי הירידה ברמות מלטונין – "עלה הסיכון, מסף נמוך כ- 1 mG".

   מחקרים על נזקים משהייה ליד מתקני חשמל לסוגיהם פורסמו בשנות ה- 1960 ואילך (Witwer (1978 , ורוכזו בספר בריאותך מול המחשב (1999) בפרק 3, והם גם זמינים באינטרנט במהדורה משודרגת של הספר, כך שהנזקים מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ליד מיכשור חשמלי לסוגיו, מוכרים היטב למי שעוסק בכך.

   ועוד, מוסיף פרופ' זמיר שליט"א: אנחנו יודעים שנשים נושאות את הביציות בגופן החל מתקופת העוברות. ביצית שנפגעה מקרינה - אבודה. ביצית שנפגעה חלקית - ייגרם לה נזק גנטי (!) לדור הבא, או בדילוג של כמה דורות. נזק גנטי עלול לגרום להפלה, או במקרה פחות חמור, למקרים של פגיעה ביילוד.

   גם פרופ' סטליאן גלברג, ראש אגף מניעת קרינה ורעש,  מהמשרד להגנת הסביבה, טוען, שעל פי מחקרים של ארגון הבריאות העולמי חשיפה ממושכת לקרינה של מעל שני מיליגאוס מכפילה את הסיכוי לחלות בלוקמיה ובסרטן המוח. (בראיון אצל העיתונאי אביב לביא, מעריב 20.7.2008).

שורה תחתונה - כדי להימנע משדה מגנטי גבוה - הכי חשוב להתרחק. רצוי כמובן לתכננן מקומות לשהייה ממושכת או שינה, רחוק ככל האפשר ממקור השדה המגנטי.