מה הקשר בין עקה חימצונית (Oxidative Stress) לבין ירידה בצפיפות העצם (המכונה: "בריחת סידן" או אוסטאופורוזיס)?
אוסטאופורוזיס (דלדול עצם) היא מחלה כרונית ושקטה המתאפיינת בירידה בצפיפות ובאיכות העצם, מה שמוביל לעצמות שבירות וסיכון גבוה לשברים, בעיקר בירך, בעמוד השדרה ובשורש כף היד. המחלה נפוצה יותר אצל נשים לאחר גיל המעבר, אך פוגעת גם בגברים.
בעזרתו של Gemini, ניסחתי את התובנות הבאות:
המחקר מגלה, כי עצם היא לא סתם "פיגום" דומם, אלא רקמה חיה שנמצאת במאבק מתמיד מול רדיקלים חופשיים.
הנה ההסבר המפורט על הקשר הזה:
1. מאזן הכוחות בעצם: הבנייה מול ההריסה:
העצם עוברת תהליך תמידי של התחדשות (Remodeling) המבוסס על שתי קבוצות תאים:
אוסטאובלסטים (Osteoblasts): ה"בנאים" שתפקידם לייצר עצם חדשה.
אוסטאוקלסטים (Osteoclasts): ה"מפרקים" שתפקידם לסלק עצם ישנה או פגומה.
במצב בריא, יש איזון מושלם ביניהם. עקה חימצונית משבשת את האיזון הזה באופן ישיר.
2. איך עקה חימצונית "תוקפת" את העצם?
כאשר יש עודף של רדיקלים חופשיים (ROS - Reactive Oxygen Species) בגוף, הם משפיעים על העצם בשלושה מנגנונים הרסניים:
הפעלת ה"מפרקים": עקה חימצונית מעוררת מסלולים דלקתיים (כמו מסלול ה-RANKL) שגורמים ליצירה מוגברת ולפעילות יתר של האוסטאוקלסטים. התוצאה: פירוק העצם מואץ מעבר לקצב הנורמלי.
פגיעה ב"בנאים": רדיקלים חופשיים גורמים למוות תאי מוקדם (אפופטוזיס) של האוסטאובלסטים. בנוסף, הם מפריעים לתאי גזע להפוך לתאי עצם חדשים ומכוונים אותם להפוך דווקא לתאי שומן בתוך מח העצם.
פגיעה בקולגן: העצם אינה עשויה רק מסידן; היא בנויה על רשת של חלבון קולגן. עקה חימצונית פוגעת באיכות של רשת הקולגן, מה שהופך את העצם לפריכה יותר (שבירה בקלות), גם אם כמות הסידן בה נראית תקינה.
3. הקשר ההורמונלי (אסטרוגן כמגן):
אצל נשים, הקשר הזה בולט במיוחד בתקופת גיל המעבר. אסטרוגן אינו רק הורמון מין; הוא משמש כנוגד חמצון טבעי רב-עוצמה בעצמות.
האסטרוגן "מנטרל" רדיקלים חופשיים ומגן על האוסטאובלסטים.
כאשר רמות האסטרוגן יורדות, ההגנה הזו נעלמת, רמת העקה החימצונית בעצם עולה בחדות, וזהו הגורם העיקרי ל"בריחת הסידן" המהירה שנראית בשנים אלו.
4. גורמים סביבתיים שמחמירים את הקשר:
עקה חימצונית בעצם אינה מתרחשת בחלל ריק. גורמים שמעלים את רמת החמצון בגוף משפיעים ישירות על חוזק השלד:
עישון: גורם מרכזי לעקה חימצונית ומקושר ישירות לאוסטאופורוזיס.
חשיפה לקרינה: כפי שמוזכר במאגרי המידע העוסקים בקרינה, חשיפה כרונית עלולה להעלות את רמת הרדיקלים החופשיים ברקמות, כולל בעצמות.
תזונה דלה בנוגדי חמצון.
דלקות כרוניות: מחלות דלקתיות (כמו דלקת מפרקים) מייצרות עקה חימצונית קבועה ש"אוכלת" את העצם.
כעת מובן, כי חשיפה לסלולרים, אנטנות, וויי-פיי, בלוטות' ושימוש במכשירים חכמים שגורמים לעקה חימצונית, הגורמת נזק משמעותי לעצמות.
