הקשר בין פיברומיאלגיה וקרינה

 וכך סיפר לי הבוקר ידיד (ג'מיני):

חשיפה לקרינה עלולה להיות הגורם ש"מתניע" או מחמיר את הפיברומיאלגיה אצל אנשים עם נטייה גנטית מסוימת.

חפיפה באבחון: ייתכן שחלק מהאנשים שמאובחנים כיום עם פיברומיאלגיה היו מגיבים לשיפור במצבם לו היו מפחיתים את החשיפה הסביבתית שלהם לקרינה.

בישראל, השכיחות של פיברומיאלגיה באוכלוסייה הכללית נאמדת בטווח של 2% עד 4%. בהתבסס על גודל האוכלוסייה כיום, מדובר בסדר גודל של 200,000 עד 400,000 איש הסובלים מהתסמונת ברמות חומרה שונות.

יש לנו בשכונה בחורה אחת בגיל העשרים, שהייתה מאוד אנרגטית ופעילה. הייתי מרגיש סחרחורת מהקצב שלה. היא כבר שנה סגורה בבית, וסובלת מפיברומיאלגיה קשה. כשמכירים את זה מבינים את גודל הסבל.

בריאות לכולם/ן.

2 הערות חשובות קיבלתי מGal Weiss

א.

אבל .. למרות ההצהרות ש"אני מוכנה לעשות הכל" מצד סובלי הפיברו .. רובם לא רוצים לשמוע על "דיאטת קרינה" כדי להבין אם מקור הסבל נובע מרגישות סביבתית זו

אצלי .. כשאין חשיפה לקרינה - אין פיברו ואין דמנציה. כשיש חשיפה לקרינה - חוזרים תסמיני הפיברו והדמנציה .. הייתי עם פיברו קשה מאד, בקריסת מערכות כמעט מלאה. הרופאים הרימו ידיים. אני ריפאתי את עצמי, אבל לקח לי זמן להבחין שכשאין חשיפה לקרינה ולכימיקלים - אני בריאה.

https://galweiss.com/%d7%9e%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%a0%d7.../

GALWEISS.COM

מיגרנה, טנטון, דופק לא סדיר, כאב כרוני, נימול ועוד תסמינים שכיחים - הבדיקה הראשונה שכדאי לעשות - מפגעי סביבה, תחלואה מודרנית וחזרה לבריאות

ב.

מקריאה, התבוננות וחקירה ארוכת שנים בקהילות הרגישויות הסביבתיות והמחלות האוטואימוניות

אני מעריכה כי .. לפחות רבע מסובלי הפיברו ועוד תסמונות דומות (מיגרנה, כאב כרוני, טינטון, דמנציה, אוטיזם, טרשת נפוצה .. ועוד) סובלים מרגישות סביבתית (לקרינה/ כימיקלים/ עובש)

https://galweiss.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%96%d7.../

GALWEISS.COM

זוהו סמנים ביולוגיים לאבחון פיברומיאלגיה עם רגישות לקרינה - מפגעי סביבה, תחלואה מודרנית וחזרה לבריאות

מה שאת/ה לא יודע/ת על קרינה – עלול להרוג אותך – חלק ראשון

  

מביא לפניכם תוכן ראיון שהופיע בעלון האינטרנטי "מושבה חופשית"

איך הגעתי בכלל לעסוק בקרינה?

פוסט אורח   28 בפברואר 2019

לפני 8 שנים ערכנו שיפוץ בבית, ונאלצתי להשתמש הרבה בסלולר לתיאומים שונים עם בעלי מקצוע. אחרי חודש התחלתי להרגיש מועקה משונה באוזניים. האמת שדי נבהלתי, ועברתי להשתמש באוזניה. לאחר זמן, שכחתי את סימן האזהרה הראשון.

3 שנים אחר כך, היינו אמורים לטוס ללונדון בקיץ, ובאותה תקופה החלו לי כאבים בלתי מוסברים באוזניים. לא רציתי לחפש רופא בלונדון הבלתי מוכרת, ולכן ניגשתי להיבדק ע"י רופא אוזניים, שבישר לי "אין לך שום דבר". יצאתי לדרך שמח וטוב לב.

בלונדון גיליתי שבזמן שאני שוהה בחדר שיש בו קליטת וויי-פיי, מופיעים אצלי כאבי אוזניים. בני המשפחה טענו שאני סתם מדמיין. בנסיעות בדרכים אמרתי פעמים רבות למשפחה שישבה אתי ברכב ש"בעוד 300 מטר – תראו אנטנה מצד ימין", או מצד שמאל, וברוב הפעמים אכן כך היה. לא ידעתי אם אני באמת יודע או שאני מדמיין.

כשחזרנו לארץ, התחילו לי גם כאבי ראש בלתי נסבלים, במיוחד בעבודה, שהלכו והתגברו. הרגשתי אובד עצות. לא ידעתי מה קורה לי וממה זה נגרם. עד ליום אחד שבו נסענו במסגרת העבודה לביצוע פרוייקט באשדוד, ובדרך חזרה, נתקענו בפקק גדול בכביש 6. שם גיליתי – ממש במקרה – שבכל פעם שהרכב עומד ממול תורן אנטנות סלולריות, אני מרגיש את הלחץ המוכר באוזניים. זו הייתה הפעם הראשונה שנפל לי האסימון לגבי הקשר שבין הקרינה לכאבים. לימים הבנתי, שאלמלא גילוי זה – הייתי מסתובב לחינם בין רופאים ומכוני סיטי למיניהם , שהיו אומרים לי, כמובן, שאין לי שום דבר, ואולי בכלל… כדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר…

בעבודה, ניסיתי ועיצבתי כובע (מאוד מוזר) דמוי קסדה מרדיד אלומיניום, שיגן לי על הראש מקרינה. ניסיתי גם כובע מרשת מתכת, (החברים הסתכלו עלי כמו מי שירד כרגע מהחללית), עד שגיליתי באינטרנט שניתן לרכוש כובע נגד קרינה (באתר "ללא קרינה בשבילך"). הגעתי לפגישת הדרכה ממושכת עם עמיר בורנשטיין מייסד האתר, ודרכו גיליתי את עולם הקרינה.

הקדשתי את כל המאמצים לברוח מהכאב. רכשתי מד קרינה, מאחר והבנתי שאני לא יכול לזוז בלעדיו, והתחלתי למדוד קרינה בכל מקום. הוצאנו את הטלפון האלחוטי מהבית, כיבינו את שידור הוויי-פיי בראוטר האלחוטי, וחיברנו אותו למחשב אופן קווי עם כבלי תקשורת לכל המחשבים בבית. הקדשתי שבועות וחודשים ללימוד והעמקה כדי להבין את הנושא המורכב הזה, ולפשט ככל האפשר את הדברים. מטרת העל הייתה להתרחק מהקרינה כדי לברוח מהכאב. זה נשמע לכאורה פשוט, אבל התהליך לווה במשבר רגשי קשה. חברים וקרובים ניסו לשכנע אותי החל מ"מד הקרינה שלך מזייף, זה בכלל לא מזיק, יש מחקרים שאומרים שזה שטויות", וכלה ב"אתה פשוט מדמיין, אתה אובססיבי, משהו השתבש אצלך". נצרכתי לכוחות נפש עצומים כדי להתמודד עם גלי ההתנגדות, וכמובן שהכאב עזר לי. כאב, הוא מורה אכזר. לא ניתן לברוח מהשיעורים שלו, אין אצלו איחורים ואין אצלו חיסורים.

כיום, אני משתמש באופן קבוע בכובע חוסם קרינה, מתרחק מאנטנות סלולריות. ומתרחק מאנשים שהסלולרי שלהם מחובר לאינטרנט או לוויי-פיי (חשוב להבין, שסלולרי המחובר לוויי-פיי או אינטרנט או ל'מובייל דאטה', פולט קרינה גבוהה כל הזמן!). אני מחזיק אתי טלפון סלולרי סגור, למקרי חירום או למקרי קיצון . אני משתדל להימנע מאירועים חברתיים שבהם יש משתמשי סלולר (שזה בעצם כולם), ואם אין ברירה – אני מתרחק לשוליים ככל האפשר. בקולנוע אני מבקר לעתים רחוקות, ובוחר את מקומי בהתאם למדידת הקרינה ולצפיפות משתמשי הסלולר. אני נושא אתי מד קרינה רגיש שמצפצף בכל פעם שאני נחשף למקור קרינה, ובהתאם לכך אני פועל (מתרחק, מבליג, או מבקש להרחיק את הסלולר, או להעביר אותו למצב טיסה). הדריכות התמידית שליוותה את התהליך הייתה קשה בשנים הראשונות, אבל פיתחתי טכניקות וידע שעוזרים לי לתמרן. בחיי היומיום אני נאלץ להתמודד עם סוגים שונים של אנשים, החל מהאטומים, שלא טורחים או לא רוצים להבין, וכלה במתחשבים, שעושים מעל ומעבר כדי שלא להקרין אותי. באופן כללי – התאכזבתי לטובה מהציבור הישראלי, ואני מוצא הרבה סובלנות.

חשוב לציין, כי גיליתי במהלך הזמן שאני לא לבד. ההערכות מדברות על כ-15-50 אחוז מהאוכלוסייה שחווים את תופעת הרגישות לקרינה (EHS), ונמנים עליהם אנשים מכל גווני החברה. רובם לא מודעים לכך שהם רגישים לקרינה. אצלי, הדבר מתבטא בתחושת לחץ וכאב באוזניים, אצל אחדים הדבר מתבטא בתחושת חום בפנים או בראש בזמן השימוש בסלולרי. יש שמרגישים כאבי ראש, תחושת נימול בידיים, עייפות, סחרחורות, ועוד. רגישות לקרינה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, ובדרך כלל התופעה מתרחשת כתוצאה מחשיפה ממושכת או מרוכזת לקרינה, ויתכן גם שמעורבת כאן רגישות פיסיולוגית. אחרי שהרגישות פורצת, נדרשת דיאטת קרינה ממושכת כדי להוריד אותה למצב נסבל, אבל היא לא נעלמת. אני מעריך שהפכתי רגיש לקרינה בעיקר בגלל שימוש יתר בטלפון סלולרי, אבל גם בגלל חשיפה לקרינה באופנים אחרים. למעשה, הודות לרגישות לקרינה ולשימוש במד הקרינה, ניצלו חיי משפחתי, היות וכך גילינו שחוטי החשמל התמימים במדרכה שממול הבית פולטים שדה מגנטי גבוה. חברת החשמל פתרה את הבעיה (לאחר שנה וחצי). הקרינה אומנם דחקה אותי לסמטה צרה, אבל גיליתי בה עולם ומלואו.

 

איך הפכתי רגיש לקרינה

(ראיון שנתתי למגזין גפן המושבות, בנושא "איך הפכתי רגיש לקרינה, ומה ניתן לעשות כדי להתגונן ממנה").

איך הגעת בכלל לעיסוק בקרינה?

   לפני 7 שנים ערכנו שיפוץ בבית, ונאלצתי להשתמש הרבה בסלולר לתיאומים שונים עם בעלי מקצוע. אחרי  חודש התחלתי להרגיש  מועקה מוזרה באוזניים. די נבהלתי, ועברתי להשתמש באוזניה. לאחר זמן, שכחתי את סימן האזהרה הראשון.

    3 שנים אחר כך, היינו אמורים לטוס ללונדון בקיץ, ובאותה תקופה החלו לי כאבים בלתי מוסברים באוזניים. מכיוון שלא רציתי לחפש רופא בלונדון, נבדקתי ע"י רופא אוזניים, שבישר לי "אין לך שום דבר". יצאתי לדרך שמח וטוב לב.

   בלונדון גיליתי  שכשאני נמצא בחדר שיש בו קליטת וויי-פיי, מופיעים אצלי  כאבי אוזניים. בני המשפחה טענו שאני סתם מדמיין. בנסיעות בדרכים אמרתי פעמים רבות  למשפחה שישבה אתי  ברכב ש"בעוד 300 מטר – תראו אנטנה מצד ימין", או מצד שמאל, וברוב הפעמים אכן כך היה. לא ידעתי אם אני באמת יודע או שאני מדמיין.

   כשחזרנו לארץ, התחילו לי גם כאבי ראש בלתי נסבלים, במיוחד בעבודה, שהלכו והתגברו. הרגשתי אובד עצות, עד ליום אחד שבו נסענו במסגרת העבודה לביצוע פרוייקט באשדוד, ובדרך חזרה, נתקענו בפקק גדול בכביש 6. שם גיליתי - ממש במקרה - שבכל פעם שהרכב עומד ממול תורן אנטנות סלולריות, אני מרגיש את הלחץ המוכר באוזניים. זו הייתה הפעם הראשונה שנפל לי האסימון לגבי הקשר שבין הקרינה לכאבים, ואלמלא זה – הייתי מסתובב לשווא בין רופאים ומכוני סיטי למיניהם , שהיו אומרים לי, כמובן, שאין לי שום דבר, ואולי בכלל כדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר...

   בעבודה, ניסיתי ועיצבתי  כובע (מאוד מוזר) דמוי קסדה מרדיד אלומיניום, שיגן לי על הראש מקרינה. ניסיתי גם כובע מרשת מתכת שלא עזר (החברים הסתכלו עלי כמו מי שירד כרגע מהחללית), עד שגיליתי באינטרנט שניתן לרכוש כובע נגד קרינה (באתר "ללא קרינה בשבילך"). הייתה לי פגישה הדרכה ממושכת עם עמיר בורנשטיין מייסד האתר, ודרכו גיליתי את עולם הקרינה.

   הקדשתי את כל המאמצים לברוח מהכאב. רכשתי מד קרינה, מאחר והבנתי שאני לא יכול לזוז בלעדיו,  והתחלתי למדוד קרינה בכל  מקום. סילקנו (בבושת פנים) את הטלפון האלחוטי מהבית, כיבינו את שידור הוויי-פיי בראוטר האלחוטי, וחיברנו אותו למחשב אופן קווי עם כבלי תקשורת, לכל המחשבים בבית. כיום, אני משתמש באופן קבוע בכובע חוסם קרינה, מתרחק מאנטנות סלולריות. ומתרחק מאנשים שהסלולרי שלהם מחובר לאינטרנט או לוויי-פיי (חשוב להבין, שסלולרי המחובר לוויי-פיי או אינטרנט או ל'מובייל דאטה', פולט קרינה גבוהה כל הזמן!). אני מחזיק אתי טלפון סלולרי סגור, למקרי חירום או למקרי קיצון . התהליך לווה במשבר רגשי קשה. חברים וקרובים ניסו לשכנע אותי החל מ"מד הקרינה שלך מזייף, זה בכלל לא מזיק, יש מחקרים שאומרים שזה שטויות", וכלה ב"אתה פשוט מדמיין, אתה אובססיבי, משהו השתבש אצלך". נצרכתי (ואני עדיין צריך) כוחות נפש עצומים כדי להתמודד עם גלי ההתנגדות, וכמובן שהכאב עזר לי. כאב, הוא מורה אכזר. לא ניתן לברוח מהשיעורים שלו, אין אצלו איחורים ואין אצלו  חיסורים. אני משתדל להימנע מאירועים  חברתיים שבהם יש משתמשי סלולר (כולם), ואם אין ברירה – אני מתרחק לשוליים ככל האפשר.

   גיליתי במהלך הזמן שאני לא לבד. ההערכות מדברות על כ-3-11 אחוזים מהאוכלוסייה שחווים את  תופעת הרגישות לקרינה (EHS), ונמנים עליהם אנשים מכל גווני החברה. רובם לא מודעים לכך שהם רגישים לקרינה.  אצלי, הדבר מתבטא בתחושת לחץ וכאב באוזניים, אצל אחדים הדבר מתבטא בתחושת חום בפנים או בראש בזמן שימוש בסלולרי. יש שמרגישים כאבי ראש, תחושת נימול בידיים, עייפות, סחרחורות, ועוד. רגישות לקרינה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, ובדרך כלל התופעה מתרחשת כתוצאה מחשיפה ממושכת או מרוכזת לקרינה, ויתכן גם שמעורבת כאן רגישות פיסיולוגית. אחרי שהרגישות  פורצת, נדרשת דיאטת קרינה ממושכת כדי להוריד אותה למצב נסבל, אבל היא לא נעלמת. אני מעריך שהפכתי רגיש לקרינה בעיקר בגלל שימוש יתר בטלפון סלולרי, אבל גם בגלל חשיפה לקרינה באופנים אחרים. למעשה, הודות לרגישות לקרינה ולשימוש במד הקרינה, ניצלו חיי משפחתי, היות וכך גילינו שחוטי החשמל במדרכה ממול הבית פולטים שדה מגנטי גבוה. חברת החשמל פתרה את הבעיה (לאחר שנה וחצי).

על איזה קרינה מדובר בעצם?

   ככלל, בנושא הקרינה האלקטרומגנטית שרלוונטית לחיי היומיום שלנו, יש בעצם 4 תחומים: 1. קרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות סלולריות, ווייפיי, בלוטוס, טלפונים אלחוטיים וכדו' ). 2. שדות מגנטיים (שנאים, מכשירי חשמל, קווי מתח גבוה). 3. שדות חשמליים (קווי מתח גבוה, מכשירי חשמל וחוטי חשמל ביתיים). 4. חשמל מלוכלך (שנוצר בעיקר מנורות חסכוניות).

  

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו?

  

   קרינה מזיקה בדרכים שונות ורבות, למשל, הצפת הגוף ברדיקלים חופשיים, (שזורעים הרס רב במבנה התאים, מחמצנים את שלוחות העצבים, יוצרים משקעים טרשתיים בכלי הדם, גורמים לשברים בDNA , גונבים לנו כמויות גדולות של אנטי אוקסידנטים, כמו ויטמין C,E,A, ועוד). הקרינה גורמת תוך דקות לירידה מיידית במוליכים עצביים חשובים (דופאמין, סרוטונין ואצטיל-כולין), שיבוש גלי המוח, פריצת מחסום דם-מוח (BBB) (שמאפשרת חדירה של מזהמים למוח, כמו חומרי הדברה, כימיקלים שנשאפים בזיהום אוויר ועוד), בעיות פוריות, ולמעשה, פוגעת בכל מערכות הגוף. פגיעות אלו גורמות בטווח הרחוק למחלות קשות, כגון גידולים סרטניים, אירועים לבביים ושבץ מוחי. (למעוניינים, ניתן למצואמאמר שכתבתי  בגוגל תחת הכותרת: "איך בעצם הקרינה מזיקה לנו"). כמובן שלקרינה יש נזקים גם בהיבט הנפשי: הפרעות קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעות התנהגות אצל יילודים, ועוד.

האם ניתן לעשות משהו כדי  לצמצם את החשיפה לקרינה?

א. לתת לילדים טלפונים סלולרים בגיל כמה שיותר מאוחר, וללמד אותם להשתמש בהם בצורה בטוחה.

ב. לשוחח בטלפון סלולרי  רק במצבים של אין-ברירה, וגם אז - רצוי בשטח פתוח. לא מתוך מבנה או רכב או רכבת, ובטח שלא במקומות עם קשיי קליטה, כמו ממ"ד, מעלית, או חניון תת-קרקעי. לשוחח רק באוזנייה או ברמקול, ובוודאי לא להצמיד לאוזן. רצוי לא לשאת את המכשיר על הגוף, אלא בתיק/נרתיק חיצוני. לשאוף שטלפון סלולרי יהיה מחובר (בהגדרות המכשיר) לדור 3, ולא לדור 4.  למעט בשיחות ולהעדיף מסרונים, ולצמצם ככל הניתן את השימוש במצב שהסלולרי  מחובר לתקשורת נתונים (מובייל דאטה), לאינטרנט או לוויי-פיי (כלומר, לכבות את כל היישומים האלחוטיים, ולהשאיר על מצב של שיחות בלבד).

ג. למעט שימוש במכשירים המבוססים על שידור אלחוטי: טלפונים אלחוטיים, מדפסות אלחוטיות, אוזניות אלחוטיות, מוניטורים אלחוטיים  לתינוקות, וכדו'. את האינטרנט להעביר מהנתב (ראוטר) למחשבים באמצעות כבלי תקשורת, ולא בשידור וויי-פיי. להימנע ממוצרי "בית-חכם" למיניהם, שפולטים קרינה מזיקה. אם משתמשים בסלולרי או בטאבלט, להוריד אליו את המידע, ולהשתמש בו שלא בצורה אלחוטית, ולא להניח אותו על הברכים.

ד. להרחיק את המקומות שבהם ישנים או יושבים זמן ממושך משנאים, מטענים, רמקולים, ארונות חשמל, וחוטי חשמל (גם של מכשירים שאינם פועלים!).

ה. להרחיק מהגוף מכשירי חשמל בזמן הפעולה.

ו. להפסיק להשתמש בנורות חסכוניות, ולחזור לנורות ליבון, ואם אין ברירה – לנורות לד בתאורה חמה (בטמפרטורה של2,700 קלווין). להימנע משימוש במסכים שעתיים לפני השינה, היות והדבר פוגע בייצור המלטונין, שמגן על הגוף מסרטן.

ז. להמעיט שימוש באוזניות, ובוודאי כשמדובר  בווליום גבוה.

ז. להיות מצויידים במד קרינה, לפחות אחד בכל משפחה, ולמדוד את כל המקומות בהן קיימת שהייה ממושכת, כולל בכיתות בתי הספר.

   אני יודע שחלק מהדעות בדבר סכנות הקרינה נשמעות תמוהות ומוזרות, אבל גם לפני 50 שנה, אם היינו מזהירים אדם שלא ישתמש באסבסט, הוא היה בטוח שמשהו לא בסדר איתנו, כי הרי...כולם משתמשים...

האם זה נכון שילדים רגישים יותר לקרינה?

   ילדים רגישים לקרינה יותר ממבוגרים, בגלל גודל ומבנה הגולגולת (גולגולת של ילד בן 10 סופגת קרינה פי 2.5 יותר ממבוגר), בגלל שתאי הגוף נמצאים בצמיחה מואצת, ובגלל שהמערכת החיסונית עדיין לא בשלה.

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הקרינה בבתי הספר?

   אחת הבעיות החמורות כיום היא, שבכיתות בבתי הספר ישנה חשיפה ממושכת לקרינה  גם ע"י ראוטרים עוצמתיים, המשדרים קרינת ויי-פיי, וגם ע"י סלולרים של המורים והתלמידים, המקרינים בעוצמה (גם כשהם נמצאים על מצב שקט!)

   משרד החינוך הצהיר שבמדידות קרינת הוויי-פיי לא נמצאו חריגה באף בית ספר מתוך יותר מ1,500 שנמדדו, ולא עוד, אלא שהמדידות בוצעו בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. ואילו המשרד להגנת הסביבה הצהיר, שאין לו שום נוהל למדידת וויי-פיי, ומדידות הקרינה שלו כלל לא עוסקות בזה (הסיבה היא, שוויי-פיי הוא אות מהיר מאוד, שקשה למדידה).

    ראש מדור קרינה במשרד להגנת הסביבה, פרופ' סטיליאן גלברג,  הצהיר ב2014 בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת (למי שעוד לא ידע), שתקן הקרינה שבחסותו אנחנו חושבים ש"הכל בסדר", לא מגן בעצם מפני השפעות ביולוגיות או  בריאותיות, אלא אך רק מפני השפעות חימום וכוויה! (לקרוא ולא להאמין!). גם האישיות הבכירה ביותר לענייני קרינה במשרד הבריאות,  פרופ' סיגל סדצקי, מודה בכך, ואף קובעת שהתקן הוא שרירותי, כלומר, לא מבוסס כלל על מחקרים!

   אנו מכירים את דו"ח  ביואנישיאטיב, מ 2012 המאגד למעלה מ3,800 מחקרים, וקובע, שהחל מרמה של קרינה בצפיפות הספק של 0.04 מילי-וואט למ"ר, מתחילים שינויים ביולוגיים  בחשיפה ממושכת. כיום, בכל כיתה שהילדים מחזיקים טלפונים סלולריים פתוחים (גם אם הם במצב שקט) הקרינה שתימדד תהיה פי 100 עד פי 1,000 מרמה זו. חשוב לדעת, שהביטוח במוסדות החינוך לא מכסה נזק של ילד שיחלה בגלל הקרינה (בדקתי את זה). עמדתו הרשמית של משרד החינוך אוסרת כל שימוש בסלולרים בבתי הספר, אבל הוא לא טורח לאכוף זאת.

   לא היינו מעזים להסיע את ילדינו ברכב שאיננו עומד בתקן, אולם אנחנו נותנים לילדינו להשתמש בציוד אלחוטי שתקן הקרינה שלו לא מגן מפני השפעות בריאותיות (כך מצהירים כותבי התקן עצמם, ICNIRP).

   לאור כל זאת, חשוב מאוד שוועדי ההורים יפעילו את כוחם והשפעתם להרחקת הקרינה מהכיתות. לעניות דעתי, רק הם מסוגלים להניע מהלך שכזה. (גם לנבחרי הציבור המציגים את מועמדותם לבחירות הקרובות, צריכה להיות מילה בנדון). לגבי קרינת  הוויי-פיי, חשוב לדרוש מהנהלות בתי הספר לחבר את  המחשבים באופן חוטי (תקשורת קווית). לגבי טלפונים סלולרים, חשוב מאוד (!!) לקבל החלטה בית ספרית מוקפדת, על החזקת סלולרים כבויים לחלוטין בשטח בית הספר מרגע ההגעה ועד רגע היציאה (ולא להסתפק במצב שקט). רצוי כמובן שבית הספר יעמיד לרשות התלמידים טלפוניים קוויים לשעות ההפסקה (וכך גם צויין בחוזר מנכ"ל). הרחקת הקרינה מבתי הספר תפחית כשליש מזמן החשיפה היומי.

מדוע בישראל מתעלמים מהסכנה שבקרינה בלתי מייננת? - הסרטון מ"כאן 11".

   בכתבה (שאני משתתף בה), מופיע גם פרופ' איתן פרידמן, שטוען, שקרינה בלתי מייננת זה ...כלום. בשונה מד"ר יעל שטיין שהתראיינה לפניו, ומכירה את הסיכונים, פרופ' פרידמן הוא בכלל גנטיקאי, ולא פיזיקאי, והוא יועץ בבתי משפט לחברות סלולריות. הבנתם?

כאן הסרטון https://youtu.be/eAKPPbAsZhg

מוזמנים לשמוע את תשובתי לפרופ' איתן פרידמן (על הזלזול שהפגין כלפי תופעת הרגישות לקרינה בכתבה של אמנון לוי), בסרטון: "האם יש כזה דבר רגישות לקרינה? בסרטון הבא:

בתי ספר וגני ילדים מוקרנים בפרדס חנה

בתי ספר וגני ילדים מוקרנים בפרדס חנה

https://www.youtube.com/watch?v=pQnHSpvNaSo

   לאור מה שרואים בסרטון, האינסטינקט הטבעי אומר לנו, ללכת למועצה, שהיא אחראית על הבטיחות במוסדות החינוך, ולבקש לבצע בדיקות קרינה. יש בכך כמה בעיות:

1.      בדרך כלל המודדים המוסמכים מודדים עם מדי קרינה איטיים (כ-2 דגימות מדידה בשנייה).  רוב אותות השידור מורכבים מאלפי פולסים קצרים (מילי שניות, מיקרו שניות, וננו שניות), בתדרים שונים, שעוצמתם משתנה כל כמה מילי, מיקרו, ננו שנייה. באותות אלו יש אלפי פולסים בשנייה אבל במשך חלק מהשנייה אין שידור, ולכן  מד קרינה  איטי מראה תוצאה חלקית מאוד.

2.      המודדים עורכים ממוצע על פני 6 דקות  במקום להראות ולהתייחס אל שיאי הקרינה הנמדדת, ובגלל זה תוצאות המדידה יוצאות "אפסיות" ממוצע זה נוגד גם  את ההגיון הבריא. הדבר משול לאדם שעובר תאונה ב-10 קמ"ש. בממוצע של 6 דקות, במשך כל שניה, הוא עבר תאונה קלילה, אבל באופן מעשי – הוא נמצא בטיפול נמרץ. נזק ביולוגי של קרינה לא יכול "להתבטל" בגלל הפוגות שבהן אין קרינה. עיקרון עריכת 'ממוצעים' נוגד את ההגיון. בנוסף לכך-

3.      רוב מדי הקרינה, גם המקצועיים ביותר, יכולים למדוד בכל רגע רק בתדר אחד ויחיד. כלומר הם ננעלים על תחום התדר בו רמות הקרינה הן הגבוהות ביותר, וקובעים על פי זה  את רמת הקרינה, כאשר במציאות רמות הקרינה האמיתיות, הם חיבור מצרפי של כל רמות הקרינה בכל התדרים.

4.      המודדים משווים את תוצאת המדידה לתקן הישראלי המתיר רמת קרינה של 1,000 מילי-וואט למ"ר  (אתם קוראים נכון. זו לא טעות), ולכן, מכל הסיבות הנ"ל, הם טוענים תמיד, שהקרינה לא רק נמוכה- עד אפסית, אלא גם שהיא נמוכה מאוד מהתקן.

5.      גם פרופ' סיגל סדצקי המייצגת  משרד הבריאות והסמכות בנושא קרינה בלתי מייננת, וגם פרופ' סטיליאן גלברג, האיש הבכיר במשרד להגנת הסביבה, שחותם במו ידיו ומאשר את כל האנטנות בארץ, מודים ומצהירים, שהתקן בא להגן אך ורק מפני השפעות חימום, ואין לו שום הגנה על הבריאות. אם כך, מה שווה התקן הזה?

הצהרת פרופ' סדצקי: https://youtu.be/dGq28278Pt0

הצהרת פרופ' גלברג: https://youtu.be/Dlys4SETT3s

להלן מספר מחקרים על נזקי קרינה מאנטנות סלולריות: (באדיבות האתר "ללא קרינה בשבילך").

	חוקר, שנה, מדינה.	על המחקר
1	גנדי, הודו, 2014	נזקים גנטיים בבני אדם הגרים ליד אנטנות סלולריות מחקר זה מראה כי אצל תושבים הגרו במרחק של עד 300 מטר מאנטנות סלולריות, אשר נחשפו לרמות קרינת רדיו גבוהות מקבוצת הביקורות (אבל עדיין מתחת לתקן של (ICNIRP נמצאו נזקים גנטיים רבים יותר.	אנטנות סלולריות וכן טלפונים סלולריים.
2	צוות מצרי, 2011	חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות מביאה לשינוי הורמונלי בבני אדם המחקר מראה על שינויים הורמונליים בבני אדם שגרו בסמוך לאנטנות סלולריות.  על פני 6 שנים של חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות. נראו שינויים ברמות: plasma ACTH, serum cortisol levels,3decrease in the release of the thyroid hormones especially T,serum prolactin in young females (14-22 years), וירידה ברמות תסטוסטרון בצעירים.	שינויים הורמונליים בבני אדם הגרים בצמוד לאנטנות סלולריות.
3	ברזיל, 2011	מחקר ברזילאי - יותר מוות מסרטן במרחק 500 מטר מאנטנות מחקר מברזיל מצא כי תושבים הגרים בסמיכות (500 מטר) מאנטנות סלולריות (הפועלות בעוצמות נמוכות מהתקן הברזילאי)  יש סבירות גבוהה פי שבע למות מסרטנים שונים (35 מתוך 10000) בהשוואה לאלה שאינם גרים בסמיכות (להם סיכוי של 5 ל 10000(.	יותר מוות מסרטנים בסמוך לאנטנות סלולריות
4	גרמניה, 2004	השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים המחקר בדק את השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים. במסגרת המחקר נבדקו יותר מ1000 תיקים רפואיים של אנשים שגרו באיזור אנטנה סלולרית בין השנים 1994 ל2004. הממצאים מראים כי הסיכוי לחלות בסרטן היה גבוה יותר בין האנשים שגרו במרחק קטן מ 400 מאתר שידור סלולרי שהוקם ב2003. לאחר חמש שנים בהם האתר היה פעיל, הסיכון לסרטן של התושבים הסמוכים שולש(!!!) בהשוואה לסיכון לפני ההתקנה של האתר.	יותר גידולים סרטניים במרחק של 400 מטר מהאנטנה הסלולרית
5	צוות צרפתי, 2002	תסמינים בריאותיים בקרבה לאנטנות סלולריות - סנטיני בדיקה בריאותית של אנשים הגרים במרחקים שונים מאנטנות סלולריות הראתה על הופעת תסמינים רפואיים רבים בתלות במרחק מהאנטנה.	יותר תסמינים בריאותיים ככל שקרובים יותר לאנטנה.
6	צוות הולנדי ממשלתי. 2003	השפעות בריאותיות וקוגנטיביות של קרינה מאנטנות סלולריות על בני אדם (עם ובלי רגישות לקרינה( מחקר זה בדק את השפעת קרינה בתקני GSM ו UMTS, בתדרים של 900MHZ, 1800MHZ ו 2100MHZ, וחשיפת דמה, על מצבם הקוגנטיבי והרגשתם של נבדקים. נמצא  כי לכל חשיפה בתדר מסוים היו השפעות שונות על מבחנים קוגנטיביים של הנבדקים. את ההשפעות לא ניתן ליחס לאפקט תרמי כל שהוא ולכן החוקרים מעלים את הסברה כי קיימים אפקטים שאינם תרמיים.	אנטנות סלולריות
8	צוות ספרדי -אוסטרי, 2004	סינדרום המיקרוגל - אנליזת המשך למחקר הספרדי. אנליזת המשך על המחקר הבריאותי שבוצע בעיר לה נורה, אשר במחוז מרסיה שבספרד לאחר התקנת שתי אנטנות סלולריות. המחקר הראשוני כלל שאלוני בריאות ובוצעו בדיקות קרינה בחדרי השינה של המשתתפים, כולל ניתוח תדרים. אנליזה מאוחרת זו מגיע למסקנה כי רמה בטוחה יחסית של קרינת רדיו מהאנטנות היא פחות מ 0.02V/m (כ 0.0001uW/cm2 )..	רמה סבירה של חשיפה צריכה להיות נמוכה מ 0.0001 uW/cm2
10	המחקר האוסטרי, 2008	המחקר האוסטרי - קשר בין אנטנה סלולרית למקרה סרטן המחקר בדק הישנות של מקרי סרטן בעיירה אוסטרית בה הותקן תורן לתקשורת סלולרית בכלי רכב (תקן שידור אנלוגי) אשר פעל בין השנים 1984 ל1997. המחקר מצא קשר בין מקרי הסרטן לתקופת החשיפה ולמיקום הנבדקים ביחס לאנטנה. נמצא יחס מנה-תגובה בין החשיפה לקרינת רדיו לבין סרטני מוח ושד.	סרטנים בצמוד לאנטנות סלולריות אנלוגיות
11	כתבה מספרד	כתבה - מקרה סרטן בסמוך לאנטנות סלולריות בעיירה ספרדית דיווח על מקרי סרטן בעיירה ספרדית ליד מלגה. 43 חולי סרטן התגלו בעיירה בצמוד לאנטנות סלולריות, 35 מתוכם נפטרו (עד כתיבת הכתבה). מספר התושבים הגרים בסמוך לאנטנות הוא כ 350, כלומר יותר מ10% חולים בסביבה הנ"ל  - 43 cancer cases among 350 residents living near a mobile telephone realy antenמ - MALAGA-SPAIN - 2009	לא מדובר על מחקר אבל אחוזי הסרטן המדווחים  גבוהים

ומי שמשער שקרינה נמוכה לא גורמת נזק ביולוגי, מוזמן לעיין בטבלה הבאה:    (1 מיקר-וואט לסמ"ר=10 מילי-וואט למ"ר):

השפעות קרינה נמוכה:

צפיפות הספק  µW/cm2 (מיקרו-וואט לס"מ מרובע)	השפעות ביולוגיות מדווחות	החוקר
0.0000000000001	שינוי במבנה הגנטי של חיידק  E. coli	Belyaev, 1996
0.0000000001	סף הבחנה של רגישות אצל האדם	Kositsky 2001
0.000000001	שינוי בגלי המוח אצל האדם	Bise 1978
0.0000000027	גירוי גדילה בצמח פול הגינה	Brauer 1950
0.00000001	השפעות על מערכת החיסון של עכברים	Bundyuk 1994
0.00000002	גירוי ביוץ בעופות	Kondra 1970
0.000005	השפעות בשמרים על גדילת התא	Grundler 1992
0.00001	רפלקס מותנה של "הימנעות" בחולדות	Kositsky 2001
0.000027	הזדקנות מוקדמת של מחטי אורן	Selga 1996
0.02	שינויים בגלי המוח, הפרעות במטבוליזם של פחממות,  בלוטת יתרת כליות מוגדלת, שינויים ברמות בלוטות ההורמונים, שינויים מבניים בכבד, טחול, אשכים, ומוח- בחולדות לבנות וארנבים.	Dumanskij  1974
0.06	האטה בלב, שינוי בפעילות המוח אצל ארנבים	Sekyuk1980

   נזקי  קרינה תלויים לא רק בעוצמת הקרינה, אלא גם בסוג התדרים, אולם רמת קרינה  שממנה ואילך כדאי להתמגן, עומדת על ערך של 0.04 מילי-וואט למ"ר, וזאת, ע"פ המשתמע מדו"ח ה- bioinitiative , והסברים נוספים ניתן לקרוא בקישור: http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/studies-h

  לסיכום, גם אם נפנה למועצה או למשרד להגנת הסביבה (ובוודאי למשרד החינוך), הרי שלאחר זמן (ארוך) נקבל את התשובה, ש"רמת הקרינה נמוכה עד אפסית, ועומדת בתקן". לאור האמור לעיל, ברור לנו שילדינו בסכנה, ואנחנו צריכים להתאחד ולהפעיל לחץ ציבורי על המועצה, שתרחיק את האנטנות ממרכזי האוכלוסייה, ובוודאי ממוסדות החינוך. לשלטון מקומי יש קשרי גומלין כלכליים  עם חברות סלולריות, ויש בידו מנופים להפעיל עליהם לחץ.