איך הפכתי רגיש לקרינה

(ראיון שנתתי למגזין גפן המושבות, בנושא "איך הפכתי רגיש לקרינה, ומה ניתן לעשות כדי להתגונן ממנה").

איך הגעת בכלל לעיסוק בקרינה?

   לפני 7 שנים ערכנו שיפוץ בבית, ונאלצתי להשתמש הרבה בסלולר לתיאומים שונים עם בעלי מקצוע. אחרי  חודש התחלתי להרגיש  מועקה מוזרה באוזניים. די נבהלתי, ועברתי להשתמש באוזניה. לאחר זמן, שכחתי את סימן האזהרה הראשון.

    3 שנים אחר כך, היינו אמורים לטוס ללונדון בקיץ, ובאותה תקופה החלו לי כאבים בלתי מוסברים באוזניים. מכיוון שלא רציתי לחפש רופא בלונדון, נבדקתי ע"י רופא אוזניים, שבישר לי "אין לך שום דבר". יצאתי לדרך שמח וטוב לב.

   בלונדון גיליתי  שכשאני נמצא בחדר שיש בו קליטת וויי-פיי, מופיעים אצלי  כאבי אוזניים. בני המשפחה טענו שאני סתם מדמיין. בנסיעות בדרכים אמרתי פעמים רבות  למשפחה שישבה אתי  ברכב ש"בעוד 300 מטר – תראו אנטנה מצד ימין", או מצד שמאל, וברוב הפעמים אכן כך היה. לא ידעתי אם אני באמת יודע או שאני מדמיין.

   כשחזרנו לארץ, התחילו לי גם כאבי ראש בלתי נסבלים, במיוחד בעבודה, שהלכו והתגברו. הרגשתי אובד עצות, עד ליום אחד שבו נסענו במסגרת העבודה לביצוע פרוייקט באשדוד, ובדרך חזרה, נתקענו בפקק גדול בכביש 6. שם גיליתי - ממש במקרה - שבכל פעם שהרכב עומד ממול תורן אנטנות סלולריות, אני מרגיש את הלחץ המוכר באוזניים. זו הייתה הפעם הראשונה שנפל לי האסימון לגבי הקשר שבין הקרינה לכאבים, ואלמלא זה – הייתי מסתובב לשווא בין רופאים ומכוני סיטי למיניהם , שהיו אומרים לי, כמובן, שאין לי שום דבר, ואולי בכלל כדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר...

   בעבודה, ניסיתי ועיצבתי  כובע (מאוד מוזר) דמוי קסדה מרדיד אלומיניום, שיגן לי על הראש מקרינה. ניסיתי גם כובע מרשת מתכת שלא עזר (החברים הסתכלו עלי כמו מי שירד כרגע מהחללית), עד שגיליתי באינטרנט שניתן לרכוש כובע נגד קרינה (באתר "ללא קרינה בשבילך"). הייתה לי פגישה הדרכה ממושכת עם עמיר בורנשטיין מייסד האתר, ודרכו גיליתי את עולם הקרינה.

   הקדשתי את כל המאמצים לברוח מהכאב. רכשתי מד קרינה, מאחר והבנתי שאני לא יכול לזוז בלעדיו,  והתחלתי למדוד קרינה בכל  מקום. סילקנו (בבושת פנים) את הטלפון האלחוטי מהבית, כיבינו את שידור הוויי-פיי בראוטר האלחוטי, וחיברנו אותו למחשב אופן קווי עם כבלי תקשורת, לכל המחשבים בבית. כיום, אני משתמש באופן קבוע בכובע חוסם קרינה, מתרחק מאנטנות סלולריות. ומתרחק מאנשים שהסלולרי שלהם מחובר לאינטרנט או לוויי-פיי (חשוב להבין, שסלולרי המחובר לוויי-פיי או אינטרנט או ל'מובייל דאטה', פולט קרינה גבוהה כל הזמן!). אני מחזיק אתי טלפון סלולרי סגור, למקרי חירום או למקרי קיצון . התהליך לווה במשבר רגשי קשה. חברים וקרובים ניסו לשכנע אותי החל מ"מד הקרינה שלך מזייף, זה בכלל לא מזיק, יש מחקרים שאומרים שזה שטויות", וכלה ב"אתה פשוט מדמיין, אתה אובססיבי, משהו השתבש אצלך". נצרכתי (ואני עדיין צריך) כוחות נפש עצומים כדי להתמודד עם גלי ההתנגדות, וכמובן שהכאב עזר לי. כאב, הוא מורה אכזר. לא ניתן לברוח מהשיעורים שלו, אין אצלו איחורים ואין אצלו  חיסורים. אני משתדל להימנע מאירועים  חברתיים שבהם יש משתמשי סלולר (כולם), ואם אין ברירה – אני מתרחק לשוליים ככל האפשר.

   גיליתי במהלך הזמן שאני לא לבד. ההערכות מדברות על כ-3-11 אחוזים מהאוכלוסייה שחווים את  תופעת הרגישות לקרינה (EHS), ונמנים עליהם אנשים מכל גווני החברה. רובם לא מודעים לכך שהם רגישים לקרינה.  אצלי, הדבר מתבטא בתחושת לחץ וכאב באוזניים, אצל אחדים הדבר מתבטא בתחושת חום בפנים או בראש בזמן שימוש בסלולרי. יש שמרגישים כאבי ראש, תחושת נימול בידיים, עייפות, סחרחורות, ועוד. רגישות לקרינה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, ובדרך כלל התופעה מתרחשת כתוצאה מחשיפה ממושכת או מרוכזת לקרינה, ויתכן גם שמעורבת כאן רגישות פיסיולוגית. אחרי שהרגישות  פורצת, נדרשת דיאטת קרינה ממושכת כדי להוריד אותה למצב נסבל, אבל היא לא נעלמת. אני מעריך שהפכתי רגיש לקרינה בעיקר בגלל שימוש יתר בטלפון סלולרי, אבל גם בגלל חשיפה לקרינה באופנים אחרים. למעשה, הודות לרגישות לקרינה ולשימוש במד הקרינה, ניצלו חיי משפחתי, היות וכך גילינו שחוטי החשמל במדרכה ממול הבית פולטים שדה מגנטי גבוה. חברת החשמל פתרה את הבעיה (לאחר שנה וחצי).

על איזה קרינה מדובר בעצם?

   ככלל, בנושא הקרינה האלקטרומגנטית שרלוונטית לחיי היומיום שלנו, יש בעצם 4 תחומים: 1. קרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות סלולריות, ווייפיי, בלוטוס, טלפונים אלחוטיים וכדו' ). 2. שדות מגנטיים (שנאים, מכשירי חשמל, קווי מתח גבוה). 3. שדות חשמליים (קווי מתח גבוה, מכשירי חשמל וחוטי חשמל ביתיים). 4. חשמל מלוכלך (שנוצר בעיקר מנורות חסכוניות).

  

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו?

  

   קרינה מזיקה בדרכים שונות ורבות, למשל, הצפת הגוף ברדיקלים חופשיים, (שזורעים הרס רב במבנה התאים, מחמצנים את שלוחות העצבים, יוצרים משקעים טרשתיים בכלי הדם, גורמים לשברים בDNA , גונבים לנו כמויות גדולות של אנטי אוקסידנטים, כמו ויטמין C,E,A, ועוד). הקרינה גורמת תוך דקות לירידה מיידית במוליכים עצביים חשובים (דופאמין, סרוטונין ואצטיל-כולין), שיבוש גלי המוח, פריצת מחסום דם-מוח (BBB) (שמאפשרת חדירה של מזהמים למוח, כמו חומרי הדברה, כימיקלים שנשאפים בזיהום אוויר ועוד), בעיות פוריות, ולמעשה, פוגעת בכל מערכות הגוף. פגיעות אלו גורמות בטווח הרחוק למחלות קשות, כגון גידולים סרטניים, אירועים לבביים ושבץ מוחי. (למעוניינים, ניתן למצואמאמר שכתבתי  בגוגל תחת הכותרת: "איך בעצם הקרינה מזיקה לנו"). כמובן שלקרינה יש נזקים גם בהיבט הנפשי: הפרעות קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעות התנהגות אצל יילודים, ועוד.

האם ניתן לעשות משהו כדי  לצמצם את החשיפה לקרינה?

א. לתת לילדים טלפונים סלולרים בגיל כמה שיותר מאוחר, וללמד אותם להשתמש בהם בצורה בטוחה.

ב. לשוחח בטלפון סלולרי  רק במצבים של אין-ברירה, וגם אז - רצוי בשטח פתוח. לא מתוך מבנה או רכב או רכבת, ובטח שלא במקומות עם קשיי קליטה, כמו ממ"ד, מעלית, או חניון תת-קרקעי. לשוחח רק באוזנייה או ברמקול, ובוודאי לא להצמיד לאוזן. רצוי לא לשאת את המכשיר על הגוף, אלא בתיק/נרתיק חיצוני. לשאוף שטלפון סלולרי יהיה מחובר (בהגדרות המכשיר) לדור 3, ולא לדור 4.  למעט בשיחות ולהעדיף מסרונים, ולצמצם ככל הניתן את השימוש במצב שהסלולרי  מחובר לתקשורת נתונים (מובייל דאטה), לאינטרנט או לוויי-פיי (כלומר, לכבות את כל היישומים האלחוטיים, ולהשאיר על מצב של שיחות בלבד).

ג. למעט שימוש במכשירים המבוססים על שידור אלחוטי: טלפונים אלחוטיים, מדפסות אלחוטיות, אוזניות אלחוטיות, מוניטורים אלחוטיים  לתינוקות, וכדו'. את האינטרנט להעביר מהנתב (ראוטר) למחשבים באמצעות כבלי תקשורת, ולא בשידור וויי-פיי. להימנע ממוצרי "בית-חכם" למיניהם, שפולטים קרינה מזיקה. אם משתמשים בסלולרי או בטאבלט, להוריד אליו את המידע, ולהשתמש בו שלא בצורה אלחוטית, ולא להניח אותו על הברכים.

ד. להרחיק את המקומות שבהם ישנים או יושבים זמן ממושך משנאים, מטענים, רמקולים, ארונות חשמל, וחוטי חשמל (גם של מכשירים שאינם פועלים!).

ה. להרחיק מהגוף מכשירי חשמל בזמן הפעולה.

ו. להפסיק להשתמש בנורות חסכוניות, ולחזור לנורות ליבון, ואם אין ברירה – לנורות לד בתאורה חמה (בטמפרטורה של2,700 קלווין). להימנע משימוש במסכים שעתיים לפני השינה, היות והדבר פוגע בייצור המלטונין, שמגן על הגוף מסרטן.

ז. להמעיט שימוש באוזניות, ובוודאי כשמדובר  בווליום גבוה.

ז. להיות מצויידים במד קרינה, לפחות אחד בכל משפחה, ולמדוד את כל המקומות בהן קיימת שהייה ממושכת, כולל בכיתות בתי הספר.

   אני יודע שחלק מהדעות בדבר סכנות הקרינה נשמעות תמוהות ומוזרות, אבל גם לפני 50 שנה, אם היינו מזהירים אדם שלא ישתמש באסבסט, הוא היה בטוח שמשהו לא בסדר איתנו, כי הרי...כולם משתמשים...

האם זה נכון שילדים רגישים יותר לקרינה?

   ילדים רגישים לקרינה יותר ממבוגרים, בגלל גודל ומבנה הגולגולת (גולגולת של ילד בן 10 סופגת קרינה פי 2.5 יותר ממבוגר), בגלל שתאי הגוף נמצאים בצמיחה מואצת, ובגלל שהמערכת החיסונית עדיין לא בשלה.

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הקרינה בבתי הספר?

   אחת הבעיות החמורות כיום היא, שבכיתות בבתי הספר ישנה חשיפה ממושכת לקרינה  גם ע"י ראוטרים עוצמתיים, המשדרים קרינת ויי-פיי, וגם ע"י סלולרים של המורים והתלמידים, המקרינים בעוצמה (גם כשהם נמצאים על מצב שקט!)

   משרד החינוך הצהיר שבמדידות קרינת הוויי-פיי לא נמצאו חריגה באף בית ספר מתוך יותר מ1,500 שנמדדו, ולא עוד, אלא שהמדידות בוצעו בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. ואילו המשרד להגנת הסביבה הצהיר, שאין לו שום נוהל למדידת וויי-פיי, ומדידות הקרינה שלו כלל לא עוסקות בזה (הסיבה היא, שוויי-פיי הוא אות מהיר מאוד, שקשה למדידה).

    ראש מדור קרינה במשרד להגנת הסביבה, פרופ' סטיליאן גלברג,  הצהיר ב2014 בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת (למי שעוד לא ידע), שתקן הקרינה שבחסותו אנחנו חושבים ש"הכל בסדר", לא מגן בעצם מפני השפעות ביולוגיות או  בריאותיות, אלא אך רק מפני השפעות חימום וכוויה! (לקרוא ולא להאמין!). גם האישיות הבכירה ביותר לענייני קרינה במשרד הבריאות,  פרופ' סיגל סדצקי, מודה בכך, ואף קובעת שהתקן הוא שרירותי, כלומר, לא מבוסס כלל על מחקרים!

   אנו מכירים את דו"ח  ביואנישיאטיב, מ 2012 המאגד למעלה מ3,800 מחקרים, וקובע, שהחל מרמה של קרינה בצפיפות הספק של 0.04 מילי-וואט למ"ר, מתחילים שינויים ביולוגיים  בחשיפה ממושכת. כיום, בכל כיתה שהילדים מחזיקים טלפונים סלולריים פתוחים (גם אם הם במצב שקט) הקרינה שתימדד תהיה פי 100 עד פי 1,000 מרמה זו. חשוב לדעת, שהביטוח במוסדות החינוך לא מכסה נזק של ילד שיחלה בגלל הקרינה (בדקתי את זה). עמדתו הרשמית של משרד החינוך אוסרת כל שימוש בסלולרים בבתי הספר, אבל הוא לא טורח לאכוף זאת.

   לא היינו מעזים להסיע את ילדינו ברכב שאיננו עומד בתקן, אולם אנחנו נותנים לילדינו להשתמש בציוד אלחוטי שתקן הקרינה שלו לא מגן מפני השפעות בריאותיות (כך מצהירים כותבי התקן עצמם, ICNIRP).

   לאור כל זאת, חשוב מאוד שוועדי ההורים יפעילו את כוחם והשפעתם להרחקת הקרינה מהכיתות. לעניות דעתי, רק הם מסוגלים להניע מהלך שכזה. (גם לנבחרי הציבור המציגים את מועמדותם לבחירות הקרובות, צריכה להיות מילה בנדון). לגבי קרינת  הוויי-פיי, חשוב לדרוש מהנהלות בתי הספר לחבר את  המחשבים באופן חוטי (תקשורת קווית). לגבי טלפונים סלולרים, חשוב מאוד (!!) לקבל החלטה בית ספרית מוקפדת, על החזקת סלולרים כבויים לחלוטין בשטח בית הספר מרגע ההגעה ועד רגע היציאה (ולא להסתפק במצב שקט). רצוי כמובן שבית הספר יעמיד לרשות התלמידים טלפוניים קוויים לשעות ההפסקה (וכך גם צויין בחוזר מנכ"ל). הרחקת הקרינה מבתי הספר תפחית כשליש מזמן החשיפה היומי.

קרינה בחיק הטבע - בואו ונציל את עצמנו

   מי שמעוניין לנפוש בחיק הטבע, ובשטחים פתוחים, מוזמן/ת לצפות בסרטון הבא, כדי לקחת בחשבון את הכמות הרבה של האנטנות הסלולריות הקיימת בארץ. אגב, לפני כשנה, ביקר בארץ מר בייקר, הממונה על איכות הסביבה בעיריית אמסטרדם (הולנד סובלת מצפיפות לא פחות מאיתנו), ונדהם מכמות האנטנות בארץ, ומהקרבה שלהם לבתי מגורים.

   למי שיש סבלנות ויותר זמן, מוזמן/ת לצפות בסרטון הארוך הבא, (בואו ונציל את עצמינו)  שמפרט על נזקי קרינה:

לא ניתן לספר בסרטון אחד על כל נזקי הקרינה, אבל להשלמת התמונה, כדאי לזכור גם את הנתונים הבאים:
1. סימפטומים קלאסיים נוספים נפוצים של רגישות (אי סבילות) אחרי חשיפה לקרינה: כאבי ראש ועייפות.
2. רמה נמוכה של מוליכים עצביים, גורמת בין השאר  לאבדן סידן (אוסטופורוזיס), שגורם לשברים רבים אחרי גיל 50. אצל הגיל השלישי, נפוץ שבר בירך לאחר חבלה - דבר הגורם לחלק מהנפגעים למוות מסיבוכים תוך כשנה.
3. במקומות שיש שדה מגנטי גבוה במוסדות חינוך, יש ילדים שיושבים ליד רמות הרבה יותר גבוהות מאשר 2 מיליגאוס. רמות מבהילות ומסוכנות אלו, גורמות בין היתר לבנות היושבות לידן פגיעה בפוריות לכל החיים. דווקא מדידת שדה מגנטי ע"י מי שיש לו מד-קרינה, היא פשוטה ביותר. כשהרשויות מבצעות בדיקות מסוג זה (!) - ניתן לסמוך עליהן (לעומת בדיקות קרינה בתדר גבוה: סלולר, וויי-פיי, שעליהן לא ניתן לסמוך לחלוטין), ומי שאחראי הישיר על הבטיחות במוסדות החינוך, הן הרשויות המקומיות. אבל בדיקות הקרינה נעשות ב"קצב שלהן". 
4. בין הגורמים לאוטיזם יש גם גורמים נוספים, כמו למשל חשיפה למזהמים: חומרי הדברה, זיהום אוויר וחיסונים. שילוב של קרינה וכימיקלים - זה לא אחד ועוד אחד. זה הרבה! קרינה מסייעת בעוצמה רבה לכימיקלים לגרום נזק גדול.
5. תדרי וויי-פיי וסלולאר, גורמים לפגיעה ברמות ויטמין D, דבר שיכול לגרום לנזק חמור (!) למוח של עוברים ותינוקות. מחסור בויטמין D גורם גם לחוסר ספיגה של סידן, לפגיעה בעצמות, ועוד ועוד. (אנחנו מוצאים במדיה פרסומות שעלו עשרות ומאות אלפי שקלים, שמשכנעות אותנו לרכוש תוספי תזונה לספיגת סידן, ולא יודעים שהקרינה פוגעת בזה. חשיפה לקרינה גורמת גם לירידה כמעט מיידית ברמת המוליך העיצבי אצטיל-כולין, שגורמת לדלדול עצם (אוסטאופורוזיס).
6. מחקר מ-2007, מסביר איך קרינה פוגעת בקרומי התאים - דבר המביא להצטברות של מתכות כבדות (קרינה+כימיקאלים) וליצירת תסמיני אוטיזם אצל ילדים.









מחקרים על קרינה - בא יבואו. 
תודה שצפיתם. שתפו, למעננו, ולמען הדורות הבאים.

יש לכם ילדים בבתי ספר מתוקשבים? כדאי שתקראו. (נוסח מתוקן)

  שלום לכל חברי וחברותי. מזמין אתכם לצפות בסרט שצילמו בערוץ 1 על קרינה ורגישות לקרינה, שאני (לצערי) נמנה על גיבורי הסרט. כעת, משפורסם הסרט, מותר כבר לגלות את הסקופ הכי מצמרר שיש בו, ואני מציע לקרוא את זה היטב כדי להבין את גודל השערוריה: משרד החינוך טוען , שבדק 2,700 בתי ספר, ולא מצא שום חריגות קרינה. 

משרד החינוך טוען, שבדיקות הקרינה מבוצעות בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה.          

האמנם?? בא נראה מה אומר על כך האיש שאחראי על הקרינה במשרד להגנת הסביבה (פרופ' סטליאן גלברג):

   "הבדיקות כפי שמבוצעות היום, לא מתאימות לבדיקת קרינת הווי פיי, והודענו על כך למשרד החינוך. אין לנו שיטות מדידה וציוד מדידה לווי פיי, ואני לא ערוך להתעסק בזה.  הווי פיי מבחינתנו הוא מחוץ לתחום לחלוטין. ...אין הנחיות... המשרד להגנת הסביבה לא יכול לקחת על עצמו ברגע זה את הנושא הזה..." סוף ציטוט.

    (אנחנו זוכרים כמובן, גם את דברי פרופ' סדצקי האחראית מטעם משרד הבריאות על סכנות הקרינה הבלתי מייננת, ולדבריה, התקן רלוונטי רק להשפעות חימום, וכלל לא על נושאים בריאותיים ומחלות, כגון סרטן).

.

   גיל כהן (האחראי על קרינה בתדר גבוה) מהמשרד להגנת הסביבה,  הודה שאין נוהל למדידות ווייפיי, והסביר בישיבת הוועדה לזכויות הילד, מדוע: "זו קרינה כל כך נמוכה שקיבלה פטור מהיתר כתוב בחוק הקרינה הבלתי מייננת." גם בתצהיר לבג"ץ (בעתירה נגד הכנסת הווי פיי לכיתות) כתב  ד"ר סטיליאן גלברג: "בשל רמות הקרינה המזעריות הנובעות מנתבים אלחוטיים, התקנתם והשימוש בהם אינם טעונים היתר על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת".   אגב,  פרופ' סטליאן בעצמו כתב את הסעיף הזה בחוק ! (מי שמאמין שהקרינה בכיתות נמוכה - מוזמן ליטול מד קרינה מתאים, למדוד ולהזדעזע).

 

   אז בינתיים, יש לנו כאן 2,700 בתי ספר שנערכה בהם בדיקת קרינה לפי "אין-נוהל", שהרי מי שקובע את הנהלים מודה ש"אין נוהל", כלומר , כל מודד יכול למדוד לפי ראות עיניו. ירצה המודד - ימדוד ליד ראשי התלמידים. לא ירצה - ימדוד במרכז הכיתה. ירצה - ימדוד בזמן שכל המחשבים פועלים. לא ירצה - ימדוד בזמן אחר. ירצה - יכייל את מכשיר המדידה לעשות ממוצע... וכן הלאה..

    מבולבלים?  זה סימן שיש לכם הגיון בריא, וזה פתרון החידה:

גם המשרד להגנת הסביבה, וגם משרד הבריאות , מדברים בכפל לשון. לדוגמה, לפני הגשת העתירה לבג"ץ נגד הכנסת הווי פיי לכיתות, יצרו משרדים אלו מצג שווא, כאילו הם שותפים להתנגדות, ולמעשה, הגישו לבג"ץ תצהירים המאשרים מבחינתם את הכנסת הוויי פיי לכיתות !!

   התצהירים שהגישו לבג"ץ מתבססים בין היתר, על וועדה בין משרדית, ומשרדי החינוך, הבריאות והגנת הסביבה היו שותפים מלאים בהמלצותיה. בהמלצות אלו נכתב בין ההיתר, שהם מכירים בצורך שבשימוש ברשת אינטרנט אלחוטי בכפוף למגבלות ... הגבלות אלו משלמות מס-שפתיים, ובין השאר, קוראות "להעדיף אינטרנט קווי על אלחוטי", וזאת,  במקום לאסור אינטרנט אלחוטי בצורה מפורשת (ויש בתי ספר בעולם שכבר עושים את זה).
      

     טענתי בעבר, שמשרד החינוך אינו אומר את האמת לציבור בנושא זה, אבל טעיתי. משרד החינוך קיבל (להפתעתנו) גיבוי ממשרד הגנת הסביבה והבריאות להכניס קרינת ווי פיי לכיתות, אך... היתר זה ניתן ואושר במגבלות חמורות !  
   זה לא מונע ממשרד החינוך להטעות ולרמות אותנו במהלכים אחרים (למשל, להצהיר על 
עדיפות לכאורה לתקשורת קווית, ובפועל לדחוף תקשורת אלחוטית)

                                                                                                                             
   פרופ' סיגל סדצקי הרי מכירה בכך שהתקן לא מגן על בריאות הציבור, ומודה במפורש שהוא רלוונטי רק לעניין חימום רקמות, ומצד שני מסרבת למשל,  להמליץ על הורדת סף הקרינה, היות שלדבריה , "הידע המדעי כיום אינו מאפשר את כימות הסיכון הכרוך בחשיפה לקרינת רדיו". (להזכירכם: פרופ' סדצקי בעצמה השתתפה במחקר האינטרפון, שקשר בין קרינה לגידולי מוח !).

   אם נעקוב אחר עמדתם נראה, שכפל לשון זה מאפיין אותם לאורך כל הדרך. למשל,  פרופ' סטליאן הצהיר (בראיון בגל"צ) בנושא המונים החכמים האלחוטיים (מים גז וחשמל), שאם הם יכנסו לשימוש, רמת הקרינה הכללית תעלה ב-20%, ומצד שני, התיר את הקמתם והפעלתם (במגבלה של שידור בהספק של עד 100 מילי-וואט), בטענה שרמת הקרינה שלהם נמוכה. הכיצד??.

   פרופ' סטליאן הצהיר במפגש עם פעילים ורגישים לקרינה, שבדיקות הקרינה בכיתות לא מתאימות לוויי פיי, ואין לו כלל כלים למדוד את זה, ומצד שני הוא טוען, שקרינה זו נמוכה וקיבלה פטור. אם אין לך כלים למדוד את זה, איך אתה יודע שהקרינה נמוכה??
      כדאי גם לשים לב, שהמשרד להגנת הסביבה ניסח את עמדתו כך,  שהוציא את עצמו מאחריות לתביעות משפטיות. (אם אין נוהל מדידה ולא מודדים וויי פיי, כי זו קרינה "נמוכה" - מי יכול להאשים אותם שיש קרינה??).

  .

  

לסיכום:
1.  ילדים חשופים לקרינה בבתי ספר המתוקשבים ע"י וויי פיי ואינטרנט אלחוטי, אינם מוגנים כלל מבחינה בריאותית (אלא אך ורק בהיבט תרמי). בפועל, קרינה זו גורמת לנזקים ביולוגיים ותחלואה בטווח רחוק.

2. משרד החינוך מצהיר בעד עדיפות לתקשורת קווית, ובפועל דוחף אלחוטית. לטענתו, כל בדיקות הקרינה נמצאו תקינות !

3. משרד הבריאות אומר מצד אחד "כדאי לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת", במיוחד אצל ילדים, ומצד שני הוא מכיר בצורך בשימוש באינטרנט אלחוטי.

4. המשרד להגנת הסביבה אומר, ש...בכלל אין נוהל בדיקה לוויי פיי.

5. שלושת המשרדים הנ"ל, קבעו בשיתוף פעולה אדוק, ניסוחים עמומים ומעורפלים, כדי לאפשר הכנסת קרינה מסוכנת, אך בו בזמן "לצאת צדיקים".

   התנהלות משרד החינוך  בנושא זה  מלווה בקופת שרצים נוספת. משרד החינוך בוחר להכניס את הלמידה המתוקשבת בכוח רב, וללא תהליך בחינה הדרגתי, תוך שהוא בוחר להתעלם מחוות דעת מומחים שטוענים שלמידה מתוקשבת גורמת לילדים נזקים בריאותיים (בעיות ביציבה, בראייה, פיתוח הרגלים של חוסר בתנועה, בעיות שלד ומפרקים), בעיות חברתיות (דיכוי קשרים חברתיים ואמפתיה אנושית), בעיות פדגוגיות (שטחיות, תזזיתיות, הישגים נמוכים). גם טענות של מומחי קרינה,  אודות לסכנות ארוכות טווח - נדחו ע"י המשרד, תוך שהוא בעצם עורך ניסוי על ילדי ישראל, ומקווה ומשער שהתוצאות יניחו את הדעת.

   לא נותר לנו ההורים, אלא להתאגד באמצעות הוועדים, ולעצור את הקרינה בעצמינו.

    מוזמנים לשתף את הפוסט. תודה.

דברי גיל כהן בישיבת וועדת הכנסת:

איך מכשירים את הפריסה של וויי פיי בבתי הספר? בודקים קרינה לא נכון ואומרים שהכל בסדר!
ו

כדי להבין לעומק את הסיבה שבדיקות הקרינה לא מראות את רמת הקרינה האמיתית, היכנסו ל"ללא קרינה בשבילך", בקישור: http://norad4uh.blogspot.co.il/ ולמי שמעוניין, אלה עיקרי הדברים:

לא ניתן לבדוק קרינה ממערכות WIFI באותו נוהל ובאותם מדי קרינה כמו בדיקת אנטנות סלולריות, זאת מכיוון שקרינה ממערכות WIFI משודרת באלפי פולסים קצרים כל שנייה ובמשך רוב השניה - אין שידור. כמו כן, מד קרינה איטי (ורוב המדים של מודדי הקרינה המוסמכים על ידי המשרד להגנת הסביבה מודדים פעמים ספורות בשנייה) - לא ימדוד כלום. במקרה של קרינה מאנטנות סלולריות, רוב השנייה יש שידור  ולכן גם מד קרינה איטי יראה משהו (לא הכל). כמו כן נוהל הבדיקה מול אנטנות סלולריות הוא פשטני מאוד (!) ביחס לנוהל הבדיקה הדרוש בכיתה עם ציוד סלולרי ואלחוטי. בנוסף לכך, המודדים עורכים ממוצעים על פני 6 דקות, במקום להראות ולהתייחס אל שיאי הקרינה הנמדדת, ובגלל זה תוצאות המדידה יוצאות "אפסיות". אגב, פרופ' סטליאן גלברג האחראי על הקרינה מטעם המשרד להגנת הסביבה, מכיר היטב את הטענות הללו].

עמיר בורנשטיין הסביר זאת היטב, בוועדת החינוך של הכנסת (https://youtu.be/tA5MXhbzxMU):

 

    נ.ב. במאמר מוסגר, כפי שהדברים נראים כיום, נראה לכאורה, שיש אינטרסים כלכליים סמויים ורבי עוצמה, שדוחפים  את הכנסת התיקשוב האלחוטי לכיתות. לפי פרסום דו"ח עגום של מרכז אדוה, 
(http://adva.org/wp-content/uploads/2014/09/hafrataedu.pdf) הרי שבמסגרת הפרטת החינוך בישראל, תאגידי היי־טק רבים מפעילים תכניות לקידום החינוך הטכנולוגי, לדוגמה: אינטל, מוטורולה, י.ב.מ. ועוד. פעילות התאגידים מגוונת, והיא כוללת תרומות של תשתיות טכנולוגיות כדוגמת מחשבים ומעבדות וכן הרצאות ושיעורים תלמידים על חונכות ידי עובדי החברות, פיתוח תכניות לימוד בתחום הטכנולוגיה והעברתן בבתי־ספר, ועוד. ברור שחברות ישאפו לקדם את ענייניהם, גם אם הדבר כרוך בציוד פולט קרינה.  

קישור להודאה של פרופ' סטליאן על כך שהתקן למעשה לא מגן:  https://www.youtube.com/watch?v=Dlys4SETT3s
קישור להודאה של פרופ' סדצקי על כך שהתקן למעשה לא מגן: https://www.youtube.com/watch?v=dGq28278Pt0
קישור לתצהירי סטליאן וסדצקי בבג"ץ:
 https://www.docdroid.net/bO5GueW/-.pdf.html

 https://www.docdroid.net/cBkz3EN/-2322015.pdf.html

ברוכים הבאים לשערי הקידמה

מהעיתונות: אחת החברות הסלולריות השיקה היום נתב אינטרנט ביתי, שפועל על אינטרנט סלולרי. (דור רביעי של הסלולר. קרינה משופרת!).

   כלומר, אם מישהו חושב, או מדמיין, שאנחנו נישאר בתקופת האבן, עם האינטרנט החוטי (שהגלישה בו יותר טובה) – יש לו טעות! אנחנו נתקדם עם הטכנולוגיה, ונרכב על גלי הקידמה, ועל גלי הקרינה הסלולרית, עד... שבסוף...נגיע לקרינת ה- CT, ונוכל לנוח סוף סוף במחלקה האונקולוגית בלי השטויות שלכם... ואם אתם השכנים שלנו, חושבים שתימלטו מהקידמה – לא ולא! הקרינה של הראוטרים המשוכללים שלנו עוברת דרך הקירות, וגם אתם תוכלו לזכות במעט קידמה.

וכך, כותב עמיר בורנשטיין, באתרו "ללא קרינה בשבילך" (http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/studies-h)

ניסוי השפעת קרינה על תאי דם אנושיים

לפני מספר שנים נתקלתי במאמרים ותמונות מניסויים ובדיקות של דם אנושי לאחר חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית. מאז אני מחפש סרטון וידאו ברור, קל ופשוט להבנה ובאיכות טובה שיתעד ויסביר את הניסוי.

הוידיאו המצורף שנוצר על ידי ד"ר מגדה חוויס מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת טרנט , אונטריו קנדה (Environmental & Resource Studies, Trent University, Peterborough, ON, Canada ), הוא הטוב ביותר שראיתי עד היום. הוא קצר, ברור, מלווה בהסברים טובים וקלים להבנה, ומכיל תמונות וקטעי וידאו מהניסוי עצמו.

קטע הוידאו מראה ומסביר מה קורה לתאי דם אנושי בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ממחשב ומטלפון אלחוטי. תוצאות הבדיקה מראות באופן ברור את השוני שחל בתאי הדם ויכולות להסביר חלק מהתסמינים של חשיפה לקרינה ורגישות לקרינה.

 https://youtu.be/L7E36zGHxRw

Dr Magda Havas about "Live Blood Analysis"

לא נעים לי להגיד את זה... אבל משרד החינוך מרמה אותנו

וכך, כותבת לי אמא: ...ולגבי חוזר מנכ"ל הוא מאפשר לילדים עד כיתות ג להיות עד 3 שעות בשבוע עם ווי פיי....

   וזו תשובתי: שלום דפנה (שם בדוי). משרד החינוך מרמה אותנו. הוא אומר ומצהיר בחוזרי מנכ"ל, שיש להעדיף בכיתות תקשורת קווית, ורק במקרה שיש בעיה בטיחותית - תהיה תקשורת אלחוטית, ובפועל, הוא מכניס ודוחף תקשורת אלחוטית, וגם לא אוכף את השבתת וכיבוי הסלולרים של הילדים והמורים (ובל נשכח, שהסלולרים  גם מחוברים לווי פיי ואינטרנט כל הזמן).

   האחראית על הבריאות בישראל בנושא קרינה - פרופ' סיגל סדצקי, הודתה לאחרונה, שתקן הקרינה - לא רלוונטי כלל לנושאי סיכוני מחלות, אלא רק להשפעות חימום (לשמוע ולא להאמין !).  יש עוד התנהלויות מזעזעות בקרב מקבלי ההחלטות בנדון. משרד החינוך - לא מבין  בכלל, שהמדיניות שלו בנושא קרינה בכיתות, תוביל למצב שבו הורים ישבו  ימים ולילות במחלקה האונקולוגית ליד הילדים שלהם, ולא תמיד יוכלו להושיע אותם !  גם בנוגע לקרינה מארונות חשמל - משרד החינוך יודע ומכיר את חלק מחומרת הבעיה - ועושה מעט מאוד. ילדים נחשפים לסכנת  לוקמיה, גידולי מוח, ועקרות (אצל בנות). משרד החינוך נגוע בבורות חמורה בנוגע לנזקי קרינה, בניגוד אינטרסים, במקבלי החלטות שסופרים ציונים והישגים (שלא קיימים) במקום לספור ילדים חולי סרטן. משרד החינוך נגוע בבירוקרטיה מטורפת (תנסי להעביר במשרד החינוך, טופס כלשהוא, ממחוז מרכז למחוז צפון, ותביני את עומק הביצה). אין לי דרך מתונה יותר לתאר את זה. משרד החינוך מרמה אותנו. משרד החינוך מכסה את עצמו בניסוחים מעורפלים (תעייני בחוזרי מנכ"ל, ותראי) ושולח ילדים לבתי חולים. אל תסמכי על משרד החינוך. תסמכי על האינטואיציה שלך.

   היום, (יום שני) אמור להתנהל דיון בכנסת בנוגע לווי פיי בכיתות (אלא אם השלג ימנע זאת).

להלן הקישור לדברי פרופ' סיגל סדצקי:

https://youtu.be/dGq28278Pt0

...ופרופ' זמיר שליט"א מוסיף ואומר:
...לגבי WIFI, גם המדידות - לא שוות הרבה,  כי מכשירי המדידה מודדים רק עד תדר של 2.4 ג'יגה הרץ, ולא מודדים תדרים גבוהים יותר שמשודרים ב WIFI. נוסף לכך, הם מודדים את התדר החזק מבין התדרים המשודרים, ולא את כולם, וגם, מכשירים מדידה אלו דוגמים עד 150 פעם במילי-שנייה, לעומת עד 3,000 פולסים שיש בשידור!!

אתה והרדיקלים החופשיים – הסיפור על המפלצת, הטירה והאלונקה

    מה זה בכלל רדיקלים חופשיים (Free Radicals) ?

   רדיקלים חופשייים הם אטומים  או מולקולות , שיש להם  אלקטרון ערכי (חיצוני) בלתי זוגי,  ולכן אינם יציבים מבחינה אלקטרומגנטית וזקוקים לאלקטרון נוסף, כדי לחזור למצבם היציב. הרדיקל ישאף תמיד לאזן את עצמו על ידי השלמת האלקטרון החסר שלו ולכן הוא תוקף אטומים מיוצבים בעלי מספר זוגי של אלקטרונים, ו"גונב" להם אלקטרון, כך שהם הופכים בעצמם לרדיקלים חופשיים השואפים להשלים את האלקטרון החסר שלהם מהאטומים הסמוכים להם, וכך נוצרת ריאקציה שלמה. ("גניבה" זו יכולה להתרחש תוך אלפיות השניה). חומר אשר מקבל אלקטרונים מחומר אחר נקרא מחמצן (גם אם אין בו חמצן). החומר אשר מוסר את האלקטרונים נקרא מחזר והתהליך שקורה לו זה התחמצנות. 

    כאשר נגנב אלקטרון ממולקולה – נוצרת במקרים רבים  פגיעה בתפקוד שלו.  אם יש בסביבה מספיק אלקטרונים חופשיים מתאימים, שאפשר "לגנוב" אותם, אז הכל מסתדר בלי בעיות. אבל אם לא - עלולים הרדיקלים החופשיים לגזול בכוח אלקטרונים ממרכיבים חיוניים בתאי הגוף. אם נפגע תא אחד, או כמה אלפי תאים, זה זניח ולגוף אין בעיה להתגבר על כך. אך אם הכמות עוברת מסה קריטית מסוימת, עלולים להיגרם נזקים קשים המתבטאים בשיבושים בתפקודי מערכות בגוף ובמחלות שונות.

   מה עושים הרדיקלים החופשיים?

  רדיקלים חופשים עלולים לפגוע בכל סוגי החומרים המרכיבים את הגוף - בחלבונים, בשומנים, בפחמימות, בעצבים, ובמעטפת השומנית שלהם,  בחומצות גרעין ועוד. עודף רדיקלים חופשיים לאורך זמן תורם לפגיעה בכליות, בכבד, במערכת הדם, במערכת השתן, ובמערכת החיסון. כמו כן, מצב זה מזרז את התפתחותן של קמטים בעור,תהליכי הזדקנות, ומיגוון רחב של מחלות גיל ניווניות קשות וכרוניות, כגון, טרשת עורקים, סוכרת, מחלות עצבים, עיניים,  מחלות לב, אלצהיימר, פרקינסון, סרטן, ולמוות בטרם עת.

   "מחלות זיקנה" אלו עלולות לפקוד גם אנשים צעירים, היות שהרדיקלים החופשיים גורמים ממש להזדקנות התאים והגוף.  המחקרים הראו שבחולים במחלות קשות, רבות, נמדדו רמות גבוהות מהרגיל של רדיקלים חופשיים, כך, שחשיבות הרדיקלים כגורמי מחלות אלו, בפרט מחלות עצבים, וסרטן, אינה מוטלת בספק .
   אחד המנגנונים בהם פוגעים הרדיקלים החופשיים הוא הרס קרומי התאים, דבר הגורם לשיבוש בתהליך התקין של הכנסת המזון והוצאת הפסולת, שמוביל לבסוף להרס התאים.  הרדיקלים החופשיים גורמים למוטציות, ולשברים ב DNA, דבר העלול לגרום להם להפוך לתאים סרטניים. רוב המוטציות שקורות, מתוקנות על ידי מנגנונים מתוחכמים, אולם ככל שהשגיאות מתרבות, קשה למנגנוני התיקון לתקן אותן.
   (לרדיקלים החופשיים יש גם תפקידים מועילים, כגון השמדת זיהומים כימיים, וירוסים וחידקים. הבעיה היא שבתנאי החיים המודרניים נוצרים הרבה יותר רדיקלים חופשיים מהדרוש, ולכן מתייחסים אליהם כיום בד"כ כגורמים מזיקים).

      מה גורם להיווצרותם של רדיקלים חופשיים בגוף?

   חלק מהרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי; בתהליך  הנשימה, בתהליכי חילוף חומרים ובפעילות גופנית אינטנסיבית. חלק נוצרים מסטרס (לחץ), חוסר שינה, וממצב של עודף חומציות בגוף.  המערכת החיסונית עצמה - מייצרת במידת הצורך רדיקלים חופשיים להשמדת וירוסים, חידקים והמסת מזהמים כימיים. הבעיה העיקרית היא כמויות הרדיקלים החופשיים המגיעים אלינו ממקורות חיצוניים כמו: עישון, תרופות וכימיקלים שונים, מזון מתועש, מזון מטוגן, קרינה אלקטרו-מגנטית (של טלפונים סלולריים לדוגמא), חומרי ריסוס והדברה ועוד.

   מהם נוגדי חמצון (Anti Oxidants)?

   כפי שראינו, הרדיקלים החופשיים גורמים לחמצון. הדרך של הגוף לנטרל את הרדיקלים החופשיים כדי למנוע את נזקיהם היא בעזרת נוגדי חמצון שהם חומרים אשר יכולים "לנדב" ולתרום  בקלות יחסית את האלקטרונים החסרים לרדיקלים החופשיים, מבלי שהם עצמם יהפכו לרדיקלים חופשיים.

   בגוף קיימים חומרים נוגדי חמצון פנימיים וניתן כמובן לקבל אותם ממזונות טבעיים טריים המכילים בדרך כלל כמות גדולה של נוגדי חמצון. ישנם  פירות  עשירים  מאוד בנוגדי חימצון, אבל מיץ ירקות הוא הפתרון המהיר ביותר להעשרת הגוף בנוגדי חמצון מהמזון, ללא הסוכר שיש בפירות הנ"ל. כל חלק בתא מוגן על ידי אנטי אוקסידנט שונה כך שאנו חייבים לגוון את התפריט היומי כדי לקבל הגנה מושלמת. ודאי זכורה לכם הפרסומת "ירקות בחמישה צבעים". בכל צבע של ירק מסתתר לו אנטי אוקסידנט אחד או יותר, כך שהצבעים הם לא רק קוסמטיקה טבעית אלא אינדיקציה עבורנו להימצאותם של אנטי אוקסידנטים. אנו זקוקים למגוון ויטמינים ומינרלים שרבים מהם אנטי אוקסידנטים בעצמם, ואלה עובדים באופן סינרגטי אחד עם השני. לכן אם חסר ויטמין מסוים אזי הוויטמינים והמינרלים שעובדים איתו גם הם יהיו פחו אפקטיביים..

   אין כמעט חילוקי דעות לגבי החשיבות של קבלת מספיק נוגדי חמצון מהמזון הטבעי, אם כי,

ניתן לרכוש גם בטבליות או כמוסות כתוספי מזון, לדוגמה: ויטמין C, ויטמין E, בטא-קארוטן (ויטמין A) וסלניום. (ביננו, הילדים שלנו צריכים לשתות כל היום רק שייקים של ירקות אורגניים, כדי להתמודד עם כל הרדיקלים החופשיים, ואילו התזונה שלהם מבוססת ברובה על פחמימות ועמילנים, (שחלקם עברו הנדסה גנטית), שמקורם בחיטה (יוצרת חומציות) שעברה תהליכים תעשיתיים, ואם כבר יש משהו בריא - מחממים אותו במיקרוגל, שהופך אותו תוך דקות (לפי דעות מסויימות - עיין בפוסט על תנור המיקרוגל) לפסולת מזיקה. בפירות ובירקות המעטים שהם כן אוכלים - את הריסוסים הם מקבלים בחינם, אז איך הגוף שלהם יוכל להתמודד עם זה?).

אם קראתם עד כאן – כל הכבוד לכם !

   איך כל זה קשור לקרינה?

מחקר אחר ( Marinelli et al 2004) הראה שקרינת רדיו ברמות נמוכות, החל מ - 24 מילי-וואט למ"ר, למשך 2 שעות, כבר גורמת ליצירת רדיקלים חופשיים הגורמים לשברים בDNA , פגיעה ביצירת מעבירים עצביים והורמונים, כולל מלטונין (הורמון השינה שהוא גם "צייד רדיקלים חופשיים", ובכך מגן חשוב בפני סרטן), יש פגיעות במעטפת של תאי העצבים, ניכרות פגיעות במוח, עם הזמן ניגרם סרטן, ויש האצת טרשת עורקים, עליית לחץ דם, והאצת בואן של מחלות לב וכלי דם, כולל התקפי לב, ושבץ מוחי.

   מחקרים אחרים הראו שתוך דקות ספורות מתחילת החשיפה, מאבדים תאי המוח יוני סידן, ותיפקודם יורד, וזה מתבטא בעיקר בילדים בירידה ברמת מעבירים עצביים, שמתבטאת בעיקר בירידת זיכרון וכושר למידה, ובדיכאון. (על הנזקים החמורים של ירידה ברמת המוליכים העיצביים – ראה פוסט 

   קרינה גורמת  ליצירת רדיקלים חופשיים בתא, אפילו בחשיפה לקרינה סלולרית חלשה המהווה פחות מ 1% מהסף המומלץ על ידי ICNIRP ,(דהיינו, 40 מילי-וואט למ"ר). מחקר עם חשיפה לטלפונים סלולריים שהיו במצב כוננות, בכיסים של מתנדבים  (Moustafa et al 2001) הראה שנוצרו רדיקלים חופשיים, שגרמו נזקים בחלבונים , בממברנות התאים, בעצבים, ובשומני הדם. 

   חשוב לזכור, שקרינה בלתי מייננת גורמת לתאי הגוף הנחשפים לה ליצור בתגובה רדיקלים חופשיים, המביאה לנזקי חמצון הדומים לנזקי קרינה מייננת. תופעה זו אינה מוכרת לפיזיקאים, מהנדסים, וגם לרופאים שלא מעודכנים במחקרים על נזקי קרינות רדיו. הם יודעים רק שקרינה בלתי מייננת אינה יכולה ליצור רדיקלים חופשים באופן ישיר.

   הרדיקלים גם מחמצנים חלבונים בתאים (כולל אנזימים והורמונים), הם מחמצנים את עדשות העיניים, וגורמים לקטרקטים, הם מחמצנים עטיפות שומניות של עצבים, ומאיצים בוא מחלות עצבים. הם מחמצנים שומני דם וכולסטרול ובכך מאיצים טרשת העורקים ומחלות לב. הרדיקלים גורמים כאמור גם למוטציות ושברים ממש  ב  DNA, דבר זה  גורם לאובדן חלקי של  פיקוח על גנים, ביניהם כאלה של גנים הפעילים בחלוקת תאים, ונגרמת חלוקת תאים בלתי נשלטת, דהיינו, סרטן.

   ד"ר יוסי פרידמן ועמיתיו במחקר במכון ויצמן (Friedman et al 2007): הוכיחו שתאי אדם שהוקרנו בקרינה סלולרית ברמה של 50  מילי-וואט למ"ר, החלו מיד ליצור רדיקלים חופשיים, הגורמים למירב נזקי הקרינה הבלתי מיינת. נתגלה כאן בפעם הראשונה בעולם, המנגנון המדוייק בו יצרו תאי האדם רדיקלים חופשיים בחשיפה לקרינה סלולרית.

   הקרינה אפילו ברמות מאד נמוכות, גורמת לשינויים  בגלי המוח (D'Costa et al 2003). . במחקר אחר במתנדבים, חשיפה לסלולרי במשך 20 דקות, הפחיתה את זמן התגובה בעת שעסקו במטלות מחשב (Preece 2000)  , אולם על כך – לא נרחיב כאן.

   החוקר סאלפורד ועמיתיו (Salford et al 2003), , הוכיח שנזק מקרינות רדיו עלול להיגרם למערכת העצבים של ילדים ואנשים צעירים.  בנסיון בחולדות צעירות  (בדימוי לאנשים צעירים) שנחשפו 2 שעות ביום, לסלולרי GSM בעוצמה חלשה, במשך 50 ימים, נמצאו ראיות ברורות להרס תאי עצב בקליפת המוח, בהיפוקמפוס (איזור הלמידה והזיכרון), והגנגליונים (מרכזים) בבסיס המוח. הרס זה היה מובהק, לעומת המוח של חולדות שלא נחשפו. בנסיון אחר הם הוכיחו שגלי סלולרי בפעימות, גרמו לפריצת המחסום בין הדם למוח (BBB) ולדליפה ניכרת של חלבון דם גבה-מוליקולרי (אלבומין) לתוך המוח וגרם שם נזק. החוקרים נוכחו, שנזק זה הצטרף לפגיעה בתאי העצב במוח. נזקים אלה לא תמיד ניראים מייד, אולם לאורך זמן, הם יקטינו את הקיבולת השמורה של המוח ללמידה, וזה ייחשף יותר מאוחר בחולי של מערכת העצבים, או בלאי של הזדקנות בטרם עת. החוקרים מזהירים בפירוש, מהופעת נזקים קשים למוח בגיל מאוחר יותר. 

    מה עושים?

   לומדים. צוברים ידע. לאט לאט. הקומפלקס הענק שכולל חברות סלולריות, לחץ חברתי, ו"קידמה טכנולוגית" -  כל אלה בניצוחה של מפלצת הקרינה החייכנית, המנסה לפתות אותנו באמצעות "מהירות גלישה", ו"חווית גלישה" - מנסים להכניס אותנו לטירת בלהות מבוצרת, של הרגלים מושרשים. טירה שיוצאים ממנה רק על אלונקה.

   טירה אימתנית זו, מושתת בעצם על  מגדל קלפים של "אי-ידיעה", ואחרי שנלמד ונכיר את הנזקים של קרינה זו הטירה תתפוגג ותיעלם. לא יהיה לנו שום ספק; אל-חוטי – אל תתקרב !  

   שום מנהל בית ספר, שחושב (מתוך רצון טוב) להכניס תיקשוב  לכיתות באמצעות ראוטרים (נתבים) אלחוטיים, וטאבלטים או לפ-טופים אלחוטיים – לא יעלה בדעתו לעשות את זה, אם יכיר את נזקי הקרינה.

   גם אנשי משרד החינוך הדוהרים ברכבת אי הידיעה אל עבר האסון, יעצרו בחריקת בלמים אם הם ידעו שהם כלי שרת בסופרמרקט, שבו מוכרים את בריאותם וחייהם של ילדי ישראל, עבור רווחים כלכליים של מתי מעט.

   בעתיד, נביא מקורות הטוענים שלמידה דיגיטאלית גורמת נזקים רבים ומגוונים, וזאת,  מלבד המאמץ הקשה והיומיומי שעתיד להיגרם  להורים, למנוע מילדיהם להיות צמודים למסכים שעות רבות. נביא גם מחקרים המלמדים על נזקים של מסכים (תאורת לד), לראייה ולבריאות.

המקור העיקרי שבעזרתו נכתב מאמר זה  הוא:

האתר על קרינת רדיו של ד"ר זמיר פ. שליט"א ,יועץ במפגעי סביבה אלקטרומגנטיים וכימים, מיקרוביולוג רפואי, דוקטור בגנטיקה מולקולרית, ממכון ויצמן למדע (1976), תואר שני מאוניברסיטת תל אביב (מיקרוביולוגיה רפואית, ומקצועות משניים: כימיה פתולוגית, ופרזיטולוגיה,1967).

http://www.zamirshalita.com/rf-hazards

לסיום,  3 הערות:

1.      אל תאמינו במה שאומרים לכם, גם אם זה נשמע משכנע. אני אישית התאכזבתי בעבר מדברים שחשבתי שהם אמת מוחלטת. אל תאמינו לי.  פשוט, תבדקו בעצמכם !

2.      אם אתם מתחברים למה שנכתב  לעיל, הפיצו את זה בקרב יקיריכם. הבלוג שלי "קורא בקרינה" נמצא ב- http://readrad.blogspot.co.il/.

3.      אם יש לכם ביקורת בונה על הדרך, הצורה והאופן שבו אני כותב, אמרו לי. מחמאות, זה דבר מצויין, אבל להשתפר – אפשר רק מביקורת בונה. תודה.