צבר סרטני סביב אנטנות באשדוד

 

בתמונה אנו רואים אנטנות סלולריות (תורן אנטנות רגיל, ובנוסף - אנטנות מסוג "מתקן גישה אלחוטי") ברחוב רבי אליעזר בן הורקנוס 22 באשדוד.

להלן איזכור מספר טרגדיות שאירעו בסמוך לאנטנות בשנים האחרונות:

7.11.2019, אשה בת 49 שגרה ברחוב עקביא בן מהללאל 13 (120 מטר מהאנטנות), נפטרת מסרטן. משאירה אחריה משפחה עם 3 יתומים.

23.2.2021, אשה בת 42 שגרה ברחוב אליעזר בן הורקנוס 17 (140 מטר מהאנטנות), נפטרה לאחר שסבלה יסורים קשים ומרים ממחלת הסרטן שנים רבות. השאירה משפח עם 6 יתומים.

28.4.2021, אשה בת 45 שגרה ברחוב אליעזר בן הורקנוס 16 (150 מטר מהאנטנות הנ"ל) נפטרת מדום לב פתאומי, לאחר מחלת סרטן.

2.6.2023 (לפני יומיים), אשה בת 60 שגרה ברחוב עקביא בן מהללאל 6 (150 מטר מאותן אנטנות), נפטרה ממחלת הסרטן. המנוחה הייתה מחנכת מסורה, ומאות תלמידותיה געו בבכיה בהלוויתה. השאירה 13 יתומים.

4.6.2023, אברך בן 48, שגר ברחוב אליעזר בן הורקנוס 17 ( 140 מטר מהאנטנות הנ"ל), נפטר ממחלת הסרטן לאחר שנות יסורים קשים.

האם כל זה נראה מקרי? לא בטוח.

מחקרים מציינים שסביב כל אנטנות סלולריות קיים צבר סרטני, ראו כאן.

משרדי הממשלה לא טורחים לחקור את זה למרות שכל הנתונים מונחים לפניהם. משרדי הממשלה גם דוהרים למימוש חזון הדור החמישי מבלי לבדוק את המשמעויות הבריאותיות הדרמטיות שלו.

בזמן שכל קרם ידיים חסר חשיבות נדרש לכיתוב "באישור משרד הבריאות", חשיפת דור שלם לקרינה נוספת לא זוכה לעניין ממשי.

אין לנו ברירה אלא לדאוג לעצמינו. לצמצם חשיפה, לצמצם שימוש בסלולר ובוויי-פיי, ולהתרחק כמה שניתן מאנטנות סלולריות. אגב, כיום עיקר החשיפה לקרינה היא בתוך הבתים ולא מחוצה להם).

מוטב להשקיע במניעה. צריך ללמוד היטב את סכנות הקרינה ואת הדרכים לצמצם אותה. ממליץ בחום על האתר "ללא קרינה בשבילך". אתר שמזקק מידע יקר ערך קרוב לעשרים שנה. מקור נוסף למידע חשוב על קרינה, ניתן למצוא באתר עמותת "רגישות לקרינה ישראל", כאן.

בריאות לכולם/ן

מה שאת/ה לא יודע/ת על קרינה – עלול להרוג אותך – חלק ראשון

  

מביא לפניכם תוכן ראיון שהופיע בעלון האינטרנטי "מושבה חופשית"

איך הגעתי בכלל לעסוק בקרינה?

פוסט אורח   28 בפברואר 2019

לפני 8 שנים ערכנו שיפוץ בבית, ונאלצתי להשתמש הרבה בסלולר לתיאומים שונים עם בעלי מקצוע. אחרי חודש התחלתי להרגיש מועקה משונה באוזניים. האמת שדי נבהלתי, ועברתי להשתמש באוזניה. לאחר זמן, שכחתי את סימן האזהרה הראשון.

3 שנים אחר כך, היינו אמורים לטוס ללונדון בקיץ, ובאותה תקופה החלו לי כאבים בלתי מוסברים באוזניים. לא רציתי לחפש רופא בלונדון הבלתי מוכרת, ולכן ניגשתי להיבדק ע"י רופא אוזניים, שבישר לי "אין לך שום דבר". יצאתי לדרך שמח וטוב לב.

בלונדון גיליתי שבזמן שאני שוהה בחדר שיש בו קליטת וויי-פיי, מופיעים אצלי כאבי אוזניים. בני המשפחה טענו שאני סתם מדמיין. בנסיעות בדרכים אמרתי פעמים רבות למשפחה שישבה אתי ברכב ש"בעוד 300 מטר – תראו אנטנה מצד ימין", או מצד שמאל, וברוב הפעמים אכן כך היה. לא ידעתי אם אני באמת יודע או שאני מדמיין.

כשחזרנו לארץ, התחילו לי גם כאבי ראש בלתי נסבלים, במיוחד בעבודה, שהלכו והתגברו. הרגשתי אובד עצות. לא ידעתי מה קורה לי וממה זה נגרם. עד ליום אחד שבו נסענו במסגרת העבודה לביצוע פרוייקט באשדוד, ובדרך חזרה, נתקענו בפקק גדול בכביש 6. שם גיליתי – ממש במקרה – שבכל פעם שהרכב עומד ממול תורן אנטנות סלולריות, אני מרגיש את הלחץ המוכר באוזניים. זו הייתה הפעם הראשונה שנפל לי האסימון לגבי הקשר שבין הקרינה לכאבים. לימים הבנתי, שאלמלא גילוי זה – הייתי מסתובב לחינם בין רופאים ומכוני סיטי למיניהם , שהיו אומרים לי, כמובן, שאין לי שום דבר, ואולי בכלל… כדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר…

בעבודה, ניסיתי ועיצבתי כובע (מאוד מוזר) דמוי קסדה מרדיד אלומיניום, שיגן לי על הראש מקרינה. ניסיתי גם כובע מרשת מתכת, (החברים הסתכלו עלי כמו מי שירד כרגע מהחללית), עד שגיליתי באינטרנט שניתן לרכוש כובע נגד קרינה (באתר "ללא קרינה בשבילך"). הגעתי לפגישת הדרכה ממושכת עם עמיר בורנשטיין מייסד האתר, ודרכו גיליתי את עולם הקרינה.

הקדשתי את כל המאמצים לברוח מהכאב. רכשתי מד קרינה, מאחר והבנתי שאני לא יכול לזוז בלעדיו, והתחלתי למדוד קרינה בכל מקום. הוצאנו את הטלפון האלחוטי מהבית, כיבינו את שידור הוויי-פיי בראוטר האלחוטי, וחיברנו אותו למחשב אופן קווי עם כבלי תקשורת לכל המחשבים בבית. הקדשתי שבועות וחודשים ללימוד והעמקה כדי להבין את הנושא המורכב הזה, ולפשט ככל האפשר את הדברים. מטרת העל הייתה להתרחק מהקרינה כדי לברוח מהכאב. זה נשמע לכאורה פשוט, אבל התהליך לווה במשבר רגשי קשה. חברים וקרובים ניסו לשכנע אותי החל מ"מד הקרינה שלך מזייף, זה בכלל לא מזיק, יש מחקרים שאומרים שזה שטויות", וכלה ב"אתה פשוט מדמיין, אתה אובססיבי, משהו השתבש אצלך". נצרכתי לכוחות נפש עצומים כדי להתמודד עם גלי ההתנגדות, וכמובן שהכאב עזר לי. כאב, הוא מורה אכזר. לא ניתן לברוח מהשיעורים שלו, אין אצלו איחורים ואין אצלו חיסורים.

כיום, אני משתמש באופן קבוע בכובע חוסם קרינה, מתרחק מאנטנות סלולריות. ומתרחק מאנשים שהסלולרי שלהם מחובר לאינטרנט או לוויי-פיי (חשוב להבין, שסלולרי המחובר לוויי-פיי או אינטרנט או ל'מובייל דאטה', פולט קרינה גבוהה כל הזמן!). אני מחזיק אתי טלפון סלולרי סגור, למקרי חירום או למקרי קיצון . אני משתדל להימנע מאירועים חברתיים שבהם יש משתמשי סלולר (שזה בעצם כולם), ואם אין ברירה – אני מתרחק לשוליים ככל האפשר. בקולנוע אני מבקר לעתים רחוקות, ובוחר את מקומי בהתאם למדידת הקרינה ולצפיפות משתמשי הסלולר. אני נושא אתי מד קרינה רגיש שמצפצף בכל פעם שאני נחשף למקור קרינה, ובהתאם לכך אני פועל (מתרחק, מבליג, או מבקש להרחיק את הסלולר, או להעביר אותו למצב טיסה). הדריכות התמידית שליוותה את התהליך הייתה קשה בשנים הראשונות, אבל פיתחתי טכניקות וידע שעוזרים לי לתמרן. בחיי היומיום אני נאלץ להתמודד עם סוגים שונים של אנשים, החל מהאטומים, שלא טורחים או לא רוצים להבין, וכלה במתחשבים, שעושים מעל ומעבר כדי שלא להקרין אותי. באופן כללי – התאכזבתי לטובה מהציבור הישראלי, ואני מוצא הרבה סובלנות.

חשוב לציין, כי גיליתי במהלך הזמן שאני לא לבד. ההערכות מדברות על כ-15-50 אחוז מהאוכלוסייה שחווים את תופעת הרגישות לקרינה (EHS), ונמנים עליהם אנשים מכל גווני החברה. רובם לא מודעים לכך שהם רגישים לקרינה. אצלי, הדבר מתבטא בתחושת לחץ וכאב באוזניים, אצל אחדים הדבר מתבטא בתחושת חום בפנים או בראש בזמן השימוש בסלולרי. יש שמרגישים כאבי ראש, תחושת נימול בידיים, עייפות, סחרחורות, ועוד. רגישות לקרינה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, ובדרך כלל התופעה מתרחשת כתוצאה מחשיפה ממושכת או מרוכזת לקרינה, ויתכן גם שמעורבת כאן רגישות פיסיולוגית. אחרי שהרגישות פורצת, נדרשת דיאטת קרינה ממושכת כדי להוריד אותה למצב נסבל, אבל היא לא נעלמת. אני מעריך שהפכתי רגיש לקרינה בעיקר בגלל שימוש יתר בטלפון סלולרי, אבל גם בגלל חשיפה לקרינה באופנים אחרים. למעשה, הודות לרגישות לקרינה ולשימוש במד הקרינה, ניצלו חיי משפחתי, היות וכך גילינו שחוטי החשמל התמימים במדרכה שממול הבית פולטים שדה מגנטי גבוה. חברת החשמל פתרה את הבעיה (לאחר שנה וחצי). הקרינה אומנם דחקה אותי לסמטה צרה, אבל גיליתי בה עולם ומלואו.

 

התגוננות מקרינה בחיי היומיום – מה ניתן לעשות?

התגוננות מקרינה בחיי היומיום – מה ניתן לעשות?

כלל, גודל הפגיעה בבריאות כתוצאה מקרינה, תלוי ב4 גורמים: סוג הגלים, עוצמתם, משך החשיפה, והמרחק (למרחק יש השפעה קיצונית על עוצמת הקרינה).

1. בית וסביבה:

א. לפני ששוכרים או קונים בית חשוב למדוד קרינה. לפעמים חוטי חשמל תמימים ברחוב או מיקום גרוע של ארון חשמל ע"י הקבלן, יוצרים בעיה, וחשוב לגלות אותה בזמן.

     ב. כדאי גם לבחון קירבה לקווי מתח על, או חשיפה לאנטנות סלולריות גלויות או סמויות (במיוחד כשיש קשר-עין בין הדירה לאנטנות), (מצבים אלו יכולים גם להוריד את מחיר הנכס). גם בשגרת החיים מחוץ לבית, כדאי להימנע מקשר-עין ביניכם לבין תורן של אנטנות סלולריות.

ג. בתכנון הפנימי של הבית יש לקחת בחשבון, כי קירות חדר הממ"ד מטבעם חוסמים שידור, ולכן שימוש בסלולרי למשל בממ"ד, כרוך בקרינה גבוהה יותר. (ככלל, שימוש בממ"ד לשהות ממושכת או שינה, כרוך בנקיטת צעדים מיוחדים, שלא נרחיב עליהם כאן. שימוש בחומרי בנייה כגון בלוקים מסויימים או קרמיקה מסויימת, עלולים לפלוט קרינה מייננת).

ד.  כדאי לבדוק אם בבית מותקנים מונים חכמים של מים/חשמל/גז, ולבקש מהרשויות שיחליפו אותם למונים מסוג רגיל (או לנסות למגן אותם).

     ה. בידקו קרינה לפני רכישת רכב (גם אם אינו היברידי), הן בתדר גבוה, והן בתדר נמוך, והעדיפו את הטוב מהאפשרויות.

2. שכנים:

כל מי שחי בדירה שיש לה קירות משותפים עם שכנים, צריך לקחת בחשבון אפשרות שקיימת חדירה של קרינה מהשכנים. דבר זה ניתן לגלות ע"י שימוש במד קרינה. הפתרון – הידברות עם השכנים, על מנת להרחיק את  מקור הקרינה מהקיר המשותף. אם הניסיון נכשל – ניתן לחשוב על מיגון קרינה (המחירים עלולים להיות יקרים).

3. סוגי הקרינה וההתמודדות איתם:

א. קרינה בתדר גבוה:

 1. וויי-פיי:

כדאי להימנע משימוש בוויי-פיי, ולעבור לתקשורת קווית בין הנתב (ראוטר) למחשב, (באמצעות כבלי תקשורת פשוטים שניתנים לרכישה בכל חנות מחשבים/חשמל). למי שכן משתמש, רצוי להציב את  הראוטר גבוה ורחוק ככל האפשר, ולכבות  בלילה את השידור (או ע"י כפתור, או ע"י הגדרות במחשב או ע"י שימוש ב'שעון שבת').

2. טלפונים אלחוטיים:

כדאי לוותר עליהם כליל, ולחזור לטלפון חוטי כמו פעם. (מי שכן משתמש, שיחפש כאלה שפולטים קרינה נמוכה במצב שהשפופרת נמצאת בעריסה. חיפוש שכזה יצריך השקעת מאמץ ניכר).

3. ציוד פולט קרינה:

שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות, מדפסת אלחוטית, עכבר אלחוטי, טאבלטים, סטרימרים אלחוטיים, קונסולות  משחקים (פלייסטיישן, אקס-בוקס), מוצרי בית חכם, (כולל מזגן עם וויי-פיי), מוניטורים לתינוקות (סוגים רבים), וכל דבר שמבוסס על שידור אלחוטי – כדאי להימנע ממנו. צריך לזכור: שידור = קרינה. כדאי לעבוד רק באמצעות חיבור חוטי. כבו מקורות קרינת רדיו בתוך רכב )סלולרי, דיבוריות בלוטות', WIFI, מערכות ניהול ציי רכב, מערכות אבטחה ואיתור רכב, כפתור התנעה ועוד).

4. תנור מיקרוגל:

תנורים אלו מלבד היותם פולטי קרינה, הם גם פוגעים באיכות המזון המחומם, ורצוי לוותר עליהם למרות הנוחות הגדולה.

5. טלפון סלולרי:

א. כדאי  לרכוש כזה שמדד הקרינה שלו (SAR) המופיע במיפרט הטכני, נמוך ככל האפשר מדרגה של 0.5 (לשאוף ל0.3 או אפילו ל0.2. וזאת למרות שכל התקן הזה של הSAR, הוא למעשה בלוף).

ב. להציב בהגדרות הטלפון את שיטת השידור על דור 3 ולא על דור 4. שידור בדור 3 פולט קרינה נמוכה יותר, הן בתדר הגבוה והן בשדה המגנטי (וזה עדיין פוגע בבריאות). (דור 3 ודור 4 מוגדרים באייפון כ G3, G4, ובאנדרואיד, הם מוגדרים כUMTS  = דור 3, וlTE  = דור 4). מי שמשתמש  במכשיר טלפון מסוג 'כשר', חשוב להציב בהגדרות את דור 3, ולהימנע מהצבה על דור 2 (GSM). אם אין אפשרות לשנות את ההגדרות ולעבור לדור 3 – כדאי לוותר כליל על המכשיר (!).

ג. רצוי  להשתמש בסלולרי כמה שפחות, ורק במצבים של צורך גדול. אם מדובר בהודעה קצרה – עדיף לשלוח מסרון. נסו לדחות כל שיחה, שאיננה דחופה למקום שבו תהיו ליד טלפון קווי. כדאי וניתן להפנות את השיחות מהסלולרי - לטלפון הביתי.

ד.  מי שכן משוחח בסלולרי  – לדבר באוזנייה או ברמקול, וגם אז – לא להצמיד את המכשיר לגוף.

ה. רצוי מאוד שלא להשתמש באוזניות בלוטות', מכיוון שהיא פולטת קרינה ללא הפסקה. במידה ואתם בכל זאת משתמשים באוזניית בלוטות', הפעילו את משדר הבלוטות' רק כאשר אתם מקבלים שיחה או מתקשרים. כבו את האופציה הזו במכשיר כאשר אתם לא בשיחה פעילה. אם אין לכם שימוש בבלוטות', כדאי לשמור במצב כבוי את יישום הבלוטות' במכשיר הטלפון.

ו. רצוי לערוך את השיחות מחוץ לבית או מחוץ לרכב. בזמן שימוש בתוך בית – כדאי לבחור בחדר עם חלונות/פתחים חיצוניים.

ז. כדאי להימנע משימוש במכשיר במקומות שבהם יש קשיי קליטה: חניון תת-קרקעי, מעלית, וכדו'. (לגבי מעלית – כדאי לזכור, שטלפון סלולרי המחובר לאינטרנט או לוויי-פיי, למשל, פולט קרינה גם כשלא משוחחים אתו, ולכן רצוי לא לעשות שימוש במעלית יחד עם אנשים שמחזיקים טלפון  סלולרי).

ח. מצב הטלפון: ככלל, עדיף שהטלפון הסלולרי יהיה כבוי או במצב טיסה, היות שאז אין קרינה בתדר גבוה (בדרך כלל). אם בכל זאת רוצים לבצע בו שיחות, רצוי לפחות לכבות את כל שאר היישומים פולטי הקרינה שאינם בשימוש (למשל: תקשורת נתונים (דאטה), וויי-פיי, בלוטות', מיקום, NFC.). לגבי 'תקשורת נתונים' -  כאשר האופציה הזו מאופשרת, כל האפליקציות הפעילות יעשו שימוש בשידור זה על מנת להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר למטרת סינכרון מידע (כגון בדיקת תיבת המייל שלכם והורדת מיילים, בדיקה של עדכוני תוכנה ואפליקציות, פייסבוק , עדכון קבצים ב dropbox , שידור מידע על מיקומכם ועוד ועוד). סינכרון זה עלול להתבצע כל הזמן (בהתאם לאפליקציות, לאופן פעולת המכשיר ולאופן הגדרתו) עד כדי כך שחשיפת המשתמש לקרינה הופכת לא פעם לכמעט לרציפה! ברוב המכשירים כדאי לכבות אופציה זו של תקשורת נתונים ולהשתמש בה רק אם אתם ממש חייבים לענות למשל למייל דחוף. ולהקפיד לכבות בסיום השימוש.

ט. אפליקציות: חשוב לדעת שמערכת ההפעלה של הסמארטפונים מאפשרת לאפליקציות לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר, גם אם האפליקציה לא פעילה ברגע זה! (אבל מותקנת על המכשיר). לכן, התקינו רק את האפליקציות שאתם באמת צריכים. גם אפליקציות "תמימות" כגון פנס, מצפן וכו' מבקשות לא פעם לפני ההתקנה הרשאה לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר. ריבוי אפליקציות עלול לגרום לכם להיות חשופים לקרינה בעוצמת שיחה סלולרית כמעט באופן רציף.

י. המעיטו להתקין אפליקציות המבקשות הרשאה להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר.

י"א. כיצד לשאת את המכשיר ביום-יום? כאשר אתם נושאים את המכשיר, הרחיקו אותו מגופכם ככל האפשר. העדיפו להניחו בתיק כלשהו או פאוץ'. עדיף לשאת את הסלולר ביד מאשר להניחו בכיס המכנסיים. כאשר אתם יושבים במקום כלשהו הניחו את המכשיר על השולחן רחוק מכם.

י"ב.  הצורה הבטוחה ביותר לדבר תוך כדי נהיגה, היא באמצעות "הדיבורית של פעם" – דיבורית לה יש אנטנה חיצונית המודבקת על שמשת הרכב. אם יש לך סלולרי שאין לו חיבור לדיבורית, כדאי להתקין ברכב טלפון סלולרי קבוע המצויד באנטנה חיצונית.

י"ג. במצב שבו מתכוונים להשתמש בתוכנת ניווט  'ווייז' – ניתן להציב את המסלול לפני תחילת הנסיעה, ובמשך הנסיעה להיות במצב טיסה. רצוי להימנע מניווט באמצעות סלולרי, ולהשתמש במכשיר GPS שאינו משדר.

י"ד. מערכות הסטריאו החדשות ברכבים מגיעות כבר עם דיבורית בלוטוס כחלק מהמערכת. במידה ואינכם משתמשים בבלוטות', וודאו שאופציית הבלוטות' במערכת הסטריאו נמצאת במצב כבוי.

ט"ו. בלילה – כבו את המכשיר או הרחיקו אותו ככל האפשר, ואפילו בחדר אחר.

ט"ז. סלולרי וילדים: מכיוון שילדים פגיעים יותר מקרינה, רצוי היה לדעת מומחים לרכוש סלולרי לילדים בעולם אידיאלי רק מגיל 16, ויש אומרים 18, ולוודא שהם מכירים את תנאי הבטיחות. מי שכן רוכש – שימנע מטלפון חכם, ויסתפק במכשיר דל-יישומים (וחשוב להציב בו את שיטת השידור בדור 3 ). דבר זה יימתן את ההתמכרות למסכים שכרוכה בנזקים רבים ומשמעותיים לגוף ולנפש. ישנם הורים שרוכשים מכשירים אלו בבתי הספר בצורה מרוכזת (תנו לגדול על שקט).

    לעוד מידע, היכנסו ל שימוש בטלפון סלולרי.

ב. קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF):

1. שדה מגנטי:

1.    הרחיקו מהגוף חצי מטר ויותר - שנאים, מטענים המחוברים לחשמל, רמקולים, מנועים של מכונות כביסה, מקררים, או כל מנוע אחר, סוגים מסויימים של חימום תת-רצפתי, מכשירי רדיו, שעונים חשמליים, ומנורות. שימו לב – קרינה מסוג זה, עוברת בקלות דרך קירות, לכן – בידקו אם יש גורם מקרין גם מעבר לקיר, היות שקירות אינן מפחיתים קרינה מסוג זה.

2.  התרחקו מארון חשמל (ביתי) בשהייה ממושכת לפחות 1 מטר.

3. אל תניחו מחשב נייד (לפ-טופ) על הברכיים. השתמשו בכרית עבה.

4. כדאי לא לשאת סלולרי בצמוד לגוף.

5. מדדו שדה מגנטי ברכב (גם אם אינו היברידי), והושיבו את הילדים בהתאם.

6. מיטה מתכוננת – לנתק מהחשמל לאחר הכיוונון.

7. סדין חשמלי – לחמם לפני השינה, ולנתק מהחשמל.

   2. שדה חשמלי:

1. כדאי להרחיק ממקום של שהייה ממושכת (כסא, שולחן, מיטה) את כל חוטי החשמל, וכן מנורות קריאה, מתגים ושקעים בקיר, בערך כ 40-50 ס"מ.

2. לא לשהות ולא לישון בקרבת מכשיר חשמלי המחובר לשקע גם אם אינו פועל. על מנת להימנע מניתוקים וחיבורים רבים, השתמשו בשקעים ותקעים או מפצלים שיש בהם מתג כיבוי והדלקה מובנה.

  3. זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך):

        בבית למשל, יש כמה מעגלים חשמליים, ולכל אחד יש מפסק בלוח החשמל. מעגל חשמלי שקיים בו זיהום חשמלי, גורם להשפעה שלילית על הבריאות למרחק של כ2 מ'.

1. הימנעו משימוש בנורות חסכוניות. (חיזרו לנורות ליבון כמו פעם, או בעדיפות שניה – נורות לד איכותיות, שמדדתם אותן, ומצאתם שאינן מגבירות את הזיהום החשמלי (בעבר היו אלה של החברות איקיאה או תדיראן או ניסקו).

2. בשימוש בתאורת לד, נעדיף תמיד תאורה חמה (צהובה) בטמפרטורה של 2,700 קלווין, (נתון זה רשום על האריזה). ואם אין ברירה – 3,000 ונימנע משימוש בתאורה לבנה הקרובה ל 6,000. כשבעיר מגוריכם מתכוונים להחליף את התאורה לתאורת לד, כדאי לדרוש את זה מהממונים. חשיפה ל"אור לבן" (זה הכינוי לאור שמכיל כמות גדולה של תדרי אור כחול) בשעות הערב ובלילה, פוגעת מאוד בבריאות. הדבר אמור גם לגבי מסכים כגון מחשבים, סלולר, וכדו', אלא ששם קיימות תוכנות לצמצום האור הכחול (ויש גם משקפיים מיוחדות שמסייעות בזה). ככלל, רצוי שבחדר השינה תשרור חשיכה מוחלטת.

2. רוב 'מוני החשמל החכמים' החדשים יוצרים זיהום חשמלי. אל תסכימו שיתקינו כאלו בביתכם.

3. הינעו משימוש ב'דימרים' (עמעמים) לתאורה .

3. ערכו מדידות לגילוי התופעה, במוצרי חשמל ואלקטרוניקה שבסביבתכם (לפעמים סתם מזגן מדגם מסויים עלול פתאום להפתיע לרעה, למשל). למדידת זיהום חשמלי קיים מד ייחודי נפרד, לעומת מדים רגילים מסויימים, שבהם ניתן לבדוק גם תדר גבוה, גם שדה מגנטי וגם שדה חשמלי.

5. ניתן להפחית את תופעת הזיהום החשמלי ע"י חיבור פילטרים מיוחדים בכל מעגל נגוע.

נספח 1: תקציר להורים - כיצד לצמצם חשיפת ילדים לקרינה

1.     בחרו את גיל המינימום בו ילדכם ייחשף לעולם המחשוב והתקשורת האלקטרונית. 

2.    הגבילו את שעות המסך של הילדים ביום. זוהי המשימה הכי חשובה כיום של הורים.

3.    הרכיבו בבית עמדת מחשב חוטית נוחה ובטוחה והנחו את הילדים להשתמש בה.

4.    אם אתם מאפשרים לילדכם לשחק בסלולרי, בטאבלט או במחשב הנייד, עשו זאת רק כאשר המכשירים במצב טיסה או כאשר תקשורת הנתונים כבוייה (וכן היישומים האלחוטיים).

5.    תנו לילדכם דוגמא אישית חיובית בכל הקשור בשימוש במחשבים וציוד תקשורת וצמצום חשיפה לקרינה. קבלו החלטה שהארוחות ללא סלולרי. קיבעו מפגשי חברים ומשפחה ללא סלולרי.

6.    הקפידו לא להשתמש באביזרי תקשורת אלחוטיים בחדרי ילדים או בצמוד להם.

7.    בצעו מדידה עצמאית בכיתת ילדיכם בבית הספר.

8.    דירשו מוועד ההורים ומהנהלת בית הספר להקפיד על סלולרים כבויים בכיתות, וכן על הוצאת שידורי הווי-פיי מבית הספר.

                      למידע נוסף, היכנסו ל צמצום חשיפת ילדים לקרינה

נספח 2: קרינה בתדר גבוה – תקציר מסכם למאותגרי קשב:

1. הימנעו משימוש בכל דבר אלחוטי. אם אין לכם ברירה - שימרו מרחק. למרחק יש השפעה דרסטית על עוצמת    הקרינה.

2. אם כבר משתמשים בטלפון סלולרי – לדבר ברמקול או אוזניה, ולהרחיק אותו מהגוף (!). רצוי לא לדבר מתוך בית, בטח שלא מתוך ממ"ד, ובטח שלא מאוטובוס, או רכבת, והכי גרוע -  מעלית או מקום ללא קליטה.

3. סלולרי שמחובר לאינטרנט, ווי פיי, או בלוטות' – מקרין כל הזמן בעוצמה רבה. צמצמו את השימוש בחיבורים אלחוטיים אלו למינימום.

4. טלפון אלחוטי – לא להחזיק בבית (בכלל), ולהימנע משימוש בו.

5. ראוטר (נתב), יש להשתמש באופן קווי, ולכבות שידור אלחוטי. אם אין ברירה – להרחיק כמה שיותר.

6. להלן מרחקי ביטחון מקורבים וממוצעים בשהייה ממושכת (קרינה מושפעת מגורמים שונים: סוג המכשיר, מרחק, טופוגרפיה, ועוד, לכן המלצות הן כלליות בלבד): 

א. מאדם המשוחח בסלולרי: 2-3 מטר.

ב. מטאבלט העובד במצב אלחוטי : 4 מטר.

ג. מראוטר ביתי נמוך עוצמה, המשדר באופן אלחוטי: 6-8 מטר. אם לשכן הגובל בקיר משותף יש ראוטר       אלחוטי פעיל – להתרחק מהקיר 3 מטר.

ד. מטלפון סלולרי  המחובר לווי פיי, או לאינטרנט : 6-8 מטר.

ה. מתנור מיקרוגל בפעולה: 5-9 מטר.

ו. לגבי  ילדים – להוסיף 1 מטר על המרחקים הנ"ל.

7.    הימנעו מקשר-עין ביניכם, לבין תורן של אנטנות סלולריות.

8.    דחו כמה שניתן את קניית הטלפון הסלולרי לילדים, ולמדו אותם את כללי הזהירות.

נספח 3: הפנייות למידע שימושי:

 א. צמצום חשיפה לקרינה 

ב. מקורות קרינה בתדר גבוה, ומרחקי ביטחון

ג. הפניית שיחות מסלולרי לטלפון ביתי

ד. שימוש נכון במכשירי חשמל ותאורה

ה. זיהום חשמלי ('חשמל מלוכלך')

ו. חיבור האנדרואיד למחשב-רשת בצורה חוטית

ז. חיבור אייפון לרשת חוטית

ח.  חיבור אייפון למחשב MAC באופן חוטי

ט. ביגוד ואבזרים למיגון קרינת רדיו (RF)

נספח 4: מידע משלים:

1. שימוש בממ"ד: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2971534,00.html

2. קרינה מייננת ממקורות טבעיים למי שמתכנן לבנות בית:

   א. . https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/819/255.html

    ב.  http://soreq.gov.il/mmg/Pages/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx

3. הבעייתיות בשימוש בתנור מיקרוגל: http://readrad.blogspot.com/2015/03/blog-post_26.html

תודה לעמיר מהאתר "ללא קרינה בשבילך", שבאדיבותו וסיועו נערך המאמר זה. אצלו גם מצאתי את הסיכום הכי ממצה בנושא:

סיכום למה עושים: • מדברים כמה שפחות בסלולרי, חוזרים לקוי-חוטי • מרחיקים סלולרי מהגוף • מגדירים דור שלישי בסלולרי • מכבים DATA ,WIFI ,BLUTOOTH כשאין צורך • מפסיקים שימוש בציוד אלחוטי, חוזרים לקוי-חוטי • שומרים מרחקי ביטחון מציוד ותשתית חשמלית • מודדים קרינה • ממגנים כשאין ברירה • ממשיכים בלימוד וצמצמום חשיפה!

לא יהיה קשה להבין את חשיבות ההמלצות הרשומות במאמר זה לכשיהיה מאוחר מדי, אלא שכעת - ניתן עדיין להקדים.  

איך הפכתי רגיש לקרינה

(ראיון שנתתי למגזין גפן המושבות, בנושא "איך הפכתי רגיש לקרינה, ומה ניתן לעשות כדי להתגונן ממנה").

איך הגעת בכלל לעיסוק בקרינה?

   לפני 7 שנים ערכנו שיפוץ בבית, ונאלצתי להשתמש הרבה בסלולר לתיאומים שונים עם בעלי מקצוע. אחרי  חודש התחלתי להרגיש  מועקה מוזרה באוזניים. די נבהלתי, ועברתי להשתמש באוזניה. לאחר זמן, שכחתי את סימן האזהרה הראשון.

    3 שנים אחר כך, היינו אמורים לטוס ללונדון בקיץ, ובאותה תקופה החלו לי כאבים בלתי מוסברים באוזניים. מכיוון שלא רציתי לחפש רופא בלונדון, נבדקתי ע"י רופא אוזניים, שבישר לי "אין לך שום דבר". יצאתי לדרך שמח וטוב לב.

   בלונדון גיליתי  שכשאני נמצא בחדר שיש בו קליטת וויי-פיי, מופיעים אצלי  כאבי אוזניים. בני המשפחה טענו שאני סתם מדמיין. בנסיעות בדרכים אמרתי פעמים רבות  למשפחה שישבה אתי  ברכב ש"בעוד 300 מטר – תראו אנטנה מצד ימין", או מצד שמאל, וברוב הפעמים אכן כך היה. לא ידעתי אם אני באמת יודע או שאני מדמיין.

   כשחזרנו לארץ, התחילו לי גם כאבי ראש בלתי נסבלים, במיוחד בעבודה, שהלכו והתגברו. הרגשתי אובד עצות, עד ליום אחד שבו נסענו במסגרת העבודה לביצוע פרוייקט באשדוד, ובדרך חזרה, נתקענו בפקק גדול בכביש 6. שם גיליתי - ממש במקרה - שבכל פעם שהרכב עומד ממול תורן אנטנות סלולריות, אני מרגיש את הלחץ המוכר באוזניים. זו הייתה הפעם הראשונה שנפל לי האסימון לגבי הקשר שבין הקרינה לכאבים, ואלמלא זה – הייתי מסתובב לשווא בין רופאים ומכוני סיטי למיניהם , שהיו אומרים לי, כמובן, שאין לי שום דבר, ואולי בכלל כדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר...

   בעבודה, ניסיתי ועיצבתי  כובע (מאוד מוזר) דמוי קסדה מרדיד אלומיניום, שיגן לי על הראש מקרינה. ניסיתי גם כובע מרשת מתכת שלא עזר (החברים הסתכלו עלי כמו מי שירד כרגע מהחללית), עד שגיליתי באינטרנט שניתן לרכוש כובע נגד קרינה (באתר "ללא קרינה בשבילך"). הייתה לי פגישה הדרכה ממושכת עם עמיר בורנשטיין מייסד האתר, ודרכו גיליתי את עולם הקרינה.

   הקדשתי את כל המאמצים לברוח מהכאב. רכשתי מד קרינה, מאחר והבנתי שאני לא יכול לזוז בלעדיו,  והתחלתי למדוד קרינה בכל  מקום. סילקנו (בבושת פנים) את הטלפון האלחוטי מהבית, כיבינו את שידור הוויי-פיי בראוטר האלחוטי, וחיברנו אותו למחשב אופן קווי עם כבלי תקשורת, לכל המחשבים בבית. כיום, אני משתמש באופן קבוע בכובע חוסם קרינה, מתרחק מאנטנות סלולריות. ומתרחק מאנשים שהסלולרי שלהם מחובר לאינטרנט או לוויי-פיי (חשוב להבין, שסלולרי המחובר לוויי-פיי או אינטרנט או ל'מובייל דאטה', פולט קרינה גבוהה כל הזמן!). אני מחזיק אתי טלפון סלולרי סגור, למקרי חירום או למקרי קיצון . התהליך לווה במשבר רגשי קשה. חברים וקרובים ניסו לשכנע אותי החל מ"מד הקרינה שלך מזייף, זה בכלל לא מזיק, יש מחקרים שאומרים שזה שטויות", וכלה ב"אתה פשוט מדמיין, אתה אובססיבי, משהו השתבש אצלך". נצרכתי (ואני עדיין צריך) כוחות נפש עצומים כדי להתמודד עם גלי ההתנגדות, וכמובן שהכאב עזר לי. כאב, הוא מורה אכזר. לא ניתן לברוח מהשיעורים שלו, אין אצלו איחורים ואין אצלו  חיסורים. אני משתדל להימנע מאירועים  חברתיים שבהם יש משתמשי סלולר (כולם), ואם אין ברירה – אני מתרחק לשוליים ככל האפשר.

   גיליתי במהלך הזמן שאני לא לבד. ההערכות מדברות על כ-3-11 אחוזים מהאוכלוסייה שחווים את  תופעת הרגישות לקרינה (EHS), ונמנים עליהם אנשים מכל גווני החברה. רובם לא מודעים לכך שהם רגישים לקרינה.  אצלי, הדבר מתבטא בתחושת לחץ וכאב באוזניים, אצל אחדים הדבר מתבטא בתחושת חום בפנים או בראש בזמן שימוש בסלולרי. יש שמרגישים כאבי ראש, תחושת נימול בידיים, עייפות, סחרחורות, ועוד. רגישות לקרינה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, ובדרך כלל התופעה מתרחשת כתוצאה מחשיפה ממושכת או מרוכזת לקרינה, ויתכן גם שמעורבת כאן רגישות פיסיולוגית. אחרי שהרגישות  פורצת, נדרשת דיאטת קרינה ממושכת כדי להוריד אותה למצב נסבל, אבל היא לא נעלמת. אני מעריך שהפכתי רגיש לקרינה בעיקר בגלל שימוש יתר בטלפון סלולרי, אבל גם בגלל חשיפה לקרינה באופנים אחרים. למעשה, הודות לרגישות לקרינה ולשימוש במד הקרינה, ניצלו חיי משפחתי, היות וכך גילינו שחוטי החשמל במדרכה ממול הבית פולטים שדה מגנטי גבוה. חברת החשמל פתרה את הבעיה (לאחר שנה וחצי).

על איזה קרינה מדובר בעצם?

   ככלל, בנושא הקרינה האלקטרומגנטית שרלוונטית לחיי היומיום שלנו, יש בעצם 4 תחומים: 1. קרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות סלולריות, ווייפיי, בלוטוס, טלפונים אלחוטיים וכדו' ). 2. שדות מגנטיים (שנאים, מכשירי חשמל, קווי מתח גבוה). 3. שדות חשמליים (קווי מתח גבוה, מכשירי חשמל וחוטי חשמל ביתיים). 4. חשמל מלוכלך (שנוצר בעיקר מנורות חסכוניות).

  

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו?

  

   קרינה מזיקה בדרכים שונות ורבות, למשל, הצפת הגוף ברדיקלים חופשיים, (שזורעים הרס רב במבנה התאים, מחמצנים את שלוחות העצבים, יוצרים משקעים טרשתיים בכלי הדם, גורמים לשברים בDNA , גונבים לנו כמויות גדולות של אנטי אוקסידנטים, כמו ויטמין C,E,A, ועוד). הקרינה גורמת תוך דקות לירידה מיידית במוליכים עצביים חשובים (דופאמין, סרוטונין ואצטיל-כולין), שיבוש גלי המוח, פריצת מחסום דם-מוח (BBB) (שמאפשרת חדירה של מזהמים למוח, כמו חומרי הדברה, כימיקלים שנשאפים בזיהום אוויר ועוד), בעיות פוריות, ולמעשה, פוגעת בכל מערכות הגוף. פגיעות אלו גורמות בטווח הרחוק למחלות קשות, כגון גידולים סרטניים, אירועים לבביים ושבץ מוחי. (למעוניינים, ניתן למצואמאמר שכתבתי  בגוגל תחת הכותרת: "איך בעצם הקרינה מזיקה לנו"). כמובן שלקרינה יש נזקים גם בהיבט הנפשי: הפרעות קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעות התנהגות אצל יילודים, ועוד.

האם ניתן לעשות משהו כדי  לצמצם את החשיפה לקרינה?

א. לתת לילדים טלפונים סלולרים בגיל כמה שיותר מאוחר, וללמד אותם להשתמש בהם בצורה בטוחה.

ב. לשוחח בטלפון סלולרי  רק במצבים של אין-ברירה, וגם אז - רצוי בשטח פתוח. לא מתוך מבנה או רכב או רכבת, ובטח שלא במקומות עם קשיי קליטה, כמו ממ"ד, מעלית, או חניון תת-קרקעי. לשוחח רק באוזנייה או ברמקול, ובוודאי לא להצמיד לאוזן. רצוי לא לשאת את המכשיר על הגוף, אלא בתיק/נרתיק חיצוני. לשאוף שטלפון סלולרי יהיה מחובר (בהגדרות המכשיר) לדור 3, ולא לדור 4.  למעט בשיחות ולהעדיף מסרונים, ולצמצם ככל הניתן את השימוש במצב שהסלולרי  מחובר לתקשורת נתונים (מובייל דאטה), לאינטרנט או לוויי-פיי (כלומר, לכבות את כל היישומים האלחוטיים, ולהשאיר על מצב של שיחות בלבד).

ג. למעט שימוש במכשירים המבוססים על שידור אלחוטי: טלפונים אלחוטיים, מדפסות אלחוטיות, אוזניות אלחוטיות, מוניטורים אלחוטיים  לתינוקות, וכדו'. את האינטרנט להעביר מהנתב (ראוטר) למחשבים באמצעות כבלי תקשורת, ולא בשידור וויי-פיי. להימנע ממוצרי "בית-חכם" למיניהם, שפולטים קרינה מזיקה. אם משתמשים בסלולרי או בטאבלט, להוריד אליו את המידע, ולהשתמש בו שלא בצורה אלחוטית, ולא להניח אותו על הברכים.

ד. להרחיק את המקומות שבהם ישנים או יושבים זמן ממושך משנאים, מטענים, רמקולים, ארונות חשמל, וחוטי חשמל (גם של מכשירים שאינם פועלים!).

ה. להרחיק מהגוף מכשירי חשמל בזמן הפעולה.

ו. להפסיק להשתמש בנורות חסכוניות, ולחזור לנורות ליבון, ואם אין ברירה – לנורות לד בתאורה חמה (בטמפרטורה של2,700 קלווין). להימנע משימוש במסכים שעתיים לפני השינה, היות והדבר פוגע בייצור המלטונין, שמגן על הגוף מסרטן.

ז. להמעיט שימוש באוזניות, ובוודאי כשמדובר  בווליום גבוה.

ז. להיות מצויידים במד קרינה, לפחות אחד בכל משפחה, ולמדוד את כל המקומות בהן קיימת שהייה ממושכת, כולל בכיתות בתי הספר.

   אני יודע שחלק מהדעות בדבר סכנות הקרינה נשמעות תמוהות ומוזרות, אבל גם לפני 50 שנה, אם היינו מזהירים אדם שלא ישתמש באסבסט, הוא היה בטוח שמשהו לא בסדר איתנו, כי הרי...כולם משתמשים...

האם זה נכון שילדים רגישים יותר לקרינה?

   ילדים רגישים לקרינה יותר ממבוגרים, בגלל גודל ומבנה הגולגולת (גולגולת של ילד בן 10 סופגת קרינה פי 2.5 יותר ממבוגר), בגלל שתאי הגוף נמצאים בצמיחה מואצת, ובגלל שהמערכת החיסונית עדיין לא בשלה.

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הקרינה בבתי הספר?

   אחת הבעיות החמורות כיום היא, שבכיתות בבתי הספר ישנה חשיפה ממושכת לקרינה  גם ע"י ראוטרים עוצמתיים, המשדרים קרינת ויי-פיי, וגם ע"י סלולרים של המורים והתלמידים, המקרינים בעוצמה (גם כשהם נמצאים על מצב שקט!)

   משרד החינוך הצהיר שבמדידות קרינת הוויי-פיי לא נמצאו חריגה באף בית ספר מתוך יותר מ1,500 שנמדדו, ולא עוד, אלא שהמדידות בוצעו בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. ואילו המשרד להגנת הסביבה הצהיר, שאין לו שום נוהל למדידת וויי-פיי, ומדידות הקרינה שלו כלל לא עוסקות בזה (הסיבה היא, שוויי-פיי הוא אות מהיר מאוד, שקשה למדידה).

    ראש מדור קרינה במשרד להגנת הסביבה, פרופ' סטיליאן גלברג,  הצהיר ב2014 בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת (למי שעוד לא ידע), שתקן הקרינה שבחסותו אנחנו חושבים ש"הכל בסדר", לא מגן בעצם מפני השפעות ביולוגיות או  בריאותיות, אלא אך רק מפני השפעות חימום וכוויה! (לקרוא ולא להאמין!). גם האישיות הבכירה ביותר לענייני קרינה במשרד הבריאות,  פרופ' סיגל סדצקי, מודה בכך, ואף קובעת שהתקן הוא שרירותי, כלומר, לא מבוסס כלל על מחקרים!

   אנו מכירים את דו"ח  ביואנישיאטיב, מ 2012 המאגד למעלה מ3,800 מחקרים, וקובע, שהחל מרמה של קרינה בצפיפות הספק של 0.04 מילי-וואט למ"ר, מתחילים שינויים ביולוגיים  בחשיפה ממושכת. כיום, בכל כיתה שהילדים מחזיקים טלפונים סלולריים פתוחים (גם אם הם במצב שקט) הקרינה שתימדד תהיה פי 100 עד פי 1,000 מרמה זו. חשוב לדעת, שהביטוח במוסדות החינוך לא מכסה נזק של ילד שיחלה בגלל הקרינה (בדקתי את זה). עמדתו הרשמית של משרד החינוך אוסרת כל שימוש בסלולרים בבתי הספר, אבל הוא לא טורח לאכוף זאת.

   לא היינו מעזים להסיע את ילדינו ברכב שאיננו עומד בתקן, אולם אנחנו נותנים לילדינו להשתמש בציוד אלחוטי שתקן הקרינה שלו לא מגן מפני השפעות בריאותיות (כך מצהירים כותבי התקן עצמם, ICNIRP).

   לאור כל זאת, חשוב מאוד שוועדי ההורים יפעילו את כוחם והשפעתם להרחקת הקרינה מהכיתות. לעניות דעתי, רק הם מסוגלים להניע מהלך שכזה. (גם לנבחרי הציבור המציגים את מועמדותם לבחירות הקרובות, צריכה להיות מילה בנדון). לגבי קרינת  הוויי-פיי, חשוב לדרוש מהנהלות בתי הספר לחבר את  המחשבים באופן חוטי (תקשורת קווית). לגבי טלפונים סלולרים, חשוב מאוד (!!) לקבל החלטה בית ספרית מוקפדת, על החזקת סלולרים כבויים לחלוטין בשטח בית הספר מרגע ההגעה ועד רגע היציאה (ולא להסתפק במצב שקט). רצוי כמובן שבית הספר יעמיד לרשות התלמידים טלפוניים קוויים לשעות ההפסקה (וכך גם צויין בחוזר מנכ"ל). הרחקת הקרינה מבתי הספר תפחית כשליש מזמן החשיפה היומי.