‏הצגת רשומות עם תוויות מלטונין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מלטונין. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 29 במרץ 2019

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו? - מאמר מורחב


מה זאת הקרינה הזאת, ואיך היא מזיקה?

על איזו קרינה מדובר בעצם?
   ככלל, בנושא הקרינה האלקטרומגנטית שאנו אמורים להיות מוטרדים ממנה בחיי היומיום שלנו, יש בעצם 4 תחומים:

1. קרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות סלולריות, ווייפיי, בלוטוס, טלפונים אלחוטיים וכדו' ). המאפיין של תחום זה הוא, שהקרינה (הגלים) משודרת למרחק, אבל מכשולים מפחיתים את עוצמתה. לדוגמה: קיר לבנים, יוריד בכ50% את הקרינה מאנטנות סלולריות. קיר מבטון – בכ90%. עצים וצמחייה – יספגו חלק גדול מאוד מהקרינה (לתשומת ליבו של מי שרוצה לדלל או לכרות את העצים סמוך לביתו).

2. שדות מגנטיים (שנאים, מכשירי חשמל, וקווי חשמל מחוץ לבית). המאפיין של תחום זה הוא, שהשדות המגנטיים חודרים כמעט מבעד לכל תווך - כאילו היה אוויר. קשה לחסום אותם, אבל הם משפיעים לטווח קצר (ארון חשמל, בדרך כלל לכ-1 מטר, קוו חשמל לכ-15 מטר בקירוב).

 3. שדות חשמליים (מכשירי חשמל, חוטי חשמל ביתיים וקווי חשמל). המאפיין של תחום זה הוא, ששדות חשמליים בתוך הדירות נחסמים ברובם ע"י קירות, והשפעתם היא לכדי חצי מטר לערך (בקווי מתח עליון – ההשפעה יכולה להגיע לעשרות מטרים).

4. חשמל מלוכלך, שידוע גם בשם "זיהום חשמלי"(0) (קפיצות מתח תכופות, שנוצרות מנורות חסכוניות, וגם ממכשירי חשמל מסויימים). בכל בית ישנם מעגלים נפרדים בלוח החשמל לתאורה, כוח, לאזורים שונים בבית, וכדו'. אם קיים חשמל מלולכך בנקודה מסויימת - הוא קיים בכל המעגל החשמלי שבו הוא שורר.  המאפיין של תחום זה הוא, שההשפעה שלו מגיעה למרחק של 2 מטר מכל רכיב במעגל.
  

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו?

   ננסה להסביר כאן בצורה פשוטה, חלק מהדרכים העיקריות,  שבהן הקרינה יוצרת נזקים בגוף האדם. המידע שלהלן מתייחס בעיקר לשני סוגי הקרינה הראשונים שהוזכרו לעיל. לגבי השניים האחרונים – כמות המחקרים מוגבלת. חשוב לציין גם, כי הפגיעות הבריאותיות שנפרט להלן, תומכות ומזינות זו את זו, כך שהפגיעה הבריאותית שנוצרת – גדולה מסך חלקיה:

1. קרינה יוצרת בתוך דקות ספורות, כמות רבה של רדיקלים חופשיים:   
   קרינה בלתי מייננת גורמת לתאי הגוף הנחשפים לה ליצור בתגובה רדיקלים חופשיים, המביאים לנזקי חמצון (הדומים לנזקי קרינה מייננת). תופעה זו אינה מוכרת לפיזיקאים, מהנדסים, וגם לרופאים שלא מעודכנים במחקרים. הם יודעים רק שקרינה בלתי מייננת אינה יכולה ליצור רדיקלים חופשים באופן ישיר, וזה נכון לגבי גופים דומים, לעומת זאת, בגוף החי מעוררת הקרינה יצירת רדיקלים חופשיים בתאים
עיקר פגיעות הרדיקלים, בכך שהם מחמצנים  את ממברנות התאים, והורסים את התעליות להעברת היונים שיש בהן (ראה הסבר להלן). כשנוצר עודף רדיקלים, הוא מכלה את מלאי נוגדי החימצון, והתאים נכנסים לדחק חימצוני, ובו מוגברים נזקי הרדיקלים, ומואץ בואן של מחלות הגיל הקשות, בפרט, בלב וכלי הדם, בעצבים, ומחלות הסרטן.    


  רדיקלים חופשיים (1) משבשים את הפקודות החשמליות שבעזרתם מתבצעים תהליכים כימיים בתאים. הם מחמצנים את קרומי התאים (השומניים) וגורמים להם לחוסר תפקוד., אובדן תעלות יונים (ראה להלן), והעברה בלתי נשלטת של חומרים מבעד לקרומים. הרדיקלים מחמצנים גם  את מרכיבי התאים, (חלבונים, פחמימות, שומנים וחומצות הגרעין),. (חימצון = שם התהליך שבו הרדיקל גונב אלקטרון למולקולה אחרת).

   רדיקלים חופשיים גורמים גם לשינויים ושברים בבסיסי ה- DNA, שמתבטאים בהכנסת שגיאות בסדר הבסיסים (=מוטציות), כמו בקרינה מייננת. שינויים אלה פוגעים בפריון, בזרע ובביציות, ועלולים לגרום לסרטן. אגב, בנוגע לסרטן – קיים בגוף מנגנון המשמיד תאים טרום סרטניים (אפופטוזיס (2)), אולם הרדיקלים החופשיים משבשים מנגנון זה. " דחק (סטרס) חימצוני" אפילו בתנאים פיזיולוגיים נורמליים, מבלי חשיפה לקרינות או לזיהום סביבתי, עומד על  כ- 10,000 פגיעות חימצון ב- DNA בתא ביממה(!), וזה אינו זניח. בעת חשיפה לקרינות אלקטרומגנטיות (או לזיהום כימי), עלול מספר הפגיעות ב- DNA התאי לגדול בהרבה. מערכת התיקון של נזקי ה- DNA מתקנת את רוב הנזקים, אולם מיעוטם נשאר כמוטציות, ההולכות ומצטברות עם הגיל.

   הרדיקלים החופשיים גורמים גם להפעלה של גנים קדם-מסרטנים (הקשורים בחלוקה נורמלית של תאים), וביטויים גדל לעתים, עד אשר נוצרת חלוקת תאים בלתי נשלטת, דהיינו סרטן. השפעה זו נמדדה תוך דקות ספורות מתחילת פגיעת הקרינה.

   הרדיקלים מפעילים גנים המקודדים לחלבוני הלם חום (ראה להלן).

   רדיקלים חופשיים תוקפים את המעטפת השומנית של קצות העצבים, ובכך מאיצים עם הזמן התפתחות מחלות ניוון עצבי כגון אלצהיימר, פרקינסון, ALS ואחרות. אלצהיימר למשל, היא מחלה חשוכת מרפא. הנפגע הראשון במחלה הוא המח, לאחר שאזורים שלמים בו מתנוונים ומתים, ומשאירים את החולה ללא תאי העצב המאפשרים לבני אדם למידה ותפקוד קוגניטיבי. בדרגות חומרה קשות של המחלה, אדם עלול שלא לזכור מיהם בני משפחתו, והיכן הוא מתגורר. המחלה מחייבת מעורבות גדולה של כל בני המשפחה. בשבדיה למשל, גילו חולי אלצהיימר בקרב משתמשי סלולרי כבדים, בגילאים צעירים. ככלל, מערכת העצבים, ובעיקר המוח, הם מהרגישים ביותר לפגיעות הרדיקלים.

   הרדיקלים החופשיים מדכאים את תאי מערכת החיסון.

   רדיקלים גורמים להוצאת יונים של סידן מהתאים, ופוגעים בהם, ולעומת זאת – מוסיפים יונים של סידן לתאים הטרום סרטניים, ומחזקים אותם. (יונים = אטומים או מולקולות, הנושאים מטען חשמלי).

   רדיקלים פוגעים בהפרשת הורמונים, וביניהם מלטונין (ראה להלן).

   הרדיקלים החופשיים מחמצנים את שומני הדם ואת הכולסטרול, ובכך מאיצים התפתחות טרשת עורקים המעלה את לחץ הדם, ומקדמת את מחלות הלב. הכולסטרול שעבר חימצון - אינו מוכר יותר על ידי הגוף,  ולכן הוא נבלע על ידי התאים של מערכת החיסון, והם - "מתיישבים" על הדפנות הפנימיות של העורקים. כתוצאה מכך, נפח העורקים קטן ולחץ הדם עולה. הלב – צריך להתאמץ כדי לדחוף את הדם, שריר הלב מתעבה, נוצרים הפרעות קצב, ומתפתחות מחלות לב וכלי דם, כלומר; דפנות העורקים נפגעות, ועלול להיווצר פקיק (התעבות שחוסמת כלי דם) הגורם להתקף לב, או תסחיף (חלק טרשתי שניתק ומשייט בזרם הדם), העלול לגרום לסתימת כלי דם קטנים ולגרום לשבץ או לשטפי דם. אם קורה שטף דם במוח – הדם שמצטבר יוצר לחץ במוח, בשני המקרים עלול להיווצר חוסר תפקוד, שיתוק, ואפילו מוות.  

   הרדיקלים מחמצנים ותוקפים את הכליות, וגורמים להם מחלות שונות.

   הגוף מנסה להילחם בעודף הרדיקלים החופשיים ע"י שימוש בנוגדי החימצון (אנטי-אוקסידנטים (6) ) לדוגמה: ויטמינים מסוג C, E,  A, הצדים את הרדיקלים. כתוצאה מכך, מלאי נוגדי החימצון הולך ופוחת, והמערכת החיסונית נותרת עם הגנה לקויה המקטינה את יכולתה ללחום בחיידקים, נגיפים גורמי מחלות, ומושבות סרטניות.

   חשיפות ממושכות לקרינת רדיו חזקה, מעלות את רמת סוכר בדם, וזה מעלה רמת רדיקלים חופשיים, הגורמים נזק לתאי הגוף, ומעודדים התפתחות סוכרת.

   בתמצית: הרדיקלים גורמים לדלקות, משנים את תפקוד התאים, גורמים להזדקנות, ומקדמים תחלואים משמעותיים היכולים להתבטא החל מסימני גיל, כתמים בעור, אלרגיות, קשיי נשימה, הפרעות שינה, הכרה מעורפלת, פגיעות מוטוריות, פגיעה בתפקוד העצבים והשרירים, ניוון רשתית וקרנית  העיניים, קטרקט, פגיעות במפרקים, ובמערכות גוף רבות אחרות, בפרט במערכת החיסון (מחלות כשל חיסוני), ועד להתפתחות מחלות תלויות-גיל שונות, כולל מחלות סרטן (מסוגים רבים), אלצהיימר ופרקינסון, מחלות עצבים, מחלות במערכת העיכול, בכבד, בכליות, במערכת יצירת תאי הדם, מחלות לב וכלי דם, וסוכרת. כל אלו, עלולים לגרום לחוסר תפקוד ונכות, ומלווים בסבל רב, טיפולים קשים, הוצאות ענק, ומוות בטרם עת.  
   הקרינה גם מייצבת חלק מהרדיקלים החופשיים, ומאריכה בכך את זמן פעולתם ואת נזקיהם.
  
2. קרינה מפעילה (תוך דקות) גנים שלא לצורך:
   כבר ברמות נמוכות הקרינה מפעילה למשל, גנים "קדם מסרטנים" (הפעילים בחלוקות תאים), ועם הזמן, בחשיפות ממושכות וחוזרות, נכנסות בגנים אלה מוטציות. אזורי הפיקוח של גנים אלה עלולים לאבד שליטה ולפעול לחלוקות תאים ללא הפסקה, דהיינו סרטן

   בנוסף למוזכר בסעיף הרדיקלים החופשיים, גם הקרינה עצמה מפעילה את הגנים המקודדים לחלבוני הלם חום (חלבוני דחק, (סטרס), המשמשים כפיגומים תומכים, המשמשים במקור לעזור לשמור ולתמוך בחלבוני התא לתפקד במצבים לא רגילים של חום, קרינה, או חדירת מזהמים כימיים או ביולוגיים). כשמתרחשת פעולה ממושכת של חלבונים אלה, נוצרת תוצאה שלילית של סיוע לתאים פגועי DNA (מקרינה או מזיהומים כימיים) שלא ניתן לתיקון - להתחמק ממסלול של 'מוות מתוכנן' (אפופטוזיס), ולהמשיך להתחלק. כך עלול תא סרטני המתרבה עם הזמן, ליצור גידול סרטני.

  3. קרינה פוגעת במחסום דם-מוח:
    בהמשך לאמור לעיל, הקרינה מפעילה את הגנים המקודדים לחלבוני הלם חום, וחלבונים אלה  מגבירה את חדירות מחסום דם-מוח (BBB), המפריד בין הדם למוח. מחסום זה, בנוי מתאים (אנדותל) המצפים את דופן כלי הדם, הממוקמים ברקמת המוח בצורה צפופה יותר, לעומת שאר הגוף. מחסום זה מייצב את הנוזלים המקיפים את המוח, ומונע בצורה סלקטיבית מחומרים רעילים, תרופות וחלבונים בזרם הדם, מלהגיע אל המוח. הפגיעה נגרמת על ידי כך, שקירות התאים בכלי הדם, אשר יוצרים את המחסום – מתכווצים, והמעבר בנימים גדל. הפלאזמה (נוזל הדם) יוצאת מהנימים, ומצטברת בחללי המוח, וכך נחשף המוח לחדירת מזהמים, ועולה הסיכון להתפתחות סרטן במוח. כשפריצה זו משמעותית, היא גורמת לכאבי ראש אצל האדם. פריצת המחסום  BBBיכולה להסביר את ריבוי המקרים של שבץ מוחי באנשים צעירים יחסית, באזורים של צבר סרטני (מקרי סרטן רבים מסביב למיקום של אנטנות סלולריות), כמו למשל בצבר הסרטני שנמצא בעבר בכפר עוספייא.  

4. קרינה יוצרת שיבוש באותות החשמליים של הגוף:

הגוף מעביר אותות חשמליים ברמות נמוכות (9), לכן, בחשיפה לקרינה חיצונית נגרמות הפרעות למעבר האותות.

   הגוף החי נעזר בתדרים שונים למגוון פעולות, כגון גלי המוח (העוברים בכל הגוף), הפעלת קצב הלב, העצבים, השרירים, חמשת החושים, ועוד. ניתן להשרות בתאי העצבים זרמים בתדרים תואמים שישפיעו עליהם באופן ניכר, וישבשו אותם, כך שהם יינעלו על תדרים שהושרו מבחוץ.

   בגוף יש מערכות ביו-אלקטריות טבעיות, הפועלות ומתוחזקות על ידי מעגלים מורכבים ועדינים: בקרומי התאים, והמבנים התאיים, המוליכות למחצה של תאים שונים, הגדילה של העצמות, מערכת העצבים, מוליכות למחצה של ה DNA , ותדרי תחזוקה של המוח. אלה מראים שיש רגישות רבה לשדות אלמ"ג חיצוניים, העלולים לפעול ולשנות את הפונקציות הביוכימיות והפיזיולוגיות הנורמליות.  

  
5. קרינה יוצרת שינויים בגלי המוח:
   המסרים של גלי המוח הנעשים באמצעות יונים (=אטומים הטעונים מטען חשמלי), ולא בשידור אלקטרונים כמו במערכות חשמל מעשה ידי אדם.  כתוצאה מספיגת קרינה חיצונית, משתבשים גלי המוח, ונגרמים סימפטומים המוכרים של עייפות ("מהעבודה"), כאבי ראש, דיכאון, זעם, בילבול, חוסר התמצאות, אובדן זיכרון, הפרעות שינה, הפרעות ראייה, טיניטוס ("צלצולים" באוזניים), ועוד.

    (מדענים ספרדים גילו, כי שיחה בת 2 דקות בטלפון סלולרי, יכולה לשנות את הפעילות החשמלית הטבעית של ילד למשך 4 שעות אחרי השיחה).

6. קרינה גורמת לשיבוש בתיפקודם של יוני הסידן (הגורם גם לפגיעה בהורמונים ובמוליכים עצביים):
   ליונים (אטומים בעלי מטען חשמלי) של סידן יש חשיבות רבה בוויסות פעילויות רבות בתאים. החשיפה לקרינה, פוגעת בתעליות שבהן זורמים יונים אלו, וכמו כן, משבשת את הכמות, הפעולה והתפקוד שלהם (המוח למשל, מאבד יונים של סידן תוך דקות ספורות מתחילת החשיפה לקרינה). שיבושים אלו גורמים לירידה ביצירת הורמונים, כולל מלטונין (הורמון השינה), ותירוקסין (אחד מהורמוני בלוטת התריס (!), המסייע בוויסות חילוף החומרים), ולירידה במשככי כאבים טבעיים. יוני סידן קשורים גם לפעילות הורמוני הפאראתירואיד והכולציסטוקינין (הורמון השובע). כמובן ששינויים אלו יגרמו לתסמינים שהרפואה המערבית תנסה "לרפא" מבלי לראות את כל התמונה, אולם ברוב המקרים הריפוי לא יהיה יעיל אלא מזיק.

   מצבים הנגרמים כתוצאה ממחסור במלטונין:
 מלטונין הוא הורמון השינה המיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל בתחתית המוח, ומווסת תהליכים חשובים מאוד (שיא ההפרשה שלו, היא בשעה 2 בלילה). הוא משחרר את הגוף ממצב של מתח, מווסת את הפרשת הורמוני המין (מה שיכול להסביר את התופעה של עקרות, כתוצאה מחשיפה לקרינה), ומווסת את מערכת החיסון. מלטונין הוא גם נוגד חימצון וצייד מעולה של רדיקלים חופשיים, הפועל כמגן טבעי חשוב מפני סרטן. (חיות מעבדה שהיו חשופות לקרינה, וקיבלו מלטונין - כמעט שלא נפגעו). חשיפה לקרינה גורמת ירידה של עשרות אחוזים ביצור המלטונין, ובעיכוב פעולתו בתאים. ירידת רמות מלטונין קשורה גם בהפרעות שינה, דיכאון, וכנראה גם בהפלות. בדיכאון והתאבדויות

   יוני סידן הכרחיים בין היתר, לפעילות העצבים,  להתכווצות שרירים (כולל שריר הלב), ובתהליכים הקשורים לחלוקת התא, להתפתחות ביצית ובהפעלה להפריה, ביצירת חלב-אם, בהתגרמות (בניה) העצמות, ובעוד פעילויות רבות. חשיפה לקרינה מגבירה את המסרים שמעבירים יוני הסידן מחוץ לתא אל תוכו, ומפריעה לזרימת יוני הסידן דרך קרומי התאים. ההפרעה לזרימה, עלולה  לגרום לחלוקות תאים בלתי נשלטות, המתפתחות לסרטן, ולהקטין את כושר תאי החיסון ללחום בסרטן.

   ליוני הסידן, יש תפקיד חשוב בייצוב וחיזוק פני השטח של קרומי התאים, (עובי הקרומים הוא בסך הכל 2 מולקולות),  וכשהם מתמעטים בהשפעת הקרינה – הקרומים נחלשים, ומתרחשת בהם דליפה פנימה. (בפנים התא – כמות יוני הסידן היא פי אלפים נמוכה מזו שקיימת מחוץ לתא). בזמן שמתרחשת דליפה - כמות בלתי נשלטת של יוני סידן חודרת פנימה - ובמצב זה - משתבשים בצורה דרמטית (!) תהליכים ביוכימיים רבים בתפקוד התא, ובחילוף החומרים (מטבוליזם).

7. הקרינה גורמת לדליפת יוני סידן בעצבים ופוגעת בתיפקוד המוח:
   תיפקודי המוח תלויים בהעברה סדירה של אותות (סיגנלים) עצביים דרך מסה של כ- 100 מיליארד תאי עצב (נוירונים). האותות מועברים על ידי מוליכים עיצביים דוגמת סרוטונין, אצטיל כולין, ודופאמין. בזמן חשיפה לקרינה, כמות גדולה מדי של יוני סידן דולפת פנימה אל תוך תא העצב, וגורמת לו לשחרור מוקדם מדי של  המעבירים העצביים, ולשיבושים, שבאים לידי ביטוי בתזמון לקוי, מסרים מיותרים או מזויפים, מידע מוטעה המשוגר למוח, ועוד.

   השפעת הקרינה על  יוני סידן (+Ca2) בתאי העצבים, גורמת בזמן קצר ביותר, (תוך דקות ספורות) לירידה תלולה (!) ברמת המעבירים העצביים , כגון אצטילכולין סרוטונין, דופאמין ואחרים, ובכך, נגרמים קשיים בהעברת הסיגנל החשמלי בין תאי העצבים, ושיבושים בתפקוד העצבים - ובפרט המוח, (זה מתבטא בעיקר בילדים בירידת זיכרון (וזיכרון לטווח קצר), בירידה בכושר למידה, ובדיכאון).

   וכעת נסביר, מהן ההשלכות כתוצאה מירידה ברמת המעבירים העצביים (4):
מחלות הקשורות לחוסר ב- אצטיל כולין:
[אצטיל כולין הוא שומר הלחות הטבעי של הגוף, וכשהוא חסר - הגוף מאבד לחות ומתייבש]. 
1.      דלקת מפרקים: כשהמוח "מתייבש" – הוא לא מסוגל עוד לווסת כראוי את פעילות המערכת החיסונית. כתוצאה מכך, גם המפרקים מתייבשים בטרם עת. הגוף מאבד את יכולת הסיכה, וכשהמפרקים לא "משומנים", נוצרת דלקת מפרקים.
2.      דלדול עצם (אוסטאופורוזיס): פגיעה (שכיחה) זו בשלד, מתפתחת במהלך שנים, והיא מכאיבה ומתישה, ועלולה לגרום בגילאים מבוגרים לסבל רב, ולמוות בטרם עת.
3.      טרשת נפוצה: טרשת נפוצה מתפרצת על פי רוב בקרב בני 20-40, ופגעת בעצבי הראיה, בחוט השדרה ובמוח, והם כוללים דיכאון, וירידה ביכולת הזיכרון, הקשב והתפישה.

מחלות הקשורות לחוסר בסרוטונין:
1. הפרעות שינה, מצבי רוח, דיכאון. (בישראל יש כ-400 מתאבדים מידי שנה, וכ-6,000 ניסיונות להתאבד. כ-60% מהם נובעים מדיכאון).
2. השתוקקת לסוכר וסוכרת מסוג 2.
3אנורקסיה, בולימיה, והתמכרות למגע מיני.

מחלות הקשורות לחוסר בדופמין:
   1. אובדן שליטה, התמכרות (השתוקקות לחומרים שונים, המבטאת את תגובתו האוטומטית של הגוף להקלה זמנית). והפרעות קשב.  מצד אחד מחולקים בישראל כמיליון מרשמי תרופות פסיכיאטריות לשם טיפול בהפרעות קשב וריכוז ע"י העלאת רמת הדופאמין (8). מצד שני, חושפים את התלמידים לקרינה, המורידה את רמתו.
  2. עליה במשקל, שכרוכה בסיכון לחלות בסוכרת (אחת המחלות הקטלניות ביותר), בעיות בלב, יתר לחץ דם (הרוצח השקט), חוסר תפקוד מיני, ודיכאון. מצב של עודף משקל יוצר גידול בהפרשת אינסולין. רמה גבוהה של אינסולין הופכת ביעילות את הקלוריות שאנו צורכים לשומן, וכך נוצר מעגל קסמים של עליה גוברת והולכת במשקל. עודף משקל קשור בקשר ישיר למחסור בויטמין D, היות והוא מסיס במים. חוסר בויטמין חשוב זה, כרוך במחלות רבות (7)..
3. פרקינסון: פרקינסון, זה לא רק רעידות בידיים. מלבד ההפרעה התפקודית הקשה של המערכת המוטורית, פרקינסון גורם נזק מבני בלתי הפיך למוח. אם זכרוני לא מטעה אותי, יו"ר עמותת חולי הפרקינסון בארץ, הגדיר את המחלה, כ"קשה ממוות". בישראל יש כ-20,000 חולים. התרופות עולות אלפי שקלים בחודש, והמחלה חשוכת מרפא.
  
.

8. קרינה גורמת לדליפה של מימברנות (קרומים) באברונים התת-תאיים:
   המימברנות מקיפות חומרים מאכלים שונים, כמו למשל של האנזים  DNAase (שמפרק DNA). כאשר פגיעה זאת מתרחשת בתאי גזע (שמהם מתפתחים תאי ביצית ותאי זרע, גם בעובר בעת ההריון) נגרמת פגיעה בפוריות, והדבר כנראה גורם לנזק תורשתי בצאצאים בדורות הבאים.

9. קרינה גורמת לעלייה של גורם קרישה (תרומבוקסאן):
   הדבר גורם לקרישונים בדם ההיקפי, ותופעה זו מסוכנת ביחוד למבוגרים. הדבר מתבטא בדרך כלל בתחושת נימול באצבעות.

סיכום המאמר:
   קרינה מזיקה בדרכים שונות ורבות, למשל, הצפת הגוף ברדיקלים חופשיים, (שזורעים הרס רב במבנה התאים, מחמצנים את שלוחות העצבים, יוצרים משקעים טרשתיים בכלי הדם, גורמים לשברים בDNA , גונבים לנו כמויות גדולות של אנטי אוקסידנטים, כמו ויטמין C,E,A, ועוד). הקרינה גורמת תוך דקות לירידה מיידית במוליכים עצביים חשובים (דופאמין, סרוטונין ואצטיל-כולין), שיבוש גלי המוח, שיבוש התקשורת החשמלית בגוף, פריצת מחסום דם-מוח (BBB) (שמאפשרת חדירה של מזהמים למוח, כמו חומרי הדברה, כימיקלים שנשאפים בזיהום אוויר ועוד),פגיעה בהורמונים, בעיות פוריות, ולמעשה, פוגעת בכל מערכות הגוף. פגיעות אלו גורמות בטווח הרחוק למחלות קשות, כגון גידולים סרטניים, אירועים לבביים ושבץ מוחי. כמובן שלקרינה יש נזקים גם בהיבט הנפשי: הפרעות קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעות התנהגות אצל יילודים, ועוד.

   המאמר מבוסס על אתרו של פרופ' זמיר שליט"א (http://www.zamirshalita.com/), ועל ספרה של איריס עצמון "הסלולרי – לא מה שחשבת, המידע שמוסתר מהציבור, 2004.

מראי מקום להתמצאות כללית:
1. מהם רדיקלים חופשיים: https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
2. האתר של פרופ' זמיר שליט"א - נזקים מקרינת רדיו: http://www.zamirshalita.com/rf-hazards/dev-rf-injuries
4. הכימיה של המוח – השפעת רמות נמוכות במוליכים עצביים: https://www.focus.co.il/infopage.asp?page=864
5. מאמר מסכם על נזקי קרינה מפרופ' זמיר שליט"א: https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3189734,00.html
9. פעילות חשמלית בגוף: https://healthy.walla.co.il/item/2891991

יום שני, 19 במרץ 2018

תאורת לד בלילה - סכנות ופתרונות


לכ' אדר' אריה רפפורט 
 מהנדס  המועצה פרדס חנה-כרכור
          שלום רב

הנדון: היבטים בריאותיים בתאורת לד לילית במרחב ישובי
  
נודע לנו מדבריו של ראש המועצה, ד"ר אלדד בר כוכבא, שבכוונת המועצה להחליף את התאורה במרחב, לתאורת לד חסכונית. העליתי בפניו את הסיכון הבריאותי שעלול להיות כרוך בכך, ולפי בקשתו, אני מפרט ומביא מידע שיסייע להבין כיצד ניתן ליישם את הרעיון בצורה מיטבית ובמינימום נזק.



   תקציר מתוך הכתבה: "מה גרם למות הנברנים", סיפורו של פרופ' חיים אברהם (גלובס, 19.7.13)
   ...האירוע המכונן קרה לפני 16 שנים: "בסתיו 1997 הייתה התפרצות של נברנים בעמק בית שאן ומשרד החקלאות חיפש דרכים מקוריות לצמצם את גודל האוכלוסיות. בהתחלה התכוונו להשתמש בתנשמות, אך התנשמת צדה רק בלילה, בעוד שהנברנים פועלים גם ביום. ...הלכנו על פתרון מקורי ובנינו שתי מכלאות, אחת מהן קיבלה אור בלילה והשנייה לא. ידענו שנברנים מגיבים ל'אורך היום' ומתרבים ביום קצר, והרעיון היה שאם ניתן להם אור למשך זמן ארוך, יתכן וההתרבות תצטמצם. נתנו להם אור לבן-כחול באורכי גל קצרים, והתוצאות היו שהנברנים פשוט מתו מהחשיפה לאור בלילה. בשנה הראשונה נתנו להם רבע שעה בכל שעה, לאחר מכן רבע שעה בכל שעתיים ובשנה השלישית רבע שעה בכל ארבע שעות, אבל בכל שנה שבה התקיים הניסוי היינו צריכים להביא נברנים חדשים לחלקת הניסוי כי כל הנברנים הקודמים מתו.
   פרופסור חיים אברהם מספר בכתבה על המשך מחקריו, שהביאו אותו למסקנה, כי תאורה בלילה, ובמיוחד תאורת בתדרי אור כחול (גלים קצרים) שקיימים בנורות חסכוניות, ובתאורת לד (כגון מסכים) הוא גורם מזהם בגלל הפגיעה שלו בייצור המלטונין ושיבוש השעון הביולוגי:

מה זה בדיוק מלטונין?
   מלטונין הוא הורמון חשוב מאוד שהתגלה בשנות ה-60. הוא נוצר בחושך ומעביר אות לתאים כדי לומר להם 'עכשיו חושך'. (אנחנו בעלי חיים יומיים שפעילים ביום ונחים בלילה). אחד התפקידים של המלטונין הוא לשמש כאנטי-אוקסידנט חזק, שהוא בעצם חומר מונע סרטן. כאמור, ההורמון הזה מופרש בלילה, בחושך, וחשיפה לאור במשך הלילה פוגעת בייצור המלטונין. המלטונין מופרש אצלנו בכמויות גדולות יחסית כשאנחנו צעירים ובגיל 50-60 רמות הייצור שלו בגוף יורדות. (פעם, למשל, סרטן שד היה מופיע אצל נשים בגיל 50-60, אבל היום זה קורה גם אצל נשים בגיל 30-25 וזה אסון). האור שפוגע בייצור המלטונין  בצורה הקשה ביותר הוא זה של אור באורכי גל קצרים (אור כחול). אגב, ממחקרים בנושא קרינה ידוע, כי חולדות מעבדה שנחשפו לקרינה וקיבלו מלאטונין בתום החשיפה, כמעט ולא ניזוקו, בשל ההשפעה האנטי חימצונית של ההורמון.

פרופ' חיים התקומם על כוונתה של המדינה לאסור לייבא ולשווק נורות להט של מעל 60 וואט ולעבור להשתמש בנורות חסכוניות באורכי גל קצרים. מחקר שערך הראה שהנורות מדכאות את ייצור המלטונין ועקב כך מגבירות בהרבה את הסיכוי לחלות בסרטן, בעיקר סרטן השד אצל נשים וסרטן בלוטת הערמונית אצל גברים (מחקרים אחרים מלמדים גם על פגיעה ברשתית העין).

 (נאמר במאמר מוסגר, כי ישנם מחקרים רבים מאוד הקושרים את האור הכחול למחלות כרוניות ואוטואימוניות).
   לכתבה המלאה בגלובס:
לסרטון של פרופ' חיים אברהם: https://youtu.be/Hf3CeUb4cs4

   אם אור מכל סוג תדר (צבע) עלול לדכא את הפרשת מלטונין, אור כחול מדכא את הפרשת המלטונין בצורה הכי חזקה.
חומר נוסף  על הנזק מתאורת מסכי סמארטפונים, (מבלי שאמרנו מילה על קרינה !) ומה ניתן לעשות, תוכלו למצוא בכתבה ב'דיגיטל', בקישור: 

עוד כתבה ב'גלובס': "חשיפה לתאורת לד יכולה לגרום עיוורון, סרטן שד וערמונית",

בקישור:
 כתבה נוספת בדגש על תאורת לילה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001162224

עמדת משרד הביטחון: האחראי על מפרטי המיזמים הגדולים בדק את ההתייחסות לתאורת לד בעקבות לחץ של ספקים להכניס תאורת לד למתקני משרד הביטחון וצה'ל. בעקבות הבדיקה הוציא משרד הביטחון בספטמבר 2015 מפרט בינמשרדי, שהוא מפרט מוביל, ובו יש הגבלה על שימוש בספקטרום הכחול והתראה מפני הסכנות. משרד הביטחון אישר כי 'קיימות פניות רבות מגורמים שונים במשק, שמטרתם הכנסת תאורת הלד למחנות צה'ל. אגף ההנדסה והבינוי במשהב'ט, שבודק ומאשר הכנסה ומעבר לטכנולוגיות חדשות בתחום התאורה, עיכב בשנים האחרונות את הכנסת התאורה בטכנולוגיית הלד למחנות צה'ל, וזאת מהסיבה של אי-בהירות בתקינה של הציוד המוצע בתקנים רלוונטיים בהיבט הבטיחותי, הבריאותי (השפעת ספקטרום האור הכחול) ובהיבט של יעילות אנרגטית של הגופים'.
הדיון במשרד הביטחון נערך לאור תחקירים ב'גלובס', ובעקבות הוצאת המפרט מסר משרד הביטחון ל'גלובס' כי במתקני מערכת הביטחון וצה'ל תותקן תאורת לד רק של יצרנים 'שיקטינו את השימוש בספקטרום האור הכחול' - דהיינו, נורות שלא מסוכנות לבריאות
עמדת משרד השיכון והבינוי: מתוך גישה של זהירות, המשרד דורש מהעיריות כתב שיפוי וקבלת אחריות, אם העירייה מבקשת השתתפות וסיוע של משרד השיכון במיזמים שבהם מתוכננת תאורת לד. משרד השיכון הוביל ועדה בינמשרדית - שבה היו נציגים ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתשתיות - ובחודש יולי 2015 הוציאה הוועדה מדריך ליישום תאורת לד, ובו הגבלות על השימוש בספקטרום הכחול לרמת סיכון נמוכה.
לקריאה מורחבת: http://rotter.net/forum/scoops1/330402.shtml או כאן:


בשיחה שהייתה לי עם מר גיא גרטל מחברת ג.ה.ג. טכנולוגיות בע"מ (ממושב עין אילה) העוסקת בתחום בניית גופי תאורה מפנסי לד, למדתי את הדברים הבאים:
1. ניתן להשיג תאורת לד אפילו בטמפ' של 2,400 קלווין.
2. יישובים בעלי מודעות אקולוגית גבוהה (כרם מהר"ל, למשל),מתפשרים גם על  תאורת לד בטמפ' של  2,700 קלווין. (צריכת האנרגיה שלה היא 5-10 אחוזים פחות מ- 2,400 קלווין).
3. חשוב שגופי הלד הפנימיים שבתוך ליבת  הפנסים ייוצרו ע"י חברות אמינות, על מנת שהטמפ' המוצהרת אכן תהיה נכונה. (לדוגמה: פיליפס, OSRAM, ו- CREE , שעובדות ע"פ תקן  ההתאחדות האירופאית TOV).
4. ליישובים מעוטי יכולת, ניתן להתקין בעלות נמוכה יותר גופי תאורת לד בתוך פנסים קיימים.
(למותר לציין, שאין לי שום קשר כלכלי כלשהו לחברה הנ"ל)

.
  לסיכום: אם מתבצע מעבר לתאורת לד בשעות החשיכה, חשוב לשאוף לתאורה  עם מינימום רכיבים של אור כחול (גלים קצרים), ומכסימום תאורה חמה (גלים ארוכים) ובשאיפה לטמפ' אור של 2,400 קלווין, עד כמה שאפשר,ולהעדיף את ההיבט הבריאותי על ההיבט החסכוני.

הרחבה:
במחקר מסוים החוקרים הוכיחו כי האור הכחול מדכא ייצור מלטונין פי 2 בהשוואה לאור הירוק. להרחבה:
  


                                                                                                                                        בברכה
                                                                                                                                                                                                                                               מני בן אריה
                                                                                                                                                                 
מכותבים:
1. ראש המועצה, ד"ר אלדד בר-כוכבא
2. רשתות חברתיות, פרדס חנה והסביבה

לקוראים:
1. עדיף בוודאי נורות ליבון עם מנעד (ספקטרום) תדרי אור גדול.
2. מידע נוסף: http://www.eliharel.co.il/index.php/articles-list/item/109-2017-02-17-09-52-35#.WsYqyi5uYdU