תאורת לד בלילה - סכנות ופתרונות

לכ' אדר' אריה רפפורט 

 מהנדס  המועצה פרדס חנה-כרכור

          שלום רב

הנדון: היבטים בריאותיים בתאורת לד לילית במרחב ישובי

  

נודע לנו מדבריו של ראש המועצה, ד"ר אלדד בר כוכבא, שבכוונת המועצה להחליף את התאורה במרחב, לתאורת לד חסכונית. העליתי בפניו את הסיכון הבריאותי שעלול להיות כרוך בכך, ולפי בקשתו, אני מפרט ומביא מידע שיסייע להבין כיצד ניתן ליישם את הרעיון בצורה מיטבית ובמינימום נזק.

סכנות בנורות חסכוניות ותאורת לד (במסכים, ובכלל)

   תקציר מתוך הכתבה: "מה גרם למות הנברנים", סיפורו של פרופ' חיים אברהם (גלובס, 19.7.13)

   ...האירוע המכונן קרה לפני 16 שנים: "בסתיו 1997 הייתה התפרצות של נברנים בעמק בית שאן ומשרד החקלאות חיפש דרכים מקוריות לצמצם את גודל האוכלוסיות. בהתחלה התכוונו להשתמש בתנשמות, אך התנשמת צדה רק בלילה, בעוד שהנברנים פועלים גם ביום. ...הלכנו על פתרון מקורי ובנינו שתי מכלאות, אחת מהן קיבלה אור בלילה והשנייה לא. ידענו שנברנים מגיבים ל'אורך היום' ומתרבים ביום קצר, והרעיון היה שאם ניתן להם אור למשך זמן ארוך, יתכן וההתרבות תצטמצם. נתנו להם אור לבן-כחול באורכי גל קצרים, והתוצאות היו שהנברנים פשוט מתו מהחשיפה לאור בלילה. בשנה הראשונה נתנו להם רבע שעה בכל שעה, לאחר מכן רבע שעה בכל שעתיים ובשנה השלישית רבע שעה בכל ארבע שעות, אבל בכל שנה שבה התקיים הניסוי היינו צריכים להביא נברנים חדשים לחלקת הניסוי כי כל הנברנים הקודמים מתו.

   פרופסור חיים אברהם מספר בכתבה על המשך מחקריו, שהביאו אותו למסקנה, כי תאורה בלילה, ובמיוחד תאורת בתדרי אור כחול (גלים קצרים) שקיימים בנורות חסכוניות, ובתאורת לד (כגון מסכים) הוא גורם מזהם בגלל הפגיעה שלו בייצור המלטונין ושיבוש השעון הביולוגי:

מה זה בדיוק מלטונין?

   מלטונין הוא הורמון חשוב מאוד שהתגלה בשנות ה-60. הוא נוצר בחושך ומעביר אות לתאים כדי לומר להם 'עכשיו חושך'. (אנחנו בעלי חיים יומיים שפעילים ביום ונחים בלילה). אחד התפקידים של המלטונין הוא לשמש כאנטי-אוקסידנט חזק, שהוא בעצם חומר מונע סרטן. כאמור, ההורמון הזה מופרש בלילה, בחושך, וחשיפה לאור במשך הלילה פוגעת בייצור המלטונין. המלטונין מופרש אצלנו בכמויות גדולות יחסית כשאנחנו צעירים ובגיל 50-60 רמות הייצור שלו בגוף יורדות. (פעם, למשל, סרטן שד היה מופיע אצל נשים בגיל 50-60, אבל היום זה קורה גם אצל נשים בגיל 30-25 וזה אסון). האור שפוגע בייצור המלטונין  בצורה הקשה ביותר הוא זה של אור באורכי גל קצרים (אור כחול). אגב, ממחקרים בנושא קרינה ידוע, כי חולדות מעבדה שנחשפו לקרינה וקיבלו מלאטונין בתום החשיפה, כמעט ולא ניזוקו, בשל ההשפעה האנטי חימצונית של ההורמון.

פרופ' חיים התקומם על כוונתה של המדינה לאסור לייבא ולשווק נורות להט של מעל 60 וואט ולעבור להשתמש בנורות חסכוניות באורכי גל קצרים. מחקר שערך הראה שהנורות מדכאות את ייצור המלטונין ועקב כך מגבירות בהרבה את הסיכוי לחלות בסרטן, בעיקר סרטן השד אצל נשים וסרטן בלוטת הערמונית אצל גברים (מחקרים אחרים מלמדים גם על פגיעה ברשתית העין).

 (נאמר במאמר מוסגר, כי ישנם מחקרים רבים מאוד הקושרים את האור הכחול למחלות כרוניות ואוטואימוניות).

   לכתבה המלאה בגלובס:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878543

לסרטון של פרופ' חיים אברהם: https://youtu.be/Hf3CeUb4cs4

   אם אור מכל סוג תדר (צבע) עלול לדכא את הפרשת מלטונין, אור כחול מדכא את הפרשת המלטונין בצורה הכי חזקה.

חומר נוסף  על הנזק מתאורת מסכי סמארטפונים, (מבלי שאמרנו מילה על קרינה !) ומה ניתן לעשות, תוכלו למצוא בכתבה ב'דיגיטל', בקישור: 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4726272,00.html

עוד כתבה ב'גלובס': "חשיפה לתאורת לד יכולה לגרום עיוורון, סרטן שד וערמונית",

בקישור:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000994965

 כתבה נוספת בדגש על תאורת לילה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001162224

עמדת משרד הביטחון: האחראי על מפרטי המיזמים הגדולים בדק את ההתייחסות לתאורת לד בעקבות לחץ של ספקים להכניס תאורת לד למתקני משרד הביטחון וצה'ל. בעקבות הבדיקה הוציא משרד הביטחון בספטמבר 2015 מפרט בינמשרדי, שהוא מפרט מוביל, ובו יש הגבלה על שימוש בספקטרום הכחול והתראה מפני הסכנות. משרד הביטחון אישר כי 'קיימות פניות רבות מגורמים שונים במשק, שמטרתם הכנסת תאורת הלד למחנות צה'ל. אגף ההנדסה והבינוי במשהב'ט, שבודק ומאשר הכנסה ומעבר לטכנולוגיות חדשות בתחום התאורה, עיכב בשנים האחרונות את הכנסת התאורה בטכנולוגיית הלד למחנות צה'ל, וזאת מהסיבה של אי-בהירות בתקינה של הציוד המוצע בתקנים רלוונטיים בהיבט הבטיחותי, הבריאותי (השפעת ספקטרום האור הכחול) ובהיבט של יעילות אנרגטית של הגופים'.

הדיון במשרד הביטחון נערך לאור תחקירים ב'גלובס', ובעקבות הוצאת המפרט מסר משרד הביטחון ל'גלובס' כי במתקני מערכת הביטחון וצה'ל תותקן תאורת לד רק של יצרנים 'שיקטינו את השימוש בספקטרום האור הכחול' - דהיינו, נורות שלא מסוכנות לבריאות

עמדת משרד השיכון והבינוי: מתוך גישה של זהירות, המשרד דורש מהעיריות כתב שיפוי וקבלת אחריות, אם העירייה מבקשת השתתפות וסיוע של משרד השיכון במיזמים שבהם מתוכננת תאורת לד. משרד השיכון הוביל ועדה בינמשרדית - שבה היו נציגים ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתשתיות - ובחודש יולי 2015 הוציאה הוועדה מדריך ליישום תאורת לד, ובו הגבלות על השימוש בספקטרום הכחול לרמת סיכון נמוכה.

לקריאה מורחבת: http://rotter.net/forum/scoops1/330402.shtml או כאן:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001139449

בשיחה שהייתה לי עם מר גיא גרטל מחברת ג.ה.ג. טכנולוגיות בע"מ (ממושב עין אילה) העוסקת בתחום בניית גופי תאורה מפנסי לד, למדתי את הדברים הבאים:

1. ניתן להשיג תאורת לד אפילו בטמפ' של 2,400 קלווין.

2. יישובים בעלי מודעות אקולוגית גבוהה (כרם מהר"ל, למשל),מתפשרים גם על  תאורת לד בטמפ' של  2,700 קלווין. (צריכת האנרגיה שלה היא 5-10 אחוזים פחות מ- 2,400 קלווין).

3. חשוב שגופי הלד הפנימיים שבתוך ליבת  הפנסים ייוצרו ע"י חברות אמינות, על מנת שהטמפ' המוצהרת אכן תהיה נכונה. (לדוגמה: פיליפס, OSRAM, ו- CREE , שעובדות ע"פ תקן  ההתאחדות האירופאית TOV).

4. ליישובים מעוטי יכולת, ניתן להתקין בעלות נמוכה יותר גופי תאורת לד בתוך פנסים קיימים.

(למותר לציין, שאין לי שום קשר כלכלי כלשהו לחברה הנ"ל)

.

  לסיכום: אם מתבצע מעבר לתאורת לד בשעות החשיכה, חשוב לשאוף לתאורה  עם מינימום רכיבים של אור כחול (גלים קצרים), ומכסימום תאורה חמה (גלים ארוכים) ובשאיפה לטמפ' אור של 2,400 קלווין, עד כמה שאפשר,ולהעדיף את ההיבט הבריאותי על ההיבט החסכוני.

הרחבה:

כתבה נוספת: http://rotter.net/forum/scoops1/189819.shtml

כתבה נוספת: http://rotter.net/forum/scoops1/49967.shtml

במחקר מסוים החוקרים הוכיחו כי האור הכחול מדכא ייצור מלטונין פי 2 בהשוואה לאור הירוק. להרחבה:

http://www.myopia.co.il/%D7%A0%D7%96%D7%A7-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%9D-)%D7%93%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%98/

  

                                                                                                                                        בברכה

                                                                                                                                                                                                                                               מני בן אריה

                                                                                                                                                                 

מכותבים:

1. ראש המועצה, ד"ר אלדד בר-כוכבא

2. רשתות חברתיות, פרדס חנה והסביבה

לקוראים:
1. עדיף בוודאי נורות ליבון עם מנעד (ספקטרום) תדרי אור גדול.
2. מידע נוסף: http://www.eliharel.co.il/index.php/articles-list/item/109-2017-02-17-09-52-35#.WsYqyi5uYdU

הסכנות בנורות חסכוניות ותאורת לד (במסכים, ובכלל)

   מתוך הכתבה: "מה גרם למות הנברנים", סיפורו של פרופ' חיים אברהם:

   האירוע שלקח את כל העניין צעד אחד קדימה קרה לפני 16 שנים: "בסתיו 1997 הייתה התפרצות של נברנים בעמק בית שאן ומשרד החקלאות חיפש דרכים מקוריות לבקר את גודל האוכלוסיות. בהתחלה הם רצו להשתמש בתנשמות, אבל הבעיה היא שהתנשמת צדה רק בלילה, בעוד שהנברנים פועלים גם ביום. אז הלכנו על פתרון מקורי ובנינו שתי מכלאות, אחת מהן קיבלה אור בלילה והשנייה לא. ידענו שנברנים מגיבים לאורך היום ומתרבים ביום קצר, אז הרעיון היה שאם ניתן להם אור ארוך, יכול להיות שהם לא יתרבו. נתנו להם אור לבן-כחול באורכי גל קצרים, והתוצאות היו שהנברנים פשוט מתו מהחשיפה לאור בלילה. בשנה הראשונה נתנו להם רבע שעה בכל שעה, לאחר מכן רבע שעה בכל שעתיים ובשנה השלישית רבע שעה בכל ארבע שעות, אבל בכל שנה שבה התקיים הניסוי היינו צריכים להביא נברנים חדשים לחלקת הניסוי כי כל הנברנים הקודמים מתו".

   פרופסור חיים אברהם מספר בכתבה על המשך מחקריו, שהביאו אותו למסקנה, שהנורות החסכוניות פוגעות בייצור הורמון המלטונין:

מה זה בדיוק מלטונין?

   "זה הורמון חשוב מאוד שהתגלה בשנות ה-60. הוא נוצר בחושך והדבר החשוב ביותר שהוא עושה זה להעביר אות לתאים ולומר להם 'עכשיו חושך'. כיוון שאנחנו בעלי חיים יומיים שפעילים ביום ונחים בלילה, אחד התפקידים של המלטונין הוא לשמש כאנטי-אוקסידנט חזק, שהוא בעצם חומר נוגד סרטן. ההורמון הזה מופרש בלילה, בחושך, ואותנו עניין לדעת מהם התנאים שבהם ההורמון הזה לא יופרש. מה שהתברר הוא שחשיפה לאור במשך הלילה פוגעת בייצור המלטונין. המלטונין מופרש אצלנו בכמויות גדולות יחסית כשאנחנו צעירים ובגיל 50-60 רמות הייצור שלו בגוף יורדות. פעם, למשל, סרטן שד היה מופיע אצל נשים בגיל 50-60, אבל היום זה קורה גם אצל נשים בגיל 30-25 וזה אסון. האור שפוגע בייצור שלו בצורה הקשה ביותר הוא זה של אור באורכי גל קצרים".

   משום כך, כשנודע לפרופ' חיים על כוונתה של המדינה לאסור לייבא ולשווק נורות להט של מעל 60 וואט ולעבור להשתמש בנורות חסכוניות באורכי גל קצרים, הוא נחרד. הרי המחקר שערך הראה שהנורות מדכאות את ייצור המלטונין ועקב כך מגבירות בהרבה את הסיכוי לחלות בסרטן, בעיקר סרטן השד אצל נשים וסרטן בלוטת הערמונית אצל גברים.

   לכתבה המלאה בגלובס: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878543
לסרטון של פרופ' חיים אברהם: https://youtu.be/Hf3CeUb4cs4

 נורות חסכוניות ונורות פלורסנט באופן כללי מפיקות אור שמכיל פרופורציה גבוהה מדי של אורכי גל קצרים של אור כחול. הדבר לא רק משבש את המערכת ההורמונלית שלנו, אלא גם "שורף" את עיננו.

להרחבת ידע בנושא, היכנסו לפרוייקט "אמת אחרת", בקישור: http://www.emetaheret.org.il/tag/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA

שפירו דוד כתב על זה סיכום טוב בפוסט: (https://www.facebook.com/1ShapiroDavid/posts/988054054580844?fref=nf

[תודה לאברהם גבריאל, שהביא את הדברים הבאים: כל הנורות החסכוניות בהן אנו משתמשים, ומעודדים להשתמש מסוכנות מאד כאשר הן נשברות - הן מכילות כספית רעילה. במקרה שנשברת נורה חסכונית יש לעזוב את החדר מיד ולא לחזור במשך 15 דקות. יש להיזהר מאד עם איסוף השברים, להכניס לשקית נפרדת ולהוציא מיד מהבית. אין לשאוב את השברים בשואב אבק... זה מפזר את החומר הרעיל באוויר. דברים אלו נאמרו ע"י פרופ' שפרה שורץ, המרכז לחינוך רפואי על שם פרופ' משה פריבס הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון בנגב באר שבע]. אגב, ניתן למצוא כיום נורות חסכוניות ללא כספית.

   את המידע המלא על הורמון המלטונין, והסכנות (הרבות) שנשקפות במצב של חוסר – אביא בפוסט על המונים האלחוטיים, שמתחילים להכניס לבתים בישראל. מונים אלחוטיים, עלולים להיות לפעמים כרטיס בכיוון אחד: בית, בית חולים, בית קברות. רוב הנפגעים מקרינה בחו"ל – היו נפגעו ממונים אלחוטיים, אבל על זה נדבר בקרוב.

   בינתיים, אם חשבתם שנורות חסכוניות גורמות רק לסרטן ולפגיעה בראייה – טעיתם. נורות חסכוניות גורמות לתופעה שנקראת "חשמל מלוכלך", או "זיהום חשמלי".

   ד"ר זמיר שליט"א, כותב כך:

קפיצות החשמל המלוכלך נוצרות, בנוסף למנורות הפלואורסצנט החסכוניות .. גם  מהמכשור החשמלי לסוגיו.... ההשפעות השליליות על הבריאות של "חשמל מלוכלך", תואמות את הנזקים שתוארו בספרות המדעית, מחשיפה לשדות אלמ"ג (אלקטרו-מגנטיים). בנוסף לשכיחות גבוהה יותר של מחלות סרטן, ניתן למנות כאן גם מה שדיווחו מחקרים על  פגמים מולדים באדם ובבקר, הפלות, לידת ולד מת, סינדרום עייפות כרונית (CFS), אסתמה, כאבי ראש, בהרות עור, מחלות לב, וכנראה גם סוכרת נעורים (טיפוס 1).

   תוכלו לקרוא את שאר דבריו של ד"ר זמיר שליט"א בנושא, בקישור: http://www.zamirshalita.com/elf-emr-damage/elf-damage

   חומר נוסף על "זיהום חשמלי": http://www.tzionamelman.co.il/page.php?id=73

   ובאתר ללא קרינה בשבילך http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/dirty-electricity-h

  בקשר לתאורת לד:

 על נזקי האור הכחול ממסכים אלקטרוניים, נביא את דברי ד"ר ניר ארדינסט  ופרופ' יאיר מורד: קוצר ראייה (קושי בראייה לרחוק) הינה תופעה נפוצה מאוד בעולם המערבי. שכיחותה הולכת וגוברת ככל שגובר השימוש במחשבים, טאבלטים וטלפונים חכמים. מעבר לחוסר הנוחות, לקוצר ראייה יש השלכות על בריאות העין עקב עלייה בשכיחות מחלות כמו הפרדות רשתית, גלאוקומה ועוד.

   אם אור מכל סוג תדר (צבע) עלול לדכא את הפרשת מלטונין, אור כחול מדכא את הפרשת המלטונין בצורה הכי חזקה. במחקר מסוים החוקרים הוכיחו כי האור הכחול מדכא ייצור מלטונין פי 2 בהשוואה לאור הירוק.

   לדבריהם בהרחבה: http://www.myopia.co.il/

חומר נוסף  על הנזק מתאורת מסכי סמארטפונים, (מבלי שאמרנו מילה על קרינה !) ומה ניתן לעשות, תוכלו למצוא בקישור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4726272,00.html

כדאי מאוד לא לתת לילדים לצפות במסכים שעה לפחות לפני השינה.

מי שבכל זאת מנסה למצוא נורות ליבון ישנות וטובות – ימצא למשל אצלנו בפרדס חנה: טל, אספקה טכנית, רחוב הדקלים 1, 04-6273631

נ.ב. תוספת מכתבה מ ynet: "נושאי מחקר אלה בארץ הם בפיגור מדהים לעומת מה שמתרחש בתחום בארצות הברית ובסקנדינביה", כתב חיים, וציין כי ממצאי המחקרים שבידו מצביעים על כך שהאפקט השלילי טמון בעיקר באורכי הגל המשתחרר מהנורות החסכוניות.

פרופ' חיים הוסיף כי המחקר הרלוונטי האחרון שהתפרסם בנושא היה של דוקטורנט בהנחייתו, איתי קלוג, בירחון המדעי Chronobiology International, והצביע על קשר הדוק בין עוצמות תאורה לשכיחות סרטן השד. מחקר זה בחן את שכיחות סרטן השד אל מול רמות התאורה בלילה ב-214 ישובים נבחרים בישראל, ובנוסף ביצע סקר בהשתתפות 100 חולות סרטן השד ו-100 נשים בריאות.

  

בשיחה עם ynet הסביר פרופ' חיים: "ישנם למעלה מ-50 מחקרים בעולם בנושא הזה. מבחינה זו, אינני קול בודד בקהילייה המדעית. הוא ציין כי אופיה הפיסיקלי של התאורה הפלורסנטית גורם לשינויים ברמות הורמונים וחומרים אחרים בגוף, מחליש את המערכת החיסונית ועלול להגביר את הסיכון לסרטן. הוא ציין כי מדובר בעיקר על שימוש בתאורה בתנאי חושך, וציין בהקשר זה בתי חולים ומוסדות דומים, שם עובדים בלילה.