תאורת לד - סיכונים וחששות

 מביא לעיונכם מכתב ששלחתי למועצה שבה אני מתגורר. אולי יהיה רלוונטי למישהו מכם.

לכ'...

שלום רב

הנדון: החלפת תאורה במושבה לתאורת לד

לאחרונה פורסם, כי "בתוך כשנה וחצי נחליף את כל גופי התאורה במושבה לטכנולוגיית לד", וכי "יבוצעו גם עבודות לשיפור המרכזיות השולטות ברשת התאורה ברחובות ותותקן מערכת שליטה ובקרה חכמה לטיוב תשתיות החשמל שתאפשר שליטה מרחוק על עוצמת התאורה והתאמתה לצרכים בהתאם למיקום", וזאת, "לאחר השלמת עבודת מטה שארכה חודשים ארוכים ובחינה יסודית ומקצועית של הנושא ע"י צוות מומחים".

תאורת לד יכולה לבוא במנעד גדול של טמפרטורה (הנמדדת בסולם "קלווין"), החל מאור חם - צהוב (2700 קלוין) וכלה בתאורה לבנה - אור יום (6,500 קלווין). תאורת LED הלבנה שהוכנסה ומוכנסת בצורה אגרסיבית לחיינו מסוכנת לבריאות האדם בגלל המרכיב הדומיננטי של אור כחול (גלים קצרים), כפי שאפרט להלן.

רוב הציבור איננו מודע לכך שחשיפה לתאורת "אור יום" בשעות החשיכה עלולה לגרום לפגיעה ברשתית העין, ונקשרת במחקרים גם לפגיעות מטבולית, השמנה, הפרעות באיכות ויעילות השינה, תפקוד לקוי בשעות היום , תחלואה סרטנית ושאר פגיעות בריאותיות הנגרמות כתוצאה מירידה ברמות המלטונין, כמצויין לדוגמה במאמר הבא:

https://www.osh.org.il/UploadFiles/10_2014/352_part8-12.pdf

ממשלת צרפת לדוגמה, נתבקשה בעבר לעבור לתאורת LED על-ידי האיחוד האירופי. הממשלה הקימה וועדת מומחים רב תחומית, שלאחר בדיקת הנושא במכלול של היבטים המליצה שלא להכניס תאורה LED למרחבים ציבוריים.

כדאי לדעת, כי אינדקס דיכוי המלטונין של תאורת "אור יום" הוא פי 4 מהשפעת תאורת נורת ליבון (נורת להט צהובה).

תאורת לד עלולה לפגוע גם בבטיחות הנהגים ומשתמשי הדרך באופן הבא:

נורות LED מתאפיינות ברמות גבוהות של סנוור (dazzle) ובוהק (glare) בהשוואה לנורות מסוגים אחרים. קיימות תאורות רחוב החושפות את משתמשי הדרך לאור בהיר מאוד ומסנוור כך שמבטם מוסט מיד ממקור האור והם מתקשים לראות את האזור שבקרבת אותו מקור. כאשר יש תנאי ערפל תאורה זו מסנוורת עוד יותר. סנוור מתרחש כאשר האור מתפזר בעין, ותופעה זו נפוצה יותר כאשר מקורות אור פולטים רמות גבוהות של אור כחול. עיניים בוגרות עלולות להיות רגישות יותר לסנוור מנורות LED וקשישים עלולים לחוש אי-נוחות בחשיפה לאור העשיר באור כחול. רגישות זו נובעת מכך שעיניים בוגרות חשופות פחות לבליעה ולעבירות האור הכחול לרשתית והן יותר רגישות לפיזור האור כחול.

נורות LED בהירות מאוד, בדומה לנורות פלואורסצנט, מאופיינות בריצוד בתדר נמוך שאינו נראה לעין. מאפיין זה עלול לגרום לאפקט סטרובוסקופי (ריצוד המתרחש עקב שינוי מהיר בעצמת אור היוצר אפקט בו עצם נע נראה נייח או נע בכיוון הפוך). על פי חלק מהמחקרים, חשיפה לאור כחול עלולה להוביל לעלייה בשגיאות נהיגה.

בדיקות שבוצעו על ידי אוניברסיטת באזל בשוייץ ונתמכו על ידי הרשות הצביעו על כך, כי נורות בעלות צבע חם או טמפרטורות צבע של 3000k מתאימות במיוחד לתאורת פנים בשעות הערב.

גם הסתדרות הרופאים האמריקאיים קבעה כי "יש לקבוע סף לתאורת LED שיש בו מינימום אור כחול".

משיחות שערכתי לפני כ-3 שנים עם מהנדס המועצה נאמר לי כי המועצה תיצמד להמלצות לתאורה חמה (כ-3,000 קלווין).

לאור האמור, אבקש לשאול כמה שאלות חשובות:

1. מי נמנה על צוות המומחים שבחן את נושא תאורת הלד ומהם מסקנותיו?

2. באיזה טמפרטורה תהיינה תאורת הרחוב העתידית?

3. האם השליטה מרחוק על התאורה תהיה באמצעות קרינת רדיו (RF) דוגמת WiFi, ואם כן באיזו עוצמה? והאם הציבור מודע לכך?

בברכה .... מני בן אריה

מכותבים: .....

התגוננות מקרינה בחיי היומיום – מה ניתן לעשות?

התגוננות מקרינה בחיי היומיום – מה ניתן לעשות?

כלל, גודל הפגיעה בבריאות כתוצאה מקרינה, תלוי ב4 גורמים: סוג הגלים, עוצמתם, משך החשיפה, והמרחק (למרחק יש השפעה קיצונית על עוצמת הקרינה).

1. בית וסביבה:

א. לפני ששוכרים או קונים בית חשוב למדוד קרינה. לפעמים חוטי חשמל תמימים ברחוב או מיקום גרוע של ארון חשמל ע"י הקבלן, יוצרים בעיה, וחשוב לגלות אותה בזמן.

     ב. כדאי גם לבחון קירבה לקווי מתח על, או חשיפה לאנטנות סלולריות גלויות או סמויות (במיוחד כשיש קשר-עין בין הדירה לאנטנות), (מצבים אלו יכולים גם להוריד את מחיר הנכס). גם בשגרת החיים מחוץ לבית, כדאי להימנע מקשר-עין ביניכם לבין תורן של אנטנות סלולריות.

ג. בתכנון הפנימי של הבית יש לקחת בחשבון, כי קירות חדר הממ"ד מטבעם חוסמים שידור, ולכן שימוש בסלולרי למשל בממ"ד, כרוך בקרינה גבוהה יותר. (ככלל, שימוש בממ"ד לשהות ממושכת או שינה, כרוך בנקיטת צעדים מיוחדים, שלא נרחיב עליהם כאן. שימוש בחומרי בנייה כגון בלוקים מסויימים או קרמיקה מסויימת, עלולים לפלוט קרינה מייננת).

ד.  כדאי לבדוק אם בבית מותקנים מונים חכמים של מים/חשמל/גז, ולבקש מהרשויות שיחליפו אותם למונים מסוג רגיל (או לנסות למגן אותם).

     ה. בידקו קרינה לפני רכישת רכב (גם אם אינו היברידי), הן בתדר גבוה, והן בתדר נמוך, והעדיפו את הטוב מהאפשרויות.

2. שכנים:

כל מי שחי בדירה שיש לה קירות משותפים עם שכנים, צריך לקחת בחשבון אפשרות שקיימת חדירה של קרינה מהשכנים. דבר זה ניתן לגלות ע"י שימוש במד קרינה. הפתרון – הידברות עם השכנים, על מנת להרחיק את  מקור הקרינה מהקיר המשותף. אם הניסיון נכשל – ניתן לחשוב על מיגון קרינה (המחירים עלולים להיות יקרים).

3. סוגי הקרינה וההתמודדות איתם:

א. קרינה בתדר גבוה:

 1. וויי-פיי:

כדאי להימנע משימוש בוויי-פיי, ולעבור לתקשורת קווית בין הנתב (ראוטר) למחשב, (באמצעות כבלי תקשורת פשוטים שניתנים לרכישה בכל חנות מחשבים/חשמל). למי שכן משתמש, רצוי להציב את  הראוטר גבוה ורחוק ככל האפשר, ולכבות  בלילה את השידור (או ע"י כפתור, או ע"י הגדרות במחשב או ע"י שימוש ב'שעון שבת').

2. טלפונים אלחוטיים:

כדאי לוותר עליהם כליל, ולחזור לטלפון חוטי כמו פעם. (מי שכן משתמש, שיחפש כאלה שפולטים קרינה נמוכה במצב שהשפופרת נמצאת בעריסה. חיפוש שכזה יצריך השקעת מאמץ ניכר).

3. ציוד פולט קרינה:

שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות, מדפסת אלחוטית, עכבר אלחוטי, טאבלטים, סטרימרים אלחוטיים, קונסולות  משחקים (פלייסטיישן, אקס-בוקס), מוצרי בית חכם, (כולל מזגן עם וויי-פיי), מוניטורים לתינוקות (סוגים רבים), וכל דבר שמבוסס על שידור אלחוטי – כדאי להימנע ממנו. צריך לזכור: שידור = קרינה. כדאי לעבוד רק באמצעות חיבור חוטי. כבו מקורות קרינת רדיו בתוך רכב )סלולרי, דיבוריות בלוטות', WIFI, מערכות ניהול ציי רכב, מערכות אבטחה ואיתור רכב, כפתור התנעה ועוד).

4. תנור מיקרוגל:

תנורים אלו מלבד היותם פולטי קרינה, הם גם פוגעים באיכות המזון המחומם, ורצוי לוותר עליהם למרות הנוחות הגדולה.

5. טלפון סלולרי:

א. כדאי  לרכוש כזה שמדד הקרינה שלו (SAR) המופיע במיפרט הטכני, נמוך ככל האפשר מדרגה של 0.5 (לשאוף ל0.3 או אפילו ל0.2. וזאת למרות שכל התקן הזה של הSAR, הוא למעשה בלוף).

ב. להציב בהגדרות הטלפון את שיטת השידור על דור 3 ולא על דור 4. שידור בדור 3 פולט קרינה נמוכה יותר, הן בתדר הגבוה והן בשדה המגנטי (וזה עדיין פוגע בבריאות). (דור 3 ודור 4 מוגדרים באייפון כ G3, G4, ובאנדרואיד, הם מוגדרים כUMTS  = דור 3, וlTE  = דור 4). מי שמשתמש  במכשיר טלפון מסוג 'כשר', חשוב להציב בהגדרות את דור 3, ולהימנע מהצבה על דור 2 (GSM). אם אין אפשרות לשנות את ההגדרות ולעבור לדור 3 – כדאי לוותר כליל על המכשיר (!).

ג. רצוי  להשתמש בסלולרי כמה שפחות, ורק במצבים של צורך גדול. אם מדובר בהודעה קצרה – עדיף לשלוח מסרון. נסו לדחות כל שיחה, שאיננה דחופה למקום שבו תהיו ליד טלפון קווי. כדאי וניתן להפנות את השיחות מהסלולרי - לטלפון הביתי.

ד.  מי שכן משוחח בסלולרי  – לדבר באוזנייה או ברמקול, וגם אז – לא להצמיד את המכשיר לגוף.

ה. רצוי מאוד שלא להשתמש באוזניות בלוטות', מכיוון שהיא פולטת קרינה ללא הפסקה. במידה ואתם בכל זאת משתמשים באוזניית בלוטות', הפעילו את משדר הבלוטות' רק כאשר אתם מקבלים שיחה או מתקשרים. כבו את האופציה הזו במכשיר כאשר אתם לא בשיחה פעילה. אם אין לכם שימוש בבלוטות', כדאי לשמור במצב כבוי את יישום הבלוטות' במכשיר הטלפון.

ו. רצוי לערוך את השיחות מחוץ לבית או מחוץ לרכב. בזמן שימוש בתוך בית – כדאי לבחור בחדר עם חלונות/פתחים חיצוניים.

ז. כדאי להימנע משימוש במכשיר במקומות שבהם יש קשיי קליטה: חניון תת-קרקעי, מעלית, וכדו'. (לגבי מעלית – כדאי לזכור, שטלפון סלולרי המחובר לאינטרנט או לוויי-פיי, למשל, פולט קרינה גם כשלא משוחחים אתו, ולכן רצוי לא לעשות שימוש במעלית יחד עם אנשים שמחזיקים טלפון  סלולרי).

ח. מצב הטלפון: ככלל, עדיף שהטלפון הסלולרי יהיה כבוי או במצב טיסה, היות שאז אין קרינה בתדר גבוה (בדרך כלל). אם בכל זאת רוצים לבצע בו שיחות, רצוי לפחות לכבות את כל שאר היישומים פולטי הקרינה שאינם בשימוש (למשל: תקשורת נתונים (דאטה), וויי-פיי, בלוטות', מיקום, NFC.). לגבי 'תקשורת נתונים' -  כאשר האופציה הזו מאופשרת, כל האפליקציות הפעילות יעשו שימוש בשידור זה על מנת להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר למטרת סינכרון מידע (כגון בדיקת תיבת המייל שלכם והורדת מיילים, בדיקה של עדכוני תוכנה ואפליקציות, פייסבוק , עדכון קבצים ב dropbox , שידור מידע על מיקומכם ועוד ועוד). סינכרון זה עלול להתבצע כל הזמן (בהתאם לאפליקציות, לאופן פעולת המכשיר ולאופן הגדרתו) עד כדי כך שחשיפת המשתמש לקרינה הופכת לא פעם לכמעט לרציפה! ברוב המכשירים כדאי לכבות אופציה זו של תקשורת נתונים ולהשתמש בה רק אם אתם ממש חייבים לענות למשל למייל דחוף. ולהקפיד לכבות בסיום השימוש.

ט. אפליקציות: חשוב לדעת שמערכת ההפעלה של הסמארטפונים מאפשרת לאפליקציות לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר, גם אם האפליקציה לא פעילה ברגע זה! (אבל מותקנת על המכשיר). לכן, התקינו רק את האפליקציות שאתם באמת צריכים. גם אפליקציות "תמימות" כגון פנס, מצפן וכו' מבקשות לא פעם לפני ההתקנה הרשאה לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר. ריבוי אפליקציות עלול לגרום לכם להיות חשופים לקרינה בעוצמת שיחה סלולרית כמעט באופן רציף.

י. המעיטו להתקין אפליקציות המבקשות הרשאה להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר.

י"א. כיצד לשאת את המכשיר ביום-יום? כאשר אתם נושאים את המכשיר, הרחיקו אותו מגופכם ככל האפשר. העדיפו להניחו בתיק כלשהו או פאוץ'. עדיף לשאת את הסלולר ביד מאשר להניחו בכיס המכנסיים. כאשר אתם יושבים במקום כלשהו הניחו את המכשיר על השולחן רחוק מכם.

י"ב.  הצורה הבטוחה ביותר לדבר תוך כדי נהיגה, היא באמצעות "הדיבורית של פעם" – דיבורית לה יש אנטנה חיצונית המודבקת על שמשת הרכב. אם יש לך סלולרי שאין לו חיבור לדיבורית, כדאי להתקין ברכב טלפון סלולרי קבוע המצויד באנטנה חיצונית.

י"ג. במצב שבו מתכוונים להשתמש בתוכנת ניווט  'ווייז' – ניתן להציב את המסלול לפני תחילת הנסיעה, ובמשך הנסיעה להיות במצב טיסה. רצוי להימנע מניווט באמצעות סלולרי, ולהשתמש במכשיר GPS שאינו משדר.

י"ד. מערכות הסטריאו החדשות ברכבים מגיעות כבר עם דיבורית בלוטוס כחלק מהמערכת. במידה ואינכם משתמשים בבלוטות', וודאו שאופציית הבלוטות' במערכת הסטריאו נמצאת במצב כבוי.

ט"ו. בלילה – כבו את המכשיר או הרחיקו אותו ככל האפשר, ואפילו בחדר אחר.

ט"ז. סלולרי וילדים: מכיוון שילדים פגיעים יותר מקרינה, רצוי היה לדעת מומחים לרכוש סלולרי לילדים בעולם אידיאלי רק מגיל 16, ויש אומרים 18, ולוודא שהם מכירים את תנאי הבטיחות. מי שכן רוכש – שימנע מטלפון חכם, ויסתפק במכשיר דל-יישומים (וחשוב להציב בו את שיטת השידור בדור 3 ). דבר זה יימתן את ההתמכרות למסכים שכרוכה בנזקים רבים ומשמעותיים לגוף ולנפש. ישנם הורים שרוכשים מכשירים אלו בבתי הספר בצורה מרוכזת (תנו לגדול על שקט).

    לעוד מידע, היכנסו ל שימוש בטלפון סלולרי.

ב. קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF):

1. שדה מגנטי:

1.    הרחיקו מהגוף חצי מטר ויותר - שנאים, מטענים המחוברים לחשמל, רמקולים, מנועים של מכונות כביסה, מקררים, או כל מנוע אחר, סוגים מסויימים של חימום תת-רצפתי, מכשירי רדיו, שעונים חשמליים, ומנורות. שימו לב – קרינה מסוג זה, עוברת בקלות דרך קירות, לכן – בידקו אם יש גורם מקרין גם מעבר לקיר, היות שקירות אינן מפחיתים קרינה מסוג זה.

2.  התרחקו מארון חשמל (ביתי) בשהייה ממושכת לפחות 1 מטר.

3. אל תניחו מחשב נייד (לפ-טופ) על הברכיים. השתמשו בכרית עבה.

4. כדאי לא לשאת סלולרי בצמוד לגוף.

5. מדדו שדה מגנטי ברכב (גם אם אינו היברידי), והושיבו את הילדים בהתאם.

6. מיטה מתכוננת – לנתק מהחשמל לאחר הכיוונון.

7. סדין חשמלי – לחמם לפני השינה, ולנתק מהחשמל.

   2. שדה חשמלי:

1. כדאי להרחיק ממקום של שהייה ממושכת (כסא, שולחן, מיטה) את כל חוטי החשמל, וכן מנורות קריאה, מתגים ושקעים בקיר, בערך כ 40-50 ס"מ.

2. לא לשהות ולא לישון בקרבת מכשיר חשמלי המחובר לשקע גם אם אינו פועל. על מנת להימנע מניתוקים וחיבורים רבים, השתמשו בשקעים ותקעים או מפצלים שיש בהם מתג כיבוי והדלקה מובנה.

  3. זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך):

        בבית למשל, יש כמה מעגלים חשמליים, ולכל אחד יש מפסק בלוח החשמל. מעגל חשמלי שקיים בו זיהום חשמלי, גורם להשפעה שלילית על הבריאות למרחק של כ2 מ'.

1. הימנעו משימוש בנורות חסכוניות. (חיזרו לנורות ליבון כמו פעם, או בעדיפות שניה – נורות לד איכותיות, שמדדתם אותן, ומצאתם שאינן מגבירות את הזיהום החשמלי (בעבר היו אלה של החברות איקיאה או תדיראן או ניסקו).

2. בשימוש בתאורת לד, נעדיף תמיד תאורה חמה (צהובה) בטמפרטורה של 2,700 קלווין, (נתון זה רשום על האריזה). ואם אין ברירה – 3,000 ונימנע משימוש בתאורה לבנה הקרובה ל 6,000. כשבעיר מגוריכם מתכוונים להחליף את התאורה לתאורת לד, כדאי לדרוש את זה מהממונים. חשיפה ל"אור לבן" (זה הכינוי לאור שמכיל כמות גדולה של תדרי אור כחול) בשעות הערב ובלילה, פוגעת מאוד בבריאות. הדבר אמור גם לגבי מסכים כגון מחשבים, סלולר, וכדו', אלא ששם קיימות תוכנות לצמצום האור הכחול (ויש גם משקפיים מיוחדות שמסייעות בזה). ככלל, רצוי שבחדר השינה תשרור חשיכה מוחלטת.

2. רוב 'מוני החשמל החכמים' החדשים יוצרים זיהום חשמלי. אל תסכימו שיתקינו כאלו בביתכם.

3. הינעו משימוש ב'דימרים' (עמעמים) לתאורה .

3. ערכו מדידות לגילוי התופעה, במוצרי חשמל ואלקטרוניקה שבסביבתכם (לפעמים סתם מזגן מדגם מסויים עלול פתאום להפתיע לרעה, למשל). למדידת זיהום חשמלי קיים מד ייחודי נפרד, לעומת מדים רגילים מסויימים, שבהם ניתן לבדוק גם תדר גבוה, גם שדה מגנטי וגם שדה חשמלי.

5. ניתן להפחית את תופעת הזיהום החשמלי ע"י חיבור פילטרים מיוחדים בכל מעגל נגוע.

נספח 1: תקציר להורים - כיצד לצמצם חשיפת ילדים לקרינה

1.     בחרו את גיל המינימום בו ילדכם ייחשף לעולם המחשוב והתקשורת האלקטרונית. 

2.    הגבילו את שעות המסך של הילדים ביום. זוהי המשימה הכי חשובה כיום של הורים.

3.    הרכיבו בבית עמדת מחשב חוטית נוחה ובטוחה והנחו את הילדים להשתמש בה.

4.    אם אתם מאפשרים לילדכם לשחק בסלולרי, בטאבלט או במחשב הנייד, עשו זאת רק כאשר המכשירים במצב טיסה או כאשר תקשורת הנתונים כבוייה (וכן היישומים האלחוטיים).

5.    תנו לילדכם דוגמא אישית חיובית בכל הקשור בשימוש במחשבים וציוד תקשורת וצמצום חשיפה לקרינה. קבלו החלטה שהארוחות ללא סלולרי. קיבעו מפגשי חברים ומשפחה ללא סלולרי.

6.    הקפידו לא להשתמש באביזרי תקשורת אלחוטיים בחדרי ילדים או בצמוד להם.

7.    בצעו מדידה עצמאית בכיתת ילדיכם בבית הספר.

8.    דירשו מוועד ההורים ומהנהלת בית הספר להקפיד על סלולרים כבויים בכיתות, וכן על הוצאת שידורי הווי-פיי מבית הספר.

                      למידע נוסף, היכנסו ל צמצום חשיפת ילדים לקרינה

נספח 2: קרינה בתדר גבוה – תקציר מסכם למאותגרי קשב:

1. הימנעו משימוש בכל דבר אלחוטי. אם אין לכם ברירה - שימרו מרחק. למרחק יש השפעה דרסטית על עוצמת    הקרינה.

2. אם כבר משתמשים בטלפון סלולרי – לדבר ברמקול או אוזניה, ולהרחיק אותו מהגוף (!). רצוי לא לדבר מתוך בית, בטח שלא מתוך ממ"ד, ובטח שלא מאוטובוס, או רכבת, והכי גרוע -  מעלית או מקום ללא קליטה.

3. סלולרי שמחובר לאינטרנט, ווי פיי, או בלוטות' – מקרין כל הזמן בעוצמה רבה. צמצמו את השימוש בחיבורים אלחוטיים אלו למינימום.

4. טלפון אלחוטי – לא להחזיק בבית (בכלל), ולהימנע משימוש בו.

5. ראוטר (נתב), יש להשתמש באופן קווי, ולכבות שידור אלחוטי. אם אין ברירה – להרחיק כמה שיותר.

6. להלן מרחקי ביטחון מקורבים וממוצעים בשהייה ממושכת (קרינה מושפעת מגורמים שונים: סוג המכשיר, מרחק, טופוגרפיה, ועוד, לכן המלצות הן כלליות בלבד): 

א. מאדם המשוחח בסלולרי: 2-3 מטר.

ב. מטאבלט העובד במצב אלחוטי : 4 מטר.

ג. מראוטר ביתי נמוך עוצמה, המשדר באופן אלחוטי: 6-8 מטר. אם לשכן הגובל בקיר משותף יש ראוטר       אלחוטי פעיל – להתרחק מהקיר 3 מטר.

ד. מטלפון סלולרי  המחובר לווי פיי, או לאינטרנט : 6-8 מטר.

ה. מתנור מיקרוגל בפעולה: 5-9 מטר.

ו. לגבי  ילדים – להוסיף 1 מטר על המרחקים הנ"ל.

7.    הימנעו מקשר-עין ביניכם, לבין תורן של אנטנות סלולריות.

8.    דחו כמה שניתן את קניית הטלפון הסלולרי לילדים, ולמדו אותם את כללי הזהירות.

נספח 3: הפנייות למידע שימושי:

 א. צמצום חשיפה לקרינה 

ב. מקורות קרינה בתדר גבוה, ומרחקי ביטחון

ג. הפניית שיחות מסלולרי לטלפון ביתי

ד. שימוש נכון במכשירי חשמל ותאורה

ה. זיהום חשמלי ('חשמל מלוכלך')

ו. חיבור האנדרואיד למחשב-רשת בצורה חוטית

ז. חיבור אייפון לרשת חוטית

ח.  חיבור אייפון למחשב MAC באופן חוטי

ט. ביגוד ואבזרים למיגון קרינת רדיו (RF)

נספח 4: מידע משלים:

1. שימוש בממ"ד: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2971534,00.html

2. קרינה מייננת ממקורות טבעיים למי שמתכנן לבנות בית:

   א. . https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/819/255.html

    ב.  http://soreq.gov.il/mmg/Pages/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx

3. הבעייתיות בשימוש בתנור מיקרוגל: http://readrad.blogspot.com/2015/03/blog-post_26.html

תודה לעמיר מהאתר "ללא קרינה בשבילך", שבאדיבותו וסיועו נערך המאמר זה. אצלו גם מצאתי את הסיכום הכי ממצה בנושא:

סיכום למה עושים: • מדברים כמה שפחות בסלולרי, חוזרים לקוי-חוטי • מרחיקים סלולרי מהגוף • מגדירים דור שלישי בסלולרי • מכבים DATA ,WIFI ,BLUTOOTH כשאין צורך • מפסיקים שימוש בציוד אלחוטי, חוזרים לקוי-חוטי • שומרים מרחקי ביטחון מציוד ותשתית חשמלית • מודדים קרינה • ממגנים כשאין ברירה • ממשיכים בלימוד וצמצמום חשיפה!

לא יהיה קשה להבין את חשיבות ההמלצות הרשומות במאמר זה לכשיהיה מאוחר מדי, אלא שכעת - ניתן עדיין להקדים.  

תאורת לד בלילה - סכנות ופתרונות

לכ' אדר' אריה רפפורט 

 מהנדס  המועצה פרדס חנה-כרכור

          שלום רב

הנדון: היבטים בריאותיים בתאורת לד לילית במרחב ישובי

  

נודע לנו מדבריו של ראש המועצה, ד"ר אלדד בר כוכבא, שבכוונת המועצה להחליף את התאורה במרחב, לתאורת לד חסכונית. העליתי בפניו את הסיכון הבריאותי שעלול להיות כרוך בכך, ולפי בקשתו, אני מפרט ומביא מידע שיסייע להבין כיצד ניתן ליישם את הרעיון בצורה מיטבית ובמינימום נזק.

סכנות בנורות חסכוניות ותאורת לד (במסכים, ובכלל)

   תקציר מתוך הכתבה: "מה גרם למות הנברנים", סיפורו של פרופ' חיים אברהם (גלובס, 19.7.13)

   ...האירוע המכונן קרה לפני 16 שנים: "בסתיו 1997 הייתה התפרצות של נברנים בעמק בית שאן ומשרד החקלאות חיפש דרכים מקוריות לצמצם את גודל האוכלוסיות. בהתחלה התכוונו להשתמש בתנשמות, אך התנשמת צדה רק בלילה, בעוד שהנברנים פועלים גם ביום. ...הלכנו על פתרון מקורי ובנינו שתי מכלאות, אחת מהן קיבלה אור בלילה והשנייה לא. ידענו שנברנים מגיבים ל'אורך היום' ומתרבים ביום קצר, והרעיון היה שאם ניתן להם אור למשך זמן ארוך, יתכן וההתרבות תצטמצם. נתנו להם אור לבן-כחול באורכי גל קצרים, והתוצאות היו שהנברנים פשוט מתו מהחשיפה לאור בלילה. בשנה הראשונה נתנו להם רבע שעה בכל שעה, לאחר מכן רבע שעה בכל שעתיים ובשנה השלישית רבע שעה בכל ארבע שעות, אבל בכל שנה שבה התקיים הניסוי היינו צריכים להביא נברנים חדשים לחלקת הניסוי כי כל הנברנים הקודמים מתו.

   פרופסור חיים אברהם מספר בכתבה על המשך מחקריו, שהביאו אותו למסקנה, כי תאורה בלילה, ובמיוחד תאורת בתדרי אור כחול (גלים קצרים) שקיימים בנורות חסכוניות, ובתאורת לד (כגון מסכים) הוא גורם מזהם בגלל הפגיעה שלו בייצור המלטונין ושיבוש השעון הביולוגי:

מה זה בדיוק מלטונין?

   מלטונין הוא הורמון חשוב מאוד שהתגלה בשנות ה-60. הוא נוצר בחושך ומעביר אות לתאים כדי לומר להם 'עכשיו חושך'. (אנחנו בעלי חיים יומיים שפעילים ביום ונחים בלילה). אחד התפקידים של המלטונין הוא לשמש כאנטי-אוקסידנט חזק, שהוא בעצם חומר מונע סרטן. כאמור, ההורמון הזה מופרש בלילה, בחושך, וחשיפה לאור במשך הלילה פוגעת בייצור המלטונין. המלטונין מופרש אצלנו בכמויות גדולות יחסית כשאנחנו צעירים ובגיל 50-60 רמות הייצור שלו בגוף יורדות. (פעם, למשל, סרטן שד היה מופיע אצל נשים בגיל 50-60, אבל היום זה קורה גם אצל נשים בגיל 30-25 וזה אסון). האור שפוגע בייצור המלטונין  בצורה הקשה ביותר הוא זה של אור באורכי גל קצרים (אור כחול). אגב, ממחקרים בנושא קרינה ידוע, כי חולדות מעבדה שנחשפו לקרינה וקיבלו מלאטונין בתום החשיפה, כמעט ולא ניזוקו, בשל ההשפעה האנטי חימצונית של ההורמון.

פרופ' חיים התקומם על כוונתה של המדינה לאסור לייבא ולשווק נורות להט של מעל 60 וואט ולעבור להשתמש בנורות חסכוניות באורכי גל קצרים. מחקר שערך הראה שהנורות מדכאות את ייצור המלטונין ועקב כך מגבירות בהרבה את הסיכוי לחלות בסרטן, בעיקר סרטן השד אצל נשים וסרטן בלוטת הערמונית אצל גברים (מחקרים אחרים מלמדים גם על פגיעה ברשתית העין).

 (נאמר במאמר מוסגר, כי ישנם מחקרים רבים מאוד הקושרים את האור הכחול למחלות כרוניות ואוטואימוניות).

   לכתבה המלאה בגלובס:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878543

לסרטון של פרופ' חיים אברהם: https://youtu.be/Hf3CeUb4cs4

   אם אור מכל סוג תדר (צבע) עלול לדכא את הפרשת מלטונין, אור כחול מדכא את הפרשת המלטונין בצורה הכי חזקה.

חומר נוסף  על הנזק מתאורת מסכי סמארטפונים, (מבלי שאמרנו מילה על קרינה !) ומה ניתן לעשות, תוכלו למצוא בכתבה ב'דיגיטל', בקישור: 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4726272,00.html

עוד כתבה ב'גלובס': "חשיפה לתאורת לד יכולה לגרום עיוורון, סרטן שד וערמונית",

בקישור:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000994965

 כתבה נוספת בדגש על תאורת לילה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001162224

עמדת משרד הביטחון: האחראי על מפרטי המיזמים הגדולים בדק את ההתייחסות לתאורת לד בעקבות לחץ של ספקים להכניס תאורת לד למתקני משרד הביטחון וצה'ל. בעקבות הבדיקה הוציא משרד הביטחון בספטמבר 2015 מפרט בינמשרדי, שהוא מפרט מוביל, ובו יש הגבלה על שימוש בספקטרום הכחול והתראה מפני הסכנות. משרד הביטחון אישר כי 'קיימות פניות רבות מגורמים שונים במשק, שמטרתם הכנסת תאורת הלד למחנות צה'ל. אגף ההנדסה והבינוי במשהב'ט, שבודק ומאשר הכנסה ומעבר לטכנולוגיות חדשות בתחום התאורה, עיכב בשנים האחרונות את הכנסת התאורה בטכנולוגיית הלד למחנות צה'ל, וזאת מהסיבה של אי-בהירות בתקינה של הציוד המוצע בתקנים רלוונטיים בהיבט הבטיחותי, הבריאותי (השפעת ספקטרום האור הכחול) ובהיבט של יעילות אנרגטית של הגופים'.

הדיון במשרד הביטחון נערך לאור תחקירים ב'גלובס', ובעקבות הוצאת המפרט מסר משרד הביטחון ל'גלובס' כי במתקני מערכת הביטחון וצה'ל תותקן תאורת לד רק של יצרנים 'שיקטינו את השימוש בספקטרום האור הכחול' - דהיינו, נורות שלא מסוכנות לבריאות

עמדת משרד השיכון והבינוי: מתוך גישה של זהירות, המשרד דורש מהעיריות כתב שיפוי וקבלת אחריות, אם העירייה מבקשת השתתפות וסיוע של משרד השיכון במיזמים שבהם מתוכננת תאורת לד. משרד השיכון הוביל ועדה בינמשרדית - שבה היו נציגים ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתשתיות - ובחודש יולי 2015 הוציאה הוועדה מדריך ליישום תאורת לד, ובו הגבלות על השימוש בספקטרום הכחול לרמת סיכון נמוכה.

לקריאה מורחבת: http://rotter.net/forum/scoops1/330402.shtml או כאן:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001139449

בשיחה שהייתה לי עם מר גיא גרטל מחברת ג.ה.ג. טכנולוגיות בע"מ (ממושב עין אילה) העוסקת בתחום בניית גופי תאורה מפנסי לד, למדתי את הדברים הבאים:

1. ניתן להשיג תאורת לד אפילו בטמפ' של 2,400 קלווין.

2. יישובים בעלי מודעות אקולוגית גבוהה (כרם מהר"ל, למשל),מתפשרים גם על  תאורת לד בטמפ' של  2,700 קלווין. (צריכת האנרגיה שלה היא 5-10 אחוזים פחות מ- 2,400 קלווין).

3. חשוב שגופי הלד הפנימיים שבתוך ליבת  הפנסים ייוצרו ע"י חברות אמינות, על מנת שהטמפ' המוצהרת אכן תהיה נכונה. (לדוגמה: פיליפס, OSRAM, ו- CREE , שעובדות ע"פ תקן  ההתאחדות האירופאית TOV).

4. ליישובים מעוטי יכולת, ניתן להתקין בעלות נמוכה יותר גופי תאורת לד בתוך פנסים קיימים.

(למותר לציין, שאין לי שום קשר כלכלי כלשהו לחברה הנ"ל)

.

  לסיכום: אם מתבצע מעבר לתאורת לד בשעות החשיכה, חשוב לשאוף לתאורה  עם מינימום רכיבים של אור כחול (גלים קצרים), ומכסימום תאורה חמה (גלים ארוכים) ובשאיפה לטמפ' אור של 2,400 קלווין, עד כמה שאפשר,ולהעדיף את ההיבט הבריאותי על ההיבט החסכוני.

הרחבה:

כתבה נוספת: http://rotter.net/forum/scoops1/189819.shtml

כתבה נוספת: http://rotter.net/forum/scoops1/49967.shtml

במחקר מסוים החוקרים הוכיחו כי האור הכחול מדכא ייצור מלטונין פי 2 בהשוואה לאור הירוק. להרחבה:

http://www.myopia.co.il/%D7%A0%D7%96%D7%A7-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%9D-)%D7%93%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%98/

  

                                                                                                                                        בברכה

                                                                                                                                                                                                                                               מני בן אריה

                                                                                                                                                                 

מכותבים:

1. ראש המועצה, ד"ר אלדד בר-כוכבא

2. רשתות חברתיות, פרדס חנה והסביבה

לקוראים:
1. עדיף בוודאי נורות ליבון עם מנעד (ספקטרום) תדרי אור גדול.
2. מידע נוסף: http://www.eliharel.co.il/index.php/articles-list/item/109-2017-02-17-09-52-35#.WsYqyi5uYdU