מביא לפניכם מכתב ששלחתי לחברי הכנסת ה-25 החדשה:
לכ'
חבר הכנסת......
שלום רב
הנדון: הסכנות הבלתי מוכרות של הקרינה הבלתי מייננת
תקציר:
1. בעולם של היום, הולכים ומתרבים סביבנו מקורות הפולטים קרינה בלתי מייננת: אנטנות, Wi-Fi, טלפונים סלולריים, מכשירים חכמים, ועוד.
2. ציוד ותשתיות אלחוטיות וסלולריות פולטים קרינת רדיו. קרינה זו מוגדרת כמסרטן אפשרי בבני אדם ועם השנים מתחזקת ההבנה המדעית כי יש לה השפעות ביולוגיות החל מעוצמות נמוכות מאוד. התקנים שנועדו להגן עלינו מקרינה הזו מבוססים על הנחת יסוד כי אין לה השפעות בריאותיות, ומשום כך התקנים מתירים חשיפה לרמות קרינה שיש להן השפעה ביולוגית.
3. יש הכרח מיידי לבצע שינוי ותיקון המצב, כדי למנוע תחלואה.
במכתב שלהלן, אתרכז בקרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו: סלולרים, אנטנות, וויי-פיי, בלוטות', מכשירים חכמים וכדו' (ולא בקרינה מרשת החשמל).
מחקרים המעידים על השפעות ונזקים רב-מערכתיים של קרינה זו על גוף האדם הולכים ומתרבים (ואביא מדגם מהם בנספח מס' 1), ובקהילה המדעית הולכת וגוברת הקריאה להכיר בנזקי קרינה זו. האזרח הממוצע אינו מודע מספיק לנזקי הקרינה ומקורותיה. הסיבה שאני עוסק בזה היא, מכיוון שלפני כ-8 שנים הפכתי לרגיש לקרינה (EHS, רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית"), ונאלצתי ללמוד את הנושא.
אם בעבר הרחוק היו מקורות ומוקדי הזיהום מתרכזים במפעלים באזורי תעשייה או במקומות עתירי תנועת רכבים, הרי שכיום הזיהום (קרינה, במקרה זה) נמצא בכיס המכנסיים, על שולחן העבודה, ברכב, בכיתה, ובסמוך למיטה (וקרינה זו מזיקה במיוחד לילדים, פעוטות ותינוקות).
סיבת היסוד של המצב השערורייתי נעוצה בעובדה, כי סף הקרינה בישראל לחשיפה ממושכת ("הסף הסביבתי") מבוסס על תקן שקבעה הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP), ועומד על 10% מהתקן של ICNIRP, אלא שתקן זה הינו תקן תרמי, שמטרתו להגן רק מפני השפעות של חימום רקמות בחשיפה אקוטית קצרה, ולכן הוא גבוה מאוד. תקן זה אינו בא להגן מפני השפעות בריאותיות בחשיפה ממושכת, וכך כתב הארגון ICNIRP עצמו. (אגב, ICNIRP לא באמת קבעה שזהו תקן, אלא רק המליצה עליו, אבל אנו נכנה אותו כך מסיבות סמנטיות).
למעשה ICNIRP מבסס את התקן על הנחת היסוד שאין כלל השפעות בריאותיות ברמות שאינן גורמות לחימום רקמות.
(כהערת אגב נציין, כי משום מה, המשרד להגנת הסביבה מכנה את תקן ICNIRP בשם "הסף הבריאותי, למרות שברור כי אין לסף זה שום קשר לבריאות, אלא להגנה מנזק מיידי).
משרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתקשורת מודים אמנם בחצי פה כי התקן של ICNIRP הינו תקן תרמי (המגן מאפקט החימום של הקרינה), אולם הם נמנעים ומתקשים להסביר איך יתכן שסף לחשיפה ממושכת עם השפעות מצטברות וארוכות טווח, בנוי ונסמך על תקן תרמי שנועד להגן מחימום רקמות בחשיפה אקוטית קצרה.
זוהי למעשה שערורייה בלתי מתקבלת על הדעת. הדבר משול לקבלת סף המתיר חשיפה ממושכת ורציפה לעשן סיגריות בהסתמכות על ארגון שאיננו מכיר בנזקים ארוכי הטווח של עישון סיגריות, על בסיס 10% מתקן שעניינו כמות הסיגריות שיגרמו למעשן אותם נזק מיידי. ברור שכדי שתהיה השפעה מיידית נדרשת פגיעה בעוצמה גבוהה מאוד, אולם בחשיפה כרונית גם רמות נמוכות יותר יוצרות נזק מתמשך ומצטבר.
לצערנו, פורסם בעבר רבות, כי ארגון ICNIRP עצמו הינו ארגון לובי פרטי, הנמצא בשיתוף ובהשפעת אינטרסים עם תעשיית הסלולר והחשמל, וממילא נוטה לקבוע תקן גבוה המאפשר הגנה לתעשייה. (בנוסף לדוגמה שהבאתי על תקן העישון, כדאי לדמיין מצב, שבו הארגון שקובע את התקן לעישון סיגריות היה נמצא בקשרים עם התעשייה, וחלק מהמימון שלו אף היה מגיע מהתעשייה).
באסופת מחקרים של דו"ח ה- bioinitiative מ2017 הכולל כ3,800 מחקרים עולה, כי שינויים ביולוגיים מופיעים החל מרמה של 0.003 מיקרו-וואט לסמ"ר, בזמן שהתקן של ICNIRP עומד על רמה בין 400 ל1000 מיקרו וואט לסמ"ר, והסף הנגזר ממנו לחשיפה ממושכת בישראל עומד על 40-100 מיקרו-וואט לסמ"ר (10%).
גם הטלפונים הסלולרים הנמצאים בכיס המכנסיים של ילדים וילדות מוגנים כביכול ע"י תקן (SAR) המבוסס גם הוא על הגנה מהשפעות חום בחשיפה קצרה, ולא מהשפעות בריאותיות בחשיפה ממושכת.
למעשה, התקנים הגבוהים של ICNIRP ושל SAR מבוססים על הנחת היסוד השגויה כי לקרינה בלתי מייננת אין כלל השפעות ביולוגיות ובריאותיות ארוכות טווח, למעט חימום רקמות (המתקיים ברמות מאוד גבוהות), כשלמעשה ההשפעות הביולוגית והבריאותיות שרירות וקיימות, והן מתחילות ברמות הנמוכות פי 1,000,000 מהתקן של ICNIRP.
נאזכר גם כי פרופ' סיגל סדצקי אמרה במפורש (ב-'תכנית חיסכון', ערוץ 2, 31.8.2015) כי: "... צריך להבין, שהתקן לקרינה בלתי מייננת, הוא תקן שלמעשה אין לו שום משמעות בריאותית, אפשר לומר שהוא די שרירותי, הוא נקבע על סמך השפעות חימום ולא על סמך למשל סרטן, שזאת המחלה שהכי מטרידה אותנו...". https://youtu.be/dGq28278Pt0.
ב-2016 אמרה פרופ' סדצקי באולפן וואלה את המשפט הבא: "אני היום חושבת, שבאמת שני המחקרים ביחד (מחקר האינטרפון וה- NTP) מראים, שטלפונים סלולריים גורמים לסרטן. זה משפט שלא אמרתי אותו עד עכשיו". https://news.walla.co.il/item/2965687
לסיכום מעשי ניתן לומר, כי הצעדים המתבקשים הם כדלהלן:
הכרה בנזקים הביולוגים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, כולל קרינת רדיו, ברמות נמוכות שאינן גורמות לחימום.
הגדרת תקן חדש לחשיפה לקרינת רדיו, נמוך לפחות פי 10,000 מהתקן הקיים היום (כפי שהומלץ ע"י הפרלמנט של מועצת אירופה, 2011).
העדפה בחוק של טכנולוגיות חוטיות-קוויות על פני טכנולוגיות אלחוטיות-סלולריות. בהתאם לכך שיפור הטכנולוגיות החוטיות-קוויות בישראל.
יידוע הציבור בצורה רחבה ופומבית על נזקי הקרינה הבלתי מייננת.
כדאי וחשוב כי נציגי ושלוחי ציבור יתנו יד לעורר את השיח ולדרוש תשובות ממקבלי ההחלטות, היות וללא ספק מדובר כאן בדיני נפשות.
בברכה
מני בן אריה
חבר עמותת רגישות לקרינה ישראל
נ.ב. מכתב זה הופץ למספר גורמים נוספים
נספח 1.
מדגם מחקרים על נזקי קרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו:
א. חשיפה לקרינה סלולרית מביאה להיווצרות של רדיקלים חופשיים, ומשפיעה על מערכות התקשורת הפנימיות בתא חי. מחקרם של פרופסור רוני זגר וד”ר יוסי פרידמן ממכון ויצמן בישראל 2007
החוקרים מציינים גם, כי השפעה על מערכת התקשורת הפנימית של התא משמעותה שיבוש באופן פעולתו התקין של התא, העלולה לגרום לשינויים בפעולותיו, התחלקותו, ובתפקודים נוספים שלו. המחקר התבצע ברמות קרינה שלא גרמו לעלייה בטמפרטורה או לאפקט תרמי.
המחקר: Mechanism of short-term ERK activation by electromagnetic fields at mobile phone frequencies
ב. גידול בסרטני מוח – מחקר האינטרפון
מחקר זה זכה לפרסום רב, ונערך בכ-13 מדינות במקביל. המחקר מצביע על עלייה של 40% בתחלואת סרטני מוח בקרב משתמשים שהשתמשו בסלולר יותר מ-27 דקות ביום.
המחקר: http://ije.oxfordjournals.org/content/39/3/675.full.pdf
ג. ראיות ודאיות לסרטני לב וראש בחולדות, בקבוצות שנחשפו לקרינה. מחקר הNTP - 11/2018
משמעות תוצאות המחקר היא, כי הנחת היסוד העומדת בבסיס התקנים לבטיחות קרינה היום (התקנים של ICNIRP ושל ה (SAR- כי אין השפעות ביולוגיות ובריאותיות לקרינת רדיו כל עוד היא לא מחממת - שגויה.
מחקר פורץ דרך זה, בוצע על ידי זרוע ה (National Toxicology Program) NTP של משרד הבריאות האמריקאי, עלה 25 מיליון דולר, ועבר ביקורת עמיתים פנימית וחיצונית.
המחקר: https://ntp.niehs.nih.gov/whatwestudy/topics/cellphones/index.html
ד. תסמינים בריאותיים בקרבה לאנטנות סלולריות. ד"ר רוג'ר סנטיני
המחקר של ד"ר רוג'ר סנטיני הוא דוגמה למחקרים על אנטנות סלולריות, והתוצאות הראו על הופעת תסמינים רפואיים רבים כתלות במרחק מהאנטנה.
המחקר: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12168254/
ה. השפעות קרינה מסלולרי בתקן CDMA (דור 3) על פעילות המוח. ד"ר נורה וולקוב 2011
מחקר שבוצע בהובלת המדענית ד”ר נורה וולקוב ועל ידי מדענים מובילים מהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב NIH – National Institutes of Health הקובע באופן חד משמעי כי לחשיפה לקרינה מטלפון סלולרי יש השפעה ברורה על תפקודי המוח שאינה קשורה בעלייה של טמפרטורה.
המחקר: https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/645813
ו. שבירת מחסום דם מוח (BBB) ונזק לתאי עצב במוח של חולדות. ד"ר סלפורד 2003
במחקר זה הראו צוות המדענים פגיעות במוח חולדות, הן ברקמת המוח והן בתאי עצב, עקב חשיפה של החולדות לקרינה. הפגיעות ברקמות המוח אירעו כתוצאה מדליפת דם דרך דפנות כלי הדם במוח לחלל המוח וזאת, לאחר שהחשיפה לקרינה גרמה לשבירת מחסום דם מוח. הנזקים לתאי עצב נגרמו כתוצאה מחשיפה לקרינה ברמות שלא גרמו לחימום.
המחקר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241519/pdf/ehp0111-000881.pdf
ז. שברים בדי. אן. אי. (DNA). פרופסור הנרי ליי, אוניברסיטת וושינגטון 1996
השברים ב- DNA נגרמו כתוצאה מחשיפה לקרינה סלולרית, ברמה שלא גרמה לעלייה בטמפרטורה
המחקר: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8627134
ח. מתאם (קורלציה) בין שימוש בטלפונים סלולריים והופעת גידולים במוח. פרופ' לנארט הרדל
המחקר: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20551697
מחקרים נוספים של הרדל בתחום: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=Hardell+L
ט. יותר מקרי סרטן בסמוך לאנטנות סלולריות. ד"ר דני וד"ר רוני וולף 2004
ד”ר דני וד”ר רוני וולף (אחים) השוו בין מספר מקרי הסרטן באוכלוסייה שהתגוררה בצמוד לאנטנות סלולריות, לאוכלוסייה דומה שלא גרה בצמוד לאנטנות ובהשוואה לאוכלוסיית העיר נתניה כולה.
הממצאים הראו כי היו פי 4.5 יותר מקרים חדשים של סרטן באוכלוסייה שגרה בצמוד לאנטנות.
מחקרים נוספים ניתן למצוא ב- https://www.norad4u.co.il/studies-h/key-studies-on-rfr/
וכן כאן- https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/