יום רביעי, 30 בנובמבר 2022

הסף הבריאותי ("תקן הקרינה") - מכתב שלישי למשרד מבקר המדינה

  

 

 27.11.2022

 

שלום למבקר המדינה. 

 

   בחודש יולי, 2020, שלחתי לכם את המכתב שלהלן (ואף אישרתם את קבלתו, ומספרו: I20-015501). עד היום טרם קיבלתי תשובה. אי לכך, אני שולח אותו שנית.

 

 

הנדון: הסף הבריאותי של המשרד להגנת הסביבה 

 

1. הסף המותר לחשיפה לקרינה בלתי מייננת שקבע המשרד להגנת הסביבה מבוסס על המלצות הוועדה להגנה מפני קרינה בלתי מייננת ICNIRP) 1998/2020) ואשר אומץ ע"י ארגון הבריאות העולמי, ועליו מבוססים גם רוב תקני החשיפה לקרינה זו בעולם המערבי. 

 

2. ICNIRP  (להלן – הארגון), הוא ארגון חברים פרטי וסגור, הבוחר בעצמו את חבריו ואת המחקרים המתאימים לרוחו, ואיננו כפוף לביקורת מדעית חיצונית כלשהי. 

 

3. המלצות הארגון מבוססות על הנחת היסוד כי לקרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו אין השפעות ביולוגיות ו/או בריאותיות, וההשפעה היחידה היא חימום רקמות (בחלק הגבוה יותר של מישור התדר, המכונה RF), ועוררות  זרמים על עצבים (בחלק הנמוך יותר של מישור התדר).  

 

4. המלצות הארגון משרתות ומגנות על התעשייה הסלולרית והאלחוטית, והן שגויות, היות והן גבוהות בכמה סדרי גודל מרמות חשיפה שגרמו לשינויים והשפעות ביולוגיות אשר נמדדו במעבדות במהלך מחקרים רבים ומפורסמים בקהיליית המדע. הנחייות ICNIRP עומדות גם  בניגוד למסקנותיהם של אלפי מחקרים המראים כי יש השפעות ביולוגיות ובריאותיות לקרינת רדיו ברמות נמוכות בסדרי גודל מהתקן של ICNIRP, (למשל, דו"ח אינישיאטיב מ2012, המסכם כ3800 מחקרים כאלה, וניתן לעיין בהם בקישור:  https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/.). 

מחקרים אלו מראים השפעות ביולוגיות של קרינת רדיו ברמות נמוכות מאוד (החל מ 0.003 מיקרו-וואט לסמ"ר, כאשר המלצות ICNIRP מדברות על רמות בין 400 ל 1,000 מיקרו-וואט לסמ"ר). 

 

5. המשרד להגנת הסביבה מכנה (במסמכיו ובדוחו"ת הבדיקה של מודדי הקרינה שלו) את הסף של ICNIRP  בשילוב המילים "תקן בריאותי", למרות שהוא עצמו מודה כי "הסף הבריאותי מתייחס לחשיפה אקוטית (קצרת מועד) בלבד.". אין בין התקן המבוסס-חום לבריאות -  שום דבר.  

ההגדרה של "בריאות" על ידי 'ארגון הבריאות עולמי' היא: 

Health is a state of complete physical, mental and social well-being and not merely the absence of disease or infirmity, https://www.who.int/about/who-we-are/frequently-asked-questions, שמשמעותו בעברית: "בריאות הוא מצב של שלמות פיזית, מנטלית, וחברתית ולא רק העדר מחלה או חולשה".  

6. פרופ' סיגל סדצקי, שעמדה עד לא מזמן בראש מכון תנוד"ע, ובשנת 2000 מונתה למנהלת היחידה לאפידמיולוגיה שלסרטן ושל קרינה במכון גרטנר במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, וכיהנה בתפקיד זה עד פברואר 2018, הצהירה שהסף המותר לקרינה זו בישראל הינו שרירותי (כלומר, לא מבוסס על מדע), ואיננו מגן מפני השפעות ביולוגיות בחשיפה ממושכת (1). גם פרופ' סטיליאן גלברג ראש מדור רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה הסביר שאכן התקן איננו מגן מהשפעות בריאותיות בחשיפה ממושכת (2).  

 

   לסיכום: 

   אין אני מתכוון לדון בסוגיה: כיצד חושפים בישראל את הציבור לקרינה בחסות תקן שאיננו מגן, אף שברור כי מדובר בדיני נפשות, ואשמח אם מבקר המדינה יבדוק את הנושא ביוזמתו, וכמובן שנשמח לסייע לו בנדון. 

התלונה שלי (ושל חברי) היא: כי המשרד להגנת הסביבה מכנה את התקן של ICNIRP  כ"סף הבריאותי", ובכך יוצר מצג שווא כאילו רמות נמוכות מהתקן של ICNIRP מבטיחות בריאות, או מבטיחות כי הבריאות לא תיפגע. 

 

  כאמור, סף זה מיועד ע"י הוגיו ומחבריו, להגן בחשיפה קצרה ורגעית מפני השפעות חימום ואפילו ICNIRP  עצמו כותב שאין לתקן שלו דבר עם השפעות ביולוגיות ובריאותיות בחשיפה ממושכת. 

(שאלנו בעבר את המשרד להגנת הסביבה שאלה זו פעמים רבות ואחרי ניסיונות התחמקות נאמר לנו, כי המונח נקבע רק מסיבות סמנטיות, כדי לעשות אבחנה בין ה"סף הבריאותי" (שאיננו בריאותי כלל וכלל) ל"סף הסביבתי"). 

 

לעניות דעתי, ניתן להציע לסף זה שמות אחרים, כמו למשל: "סף חום", "סף סכנת חימום" , "סף נזק חום" , או "סף סכנה ברורה ומידית". השימוש במונח "סף בריאותי", יוצר מצג שווא המטעה את כל מי שנסמך על ספי המשרד להגנת הסביבה, כאילו מדובר בתקן מגן, ואני מבקש ממשרד מבקר המדינה להורות למשרד להגנת הסביבה לחדול באופן מיידי בשימוש במונח זה, ולפרסם הצהרה בדבר מאפייניו המדויקים של תקן תרמי זה. 

 

                                                                                  בברכה 

                     

                                                           מני בן אריה 

                                                                חבר עמותת רגישות לקרינה ישראל 

 

 

מקורות

1. הצהרת פרופ' סדצקי https://youtu.be/dGq28278Pt0 

2. הצהרת פרופ' סטיליאן https://youtu.be/Dlys4SETT3s 

3. המקור במסמכי ICNIRP  עצמו לעובדה שתקן  משמש אך ורק כהגנה מפני השפעות חימום בחשיפה רגעית http://www.icnirp.org/cms/upload/publications/ICNIRPemfgdl.pdf 

 

מכותבים

1. פרופ' סיגל סדצקי, אוניברסיטת תל-אביב

2. פרופ' סטיליאן גלברג, המשרד להגנת הסביבה  

3. עמותת רגישות לקרינה ישראל

4. עמיר בורנשטיין, מייסד "ללא קרינה  שבילך"

5. עו"ד ג'אמילה הארדל וואקים – יו"ר עמותת אזרחים למען הסביבה  


 

 

  

 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה