היי, אל תישארו מאחור, העולם מתקדם, אנחנו כבר ממש לקראת הסוף
אל תישארו מאחור, עם הטבע, הפשטות, וכל הדברים הפרימיטיביים האלה... תתקדמו
!
אני קורא ב"ישראל היום", במדור לייף סטייל, כתבה תחת השם:
"חפצים שאתם חייבים", ולהלן תיאורם:
גאדג'ט (חפיץ) ראשון מסוגו
בישראל(!) וראוי (!) CarFi ,
זהו למעשה מודם אלחוטי נייד, שמתחבר למצת הרכב, ויוצר במכונית רשת אלחוטית, שתומכת
בחיבור ל 10 מכשירים לאינטרנט, המאפשר לכל הטאבלטים של כל הנוסעים להתחבר בנוחות
וביעילות לרשת האינטרנט, בעיקר אלו של הילדים
שרוצים להמשיך לגלוש ולשחק את המשחקים שלהם גם בנסיעות וגם בטבע (!) (הוא
יוצר רשת אלחוטית בטווח של 10-5 מטר. מה צריך יותר מזה ? אפשר להתקדם גם
לסמארטפון, שניתן לצפות בו בתלת מימד,
אפשר ללבוש את הבגדים מהאריג המיוחד שפיתחו גוגל וLevi's, שבתוכו משולבים סיבים מוליכים
מיוחדים, שהופכים אותו למשטח מגע. אפשר להתקין מסכים אלחוטיים
ברכב, לילדים מאחור (מה, לא נשקיע בילדים?).
אני קורא בידיעות אחרונות, כתבת נכבדת, שמספרת על בנה: "תראו כמה הילד
מוכשר, בן שנה וכבר יודע לתפעל את האייפד לבד". האייפד הפך לבייביסיטר של
המשפחה... אגב, אפילו משרד החינוך מצטט
מחקר המדבר על חשיבות החינוך הטכנולוגי. (הוא רק לא מספר לנו, שהמחקר נערך במימון
אינטל, (יצרנית מעבדי המחשבים), סיסקו, (שמייצרת ציוד לוויפיי), ומייקרוסופט).
יוצא לי להכיר את הפגועים הראשונים של הקרינה.
בעל חנות בפרדס חנה: "כל פעם שאני מפעיל את הבלוטוס באוטו, אני מרגיש
הפרעה בראש, אתה חושב שזה קשור לקרינה"? "כן ידיד, אתה רגיש לקרינה
בדרגה קלה".
אני מבקר חבר טוב בשכונת גאולה (החרדית) בירושלים. הוא מבקש עזרה. בעבר,
ניסה מודם עם ראוטר אלחוטי, והתחיל להרגיש כאב חד בבטן התחתונה. גם כשהרחיק את
הראוטר 3 מטרים - זה לא עזר. לבסוף, עבר
לרשת קווית, והבעייה נפתרה. הוא יודע שהוא רגיש, והוא עדיין מוטרד מקרינה. אני מתחיל לבדוק, וקורא במטבח
קרינה של 1 מיליוואט למ"ר. עובר לחדר
השני, הקרינה עולה. עובר לחדר השלישי, רואה בסיס יתום של טלפון אלחוטי, עם קרינה
מטורפת. אני תולש ממנו את חוט החשמל,
ומסביר לו, שעוצמת הקרינה כל כך חזקה, שהיא עוברת דרך שני קירות, ועדיין
גבוהה מאוד.
בחדר נוכחת קרובת משפחה עם ילדתה הקטנה. היא מספרת לי, שהטלפון האלחוטי ציצלצל, והיא ענתה לטלפון, אבל
שכחה להחזיר את המכשיר לעריסה. הבהרתי להם עד כמה הטלפון הזה מסוכן, ועברנו לשוחח
על קרינה. "אצלי בסלולארי אין קרינה", היא מסבירה לי. "יש אצלי
מדבקה מיוחדת של מגן דוד, וידוע הוא, שהסמל הזה מבטל כל קרינה". אני מציע לה
שנבדוק. (יש לה טלפון מסוג "כשר", שבדרך כלל מוציא קרינה גבוהה ביותר).
היא מחייגת למספר כלשהוא. אני מודד, מבקש ממנה לסגור, וצועק לילדה שלה: "תתרחקי
מהר". מד הקרינה מראה מעל 1,000 מיליוואט למ"ר. אנחנו ממשיכים לשוחח על
קרינה, והיא שואלת "אז למה לא מספרים לנו על זה"?
אני יוצא החוצה לרחוב הראשי (רחוב מלכי ישראל). אנשים ונשים פוסעים
כשסלולארי תחוב באוזניהם. במקום שאני מודד, הרחוב מוצף קרינה מאנטנות בלתי נראות בגגות, יתכן שאלה
"מתקני גישה". להלן סרטון על אנטנות סמויות:
אין לי ספק, שביום שיוודעו סכנות הקרינה, משתמשי הציוד האלחוטי מקרב
האוכלוסיה הדתית, ירחקו ממנו, ולו רק בגלל
הציווי האלוהי: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
חברה טובה מחדרה פתחה עסק לפני 4 חודשים. היא סובלת מצילצולים באוזניים,
בדרגה עוצמה 7 מתוך 10. ("ביום, אני
מתעלמת מזה, אבל בלילה, כשיש שקט, אני ממש שומעת את זה"). היא מספרת לי על שעות של שיחות בסלולרי, עם
לקוחות, ואני גם מוצא אצלה ראוטר אלחוטי
של אורנג', שמשדר בעוצמה די גדולה. כמובן, שיש לה
לפ-טופ אלחוטי, וגם הבת שלה קיבלה לאחרונה סמארטפון . צילצול באוזניים הוא סימפטום
קאלסי של רגישות לקרינה (אם כי, זה יכול גם לנבוע מסיבות אחרות ). הבת שלה מספרת
לי, שלכל ילדי הכיתה ( לבד מאחד) יש סמארטפונים, ומידי פעם נשמע צילצול בכיתה, אבל
הם לא עונים. "בטח שהם מחוברים לאינטרנט". היא לא רצתה לקנות לה סמארטפון,
אבל נכנעה ללחץ החברתי, ועכשיו היא מתחרטת.
אני רואה סביבי מקרים מצערים אחרים:
אישה עולה איתי במעלית במרפאת מכבי בחדרה. היא מסיעה תינוקת בעגלה, והבן
שלה עם סלולארי. המעלית מוצפת קרינה. אני אומר לו: "יש פה קרינה גבוהה, אתה
מחובר לאינטרנט, נכון"? כן, הוא מאשר לי. "זה מזיק לילדה שלי"? היא
שואלת, "כן, מזיק מאוד". אני רואה בקניון, אימא נושאת תינוק על כתפה, ומצמידה אליו
לראש טלפון סלולארי, תוך כדי שיחה. אני רואה "בית-טבע", שמוכר מזון
בריאות, וליד המוכרות 2 טלפונים אלחוטיים שמקרינים אותן בעוצמה. הצלתי מוכרת אחת
ברחוב צה"ל בחדרה, מטלפון אלחוטי שהקרין אותה בעוצמה רבה ליד המקום שבו ישבה.
היא גם סיפרה לי, שהבית שלה בחדרה, נמצא ליד התחנה המרכזית, ממש ממול האנטנות, אבל
מודדי הקרינה מהמשרד להגנת הסביבה אמרו לה, שאין לה מה לדאוג! - זה מה שאני אוהב
אצל המודדים שלהם - את העקביות ואת
היציבות ! תמיד (כמעט) הקרינה אצלם נמוכה
מאוד, וכמובן עומדת בתקן ! (הסברנו כבר בעבר מדוע הם טוענים את זה). אני נכנס
למירפאת ילדים בכפר ויתקין, רואה 5 אימהות יושבות בחדר ההמתנה עם פעוטות ותינוקות,
ובידם הימנית - 20 סנטימטרים מיקיר נפשם - נמצא ידידו הטוב ביותר של האדם (זה
שהדיח את הכלב מהתואר הזה) – הסמארטפון. כיוון שאני די בטוח, שכל המכשירים שלהם מחוברים לאינטרנט, הרי שגופם של פעוטות ותינוקות אלו מוצף
ברדיקלים חופשיים, מחסום הדם-מוח שלהם נפרץ, והמוח נפגע מרעלנים וחומרים כימיים
שזורמים בגוף. ב- DNA בתאים שלהם נוצרים שברים, רמת
המוליכים העיצביים שלהם יורדת בתלילות, וגלי המוח שלהם משתבשים.
החיים שלנו, הם חוויה חד-פעמית, והם גם יסתיימו מתישהו. בואו לא נקצר אותם
על ידי היכנעות למניפולציות מתוחכמות של אנשי מכירות, שמבטיחים לנו "חוויית
גלישה, והצטרפות לאושר הטכנולוגי הקולקטיבי". אנשי מכירות אלו – לא מכירים בעצם את נזקי הקרינה, אולם הגופים
הכלכליים שעומדים מאחוריהם, וגורפים מליארדי דולרים, מוליכים אותנו בכחש ובכזב. הם
ושותפיהם הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות הרלבנטיים. הם אמנם יתרמו לנו אושר דיגיטאלי
זמני, שאחריו יזריקו לנו כימותרפיה, יקרינו אותנו, ויבתרו אותנו על שולחן
הניתוחים. אנחנו עלולים לסבול ממחלות קשות, מכאבים איומים, וממגבלות תנועה חמורות.
אנחנו נקלל את יום לידתינו, אבל גם למות – לא נוכל. הילדים שלנו – אם ימשיכו בנתיב
ה"התקדמות" שאנו סוללים – יסבלו שבעתיים. חלק מהנזקים – כבר לא נוכל
לתקן. התקדמנו מאוד. אנחנו כבר ממש לקראת הסוף, אבל עדיין יש לנו זמן. הצילו !