קרינה מרשת החשמל (שדות מגנטיים וחשמלים בתדר נמוך), סכנות והתמודדות - סקירה

(נחלק את המאמר לשניים. חלק ראשון יעסוק בידע התיאורטי, וחלק שני יעסוק בישום המעשי)

1. חלק ראשון: מידע:

א.                מה זה שדה מגנטי?

   קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, , נחלקת באופן כללי ל-3 סוגים: לתדרים נמוכים במיוחד, לתדרי ביניים, ולתדרים גבוהים (רדיו, סלולר, ווי פיי וכדו'). לקרינה אלקטרומגנטית יש 2 רכיבים: שדה חשמלי ושדה מגנטי. בתדרים נמוכים במיוחד, אנחנו מתייחסים בעיקר לשדות המגנטיים.

   שדה מגנטי נוצר בזמן מעבר של זרם חשמלי, והוא שורה בקרבת שנאים (טרנספורמטורים, או מטענים של טלפונים סלולריים, וכדו'), ארונות חשמל, לוחות חשמל, רמקולים, מנועים (של מכשירי חשמליים בזמן פעולתם),  וקווי מתח גבוה.

   את השדה המגנטי, מקובל למדוד ביחידות  של "מילי-גאוס" (mG).

ב. הסכנות מחשיפה לשדה מגנטי:

  חשיפה לשדה מגנטי  בעוצמה גדולה לזמן קצר, או חשיפה ממושכת (כרונית) לרמות נמוכות, גורמת נזקים לבריאות. ילדים ותינוקות פגיעים יותר, כפי שנפרט במחקרים שיובאו להלן.

ג. מהם המאפיינים של שדה מגנטי?

שדה מגנטי מתפוגג אחרי מרחק קצר, (שנאי ביתי – כ-1/2 מטר, קוו מתח גבוה - מטרים רבים), אבל הוא עובר דרך קירות או כל תווך אחר. קשה לחסום אותו, והמיגון לא זול.

ד, מהו הסף הסביר לחשיפה, וכמה זה "שדה מגנטי גבוה"?

המלצת  המשרד להגנת הסביבה: סף של 2 מיליגאוס עבור ממוצע שנתי.  

   במסמך אחר נאמר, כי המשרד להגנת הסביבה המליץ לא להיחשף ב 'חשיפה ממושכת' לקרינה ממוצעת  העולה על שני מיליגאוס ליממה, ביום שהוא ממוצע שנתי, (ובמלים אחרות: ממוצע שנתי של 2 מיליגאוס).   קיימת המלצה דומה מאוד של משרד הבריאות – ערך סף של 4 מיליגאוס עבור ממוצע יומי ביום בו צריכת החשמל הינה הצריכה המרבית.

   פרופ' סטיליאן גלברג, ראש מדור רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה מסביר (במכתב מ24.5.17) את ההבדל בין 2 הספים:

2 מיליגאוס בממוצע שנתי = 4 מיליגאוס בממוצע יומי ביום עם צריכת חשמל שיא, לכן אין הבדל בין ההנחיות רק שההנחיה האחרונה (4 מיליגאוס ממוצע יומי ביום עם צריכת חשמל שיא) הינה גם על דעתו של משרד הבריאות.

לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, ערכי הסף לחשיפה למקורות הקרינה הבלתי מייננת, היו אמורים להיקבע בתקנות עד יום תחילתו של חוק הקרינה, ב-1.1.07, אולם עד היום לא תוקנו התקנות (מה יש למהר?), לפיכך חשוב לציין כי בהעדר תקן - המלצה של המשרד הממונה היא שקובעת.

  

   המשרד גם מאמץ את המלצת ארגון הבריאות העולמי הגורסת כי יש להימנע מחשיפה לשדות מגנטיים העולים על ארבעה מיליגאוס.

   הגישה של חברת החשמל היא, שהסף המותר הוא 1,000 מיליגאוס, והיא נסמכת על ועדת מומחים שהמליצה על כך, אבל  חברת החשמל אינה מציינת שהועדה מתייחסת לסף זה בהקשר של חשיפה רגעית לדקות ספורות. בעמדת זו של חברת החשמל יש בה משום הטעייה גסה  ועיוות המידע.

ה. מהי הגדרת  "חשיפה ממושכת"?

   המשרד (הג"ס) קובע גם, כי "חשיפה כרונית, או חשיפה רצופה וממושכת, מוגדרת כחשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל 5 ימים בשבוע. (כמו כן), מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבני מסחר ותעשייה וכדומה נחשבים מקומות שהחשיפה בקרבתם היא חשיפה כרונית.".

ו. הסכנות בחשיפה לשדה מגנטי:

   1. הסבר מורחב על עמדת המשרד להגנת הסביבה:

   המשרד מסביר כי הגיע לסף זה על-פי עמדת ארגון הבריאות העולמי המתבסס על מחקרים עדכניים: "הסף של 2 מיליגאוס לחשיפה ממוצעת נקבע בהתייחס לעמדת ארגון הבריאות העולמי, עמדה לפיה בחשיפה של 3-4 מיליגאוס יש הכפלת הסיכון ללוקמיית ילדים... למיטב הידע של המשרד, בהתבסס על התייעצות עם מומחי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, הסיכון העודף לתחלואה בסרטן בולט יותר אצל הילדים ובולט יותר במקרה של לוקמיה אך תוספת סיכון קיים בכל שכבות הגיל. עמדה זו מופיעה גם במסמך הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן  גוף הפועל בתוך ארגון הבריאות העולמי, ולפיה שדה מגנטי מרשת החשמל הינה "מסרטן אפשרי" , וכי בחשיפה ממוצעת של 3-4 מיליגאוס הסיכון ללוקמיית ילדים הינו כפול". (כהערת אגב, ארגון הבריאות העולמי, הוא גוף הנגוע באינטרסים זרים עם התעשיה, ואם גם הוא קובע כך, כנראה שהמצב חמור הרבה יותר).

    המשרד להגנת הסביבה אף מכיר במחקרים המצביעים על תוספת סיכון בעניינים נוספים: "המשרד להגנת הסביבה מכיר את קביעת משרד הבריאות של מדינת קליפורניה בארה"ב, אשר פרסם נתונים נוספים, המראים על תוספת סיכון ללויקמיה, לסרטן המוח, ל- , ALS ולנטייה להתאבדות". (ביוני 2001 התפרסם הדו"ח של משרד הבריאות של קליפורניה – וכל הפעילות להכנת הדוח הזה מומנה על-ידי חברות החשמל של קליפורניה. הדו"ח נעשה מטעם ממשלת קליפורניה, ונקבע בו שיש הצדקה, כולל הצדקה כלכלית, לסף של 2 מיליגאוס).

   עמדת המשרד להגנת הסביבה דומה לעמדת הגוף המקביל בשוויץ (אשר מגביל את סף החשיפה לטווח שבין 2-4 מיליגאוס), לעמדת הגוף המקביל בהולנד (4 מיליגאוס) ולעמדת הגוף המקביל במשרד הבריאות של מדינת קליפורניה (2 מיליגאוס).

   גם פרופ' סטליאן גלברג, (ראש אגף מניעת קרינה ורעש,  מהמשרד להגנת הסביבה), טוען, שעל פי מחקרים של ארגון הבריאות העולמי חשיפה ממושכת לקרינה של מעל שני מיליגאוס מכפילה את הסיכוי לחלות בלוקמיה ובסרטן המוח. (בראיון אצל העיתונאי אביב לביא, מעריב 20.7.2008).

   בישראל, ועדת מומחים לנושא חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל אימצה את עיקרון הזהירות המונעת,   ויישום עקרון הזהירות המונעת בישראל בנוגע לקרינה ממתקנים חשמליים קובע כי יש למדוד את הימים העמוסים בשנה.

   עמדת ארגון הבריאות העולמי היא, שבחשיפה של ילדים לקרינה ברמה של 3 – 4 מיליגאוס יש הכפלת הסיכון ללוקמיית ילדים. הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) , שהיא גוף השייך לאו"ם,  קבעה בשנת 2001 כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על 4 מיליגאוס הינם "גורם אפשרי לסרטן" (cacinogenic possible) , ונקבע ערך של 2 מיליגאוס כחסר סיכון לאדם.  

  לגבי חשיפה לקרינת חשמל מוגברת לאורך זמן, נמצאו נתונים המצביעים על החשיפה כגורם לעליה בסיכון לסרטן דם אצל ילדים. 

  ניתן למצוא את המקור לנתונים אלו בדו"ח ה(2012)   bioinitiative -  , בקישור:(Findings in Autism (ASD) Consistent with Electromagnetic Fields (EMF) and Radiofrequency Radiation (RFR, או בקישור http://www.bioinitiative.org/.

2. מחקרים מהעולם:

   להלן אביא מספר מחקרים נוספים (מתוך רבים אחרים), אודות הסכנה הבריאותית משדות מגנטיים. (המידע נלקח מספרה של איריס עצמון "הסלולרי - לא מה שחשבת"):

   א. מחקר חלוצי שבוצע בארה"ב, הוכיח קשר בין החשיפה לשדות מגנטיים של 2 mG  (מיליגאוס) ויותר בחדר השינה, ותחלואת לאוקמיה בילדים. (Wertheimer and Leeper 1979) .

   ב. מרכז מחקר יפני פרסם ממצאים על המחקר האפידמיולוגי הלאומי הראשון, שהסיק כי ילדים החשופים לשדות מגנטיים ברמה של 1-4 מיליגאוס, הם בעלי סיכוי כפול לפתח לוקמיה(אוקטובר 2002). המחקר בוצע ע"י המוסד הלאומי למחקרי סביבה, בית הספר לרפואת נשים באוניברסיטת טוקיו, וגופים אחרים, ותוצאותיו הראו, כי ילדים החשופים ליותר מ-3 מיליגאוס, הם בעלי סיכוי של פי 10 לפתח גידול מוח. The Tokyo News Service 2003)).

    ג. האפידמיולוגית ד"ר ננסי וורטהיימר מאוניברסיטת  קולורדו, והפיסיקאי אדורד ליפר, גילו כי שדות מגנטיים של 3 מיליגאוס נקשרו באופן משמעותי לסרטן ילדים, במיוחד לוקמיה וגידולי מוח. ילדים שחיו ליד שנאים, היו בעלי סיכוי של פי 3 יותר לחלות בסרטן. ד"ר סביץ מאוניברסיטת צפון קרולינה, אישש מחקר זה. גם ד"ר סטפני לונדון וג'ון פטרס מאוניברסיטת דרום קליפורניה  תמכו במחקר זה.

    ד. ד"ר יורגן אולסן ועמיתיו  , במוסד הדני לסרטן בקופנהגן, מצאו כי ילדים שחיו ליד קווי מתח גבוה והיו חשופים ל-1 מיליגאוס או יותר, היו בעלי סיכוי סטטיסטי של פי 5 בממוצע לפתח לימפומה שאינה  הודג'קין, ועלייה של 40% בסיכון ללוקמיה גידולי מוח ולימפומה. מעל 4 מיליגאוס – הסיכון ללוקמיה וגידול מוח היה פי 6 מהצפוי.

    ה. ד"ר ג'רי פיליפס מהמרכז לטיפול ומחקר סרטן בסן אנטוניו, טקסס, מצא כי תאי סרטן של אדם הגבירו את קצב הגדילה    ב- 1,600% ופיתחו תכונות ממאירות, אחרי שנחשפו לשדות מגנטיים של 60 הרץ. (הזרם בישראל מיוצר בתדירות 50 הרץ).

    ו. בינואר 2001 פורסם מחקר גרמני גדול באתר האינטרנט של העיתון הבינלאומי לסרטן, אשר מצא גידול של פי 3.21 בסיכוי לפתח לוקמיה אצל ילדים, אשר נחשפו בזמן השינה לשדות מגנטיים של 2 מיליגאוס ומעלה.

   לדברי ד"ר יצחק יניב, שהיה ב-2003 מנהל המחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי שניידר לילדים, "לוקמיה הוא אחד משני סוגי הסרטן השכיחים ביותר בילדים".

   לפי נתוני האיגוד האמריקאי לסרטן, ישראל היא אחת משש המדינות בעלות שיעור הלוקמיה הגבוה בעולם.

ז.  2 חוקרים (ד"ר אנדרס אלבום וד"ר מריה פיכטיג) מהמוסד לרפואת הסביבה בשטוקהולם מצאו,  כי ילדים שגרו ליד קווי מתח גבוה, והיו חשופים לשדות מגנטיים של 3 מיליגאוס, היו בעלי סיכוי של פי 4 לחלות בלוקמיה. לאלו שהיו חשופים ליותר מ-1 מיליגאוס, היה סיכוי של פי 2 לחלות. (בכיתות הלימוד ניתן למצוא רמות הרבה יותר גבוהות).

ח.  ד"ר יורגן אולסון ועמיתיו במוסד הדני לסרטן בקופנהגן, מצאו כי ילדים שחיו ליד קווי מתח גבוה, והיו חשופים לשדות של 1 מיליגאוס או יותר, היו בעלי סיכוי סטטיסטי של פי 5 בממוצע, לחלות בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קינס. מעל 4 מיליגאוס, הסיכול ללוקמיה וגידול מוח היה פי 6 מהצפוי.

ט. קיימים לפחות 9 מחקרים המראים כי שדות מגנטיים נמוכים, ברמות של 2 מילי-גאוס, ואף למטה מזה, מפחיתים את רמות הורמון המלטונין, בעיקר בלילה.(מלטונין הוא הורמון חשוב, ובין תפקידיו הרבים, הוא משמש כאנטי אוקסידנט, הנלחם ברדיקלים החופשיים ומונע סרטן. חולדות שנחשפו לקרינה וקיבלו מלטונין – היו מוגנות מנזקים. בארץ לא ניתן לרכוש מלטונין). יש מחקרים המראים, כי שדות מגנטיים מעכבים את הפעולה האנטי-סרטנית של המלטונין על תאי סרטן שד במבחנה. המלטונין חוצה את השליה באישה, ומגן מאוד על העובר מפני נזק חימצוני.  

3. הרחבה על נזקים מרמות שדה ממגנטי נמוכות, מכתביו של פרופ' זמיר שליט"א:

  הדברים הבאים לקוחים  מהאתר של פרופסור זמיר שליט"א, "נזקים משדות אלקטרומגנטיים", מהקישור: http://www.zamirshalita.com/zamir-shalita-PhD.

    (פרופסור זמיר שליט"א, הוא מיקרוביולוג רפואי, ד"ר בגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע 1976. במשך 30 שנה עסק במחקר רפואי, בהנדסה גנטית ובביוטכנולוגיה. היה חבר סגל המכון למחקר ביולוגי לישראל, נס-ציונה, עמית מחקר במכון למחקר בריאות הציבור של העיר ניו-יורק, ופרופסור באוניברסיטת ראטגרס, ניו-ג'רסי):

   "בניסוי במתנדבים גברים, חשיפה לשדה מגנטי חלש של 1.6mG  או יותר, במשך רוב (90%) הזמן, גרמה לירידה ניכרת באיכות הזרע. זה התבטא בהכפלה פי 2 של הסיכון ליצירת תאי זרע שנעו באופן לא נורמלי, או שהיו להם פגמים בצורתם. יש צד חיובי כלשהו, לחוסר פריון הנגרם בחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, והוא בכך שאם העובר ניפגע קשה קרוב לוודאי, שלא ימשיך בהריון, ולא יגיע ללידת ולד עם מום. (כלומר, העובר ימות.) המדאיג כאן, שכל הגנים שנפגעו... לא יושמדו באופן זה. הם יכולים להגיע לעובר המתפתח, ולגרום בו נזק גנטי קבוע. האפקט עלול שלא להופיע בדור ראשון... כלומר, בעיות גנטיות קשות עשויות לא להופיע במשך דור(ות)... המסקנה הכללית היא שנזק גנטי מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, יכול לגרום לאפקט מידי על הפריון, אולם עלול לגרום נזק לצאצאים, שעלול להופיע רק לאחר כמה דורות". (ואני אוסיף ואזכיר, כי נשים נושאות איתן את הביציות עוד מתקופת העוברות, ולכן חשיפה לשדות מגנטיים  לאורך כל שנות הילדות והבגרות עלולה לגרום לנזק מצטבר).

   "...באשר לרכיב המגנטי של שדות אלמ"ג (אלקטרו-מגנטיים) המושרים מכל מיתקן וכבל חשמלי.. מחקרים הראו שחשיפה ארוכת טווח לשדות מגנטיים של  2mG   מגדילה סיכון לסרטן פי 2, וב- 3 mG שוב פי 2. אירגון הבריאות העולמי(WHO)  כבר מכיר בנזקים בחשיפה מעל – 3-4mG , כסף מסוכן, והמשרד להגנת הסביבה (הגה"ס) כבר הוריד את הסף לחשיפת הציבור עד ל- 2mG  , כמו שמכירה הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC)  , כגורם אפשרי לסרטן באנשים (קבוצה B2 )".

   "...מחקרים הראו שברמות נמוכות שדות אלמ"ג מפעילים בתוך דקות גנים קדם-מסרטנים (הפעילים בחלוקות התאים), גורמים לאיבוד יוני סידן (+Ca2) מתאי העצבים, וכתוצאה מכך לירידה תלולה ברמת המעבירים העצביים (neurotransmitters), כגון אצטילכולין, סרוטונין, דופאמין ואחרים, וכתוצאה מכך, לשיבושים בתפקוד העצבים ובפרט המוח, ולירידה ביצירת הורמונים, בפרט הורמון השינה (מלטונין) שרמות נמוכות שלו גורמות להפרעות שינה. המלטונין הינו גם צייד רדיקלים חופשיים, ובחוסר שלו עולה הסיכון למחלות סרטן".

   "...הנזקים המתפתחים משהות ממושכת בשדות מגנטיים, הובאו לידיעת הציבור כאשרה פורסם מחקר חלוצי שבוצע בארה"ב, שהוכיח קשר בין החשיפה לשדות מגנטיים של 2 mG (מיליגאוס) ויותר בחדר השינה, ותחלואת לאוקמיה בילדים (Wertheimer and Leeper 1979)".

  "... חשיפה לשדות מגנטיים גרמה למחלת ניוון עצבי מסוג ALS ) amyotrophic lateral sclerosis), הניכרת בפגיעה מוטורית, ועליית הסיכון במבוגרים לסרטן המוח, ללוקמיה, לדכאונות, להתאבדות, ולהפלות... את התוצאות הקשות האלו, ניתן להסביר בכך ששדות מגנטיים, אפילו ברמת 2 mG גרמו להפסקת היצור של מלטונין (הורמון השינה המיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל בתחתית המוח). מלטונין הוא גם נוגד חמצון וצייד רדיקלים חופשיים , הפועל כנוגד טבעי לסרטן. ירידת רמות מלטונין קשורה גם בדיכאון, וכנראה גם בהפלות. בדיכאון והתאבדויות". לגבי הירידה ברמות מלטונין – "עלה הסיכון, מסף נמוך כ- 1 mG".

   מחקרים על נזקים משהייה ליד מתקני חשמל לסוגיהם פורסמו בשנות ה- 1960 ואילך (Witwer (1978 , ורוכזו בספר בריאותך מול המחשב (1999) בפרק 3, והם גם זמינים באינטרנט במהדורה משודרגת של הספר, כך שהנזקים מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ליד מכשור חשמלי לסוגיו, מוכרים היטב למי שעוסק בכך.

   ועוד, מוסיף פרופ' זמיר שליט"א: אנחנו יודעים שנשים נושאות את הביציות בגופן החל מתקופת העוברות. ביצית שנפגעה מקרינה - אבודה. ביצית שנפגעה חלקית - ייגרם לה נזק גנטי (!) לדור הבא, או בדילוג של כמה דורות. נזק גנטי עלול לגרום להפלה, או במקרה פחות חמור, למקרים של פגיעה ביילוד.

4. ממולץ לעיין באתר "ללא קרינה בשבילך", בקישור: http://www.norad4u.co.il/knowledge-h.

5. סיכום:

   מכל האמור לעיל, ניתן להתרשם ולהניח כלל-מנחה, כי לשם שמירה על הבריאות, חשוב להימנע מחשיפה ממושכת בעיקר בשעות הלילה מרמות של מעל 1 מיליגאוס, (ובמיוחד אצל ילדים).

2. חלק שני: איך מתגוננים?

א. זיהוי מקורות השדה המגנטי:

   1. בתוך הבית: מטענים שנמצאים בשקע החשמל, מנועים של מכונות ומכשירי חשמל, לדוגמה: מכונת כביסה מקרר, מייבש שיער, מכונת גילוח, מברגה, ועוד. ארון חשמל ביתי, מקלט רדיו, רמקולים, מסכי טאבלטים וסלולרים, ולוח המקשים של לפ-טופ.

   2. מחוץ לבית: רכבים, קווי מתח עליון (161 קיל-וולט) וקווי מתח על (400 קילו-וולט), עמוד שנאי, וחוטי חשמל "תמימים" במידרכה הסמוכה.

ב. מדידה:

   ניתן למדוד שדה מגנטי בקלות רבה. רכישת מד קרינה איכותי עולה כ-900 שקלים. ניתן לשכור את שירותיו של מודד קרינה. כמו כן, מלר"ז, שהינו גוף של המשרד להגנת הסביבה, מבצע בדיקות ללא עלות, אם הוא סבור שישנה הצדקה לכך.

   חשוב למדוד בשעות השיא ובתקופות שיא. בחוטי חשמל עירוניים שעות השיא הם בשעות הבוקר (7-8), ובמיוחד בשעות אחה"צ והערב. תקופות שיא: ימים חמים או קרים במיוחד.  בקווי מתח עליון/על - שעות ותקופות השיא מפורטות בטבלה של חברת החשמל בקישור: https://www.israelelectric.net/tools/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%96-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F
   במציאות, כשאנו נדרשים למדוד, אנחנו זקוקים לתוצאה מיידית, ואין לנו אפשרות למדוד במשך שנה ולעשות ממוצע (או לחכות ליום הכי עמוס בשנה), לשם כך, יש את נוסחת הנירמול, שהיא: הערך של המדידה הנוכחית, והכפלתה במקדם, שהוא היחס בין גובה השדה המגנטי בזמן המדידה לגובה בזמני השיא.

ג. הרחקה:

   באופן כללי – הפתרון הראשוני והיעיל ביותר הוא המרחק.

בתוך הבית: חשוב להרחיק מהגוף כמה שיותר ממקור השדה המגנטי. למשל – להרחיק לפחות כ-60 ס"מ מהמיטה מטענים  (שנאים) – גם אם הם תקועים בשקע מצידו השני של הקיר(!).  מנועים של מכשירי חשמל גדולים, להרחיק 1 מ' לערך. ארון חשמל ידרוש מרחק מעט יותר גדול. אין להניח על הגוף טאבלט או לפ-טופ, אלא בחציצה של כרית עבה. ככלל, כדאי להוציא ממחשב נייד מקלדת ועכבר חיצוניים). כלי עבודה - להעדיף פניאומטיים (שעובדים באמצעות אוויר) על חשמליים, ולהעדיף כאלו, שהמנוע רחוק מהגוף, למשל - מקדחת עמוד, לעומת מקדחה ידנית. אם אין ברירה - להרחיק את הכלי מהגוף בזמן העבודה כמה שיותר. רכבים - לבדוק שדה מגנטי. לפעמים קיימת בעיה גם ברכבים רגילים עם מנוע בנזין, (למשל דייהטסו סיריאון). כדאי למדוד במצב נייח, בתנועה ובבלימה, ובכל המושבים. רמקולים - להעדיף כאלה בעלי הספק נמוך, ולהרחיק מהגוף.
   פירוט נוסף על מרחקים מומלצים ניתן למצוא בכתובת: http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emr-sources-by-frequency-h

מחוץ לבית: אם מדובר בחוטי חשמל "תמימים" – צריך לפנות לחברת החשמל. הטיפול ממושך, אבל די פשוט. (מידע נוסף ניתן למצוא ב- http://readrad.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html)

   אם מקור הקרינה הוא שנאי (טרנספורמטור) על עמוד – יש לפנות לחברת החשמל כנ"ל, אבל כאן הבעיה כנראה מסובכת יותר. מקווי מתח עליון/על -  כדאי להרחיק מקומות של שהייה ממושכת בערך 10-20 מטרים לפחות, ואם יש צורך – למקם מיטות, למשל, בחדרים המרוחקים מקווי הכוח. כדי להרחיק קווי מתח על/עליון נדרשות עלויות גבוהות מאוד, והוא נעשה בדרגים מוניציפליים וממשלתיים. ככלל, ניתן במצבים מסוימים לבצע שיכול פאזות, ובכך לצמצם או לבטל את השדה המגנטי. ניתן להטמין את הקווים בעומק האדמה (6 מ'), ובכך להפחית מאוד את הקרינה.  

  

ד. פעילות ציבורית:

   חשוב ללמוד את המידע, להתאגד, ולרתום את הגופים המוניציפליים והממשלתיים לתמוך בצמצום הנזקים. חלק ממקבלי ההחלטות – גם אלו האמונים על איכות הסביבה, אינם מכירים את הסכנות המצוינות במאגרי המחקרים.

 

נספחים:

1. יוני קורונה:

   כדאי לציין, שבקווי מתח עליון/על - גם אם מתרחקים מהשדה המגנטי, עדיין קיימת חשיפה ל"יוני-קורונה". בקווי הכוח, רואים בחושך אור כחלחל, ושומעים תסססססס, שם נוצרים "יוני קורונה" שניתן לתאר כמו טיפות מי חמצן זעירות, דהיינו יונים של חמצן הדומים לרדיקלים חופשיים, שגורמים לנושמים אותם נזקים חימצוניים בתאי הגוף. נזקים אלה בולטים, בפרט בקרומי התאים בחלבונים בתאים וב DNA בגרעיני התאים. יוני הקורונה נוצרים באוויר ע"י השדות המגנטיים החזקים, והם נישאים עם הרוח.  במחקר בבריטניה נמצאו יוני קורונה עד מרחק כ- 5 קילומטרים מקווי המתח. הם גרמו בעיקר בילדים, למחלות נשימה, בעיקר אסתמה, וגם מחלות עצבים, סרטן, ואחרות. שיעורי הסרטן היו גבוהים עדיין במרחק כ- 600 מטרים מקווי הכוח. דיירי הבתים הנמצאים בסיכון, הם אלו הנמצאים בכיוון הרוח (באופן קבוע). (מקור: http://www.zamirshalita.com/elf-emr-damage/elf-damage).

2. המצב במוסדות החינוך:

   במוסדות החינוך, המצב חמור מאוד. לדוגמה, בשנה 2014-2015 נמצאו חריגות ב-54% ממוסדות החינוך שנבדקו. מבקר המדינה לא חוסך את שבטו בנושא. (להרחבה, ניתן לעיין במאמר של עמותת 'אזרחים למען הסביבה': http://www.cfenvironment.org.il/images/radiation/electromagnetic-radiation.pdf)

לאותם ילדים היושבים בכיתה ע"י מקורות הקרינה, צפוי סיכון גבוה (!) לחלות במחלות קשות. האחריות לבטיחות מוסדות החינוך מוטלת על הרשות המקומית, אולם הרשויות פועלות בעצלתיים, (והיו גם מקרים של העלמות מידע). סביר להניח כי הבעיה נפוצה יותר בבתי ספר ותיקים, שהתרחבו בצורה לא מתוכננת, ותוואי רשת החשמל נאלצה "לצמוח" בקרבת המקומות שבהם שוהים תלמידים. מבדיקה שערכתי נמצא, כי ביטוח התלמידים מכסה פגיעות גופניות אבל אינו מכסה נזקי קרינה.

3. האם קרינה נמוכה נחשבת לבטוחה?

התשובה: לא, היות וגוף האדם לא תמיד מתנהג בצורה ליניארית (שמשמעה: הרבה =מזיק יותר, מעט = מזיק פחות). כמו כן, התהודה גורמת להגברת ההשפעה של תדירויות מסוימות גם ברמה נמוכה מאוד.

4. מה לגבי השדה החשמלי?

סקרנו עד עתה את נזקי (רכיב) השדה המגנטי שיש בקרינה, אולם מה לגבי השדה החשמלי? ד"ר אנתוני מילר מצא (1996), כי עובדים שנחשפו לשדות מגנטיים , היו בעלי סיכול ללוקמיה פי 1.6 , אבל מחשיפה לשדות חשמליים – הסיכון היה פי 11.2. ישנם עוד חוקרים הסבורים שהסכנות משדות חשמליים מדאיגים יותר. הסיבה שכמעט ואין מחקרים כאלו, היא מפני שהממסד הרשה לממן מחקרים רק על שדות מגנטיים. (בגלל שדה חשמלי, כדאי למשל להרחיק מיטה מחוטי חשמל העוברים בתוך הקירות כ-50 ס"מ).

   5. איך קורה שיש בבית רמת שדה מגנטי גבוהה ממקור חיצוני?

   לפעמים קורה שרמת השדה המגנטי בחוטי החשמל שבמדרכה מחוץ לבית עולה, וגורמת לבית להיות מוקרן. השעות שבהן יש רמה גבוהה, הן בשעות הבוקר (7-8), ובמיוחד בשעות אחה"צ והערב. סיבות אפשריות: הארקה לקויה של אחד מהבתים המחוברים לקו החשמל ברחוב,  או נתק כלשהוא בגיד ה-0 של חוטי החשמל ברחוב, או בגלל "זרמים טועים" ברשת החשמל. הפתרון – פניה דחופה לחברת החשמל. להרחבה, היכנסו ל- http://readrad.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html

   6. הערות לסיום:

    א. כל הנאמר ברשומה זו, מובאת לפניכם כהמלצה בלבד. קיימת אפשרות לטעויות או אי דיוקים, ומומלץ (תמיד!) לכל קורא להטיל ספק ולבדוק את הדברים בעצמו. אינני רופא, ואינני פיזיקאי, אך השתדלתי מאוד לדייק ולהביא את הדברים בשם אומרם.

   ב. תודה מיוחדת לאיריס עצמון, מחברת הספר "הסלולרי, לא מה שחשבת", לעמיר בורנשטיין, מייסד האתר "ללא קרינה בשבילך", ולפרופ' זמיר שליט"א, על אתרו "נזקים משדות אלקטרומגנטיים", וכתביו הרבים.

   

בתי ספר וגני ילדים מוקרנים בפרדס חנה

בתי ספר וגני ילדים מוקרנים בפרדס חנה

https://www.youtube.com/watch?v=pQnHSpvNaSo

   לאור מה שרואים בסרטון, האינסטינקט הטבעי אומר לנו, ללכת למועצה, שהיא אחראית על הבטיחות במוסדות החינוך, ולבקש לבצע בדיקות קרינה. יש בכך כמה בעיות:

1.      בדרך כלל המודדים המוסמכים מודדים עם מדי קרינה איטיים (כ-2 דגימות מדידה בשנייה).  רוב אותות השידור מורכבים מאלפי פולסים קצרים (מילי שניות, מיקרו שניות, וננו שניות), בתדרים שונים, שעוצמתם משתנה כל כמה מילי, מיקרו, ננו שנייה. באותות אלו יש אלפי פולסים בשנייה אבל במשך חלק מהשנייה אין שידור, ולכן  מד קרינה  איטי מראה תוצאה חלקית מאוד.

2.      המודדים עורכים ממוצע על פני 6 דקות  במקום להראות ולהתייחס אל שיאי הקרינה הנמדדת, ובגלל זה תוצאות המדידה יוצאות "אפסיות" ממוצע זה נוגד גם  את ההגיון הבריא. הדבר משול לאדם שעובר תאונה ב-10 קמ"ש. בממוצע של 6 דקות, במשך כל שניה, הוא עבר תאונה קלילה, אבל באופן מעשי – הוא נמצא בטיפול נמרץ. נזק ביולוגי של קרינה לא יכול "להתבטל" בגלל הפוגות שבהן אין קרינה. עיקרון עריכת 'ממוצעים' נוגד את ההגיון. בנוסף לכך-

3.      רוב מדי הקרינה, גם המקצועיים ביותר, יכולים למדוד בכל רגע רק בתדר אחד ויחיד. כלומר הם ננעלים על תחום התדר בו רמות הקרינה הן הגבוהות ביותר, וקובעים על פי זה  את רמת הקרינה, כאשר במציאות רמות הקרינה האמיתיות, הם חיבור מצרפי של כל רמות הקרינה בכל התדרים.

4.      המודדים משווים את תוצאת המדידה לתקן הישראלי המתיר רמת קרינה של 1,000 מילי-וואט למ"ר  (אתם קוראים נכון. זו לא טעות), ולכן, מכל הסיבות הנ"ל, הם טוענים תמיד, שהקרינה לא רק נמוכה- עד אפסית, אלא גם שהיא נמוכה מאוד מהתקן.

5.      גם פרופ' סיגל סדצקי המייצגת  משרד הבריאות והסמכות בנושא קרינה בלתי מייננת, וגם פרופ' סטיליאן גלברג, האיש הבכיר במשרד להגנת הסביבה, שחותם במו ידיו ומאשר את כל האנטנות בארץ, מודים ומצהירים, שהתקן בא להגן אך ורק מפני השפעות חימום, ואין לו שום הגנה על הבריאות. אם כך, מה שווה התקן הזה?

הצהרת פרופ' סדצקי: https://youtu.be/dGq28278Pt0

הצהרת פרופ' גלברג: https://youtu.be/Dlys4SETT3s

להלן מספר מחקרים על נזקי קרינה מאנטנות סלולריות: (באדיבות האתר "ללא קרינה בשבילך").

	חוקר, שנה, מדינה.	על המחקר
1	גנדי, הודו, 2014	נזקים גנטיים בבני אדם הגרים ליד אנטנות סלולריות מחקר זה מראה כי אצל תושבים הגרו במרחק של עד 300 מטר מאנטנות סלולריות, אשר נחשפו לרמות קרינת רדיו גבוהות מקבוצת הביקורות (אבל עדיין מתחת לתקן של (ICNIRP נמצאו נזקים גנטיים רבים יותר.	אנטנות סלולריות וכן טלפונים סלולריים.
2	צוות מצרי, 2011	חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות מביאה לשינוי הורמונלי בבני אדם המחקר מראה על שינויים הורמונליים בבני אדם שגרו בסמוך לאנטנות סלולריות.  על פני 6 שנים של חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות. נראו שינויים ברמות: plasma ACTH, serum cortisol levels,3decrease in the release of the thyroid hormones especially T,serum prolactin in young females (14-22 years), וירידה ברמות תסטוסטרון בצעירים.	שינויים הורמונליים בבני אדם הגרים בצמוד לאנטנות סלולריות.
3	ברזיל, 2011	מחקר ברזילאי - יותר מוות מסרטן במרחק 500 מטר מאנטנות מחקר מברזיל מצא כי תושבים הגרים בסמיכות (500 מטר) מאנטנות סלולריות (הפועלות בעוצמות נמוכות מהתקן הברזילאי)  יש סבירות גבוהה פי שבע למות מסרטנים שונים (35 מתוך 10000) בהשוואה לאלה שאינם גרים בסמיכות (להם סיכוי של 5 ל 10000(.	יותר מוות מסרטנים בסמוך לאנטנות סלולריות
4	גרמניה, 2004	השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים המחקר בדק את השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים. במסגרת המחקר נבדקו יותר מ1000 תיקים רפואיים של אנשים שגרו באיזור אנטנה סלולרית בין השנים 1994 ל2004. הממצאים מראים כי הסיכוי לחלות בסרטן היה גבוה יותר בין האנשים שגרו במרחק קטן מ 400 מאתר שידור סלולרי שהוקם ב2003. לאחר חמש שנים בהם האתר היה פעיל, הסיכון לסרטן של התושבים הסמוכים שולש(!!!) בהשוואה לסיכון לפני ההתקנה של האתר.	יותר גידולים סרטניים במרחק של 400 מטר מהאנטנה הסלולרית
5	צוות צרפתי, 2002	תסמינים בריאותיים בקרבה לאנטנות סלולריות - סנטיני בדיקה בריאותית של אנשים הגרים במרחקים שונים מאנטנות סלולריות הראתה על הופעת תסמינים רפואיים רבים בתלות במרחק מהאנטנה.	יותר תסמינים בריאותיים ככל שקרובים יותר לאנטנה.
6	צוות הולנדי ממשלתי. 2003	השפעות בריאותיות וקוגנטיביות של קרינה מאנטנות סלולריות על בני אדם (עם ובלי רגישות לקרינה( מחקר זה בדק את השפעת קרינה בתקני GSM ו UMTS, בתדרים של 900MHZ, 1800MHZ ו 2100MHZ, וחשיפת דמה, על מצבם הקוגנטיבי והרגשתם של נבדקים. נמצא  כי לכל חשיפה בתדר מסוים היו השפעות שונות על מבחנים קוגנטיביים של הנבדקים. את ההשפעות לא ניתן ליחס לאפקט תרמי כל שהוא ולכן החוקרים מעלים את הסברה כי קיימים אפקטים שאינם תרמיים.	אנטנות סלולריות
8	צוות ספרדי -אוסטרי, 2004	סינדרום המיקרוגל - אנליזת המשך למחקר הספרדי. אנליזת המשך על המחקר הבריאותי שבוצע בעיר לה נורה, אשר במחוז מרסיה שבספרד לאחר התקנת שתי אנטנות סלולריות. המחקר הראשוני כלל שאלוני בריאות ובוצעו בדיקות קרינה בחדרי השינה של המשתתפים, כולל ניתוח תדרים. אנליזה מאוחרת זו מגיע למסקנה כי רמה בטוחה יחסית של קרינת רדיו מהאנטנות היא פחות מ 0.02V/m (כ 0.0001uW/cm2 )..	רמה סבירה של חשיפה צריכה להיות נמוכה מ 0.0001 uW/cm2
10	המחקר האוסטרי, 2008	המחקר האוסטרי - קשר בין אנטנה סלולרית למקרה סרטן המחקר בדק הישנות של מקרי סרטן בעיירה אוסטרית בה הותקן תורן לתקשורת סלולרית בכלי רכב (תקן שידור אנלוגי) אשר פעל בין השנים 1984 ל1997. המחקר מצא קשר בין מקרי הסרטן לתקופת החשיפה ולמיקום הנבדקים ביחס לאנטנה. נמצא יחס מנה-תגובה בין החשיפה לקרינת רדיו לבין סרטני מוח ושד.	סרטנים בצמוד לאנטנות סלולריות אנלוגיות
11	כתבה מספרד	כתבה - מקרה סרטן בסמוך לאנטנות סלולריות בעיירה ספרדית דיווח על מקרי סרטן בעיירה ספרדית ליד מלגה. 43 חולי סרטן התגלו בעיירה בצמוד לאנטנות סלולריות, 35 מתוכם נפטרו (עד כתיבת הכתבה). מספר התושבים הגרים בסמוך לאנטנות הוא כ 350, כלומר יותר מ10% חולים בסביבה הנ"ל  - 43 cancer cases among 350 residents living near a mobile telephone realy antenמ - MALAGA-SPAIN - 2009	לא מדובר על מחקר אבל אחוזי הסרטן המדווחים  גבוהים

ומי שמשער שקרינה נמוכה לא גורמת נזק ביולוגי, מוזמן לעיין בטבלה הבאה:    (1 מיקר-וואט לסמ"ר=10 מילי-וואט למ"ר):

השפעות קרינה נמוכה:

צפיפות הספק  µW/cm2 (מיקרו-וואט לס"מ מרובע)	השפעות ביולוגיות מדווחות	החוקר
0.0000000000001	שינוי במבנה הגנטי של חיידק  E. coli	Belyaev, 1996
0.0000000001	סף הבחנה של רגישות אצל האדם	Kositsky 2001
0.000000001	שינוי בגלי המוח אצל האדם	Bise 1978
0.0000000027	גירוי גדילה בצמח פול הגינה	Brauer 1950
0.00000001	השפעות על מערכת החיסון של עכברים	Bundyuk 1994
0.00000002	גירוי ביוץ בעופות	Kondra 1970
0.000005	השפעות בשמרים על גדילת התא	Grundler 1992
0.00001	רפלקס מותנה של "הימנעות" בחולדות	Kositsky 2001
0.000027	הזדקנות מוקדמת של מחטי אורן	Selga 1996
0.02	שינויים בגלי המוח, הפרעות במטבוליזם של פחממות,  בלוטת יתרת כליות מוגדלת, שינויים ברמות בלוטות ההורמונים, שינויים מבניים בכבד, טחול, אשכים, ומוח- בחולדות לבנות וארנבים.	Dumanskij  1974
0.06	האטה בלב, שינוי בפעילות המוח אצל ארנבים	Sekyuk1980

   נזקי  קרינה תלויים לא רק בעוצמת הקרינה, אלא גם בסוג התדרים, אולם רמת קרינה  שממנה ואילך כדאי להתמגן, עומדת על ערך של 0.04 מילי-וואט למ"ר, וזאת, ע"פ המשתמע מדו"ח ה- bioinitiative , והסברים נוספים ניתן לקרוא בקישור: http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/studies-h

  לסיכום, גם אם נפנה למועצה או למשרד להגנת הסביבה (ובוודאי למשרד החינוך), הרי שלאחר זמן (ארוך) נקבל את התשובה, ש"רמת הקרינה נמוכה עד אפסית, ועומדת בתקן". לאור האמור לעיל, ברור לנו שילדינו בסכנה, ואנחנו צריכים להתאחד ולהפעיל לחץ ציבורי על המועצה, שתרחיק את האנטנות ממרכזי האוכלוסייה, ובוודאי ממוסדות החינוך. לשלטון מקומי יש קשרי גומלין כלכליים  עם חברות סלולריות, ויש בידו מנופים להפעיל עליהם לחץ.