הדור החמישי (G5) – הסיכונים הבריאותיים הבלתי מוכרים

הדור החמישי (G5) – הסיכונים הבריאותיים הבלתי מוכרים

הדור החמישי (5G) הוא הגדרה למערכת של טכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות הצפויות להגיע בשנים הבאות, ולהביא שיפורים במהירות הגלישה, במהירות התגובה לכל בקשה, באפשרות לגידול בנפח התעבורה ובגידול מספר הצרכנים.

   הדור החמישי (5G)  של הסלולר נחוץ כדי לאפשר את העברת עומס המידע העתיד לשרת את ה"חכמה" בעולם (ערים חכמות, בתים חכמים, ועוד) במסגרת ה"אינטרנט של הדברים" . ("הרשת של הדברים" THE INTERNET OF THINGS או בקיצור הIOT). הIOT יביא לגידול עצום במספר "צרכני הרשת", כלומר מוצרים ומכשירים שיהיו מחוברים לרשת ויצרכו תעבורה. למשל, תקשורת בין המקרר והמזגן ודוד החימום  עם הטלפון הסלולרי, בתים חכמים, מכוניות אוטונומיות, ועוד).

מאפיינים כלליים של הדור החמישי בסלולרי, מההיבט של החשיפה לקרינה:

1.   הדור חמישי מתוכנן להגיע בנוסף (!) לדור שני, שלישי ורביעי הפעילים היום, ויאפשר יותר ויותר מכשירי קצה וציוד אלחוטי וסלולרי. דבר זה יגרום לתוספת משדרים ולתוספת חשיפה של הציבור לקרינה.

2.   כרגע, לא ידוע איך תתבצע פריסת הרשת בארץ. מהנעשה בעולם, ניתן להעריך כי קיימים שלושה תרחישים אפשריים:
א. אנטנות מוקטנות (אך לא נמוכות קרינה) בכל פינת רחוב ומול בתי מגורים. (התרחיש הגרוע ביותר).
ב. פריסה של מיליוני אנטנות זעירות בהספקי שידור נמוכים מאוד (סביר שלא יקרה בגלל עלותו הגבוהה).
ג. תרחיש שלישי הוא עיבוי המערך הקיים באנטנות גדולות בעלות הספק שידור גבוה, ופריסה של אנטנות חדשות במקומות שבהם תהיה בעיית כיסוי (כ600 אנטנות בשלב ראשון). לדברי משרד הג"ס, צפוי גידול של  30% בכמות מוקדי השידור.

3.   התדרים בהם ייעשה השימוש:
א. שידור בתדרים 3.5-3.6 ג'יגה-הרץ, ואולי גם - 700 מגה-הרץ לתקשורת בין האנטנות לצרכני הרשת (למשל, הטלפונים הסלולריים).
ב. שידורים בתדרים מעל 20 ג'יגה הרץ, ועד לכמעט 90 ג'יגה הרץ. כדי להעביר תקשורת בין נקודות נייחות (למשל מאנטנה לאנטנה, או ממוקד שידור של עיר חכמה ורמזורים או נקודות הפצה אחרות של הרשת). תדרים אלו נקראים "גלי רדיו מילימטריים (mmWave", או בקיצור "גלים מילימטריים". בשל אופי הגלים (מרחק שידור קצר) ובשל הצורך לשמור על קשר עין ותקשורת רציפה עם צרכנים בתנועה מהירה (למשל משתמשי סלולר בתוך רכבים או רכבים אוטונומיים).  תידרש התקנת אלפי אנטנות קטנות (גם) בתוך הערים, על עמודי תאורה, מבנים וכיכרות בסמיכות לבתי מגורים ומרכזי אוכלוסייה (אנטנה לכל 3-5 בתים באזורים עירוניים) ואנטנות גדולות נוספות (!) שיתקשרו איתן.

טכנולוגיות נוספות בהן ייעשה שימוש במקביל

1.   שידור בגלי אינפרה אדום (גם מנקודה לנקודה וגם לצרכנים באזורים תחומים).

2.    שימוש בסיבים אופטיים עד לאנטנות.

3.   יתכן שימוש מוגבל  של שידור בתדרים גבוהים מעל 20GHz גם אל התקנים ניידים. 

4.   אפשרי שימוש בטכנולוגיות מבוססות IR - אינפרה אדום, כדי להעביר תקשורת אלחוטיות מבוסס אינפרא -אדום בתוך חללים מוגדרים וסגורים, למשל משרד.

5.   שימוש גדול יותר בטכנולוגיות SMART MASH בה כל מכשיר קצה הוא גם "מגביר טווח" (מקבל תקשורות אלחוטיות של ציוד אחר ומשדר אותן הלאה).  השימוש בטכנולוגיות אלו עלול וצפוי להגדיל את החשיפה על ציר הזמן (יותר שידורים בפרק זמן) מציוד אלחוטי ביתי, מקצועי, תעשייתי וציבורי.

6.   שימוש בטכנולוגיות לשידור מבוסס קרינת רדיו בין מוצרים, צרכנים ותשתית כדוגמת ZIGBEE, BLUETOOTH 5 , Z-WAVE ונוספים.

הדור החמישי אמור לתמוך ולהוות תשתית לתחומים הבאים:

1. רשתות סלולר 5G

רשתות סלולריות ואלחוטיות מהירות, שיאפשרו מעבר גדול של מידע בזמן קצר ובתגובה מהירה.

דבר זה יגרום להגדלת התלות בשירותים סלולריים ואלחוטיים, ויזרז  את נטישת הטכנולוגיות החוטיות הבטוחות לטובת רשתות אטרקטיביות שיגדילו את הקרינה הסביבתית. 

2. IOT

א.  במישור העירוני חזון ה IOT הוא "העיר החכמה". ערים חכמות הוא חזון בו כל התשתיות העירוניות מחוברות לרשת האינטרנט, בדרך כלל בחיבור אלחוטי שמאפשר שליטה ובקרה טובה יותר, עם אלפי מצלמות, סנסורים, גלאים, מדים, מוני חשמל, מוני מים ומוני גז, שליטה מרחוק על מערכות בקרה ועוד. בניינים ואתרים של העיריה ובתי הספר, יחוברו לרשת אינטרנט פרטית של העיריה. כמו כן, יחוברו לרשת  רמזורים, עמודי תאורה, חניונים, תחנות אוטובוס, שלטים, צי הרכבים, פחי אשפה, מערכות אספקת המים והביוב, מערכות בקרת תנועה בכבישים, מצלמות אבטחה, מרכזי שליטה ובקרה, ציוד ותשתיות נוספות. הרשתות יהיו בבעלות של העיריות, אך התלות של העירייה בספקי תשתית תקשורת ושירותים בתחום תלך ותגדל. בנוסף, העיר החכמה תכלול כיסוי שידורי וויי-פיי בפס רחב ובמרחבים גדולים ככל האפשר.
ב. במישור הביתי הIOT  הוא הבית החכם האלחוטי. חיבור של כל מכשירי החשמל לרשת הסלולרית או האלחוטית, התקנת מצלמות וציוד קצה נוסף שיהיה אלחוטי או סלולרי.
ג. במישור של ציוד סלולרי המשמעות היא הרבה יותר ציוד המחובר וניזון מרשתות הסלולר, ופחות מרשתות חוטיות. משמעות נוספת היא סלולרי מהיר יותר ומודמים סלולאריים שיהיו משולבים במכשירים שלא היו מחוברים בעבר לרשת, כגון  מקררים, תנורי בישול, דודי חימום למים, ברזים ועוד.
ד. במישור של תחבורה המשמעות היא רכבים חכמים ואוטונומיים המחוברים לענן (לאינטרנט), מעלים אליו מידע לעיבוד, ומורידים ממנו מידע שיסייע בנהיגה האוטונומית של הרכב.
ה. במישור של תעשייה, המשמעות היא יותר סנסורים בכל מקום ברחבי המפעל, ציוד תעשייתי שיבוקר מרחוק.
ו. במישור האישי זה אומר מכשירים רבים המשדרים על ובצמוד לכל בין אדם.

ז. במישור הרפואי, צפוי גידול משמעותי בציוד רפואי לביש ומושתל, המבוסס על שידור בקרינת רדיו.
ח. במישור של התשתית - וכדי לקיים את כל זה, צריך הרבה יותר משדרים בשיטות שונות. אחת מהשיטות תהיה  רשתות מבוססות אנטנות סלולריות (בדומה לקיים היום). שיטה נוספות היא תקשורת בתקן WIFI מתקדם ומהיר יותר מהקיים היום (חשיפה נוספת לקרינת רדיו). שיטה אחרת שצפויה היא חיבוריות על ידי שימוש באור, מה שמכונה LIFI .  

כדי להתאים את הרשתות הסלולרית לIOT  יהיה צורך בהרבה יותר אנטנות, וכיסוי הסלולרי בפס רחב שיהיה בכל פינה ובכל בית.

לסיכום: הIOT  יביא לגידול עצום במספר "צרכני הרשת" ועם הגידול הזה יגיע גם גידול בחשיפה האישית לקרינה בסביבה הביתית והמשרדית. כלומר מוצרים ומכשירים שיהיו מחוברים לרשת תוך שימוש  בשידור וקרינת רדיו בצמוד למשתמשים. הגידול בצרכנים יצריך בשלב מסוים שיפור בתשתיות הסלולריות, ובעקבותיו הגדלה נוספת של  החשיפה לקרינה.

הכלים ליישום הדור החמישי

1.    פריסה רחבה של אנטנות גדולות, מוקטנות (שאינן נמוכות קרינה - כפי שנראה מהפריסה בארה"ב), קטנות וגם זעירות, מול בתי תושבים, מול מבני ציבור, בצמתים, ברחובות, בערים ובשכונות מגורים. פריסה זו צפויה להוות את רוב העלייה בחשיפה לקרינה, 24 שעות ביממה. ניתן להניח, כי בתחילה ייפרסו אנטנות במרכזי ערים ובסופו של דבר מול כל בית. צפוי שבתחילה ישתמשו באנטנות מוקטנות (שאינן נמוכות קרינה) ורק בסוף התהליך באנטנות זעירות.

2. שידור לכל מכשיר מכמה אנטנות ומתקני גישה - מתן שירות למכשיר קצה (סלולרי, למשל) אחד, על ידי כמה וכמה אנטנות, בו זמנית (MIMO).
   
   
3. שימוש באנטנות המאפשרות בצורה אלקטרונית את הכוונת קרן השידור מהאנטנה בעיקר אל הצרכן. לטכנולוגיה זו יש עקרונית פוטנציאל להקטנת הקרינה ממי שאינו משתמש בציוד אלחוטי וסלולרי, אבל הנושא לא נבדק מעבדתית ולא עמד במבחן המציאות, ובוודאי שלא בפריסה רווייה של אנטנות.
   
   
4. העמקת והרחבת השימוש במתקני שידור זעירים בתוך מבנים (אנטנות מיקרוסל, המבוססות על קרינת רדיו).  כפי שקורה כבר היום בבתי חולים ובנייני משרדים רבים. 
5. שימוש בסיבים אופטיים כדי להביא תקשורת קווית מהירה אל אנטנות, ונקודות שידור. הסיבים בטוחים לשימוש, אולם התקני הקצה אלחוטיים פולטים קרינה.

6.    פריסה של אלפי רשתות תקשורת "נקודה לנקודה" מהירות בתדרים גבוהים (גלים מילימטריים) מעל 20GHz כדי להביא תקשורת אלחוטית-סלולרית מהירה לאנטנות סלולריות, מתקני גישה אלחוטיים, תשתיות של עיר חכמה, בנייני משרדים, רמזורים, מצלמות אבטחה, ועוד. (פריסה זו תהיה בדרך כלל "מעל הראשים", למרות שכנראה יהיו גם מקרים בהם אנטנות אלו יהיו מכוונות לאזורים בהם יש אנשים). 

הסכנה והבעיות בדור החמישי:

1. יותר קרינה סביבתית מיותר אנטנות (וציוד התשתית של הרשתות), בקרבה גבוהה יותר לבני האדם, ויותר ציוד אלחוטי וסלולרי משדר ומקרין בסביבתו הקרובה של האדם. התוצאה תהיה התוצאה עלייה בחשיפה הסביבתית והאישית של הציבור לקרינת רדיו (תת-סוג של קרינה בלתי מייננת), על מישור הזמן והתדר (יותר זמן ויותר תדרים), שתביא לתחלואה ולפגיעה בתוחלת החיים, ותגבה בעקיפין מחירים כלכליים כבדים, מהמדינה ומהאזרחים.

קרינת רדיו נקשרת במחקרים לתחלואה כוללת, החל מהפרעות קשב וריכוז (מגיפת הריטאלין), והפרעות התנהגות, וכלה במחלות לב ואירועים מוחיים, מחלות ניוון עצבי, בעיות פוריות, בעיות גנטיות וסרטנים למיניהם. סביר להניח גם, כי אף אחד מהגורמים הכלכליים המקדמים את הדור החמישי איננו מכיר את שלל המחקרים (יותר מ-3,800) על נזקי הקרינה המופיעים כבר ב2007 בדו"ח הביו-אינישייאטיב ( bioinitiative ). נזקים אלו הוכחו  גם בעוצמות קרינה נמוכות. ווייפיי למשל,  נקשר במחקרים לפגיעה בזרע, ויצירת רדיקלים חופשיים (גורם מסרטן הגורם גם למחלות ניווניות של מערכת העצבים). המאפיין הנוסף של קרינה זו, הוא שידור בפולסים (דפקים, פעימות), שמוכר כמחולל נזק מוגבר.

2. תוצאה נוספת תהיה עלייה במספר הרגישים לקרינה והנפגעים מהקרינה הבלתי מייננת, שמספרם מוערך בכ30% מהציבור, אשר כבר מרגישים כאבי ראש, חום בפנים ונימול בידיים בעת שימוש בסלולרי -  כל אלו הם כבר רגישים ברמה קלה, אך מספרם צפוי לגדול וחומרת התסמינים צפויה לעלות).
3. בנוסף, תתרחש הדרה נוספת, סופית וטוטלית של ציבור הרגישים לקרינה מכל מקום בו נעשה שימוש ברשתות סלולריות וציוד אלחוטי. למשל כבישים, מבני ציבור, משרדים, רחובות, שטחים פתוחים, מרכזי קניות ובילוי, בתי חולים ומוסדות בריאות, מוסדות ממשלתיים, שכונות מגורים, ולמעשה כל מקום מרושת, וזאת באופן קיצוני יותר מאשר היום (איפה באמת הם יוכלו לחיות?).

4.  קיים מכלול אחר של סכנות מדאיגות: למשל,  בעיות פרטיות קשות,  גניבת מידע, זכויות אזרח, מעקב ותיעוד המונים. יש חשש שגורמים עבריינים או גורמי טרור יניחו את ידם (בקלות יחסית) על מאגרי המידע הציבוריים או האישיים שלנו, והיו דברים מעולם. ככל שהשימוש בזיהוי פנים ובזיהוי קולי יהיה נפוץ - תוגבל חירותו של האזרח. גורמי ממשל יוכלו לשלול או למנוע כל פעולה אזרחית חוקית ש"לא מוצאת חן בעיניהם".  פטריק ווד, שחיבר ספר על סכנת האינטרנט של הדברים. מתאר כיצד  הדור חמישי + האינטרנט של הדברים + אינטלגנציה מלאכותית +  ערים חכמות, עלולים להביא למצב שבו  התושבים ייהפכו למשועבדים.

לא ניכנס כאן לפירוט נושאים אלו, מכיוון שהדברים אינם נכללים בהיבט הבריאותי שבו עוסק מאמר זה.

כאן המקום להזכיר בקיצור את הבעיות הקיימות כבר היום בנוגע לחשיפה לקרינה בלתי מייננת:

1. תקן הקרינה בישראל – גבוה (אם נדייק, הרי שלא קיים תקן, אלא המלצות לסף חשיפה), והוא בבסיסו תקן תרמי, כלומר: מבוסס רק על הגנה מאפקט חימום של הקרינה ולא על שום אפקט ביולוגי או בריאותי קצר או ארוך טווח. התקן הוא שרירותי (כלומר, לא מבוסס על מחקרים). שיטות המדידה אינן נכונות, והן מבוצעות עם מדי-קרינה איטיים, שאינם מייצגים את רמות הקרינה ומכויילים בצורה לא נכונה (מול אות קבוע), תוך כדי עריכת  בממוצעים על פני 6 דקות, המתעלמת מהשיאים הנמדדים. זו הסיבה שבסיכומי המדידות תמיד יופיע משפט בסגנון "רמות הקרינה אפסיות, ועומדות בתקן".

ההשלכות של בקרה, תקנים ומדידות קרינה לא נכונות גורמות ל:
       א.מתן אישור (כמעט) לכל מתקן שידור בכל רמת חשיפה.
       ב. אישור הקמה של מתקני שידור בקרבה של בתים ומבנים.

עורכי התקן עצמם (הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת-ICNIRP ), כותבים,  שתקן הקרינה הגבוה המומלץ על ידם, נועד להגנה רק מפני השפעות חימום וכוויה בחשיפה רגעית (ולא ממושכת), וכמובן שהתקן אינו משמש להגנה מפני השפעות בריאותיות. במצב של חשיפה ממושכת,  השימוש בצמד המילים "עומד בתקן" לגבי חשיפה ממושכת, הינו חסר כל משמעות ותוכן, ואינו אחראי.

כדאי לציין, שחברות הביטוח בעולם לא מבטחות מפני נזקי קרינה (גם ביטוח התלמידים לא מכסה את נזקי קרינת הווי-פיי בבתי הספר), והן כנראה יודעות למה.

2. הרגולטורים לא מכירים בנזקים הביולוגים והבריאותיים של חשיפה לקרינת רדיו ברמות נמוכות (למרות הגיבוי המחקרי), ואינם  מכירים במי שכבר נפגע מקרינה זאת.

3. אותן בעיות בהיבט של הדור החמישי: יתכן , והמתקנים החדשים של הדור החמישי ייבדקו לפני ואחרי הפריסה וההפעלה. אולם  בדיקות אלו ייעשו כמובן בהתאם לתקן הגבוה והלא מגן, ובשיטות מדידה לא נכונות, ולכן צפוי שמתקני שידור אלו, יאושרו לפריסה, לשימוש ולהפעלה (כפי  שקורה כבר היום בהקשר של אנטנות סלולריות), משום שהמדידה תראה ערכים נמוכים מהתקן הגבוה והלא מגן. זאת, בהתעלמות מהעובדה כי נזקים ביולוגים ובריאותיים מתקיימים בחשיפה לרמות קרינת רדיו נמוכות ב6 סדרי גודל מהתקן הלא מגן (התקן עומד על רמה שבין 100-40 uWm/cm2 (מיקרו-וואט לסמ"ר), בעוד לפי דו"ח ביואנישיאטיב משנת 2012 השפעות ביולוגיות מתקיימות כבר ברמה של 0.003  uWm/cm2 (מיקרו-וואט לסמ"ר)). אגב, לגבי דור חמישי, אין מחקרים על סכנות הקרינה שבו, אבל יש מספר מחקרים קטן על קרינת רדיו בתדרים קרובים. 

מה קורה בארה"ב ובעולם:

1.  כרגע (2019 מאי) נפרסות בארה"ב אלפי אנטנות סלולריות מוקטנות (אבל לא נמוכות קרינה), בצמוד לבתי מגורים. תושבים מתלוננים על הופעת תסמינים בריאותיים לאחר התקנה של אנטנות אלו מול ביתם, אך נענים כי "אין השפעות בריאותיות לקרינה".

2.    אנטנות אלה מותקנות בחסות חוקים בארה"ב המונעים מהאזרחים ומהרשויות המקומיות להתנגד להתקנה של אנטנות סלולריות מסיבה בריאותית (הסמכות בנושא נמצאת החל מ1996 רק בידי ה FCC וה FDA שעובדים לפי הנחת היסוד השגויה כי קרינה ברמות שאינן מחממות - אינה מזיקה. במקביל נעשים מאמצים על ידי ארגונים מקומיים, רופאים ופעילים למנוע או לעכב את פריסת הדור החמישי, ומצד שני פועלת התעשייה, דרך רשת של שתדלנים, לכונן חוקים במדינות השונות שיאפשרו פריסה של רשתות ואנטנות G5 ללא כל מעצורים  ועיכובים תכנוניים או אזרחיים. 

3.   תמונת מצב עדכנית על התנגדות רשויות ערים ומדינות לדור החמישי: https://www.facebook.com/iris.atzmon.7/posts/10157762823539269

4.    248 מומחים ומדענים מ42 מדינות שונות מרחבי העולם חתמו עד עתה על קריאה אל ראשי ה-UNEP תכנית הסביבה של האו"ם, בדרישה לעצור את הפריסה של 5G ברחבי אירופה, ולבצע לבצע "הערכה מחודשת של ההשפעות הביולוגיות האפשריות" של אנטנות דור G5, וכן של אנטנות G4 מהדור האחרון.  באתר העצומה ניתן לקבל מידע מבוסס על השפעות הקרינה ועל הסיבות לקריאה - http://www.5gappeal.eu/ וכן בhttps://emfscientist.org/index.php/emf-scientist-appeal

מה קורה בישראל:

השנה ( 2019) טרם החלה הפריסה של רשתות דור חמש בישראל, אולם החלה בצורה מצומצמת פריסה של מקורות שידור בגלים מילימטריים, למשל בערים רחובות, ירושלים (שם נפרסה כבר רשת להעברת נתונים מנקודה לנקודה בתדר 75.6 ג'יגה),  באור יהודה, בעוספיא ועוד.  דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת נאמר: "בישראל אין גישה מתכללת לנושא ערים חכמות, ואין גורם ממשלתי מוביל". כל ראש ראשות עושה לפי הבנתו.

     ב 14/07/2019 פורסם מכרז התדרים לדור החמישי בסלולר. הפריסה צפויה להתבצע בשנת 2021. שר התקשורת נלהב מרעיון הדור החמישי, ובכוונת המשרד להעניק  תמריצים לחברות הסלולריות בסכום של 500 מיליון ₪,  הכוללים גם הנחה של 28% באגרות התדרים, בשווי מוערך של 100 מיליון שקל . בנוסף, הודיעה המדינה כי היא תדחה את תשלום אגרות המכרז לשנת 2022, כדי לאפשר למפעילים להפנות משאבים פיננסיים לשדרוג הרשתות. משרד התקשורת דוחף להגדרת הדור החמישי כתשתית חיונית, ויתכן שהוא עושה זאת כדי להפחית את היכולת את היכולת של הציבור להתנגד. האם יש אפשרות שמשרד התקשורת משרת אינטרסים שטובת הציבור אינה בראש מעיניהם?

איך בכל זאת ניתן לפרוס רשתות סלולריות מתקדמות?
קראו - מה הפתרון, ברמה העולמית והלאומית, לקרינה מאנטנות וציוד סלולרי ואלחוטי?

איזה תשובות ענו מקבלי ההחלטות, ומדוע אינם צודקים?

המשרד להגנת הסביבה:

 1. "אנטנות בG5 יעבירו מידע ביעילות ובמהירות, וזה יפחית את הקרינה".  זה ניחוש, שלא מתבסס על מדידות, והדבר איננו וודאי. מה שבטוח הוא, שצפוי גידול אדיר בתעבורה, שתשודר ותקרין כל הזמן. הגידול בקרינה בטכנולוגית הדור החמישי בסלולרי תגרם ממספר גורמים ועל אף היעילות הגבוהה לכאורה של טכנולוגיה זו (עדיין נתון להוכחה, אבל לפחות תאורטית אמורה להיות כזו יעילות), למעשה החשיפה לקרינה צפויה רק לגדול.

2. "יותר אנטנות יביא לפחות קרינה". טענה זו נכונה באופן חלקי ביותר, והיא יותר דמגוגיה מאשר דאגה לבריאות הציבור. ראשית, הקרינה שתקטן היא מהמכשיר הסלולרי של המשתמש (ורק אם הוא מסוג הרשת בה האנטנה תומכת), אך בו בזמן - סופג כל הציבור (גם מי שלא משתמש בסלולרי) קרינה מהאנטנות 7X24 . כמו כן, טענה זו הייתה לכאורה נכונה רק אם כמות התעבורה הייתה נשארת קבועה, אבל במקרה שלנו – גידול במספר האנטנות יאפשר גידול עצום בתעבורה, שתלך ותגדל. בשנים האחרונות אנטנות סלולריות לא מוקמות כדי להוריד את הקרינה מהניידים אלא כדי לשפר את הכיסוי הסלולרי בסביבה וכדי לאפשר תעבורת נתונים גדולה ומהירה יותר, ובעצם, אנטנות סלולריות מוקמות כדי לאפשר לחברות הסלולר למכור עוד ועוד דקות אויר ושירותים. חשוב לזכור גם, כי לא ניתן להשוות בכלל קרינה מאנטנות לקרינה במכשיר טלפון סלולרי. אנטנות מקרינות את כל גוף המשתמש, במשך זמן ארוך יותר (חלקיק מהשניה, ולא רוב השניה) ובהרבה יותר תדרים, וזאת ללא יכולת של החשופים להתנגד, כלומר: בכפייה.

3. "תקן הקרינה נמוך, ועומד על עשירית מהמלצות ארגון הבריאות העולמי".  לא רלוונטי, היות וזהו תקן תרמי, שכלל אינו עוסק בהשפעות ביולוגיות ובריאותיות. (כמו כן, יש מדינות רבות, שבה התקן נמוך יותר מישראל).

4. "שימוש באנטנות מהסוג החדש יפחית את הקרינה, היות והוא  מאפשר "שידור באלומה צרה ומדויקת, שאיננה מקרינה את המרחב".  יתכן שזה נכון (וכנראה שלא יהיו אנטנות כאלה בארץ), אבל אנטנות אלה יבואו בנוסף לאנטנות שכבר קיימות.

5. "כל דור מוריד את החשיפה לקרינה ולא מעלה אותה". לא נכון. הקרינה בשטח עולה בעקביות, אלא שפשוט א מודדים אותה נוכן.

6. "בכל הקשור לחשיפה פנים מבנית, החשיפה תרד בשל הצורך להשתמש בתקשורת קווית פרט לתקשורת שבין אנטנה פנימית לטלפון הנייד." זה ישמש כתחליף לתשתיות 'הוט', ו'בזק', אבל לא יבוא במקום הסלולר.

7. "העולם שלנו רווי קרינה לא מייננת כבר עשרות שנים, ובכל זאת לא נרשמה עלייה בשיעורי סרטן המוח". לא נכון. במדינות שונות מוצאים עליה, למשל בפינלנד נורווגיה ואוסטרליה (וכמו כן יש מדינות שבהן נרשם גידול בסרטן בבלוטות הרוק  ובבלוטת התריס האופייניים לשימוש בסלולר). יש לזכור, שלסרטני מוח יש תקופת חביון (דגירה) ארוכה.

ככלל, המשרד להגנת הסביבה, ממליץ תמיד להימנע מקרינה שאינה מוצדקת, אבל תמיד מצליחים לשכנע אותו שיש הצדקה.

משרד התקשורת:

1. בנוסף לתשובות הנ"ל, הוסיף מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן) ואמר כך: "כניסת טכנולוגיית הדור החמישי ופרישתה המלאה תאפשר חשיפה שוויונית הרבה יותר לקרינה בשל הדרישה לפרישה צפופה יותר של מוקדי שידור, כך שרוב האוכלוסייה צפויה להיות חשופה לקרינה ממוצעת של עד כ- 5 מיקרו-וואט לסנטימטר רבוע". עם כל הכבוד ל'ברכה' הטמונה ב"חשיפה שוויונית" (שפירושה, שלכולם תהיה קרינה), הרי שרמה כזו אומנם נמוכה מהתקן הלא מגן של ICNIRP (400-1,000),  ואפילו מהסף הסביבתי של המשרד להגנת הסביבה המבוסס עליו (40-100) אבל עדיין גבוהה בכמה סדרי גודל (פי 10,000 ויותר) מהסף לשינויים ביולוגים שננקב בדו"ח ביונישיאטיב בשנת 2012 (0.003 מיקרו-וואט לסמ"ר), ואגב - רגישים לקרינה, שמספרם הולך וגדל בוודאי שלא יוכלו לחיות עם זה.

2. משרד התקשורת שואף להגדיר את הדור החמישי כתשתית חיונית. אין בעיה, אבל קודם תכירו בנזקים, תכירו בנפגעים, תקבעו תקנות ותקנים שמגנים מבחינה ביולוגית, ואז תקימו רק רשת אחת (!) שתשרת את כל החברות ותאפשר הורדה של אנטנות מיותרות.

3. שמואל אזולאי, מנהל תחום רישוי אלחוטי במשרד התקשורת: "משרד התקשורת מהווה רגולטור, בין היתר, של התדרים, הקצאת התדרים, הוא לא מתעסק בקרינה ובטיחות קרינה". לגבי השאלה "אם כשאתם תיתנו את הרישיון אתם תבקשו תסקיר או התייחסות של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות או כל משרד?", התשובה היא "זה אפשרי, כן". – כלומר... הוא לא בטוח. (זה כמו להגיד: אני אאשר הפצת כימיקלים, ואם 'יבוא לי' – אדאג לתסקיר בריאותי...).

משרד הבריאות:

   כאן נקדים ונאמר, כי בשנים (הרבות) האחרונות, התנהלותו של משרד הבריאות ושלוחיו, מתאפיינים בפאסיבות,  בחוסר לקיחת אחריות על הנושא, ובתשובות חמקמקות, פתלתלות ודו-משמעיות, עד לכדי דרגה של אמנות. אין במשרד מספיק בעלי תפקידים בעלי ידע בנושא, והוא נסמך על מכון גרטנר, מרכז תנודע, ויועצים חיצוניים. גם בעבר טען משרד הבריאות כי "המעבר לדור 4 ילווה בעליה מסוימת ("לא נורא")ברמת הקרינה הסביבתית, כאשר גודלה והשפעותיה אינן ברורות" (שימוש במונחים מרגיעים, מעורפלים ומתחמקים מאחריות לפעילות נחושה). לדבריו: "נכון להיום ובעתיד הקרוב, אין אפשרות לכמת את הסיכון לתחלואה ותמותה כתוצאה מחשיפה לקרינה בתדרי רדיו", "משרד הבריאות לא יכול להעריך את הנזק הבריאותי שעלול להיגרם מהעלייה בחשיפה לקרינה כתוצאה מהמעבר לשימוש בטכנולוגיית הדור הרביעי ברשת הסלולרית". אם אתם יודעים שזה מזיק – תפעלו! ואם אתם לא יודעים – זה חמור לא פחות.

   א. מכון גרנטר: מכון גרטנר הינו חברה לתועלת הציבור ומהווה מסגרת מחקרית לאומית לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות בישראל. ייעודו המרכזי של המכון הוא לסייע למערכת הבריאות ולמשרד הבריאות בקביעת מדיניות בריאות מושכלת ובפיתוחה.

   ב. מרכז "תנודע": משמש  מרכז ידע לאומי בנושא קרינה בלתי מייננת והשפעותיה על בריאות הציבור.  המרכז הוקם בהחלטת הממשלה ומנוהל ע"י מכון גרטנר.

1. סגן מנכ"ל משרד הבריאות (על סכנות הקרינה בכלל): "קרינה זה דבר חשוב, כי אם את הולכת במדבר ויש לך התקף לב את יכולה להתקשר ויבואו להציל אותך". (לא ראוי להתייחסות).

 2. גם מנהל מכון גרנטר טען בעבר דברים ברוח: "אין ולא יכולה להיות לטלפון הסלולרי שום השפעה בכלל על הבריאות ואתם סתם מדברים שטויות....". גם עמדה זו מעלה תמיהה על התעלמותו של הדובר מממצאי המדע.

3. בתנודע מודים  כי "הידע המדעי בנוגע להשלכות בריאותיות של חשיפה קרינה בתחום תדרי הרדיו אינו חד משמעי ואינו מבוסס עדיין". לטענה זו אין יסוד, היות וקיימים מחקרים בעברו ביקורת עמיתים, ושפורסמו בכתבי עת יוקרתיים, המראים בבירור על קיומם של נזקים ביולוגיים. טענה זו של "אינו חד משמעי", משמשת מנטרה קבועה למריחת הציבור ולהעלמת המידע החשוב שכבר הוכח במחקרים.

4. תנודע:  "הגדלת השימוש ב"אינטרנט של הדברים" וב"עצמים חכמים", תתבטא בריבוי משמעותי של מקורות קרינה בעלי פוטנציאל לחשיפות כרוניות לקרינה בלתי מייננת, ולכן יהיה צורך לבחון את ההשלכות האפשריות של חשיפה זו על בריאות האדם.". תנודע לא מציינים (חלילה) שחשיפות אלו קשורות במחקרים לנזקים בריאותיים, והדבר תמוה.

   השאלה היותר גדולה היא: האם אין גורם כלשהו בממשלה, שאמור לבדוק את השלכות הנזק לפני שמאשרים אותם לשימוש (כמו שעושים טסט לרכב לפני עלייתו לכביש, ולא לאחר התאונה)?

5. במרכז תנודע גם מודים כי טרם הובהרה השפעת המעבר לטכנולוגיה מדור 5 על רמת החשיפה לקרינה ומציינים כי "ההיבטים הבריאותיים של החשיפה לטכנולוגיה ספציפית זו על בריאות האדם טרם נבדקו". – אם כך, מי נותן אישורים לפריסת טכנולוגיה זו?

6. חגית אולנובסקי, יועצת לניהול סיכוני בריאות וסביבה, העובדת עם משרדי הממשלה  הסבירה בועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת:  "יש דבר אחד מאוד מאוד ברור בתחלואה כתוצאה מקרינה בלתי מייננת, והדבר הזה הוא שרוב התחלואה, אם לא כולה, נגרמת כתוצאה מאפקט הנוצבו. אפקט הנוצבו הוא האפקט ההפוך לאפקט הפלצבו. כאשר אני מאמינה שמשהו פוגע בבריאותי יש סיכון שאכן בריאותי תיפגע.". ממש לא. רוב החולים בצברים סרטניים סביב לאנטנות לא היו מודעים לקרינה טרם מחלתם. כך גם כמעט כל הרגישים לקרינה, ואלה רק דוגמאות. גם בעלי החיים שנפגעו מניסויים במחקרי קרינה – בוודאי לא ידעו.

7. חגית אולנובסקי: "נושא הקרינה הוא בסמכותו של המשרד להגנת הסביבה, הוא לא בסמכות משרד הבריאות". (חוק הקרינה הבלתי מייננת אכן אינו מגדיר סמכויות למשרד הבריאות) – עצוב מאוד. איך יתכן שאין למשרד הבריאות סמכות בנושא בריאותי?

8. הדס וגמן (מכון תנודע) בועדת הכנסת: "שכשמטמיעים טכנולוגיות חדשות שמתפתחות בקצב מהיר ודפוסי השימוש שלהם משתנים כל הזמן, אז קשה להוכיח את ההשפעות הבריאותיות, במיוחד בקרינה בלתי מייננת על הבריאות ". אז אולי קודם נבדוק את ההשפעות הבריאותיות ואח"כ נרשה להטמיע אותם?

9. ועוד מוסיפה הדס: "עקרון הזהירות המונעת שקורא להפחית את צמצום החשיפה במידת האפשר, ונכון, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות תוך שמירה על איזון בין הטכנולוגיה המתפתחת ובריאות הציבור". ממתי תפקידו של משרד הבריאות לשרת את הטכנולוגיה המתפתחת?

10. הדס וגמן: "כמעט ולא קיים ידע בנושא השלכות החשיפה של גלים מילימטריים על בריאות האדם ונדרשים מחקרים בתחום" .  היא גם מנמקת שאין ידע מפני ש"טכנולוגיה זו עדיין איננה בשימוש ולא מתקיימת חשיפה של הציבור הרחב לקרינה בתדרים אלו". כלומר הדרך לקבל ידע היא לחשוף את הציבור.  היא מסיימת בכך ש"מרכז תנודע ימשיך לעקוב בזמן אמת אחר הידע הנצבר בנושא הערכת חשיפה של ריבוי מקורות קרינה בטכנולוגיה זו ואחר מחקרים בריאותיים ככל שיפורסמו" - כלומר הציבור הוא שפן הניסיון, אבל אין בכוונתם לבקר או לעצור חלילה את הטכנולוגיה או לפחות להצהיר, שאין זה אתי לעשות ניסוי על האוכלוסייה. "לא ניתן לעת הזו לנבא את ההשלכות הבריאותיות האפשריות של טכנולוגיה זו.  מנגד, לא ניתן לעצור את ההתפתחות הטכנולוגית על שלל יתרונותיה הנלווים לה". האם תנודע אמור להגן על אינטרסים כלכליים של תאגידים? האם משרד הבריאות מסיר את אחריותו על לנזק עתידי, בטענה שלא ניתן לצפותו?

11. איזבלה קרקיס - אפידמיולוגית סביבתית, משרד הבריאות בועדת הכנסת: "לגבי מרכז 'תנודע' בהחלטת הממשלה נאמר על פעילות מצד אחד של מודעות של האוכלוסייה ומתן ייעוץ למשרדי ממשלה והפעילות הנוספת של המרכז שהוקם הייתה אמורה להיות ביצוע מחקרים בנושא בריאותי ובהערכת חשיפה. הפעילות הזו לא נעשתה, מכיוון שלא הועבר תקציב לצרכים של המרכז הזה"....(למה, זה לא מספיק חשוב?) מבחינת עיקרון הזהירות המונעת, שהוא העיקרון החשוב ביותר מבחינת ההתנהלות שלנו, כי לדעתנו כמשרד עדיין אין מספיק מידע בריאותי מבוסס". מדוע תנודע מתעלמת מהמחקרים שכן קיימים?

דברי סיכום:

   הריצה מהירה של רשויות התקשורת והרשויות מקומיות לפריסה כוללת של אמצעים פולטי קרינה מבלי שהדור החמישי נחקר והשפעותיו אינן ידועות - מעידה על הזנחה וחוסר התייחסות במקרה הטוב, וב"שיתוף פעולה" עם גורמים מסחריים, במקרה הרע.

מקבלי ההחלטות חייבים להכיר בנזקים ובנפגעים.  חובה לבצע רפורמה ברגולציה מתוך הנחת עבודה שהקרינה מזיקה גם ברמות שלא מחממות, וחייבים לעשות הכל כדי למנוע נזק נוסף או החמרה של הנזק הקיים. כל על עוד אין הכרה בהשפעות הקרינה הבלתי מייננת, בנזקיה ובנפגעים, לא תיתכן תקשורת אלחוטית וסלולרית בטוחה ובריאה!

הנחת היסוד של מקדמי דור 5 היא,  שקרינת רדיו לא מסוכנת, ושלא הוכח עדיין שהסלולרי מסוכן, ולכן גם הדור החמישי יהיה בטוח .

   הנחת העבודה שלנו היא שיש השפעות ביולוגיות, יש נזקים ויש נפגעים, והנחת היסוד הנ"ל שגויה מהיסוד וכבר הוכח שהסלולרי מסרטן, ויש כבר מחקרים המראים על השפעות בתדרים של דור חמישי ולכן סביר להניח כי גם הדור החמישי יהיה מזיק לבריאות ומסרטן.

חובת ההוכחה של "אין-נזק" בקרינה, חלה על מי שרוצה  להטמיע אותה במרחב הציבורי, ואילו כיום, הציבור הוא זה שנאלץ להוכיח את קיומם של הנזקים (שיתפתחו לאחר תקופת חביון של שנים רבות) כדי למנוע פריסה, וזה בעצם הטיעון המרכזי ביותר במאמר זה.

כאנקדוטה עצובה נספר, כי במרפאת הכאב בהנהלת דר' יעל שטיין בבית חולים הדסה, תכננו לעשות ניסוי בקרינה האופיינית לתדרי דור 5. בית החולים לא קיבל את אישור של משרד הבריאות לניסוי, היות והטכנולוגיה הזו "לא נבדקה מספיק" ויש חשש כי היא "מסוכנת". 

מראי מקום:

1.     קישור להצהרתו של פרופ' סטיליאן גלברג (ראש מדור רעש וקרינה, במשרד להגנת הסביבה) בנוגע לתקן לקרינה מאנטנות סלולריות, אשר אינו מגן, מבוסס על אפקט תרמי בלבד והסבר על חלק קטן מהתופעות וההשפעות של קרינה בלתי מייננת   https://youtu.be/Dlys4SETT3s  

2.     קישור להצהרתה של פרופ' סיגל סדצקי (ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אשר עד לאחרונה עמדה בראש מרכז תנודע - מרכז ידע לאומי בנושא קרינה בלתי מייננת והשפעותיה על בריאות הציבור, שתפקידו לייעץ למשרד הבריאות בנושא) בנוגע לתקן לקרינה מטלפונים סלולרים אשר בדומה לתקן לקרינה מאנטנות מבוסס על אפקט חום, אינו מגן, שרירותי ואינו בריאותי  - https://youtu.be/dGq28278Pt0
הצהרה נוספת של פרופ' סדצקי בתוכנית של פרופ' רפי קרסו  - https://youtu.be/0et9YGKnrTI?t=7m17s

בראיון לקרן מרציאנו הוסיפה פרופ' סדצקי, כי לתקן הקיים "אין משמעות בריאותית". 

    3.    מחקר הNTP - רשות בקרת הרעלים במשרד הבריאות האמריקאי, אשר בו נמצא קשר בין חשיפה לקרינה -לסרטן. המחקר מצא יותר סרטנים וגידולים, יותר תחלואה, יותר תנאים קדם מסרטנים ויותר השפעות ונזקים לDNA במכרסמים שנחשפו לקרינת רדיו  גם ברמות שלא נמצא חימום רקמות. המחקר של ממשלת ארצות הברית מהווה "עדות ברורה" לפעילות סרטנית.

 http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list/mhqr-hntp-2018 

על המחקר הזה, אמרה פרופ' סדצקי, כי: "אני חושבת שאנחנו נמצאים היום בהנחת עבודה שאכן הטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן… "אני חושבת ששני המחקרים ביחד  [האינטרפון והמחקר של ממשלת ארצות הברית] מראים שהטלפונים הסלולריים גורמים לסרטן. זה משפט שלא אמרתי אותו עד עכשיו".

4.     סיכום מחקרים מובילים על השפעות הקרינה הבלתי מייננת, מנגנוני נזק ותחלואה - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list

5. דברי ד"ר פול בן ישי ממחלקת הפיסיקה באוניברסיטה העברית (ומרצה בכיר באוניברסיטת אריאל) כפי שהובאו בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, הגלים המילימטריים המשמשים חלק מהG5 עלולים לפגוע גם בבני אדם. סוכנויות הביטחון של הרוסים והסינים פיתחו נשק המבוסס על גלים אלה, המסוגל לגרום תחושת שריפה על העור, כאמצעי לשליטה בקהל.  גלים מילימטרים משמשים גם בצבא ארצות הברית כנשק לפיזור קהל. (בשם Active Deni Systems ).   

6. סרטון - מבוא מקוצר ל5G https://youtu.be/JKaoLxw0qJI

7. פרופ' זמיר שליט"א, מיקרוביולוג רפואי, יועץ ומומחה למפגעי סביבה אלקטרומגנטיים וכימיים, מתריע מפני נזקי הקרינה אלקטרו-מגנטית. "מחקרים הראו שבבני אדם יש עדות ברורה לכך שקרינה אלקטרו-מגנטית גורמת לא רק לסרטן, אלא לקשת רחבה של תחלואה. גם ההשפעה בקרב ילדים משמעותית, וייתכן שהיא יכולה לכלול גם אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות (ADHD) ואסתמה", מציין פרופ' שליט"א.

8. מידע נוסף על גלים מילימטריים https://www.rfsafe.com/5g-network-uses-nearly-same-frequency-as-weaponized-crowd-control-systems/?fbclid=IwAR0IZAqc1YgeGWgMRqR0X2rghPePAWE0NSIOf3pqu897ssoOZPmRYFDo9XE

 9. מנכל מייקרוסופט קנדה לשעבר מזהיר מפני פריסת טכנולוגיית 5G:

https://youtu.be/DIV39-KOzh0

10.  ד"ר מרטין פל מדבר על הסכנות בחשיפה לקרינת רדיו בדגש לפריסת 5G
https://youtu.be/kBsUWbUB6PE

11. מחקרים על גלים מילימטריים https://www.saferemr.com/2017/08/5g-wireless-technology-millimeter-wave.html

תודה לעמיר בורנשטיין מייסד האתר "ללא קרינה בשבילך" שעליו מבוסס מאמר זה, ומי שרוצה להעמיק בנושא מוזמן אליו http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/5g.

ותודה לאיריס עצמון, מחברת הספר "הסלולרי לא מה שחשבת – המידע המוסתר מהציבור.

התגוננות מקרינה בחיי היומיום – מה ניתן לעשות?

התגוננות מקרינה בחיי היומיום – מה ניתן לעשות?

כלל, גודל הפגיעה בבריאות כתוצאה מקרינה, תלוי ב4 גורמים: סוג הגלים, עוצמתם, משך החשיפה, והמרחק (למרחק יש השפעה קיצונית על עוצמת הקרינה).

1. בית וסביבה:

א. לפני ששוכרים או קונים בית חשוב למדוד קרינה. לפעמים חוטי חשמל תמימים ברחוב או מיקום גרוע של ארון חשמל ע"י הקבלן, יוצרים בעיה, וחשוב לגלות אותה בזמן.

     ב. כדאי גם לבחון קירבה לקווי מתח על, או חשיפה לאנטנות סלולריות גלויות או סמויות (במיוחד כשיש קשר-עין בין הדירה לאנטנות), (מצבים אלו יכולים גם להוריד את מחיר הנכס). גם בשגרת החיים מחוץ לבית, כדאי להימנע מקשר-עין ביניכם לבין תורן של אנטנות סלולריות.

ג. בתכנון הפנימי של הבית יש לקחת בחשבון, כי קירות חדר הממ"ד מטבעם חוסמים שידור, ולכן שימוש בסלולרי למשל בממ"ד, כרוך בקרינה גבוהה יותר. (ככלל, שימוש בממ"ד לשהות ממושכת או שינה, כרוך בנקיטת צעדים מיוחדים, שלא נרחיב עליהם כאן. שימוש בחומרי בנייה כגון בלוקים מסויימים או קרמיקה מסויימת, עלולים לפלוט קרינה מייננת).

ד.  כדאי לבדוק אם בבית מותקנים מונים חכמים של מים/חשמל/גז, ולבקש מהרשויות שיחליפו אותם למונים מסוג רגיל (או לנסות למגן אותם).

     ה. בידקו קרינה לפני רכישת רכב (גם אם אינו היברידי), הן בתדר גבוה, והן בתדר נמוך, והעדיפו את הטוב מהאפשרויות.

2. שכנים:

כל מי שחי בדירה שיש לה קירות משותפים עם שכנים, צריך לקחת בחשבון אפשרות שקיימת חדירה של קרינה מהשכנים. דבר זה ניתן לגלות ע"י שימוש במד קרינה. הפתרון – הידברות עם השכנים, על מנת להרחיק את  מקור הקרינה מהקיר המשותף. אם הניסיון נכשל – ניתן לחשוב על מיגון קרינה (המחירים עלולים להיות יקרים).

3. סוגי הקרינה וההתמודדות איתם:

א. קרינה בתדר גבוה:

 1. וויי-פיי:

כדאי להימנע משימוש בוויי-פיי, ולעבור לתקשורת קווית בין הנתב (ראוטר) למחשב, (באמצעות כבלי תקשורת פשוטים שניתנים לרכישה בכל חנות מחשבים/חשמל). למי שכן משתמש, רצוי להציב את  הראוטר גבוה ורחוק ככל האפשר, ולכבות  בלילה את השידור (או ע"י כפתור, או ע"י הגדרות במחשב או ע"י שימוש ב'שעון שבת').

2. טלפונים אלחוטיים:

כדאי לוותר עליהם כליל, ולחזור לטלפון חוטי כמו פעם. (מי שכן משתמש, שיחפש כאלה שפולטים קרינה נמוכה במצב שהשפופרת נמצאת בעריסה. חיפוש שכזה יצריך השקעת מאמץ ניכר).

3. ציוד פולט קרינה:

שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות, מדפסת אלחוטית, עכבר אלחוטי, טאבלטים, סטרימרים אלחוטיים, קונסולות  משחקים (פלייסטיישן, אקס-בוקס), מוצרי בית חכם, (כולל מזגן עם וויי-פיי), מוניטורים לתינוקות (סוגים רבים), וכל דבר שמבוסס על שידור אלחוטי – כדאי להימנע ממנו. צריך לזכור: שידור = קרינה. כדאי לעבוד רק באמצעות חיבור חוטי. כבו מקורות קרינת רדיו בתוך רכב )סלולרי, דיבוריות בלוטות', WIFI, מערכות ניהול ציי רכב, מערכות אבטחה ואיתור רכב, כפתור התנעה ועוד).

4. תנור מיקרוגל:

תנורים אלו מלבד היותם פולטי קרינה, הם גם פוגעים באיכות המזון המחומם, ורצוי לוותר עליהם למרות הנוחות הגדולה.

5. טלפון סלולרי:

א. כדאי  לרכוש כזה שמדד הקרינה שלו (SAR) המופיע במיפרט הטכני, נמוך ככל האפשר מדרגה של 0.5 (לשאוף ל0.3 או אפילו ל0.2. וזאת למרות שכל התקן הזה של הSAR, הוא למעשה בלוף).

ב. להציב בהגדרות הטלפון את שיטת השידור על דור 3 ולא על דור 4. שידור בדור 3 פולט קרינה נמוכה יותר, הן בתדר הגבוה והן בשדה המגנטי (וזה עדיין פוגע בבריאות). (דור 3 ודור 4 מוגדרים באייפון כ G3, G4, ובאנדרואיד, הם מוגדרים כUMTS  = דור 3, וlTE  = דור 4). מי שמשתמש  במכשיר טלפון מסוג 'כשר', חשוב להציב בהגדרות את דור 3, ולהימנע מהצבה על דור 2 (GSM). אם אין אפשרות לשנות את ההגדרות ולעבור לדור 3 – כדאי לוותר כליל על המכשיר (!).

ג. רצוי  להשתמש בסלולרי כמה שפחות, ורק במצבים של צורך גדול. אם מדובר בהודעה קצרה – עדיף לשלוח מסרון. נסו לדחות כל שיחה, שאיננה דחופה למקום שבו תהיו ליד טלפון קווי. כדאי וניתן להפנות את השיחות מהסלולרי - לטלפון הביתי.

ד.  מי שכן משוחח בסלולרי  – לדבר באוזנייה או ברמקול, וגם אז – לא להצמיד את המכשיר לגוף.

ה. רצוי מאוד שלא להשתמש באוזניות בלוטות', מכיוון שהיא פולטת קרינה ללא הפסקה. במידה ואתם בכל זאת משתמשים באוזניית בלוטות', הפעילו את משדר הבלוטות' רק כאשר אתם מקבלים שיחה או מתקשרים. כבו את האופציה הזו במכשיר כאשר אתם לא בשיחה פעילה. אם אין לכם שימוש בבלוטות', כדאי לשמור במצב כבוי את יישום הבלוטות' במכשיר הטלפון.

ו. רצוי לערוך את השיחות מחוץ לבית או מחוץ לרכב. בזמן שימוש בתוך בית – כדאי לבחור בחדר עם חלונות/פתחים חיצוניים.

ז. כדאי להימנע משימוש במכשיר במקומות שבהם יש קשיי קליטה: חניון תת-קרקעי, מעלית, וכדו'. (לגבי מעלית – כדאי לזכור, שטלפון סלולרי המחובר לאינטרנט או לוויי-פיי, למשל, פולט קרינה גם כשלא משוחחים אתו, ולכן רצוי לא לעשות שימוש במעלית יחד עם אנשים שמחזיקים טלפון  סלולרי).

ח. מצב הטלפון: ככלל, עדיף שהטלפון הסלולרי יהיה כבוי או במצב טיסה, היות שאז אין קרינה בתדר גבוה (בדרך כלל). אם בכל זאת רוצים לבצע בו שיחות, רצוי לפחות לכבות את כל שאר היישומים פולטי הקרינה שאינם בשימוש (למשל: תקשורת נתונים (דאטה), וויי-פיי, בלוטות', מיקום, NFC.). לגבי 'תקשורת נתונים' -  כאשר האופציה הזו מאופשרת, כל האפליקציות הפעילות יעשו שימוש בשידור זה על מנת להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר למטרת סינכרון מידע (כגון בדיקת תיבת המייל שלכם והורדת מיילים, בדיקה של עדכוני תוכנה ואפליקציות, פייסבוק , עדכון קבצים ב dropbox , שידור מידע על מיקומכם ועוד ועוד). סינכרון זה עלול להתבצע כל הזמן (בהתאם לאפליקציות, לאופן פעולת המכשיר ולאופן הגדרתו) עד כדי כך שחשיפת המשתמש לקרינה הופכת לא פעם לכמעט לרציפה! ברוב המכשירים כדאי לכבות אופציה זו של תקשורת נתונים ולהשתמש בה רק אם אתם ממש חייבים לענות למשל למייל דחוף. ולהקפיד לכבות בסיום השימוש.

ט. אפליקציות: חשוב לדעת שמערכת ההפעלה של הסמארטפונים מאפשרת לאפליקציות לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר, גם אם האפליקציה לא פעילה ברגע זה! (אבל מותקנת על המכשיר). לכן, התקינו רק את האפליקציות שאתם באמת צריכים. גם אפליקציות "תמימות" כגון פנס, מצפן וכו' מבקשות לא פעם לפני ההתקנה הרשאה לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר. ריבוי אפליקציות עלול לגרום לכם להיות חשופים לקרינה בעוצמת שיחה סלולרית כמעט באופן רציף.

י. המעיטו להתקין אפליקציות המבקשות הרשאה להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר.

י"א. כיצד לשאת את המכשיר ביום-יום? כאשר אתם נושאים את המכשיר, הרחיקו אותו מגופכם ככל האפשר. העדיפו להניחו בתיק כלשהו או פאוץ'. עדיף לשאת את הסלולר ביד מאשר להניחו בכיס המכנסיים. כאשר אתם יושבים במקום כלשהו הניחו את המכשיר על השולחן רחוק מכם.

י"ב.  הצורה הבטוחה ביותר לדבר תוך כדי נהיגה, היא באמצעות "הדיבורית של פעם" – דיבורית לה יש אנטנה חיצונית המודבקת על שמשת הרכב. אם יש לך סלולרי שאין לו חיבור לדיבורית, כדאי להתקין ברכב טלפון סלולרי קבוע המצויד באנטנה חיצונית.

י"ג. במצב שבו מתכוונים להשתמש בתוכנת ניווט  'ווייז' – ניתן להציב את המסלול לפני תחילת הנסיעה, ובמשך הנסיעה להיות במצב טיסה. רצוי להימנע מניווט באמצעות סלולרי, ולהשתמש במכשיר GPS שאינו משדר.

י"ד. מערכות הסטריאו החדשות ברכבים מגיעות כבר עם דיבורית בלוטוס כחלק מהמערכת. במידה ואינכם משתמשים בבלוטות', וודאו שאופציית הבלוטות' במערכת הסטריאו נמצאת במצב כבוי.

ט"ו. בלילה – כבו את המכשיר או הרחיקו אותו ככל האפשר, ואפילו בחדר אחר.

ט"ז. סלולרי וילדים: מכיוון שילדים פגיעים יותר מקרינה, רצוי היה לדעת מומחים לרכוש סלולרי לילדים בעולם אידיאלי רק מגיל 16, ויש אומרים 18, ולוודא שהם מכירים את תנאי הבטיחות. מי שכן רוכש – שימנע מטלפון חכם, ויסתפק במכשיר דל-יישומים (וחשוב להציב בו את שיטת השידור בדור 3 ). דבר זה יימתן את ההתמכרות למסכים שכרוכה בנזקים רבים ומשמעותיים לגוף ולנפש. ישנם הורים שרוכשים מכשירים אלו בבתי הספר בצורה מרוכזת (תנו לגדול על שקט).

    לעוד מידע, היכנסו ל שימוש בטלפון סלולרי.

ב. קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF):

1. שדה מגנטי:

1.    הרחיקו מהגוף חצי מטר ויותר - שנאים, מטענים המחוברים לחשמל, רמקולים, מנועים של מכונות כביסה, מקררים, או כל מנוע אחר, סוגים מסויימים של חימום תת-רצפתי, מכשירי רדיו, שעונים חשמליים, ומנורות. שימו לב – קרינה מסוג זה, עוברת בקלות דרך קירות, לכן – בידקו אם יש גורם מקרין גם מעבר לקיר, היות שקירות אינן מפחיתים קרינה מסוג זה.

2.  התרחקו מארון חשמל (ביתי) בשהייה ממושכת לפחות 1 מטר.

3. אל תניחו מחשב נייד (לפ-טופ) על הברכיים. השתמשו בכרית עבה.

4. כדאי לא לשאת סלולרי בצמוד לגוף.

5. מדדו שדה מגנטי ברכב (גם אם אינו היברידי), והושיבו את הילדים בהתאם.

6. מיטה מתכוננת – לנתק מהחשמל לאחר הכיוונון.

7. סדין חשמלי – לחמם לפני השינה, ולנתק מהחשמל.

   2. שדה חשמלי:

1. כדאי להרחיק ממקום של שהייה ממושכת (כסא, שולחן, מיטה) את כל חוטי החשמל, וכן מנורות קריאה, מתגים ושקעים בקיר, בערך כ 40-50 ס"מ.

2. לא לשהות ולא לישון בקרבת מכשיר חשמלי המחובר לשקע גם אם אינו פועל. על מנת להימנע מניתוקים וחיבורים רבים, השתמשו בשקעים ותקעים או מפצלים שיש בהם מתג כיבוי והדלקה מובנה.

  3. זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך):

        בבית למשל, יש כמה מעגלים חשמליים, ולכל אחד יש מפסק בלוח החשמל. מעגל חשמלי שקיים בו זיהום חשמלי, גורם להשפעה שלילית על הבריאות למרחק של כ2 מ'.

1. הימנעו משימוש בנורות חסכוניות. (חיזרו לנורות ליבון כמו פעם, או בעדיפות שניה – נורות לד איכותיות, שמדדתם אותן, ומצאתם שאינן מגבירות את הזיהום החשמלי (בעבר היו אלה של החברות איקיאה או תדיראן או ניסקו).

2. בשימוש בתאורת לד, נעדיף תמיד תאורה חמה (צהובה) בטמפרטורה של 2,700 קלווין, (נתון זה רשום על האריזה). ואם אין ברירה – 3,000 ונימנע משימוש בתאורה לבנה הקרובה ל 6,000. כשבעיר מגוריכם מתכוונים להחליף את התאורה לתאורת לד, כדאי לדרוש את זה מהממונים. חשיפה ל"אור לבן" (זה הכינוי לאור שמכיל כמות גדולה של תדרי אור כחול) בשעות הערב ובלילה, פוגעת מאוד בבריאות. הדבר אמור גם לגבי מסכים כגון מחשבים, סלולר, וכדו', אלא ששם קיימות תוכנות לצמצום האור הכחול (ויש גם משקפיים מיוחדות שמסייעות בזה). ככלל, רצוי שבחדר השינה תשרור חשיכה מוחלטת.

2. רוב 'מוני החשמל החכמים' החדשים יוצרים זיהום חשמלי. אל תסכימו שיתקינו כאלו בביתכם.

3. הינעו משימוש ב'דימרים' (עמעמים) לתאורה .

3. ערכו מדידות לגילוי התופעה, במוצרי חשמל ואלקטרוניקה שבסביבתכם (לפעמים סתם מזגן מדגם מסויים עלול פתאום להפתיע לרעה, למשל). למדידת זיהום חשמלי קיים מד ייחודי נפרד, לעומת מדים רגילים מסויימים, שבהם ניתן לבדוק גם תדר גבוה, גם שדה מגנטי וגם שדה חשמלי.

5. ניתן להפחית את תופעת הזיהום החשמלי ע"י חיבור פילטרים מיוחדים בכל מעגל נגוע.

נספח 1: תקציר להורים - כיצד לצמצם חשיפת ילדים לקרינה

1.     בחרו את גיל המינימום בו ילדכם ייחשף לעולם המחשוב והתקשורת האלקטרונית. 

2.    הגבילו את שעות המסך של הילדים ביום. זוהי המשימה הכי חשובה כיום של הורים.

3.    הרכיבו בבית עמדת מחשב חוטית נוחה ובטוחה והנחו את הילדים להשתמש בה.

4.    אם אתם מאפשרים לילדכם לשחק בסלולרי, בטאבלט או במחשב הנייד, עשו זאת רק כאשר המכשירים במצב טיסה או כאשר תקשורת הנתונים כבוייה (וכן היישומים האלחוטיים).

5.    תנו לילדכם דוגמא אישית חיובית בכל הקשור בשימוש במחשבים וציוד תקשורת וצמצום חשיפה לקרינה. קבלו החלטה שהארוחות ללא סלולרי. קיבעו מפגשי חברים ומשפחה ללא סלולרי.

6.    הקפידו לא להשתמש באביזרי תקשורת אלחוטיים בחדרי ילדים או בצמוד להם.

7.    בצעו מדידה עצמאית בכיתת ילדיכם בבית הספר.

8.    דירשו מוועד ההורים ומהנהלת בית הספר להקפיד על סלולרים כבויים בכיתות, וכן על הוצאת שידורי הווי-פיי מבית הספר.

                      למידע נוסף, היכנסו ל צמצום חשיפת ילדים לקרינה

נספח 2: קרינה בתדר גבוה – תקציר מסכם למאותגרי קשב:

1. הימנעו משימוש בכל דבר אלחוטי. אם אין לכם ברירה - שימרו מרחק. למרחק יש השפעה דרסטית על עוצמת    הקרינה.

2. אם כבר משתמשים בטלפון סלולרי – לדבר ברמקול או אוזניה, ולהרחיק אותו מהגוף (!). רצוי לא לדבר מתוך בית, בטח שלא מתוך ממ"ד, ובטח שלא מאוטובוס, או רכבת, והכי גרוע -  מעלית או מקום ללא קליטה.

3. סלולרי שמחובר לאינטרנט, ווי פיי, או בלוטות' – מקרין כל הזמן בעוצמה רבה. צמצמו את השימוש בחיבורים אלחוטיים אלו למינימום.

4. טלפון אלחוטי – לא להחזיק בבית (בכלל), ולהימנע משימוש בו.

5. ראוטר (נתב), יש להשתמש באופן קווי, ולכבות שידור אלחוטי. אם אין ברירה – להרחיק כמה שיותר.

6. להלן מרחקי ביטחון מקורבים וממוצעים בשהייה ממושכת (קרינה מושפעת מגורמים שונים: סוג המכשיר, מרחק, טופוגרפיה, ועוד, לכן המלצות הן כלליות בלבד): 

א. מאדם המשוחח בסלולרי: 2-3 מטר.

ב. מטאבלט העובד במצב אלחוטי : 4 מטר.

ג. מראוטר ביתי נמוך עוצמה, המשדר באופן אלחוטי: 6-8 מטר. אם לשכן הגובל בקיר משותף יש ראוטר       אלחוטי פעיל – להתרחק מהקיר 3 מטר.

ד. מטלפון סלולרי  המחובר לווי פיי, או לאינטרנט : 6-8 מטר.

ה. מתנור מיקרוגל בפעולה: 5-9 מטר.

ו. לגבי  ילדים – להוסיף 1 מטר על המרחקים הנ"ל.

7.    הימנעו מקשר-עין ביניכם, לבין תורן של אנטנות סלולריות.

8.    דחו כמה שניתן את קניית הטלפון הסלולרי לילדים, ולמדו אותם את כללי הזהירות.

נספח 3: הפנייות למידע שימושי:

 א. צמצום חשיפה לקרינה 

ב. מקורות קרינה בתדר גבוה, ומרחקי ביטחון

ג. הפניית שיחות מסלולרי לטלפון ביתי

ד. שימוש נכון במכשירי חשמל ותאורה

ה. זיהום חשמלי ('חשמל מלוכלך')

ו. חיבור האנדרואיד למחשב-רשת בצורה חוטית

ז. חיבור אייפון לרשת חוטית

ח.  חיבור אייפון למחשב MAC באופן חוטי

ט. ביגוד ואבזרים למיגון קרינת רדיו (RF)

נספח 4: מידע משלים:

1. שימוש בממ"ד: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2971534,00.html

2. קרינה מייננת ממקורות טבעיים למי שמתכנן לבנות בית:

   א. . https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/819/255.html

    ב.  http://soreq.gov.il/mmg/Pages/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx

3. הבעייתיות בשימוש בתנור מיקרוגל: http://readrad.blogspot.com/2015/03/blog-post_26.html

תודה לעמיר מהאתר "ללא קרינה בשבילך", שבאדיבותו וסיועו נערך המאמר זה. אצלו גם מצאתי את הסיכום הכי ממצה בנושא:

סיכום למה עושים: • מדברים כמה שפחות בסלולרי, חוזרים לקוי-חוטי • מרחיקים סלולרי מהגוף • מגדירים דור שלישי בסלולרי • מכבים DATA ,WIFI ,BLUTOOTH כשאין צורך • מפסיקים שימוש בציוד אלחוטי, חוזרים לקוי-חוטי • שומרים מרחקי ביטחון מציוד ותשתית חשמלית • מודדים קרינה • ממגנים כשאין ברירה • ממשיכים בלימוד וצמצמום חשיפה!

לא יהיה קשה להבין את חשיבות ההמלצות הרשומות במאמר זה לכשיהיה מאוחר מדי, אלא שכעת - ניתן עדיין להקדים.