איך הפכתי רגיש לקרינה

(ראיון שנתתי למגזין גפן המושבות, בנושא "איך הפכתי רגיש לקרינה, ומה ניתן לעשות כדי להתגונן ממנה").

איך הגעת בכלל לעיסוק בקרינה?

   לפני 7 שנים ערכנו שיפוץ בבית, ונאלצתי להשתמש הרבה בסלולר לתיאומים שונים עם בעלי מקצוע. אחרי  חודש התחלתי להרגיש  מועקה מוזרה באוזניים. די נבהלתי, ועברתי להשתמש באוזניה. לאחר זמן, שכחתי את סימן האזהרה הראשון.

    3 שנים אחר כך, היינו אמורים לטוס ללונדון בקיץ, ובאותה תקופה החלו לי כאבים בלתי מוסברים באוזניים. מכיוון שלא רציתי לחפש רופא בלונדון, נבדקתי ע"י רופא אוזניים, שבישר לי "אין לך שום דבר". יצאתי לדרך שמח וטוב לב.

   בלונדון גיליתי  שכשאני נמצא בחדר שיש בו קליטת וויי-פיי, מופיעים אצלי  כאבי אוזניים. בני המשפחה טענו שאני סתם מדמיין. בנסיעות בדרכים אמרתי פעמים רבות  למשפחה שישבה אתי  ברכב ש"בעוד 300 מטר – תראו אנטנה מצד ימין", או מצד שמאל, וברוב הפעמים אכן כך היה. לא ידעתי אם אני באמת יודע או שאני מדמיין.

   כשחזרנו לארץ, התחילו לי גם כאבי ראש בלתי נסבלים, במיוחד בעבודה, שהלכו והתגברו. הרגשתי אובד עצות, עד ליום אחד שבו נסענו במסגרת העבודה לביצוע פרוייקט באשדוד, ובדרך חזרה, נתקענו בפקק גדול בכביש 6. שם גיליתי - ממש במקרה - שבכל פעם שהרכב עומד ממול תורן אנטנות סלולריות, אני מרגיש את הלחץ המוכר באוזניים. זו הייתה הפעם הראשונה שנפל לי האסימון לגבי הקשר שבין הקרינה לכאבים, ואלמלא זה – הייתי מסתובב לשווא בין רופאים ומכוני סיטי למיניהם , שהיו אומרים לי, כמובן, שאין לי שום דבר, ואולי בכלל כדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר...

   בעבודה, ניסיתי ועיצבתי  כובע (מאוד מוזר) דמוי קסדה מרדיד אלומיניום, שיגן לי על הראש מקרינה. ניסיתי גם כובע מרשת מתכת שלא עזר (החברים הסתכלו עלי כמו מי שירד כרגע מהחללית), עד שגיליתי באינטרנט שניתן לרכוש כובע נגד קרינה (באתר "ללא קרינה בשבילך"). הייתה לי פגישה הדרכה ממושכת עם עמיר בורנשטיין מייסד האתר, ודרכו גיליתי את עולם הקרינה.

   הקדשתי את כל המאמצים לברוח מהכאב. רכשתי מד קרינה, מאחר והבנתי שאני לא יכול לזוז בלעדיו,  והתחלתי למדוד קרינה בכל  מקום. סילקנו (בבושת פנים) את הטלפון האלחוטי מהבית, כיבינו את שידור הוויי-פיי בראוטר האלחוטי, וחיברנו אותו למחשב אופן קווי עם כבלי תקשורת, לכל המחשבים בבית. כיום, אני משתמש באופן קבוע בכובע חוסם קרינה, מתרחק מאנטנות סלולריות. ומתרחק מאנשים שהסלולרי שלהם מחובר לאינטרנט או לוויי-פיי (חשוב להבין, שסלולרי המחובר לוויי-פיי או אינטרנט או ל'מובייל דאטה', פולט קרינה גבוהה כל הזמן!). אני מחזיק אתי טלפון סלולרי סגור, למקרי חירום או למקרי קיצון . התהליך לווה במשבר רגשי קשה. חברים וקרובים ניסו לשכנע אותי החל מ"מד הקרינה שלך מזייף, זה בכלל לא מזיק, יש מחקרים שאומרים שזה שטויות", וכלה ב"אתה פשוט מדמיין, אתה אובססיבי, משהו השתבש אצלך". נצרכתי (ואני עדיין צריך) כוחות נפש עצומים כדי להתמודד עם גלי ההתנגדות, וכמובן שהכאב עזר לי. כאב, הוא מורה אכזר. לא ניתן לברוח מהשיעורים שלו, אין אצלו איחורים ואין אצלו  חיסורים. אני משתדל להימנע מאירועים  חברתיים שבהם יש משתמשי סלולר (כולם), ואם אין ברירה – אני מתרחק לשוליים ככל האפשר.

   גיליתי במהלך הזמן שאני לא לבד. ההערכות מדברות על כ-3-11 אחוזים מהאוכלוסייה שחווים את  תופעת הרגישות לקרינה (EHS), ונמנים עליהם אנשים מכל גווני החברה. רובם לא מודעים לכך שהם רגישים לקרינה.  אצלי, הדבר מתבטא בתחושת לחץ וכאב באוזניים, אצל אחדים הדבר מתבטא בתחושת חום בפנים או בראש בזמן שימוש בסלולרי. יש שמרגישים כאבי ראש, תחושת נימול בידיים, עייפות, סחרחורות, ועוד. רגישות לקרינה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, ובדרך כלל התופעה מתרחשת כתוצאה מחשיפה ממושכת או מרוכזת לקרינה, ויתכן גם שמעורבת כאן רגישות פיסיולוגית. אחרי שהרגישות  פורצת, נדרשת דיאטת קרינה ממושכת כדי להוריד אותה למצב נסבל, אבל היא לא נעלמת. אני מעריך שהפכתי רגיש לקרינה בעיקר בגלל שימוש יתר בטלפון סלולרי, אבל גם בגלל חשיפה לקרינה באופנים אחרים. למעשה, הודות לרגישות לקרינה ולשימוש במד הקרינה, ניצלו חיי משפחתי, היות וכך גילינו שחוטי החשמל במדרכה ממול הבית פולטים שדה מגנטי גבוה. חברת החשמל פתרה את הבעיה (לאחר שנה וחצי).

על איזה קרינה מדובר בעצם?

   ככלל, בנושא הקרינה האלקטרומגנטית שרלוונטית לחיי היומיום שלנו, יש בעצם 4 תחומים: 1. קרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות סלולריות, ווייפיי, בלוטוס, טלפונים אלחוטיים וכדו' ). 2. שדות מגנטיים (שנאים, מכשירי חשמל, קווי מתח גבוה). 3. שדות חשמליים (קווי מתח גבוה, מכשירי חשמל וחוטי חשמל ביתיים). 4. חשמל מלוכלך (שנוצר בעיקר מנורות חסכוניות).

  

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו?

  

   קרינה מזיקה בדרכים שונות ורבות, למשל, הצפת הגוף ברדיקלים חופשיים, (שזורעים הרס רב במבנה התאים, מחמצנים את שלוחות העצבים, יוצרים משקעים טרשתיים בכלי הדם, גורמים לשברים בDNA , גונבים לנו כמויות גדולות של אנטי אוקסידנטים, כמו ויטמין C,E,A, ועוד). הקרינה גורמת תוך דקות לירידה מיידית במוליכים עצביים חשובים (דופאמין, סרוטונין ואצטיל-כולין), שיבוש גלי המוח, פריצת מחסום דם-מוח (BBB) (שמאפשרת חדירה של מזהמים למוח, כמו חומרי הדברה, כימיקלים שנשאפים בזיהום אוויר ועוד), בעיות פוריות, ולמעשה, פוגעת בכל מערכות הגוף. פגיעות אלו גורמות בטווח הרחוק למחלות קשות, כגון גידולים סרטניים, אירועים לבביים ושבץ מוחי. (למעוניינים, ניתן למצואמאמר שכתבתי  בגוגל תחת הכותרת: "איך בעצם הקרינה מזיקה לנו"). כמובן שלקרינה יש נזקים גם בהיבט הנפשי: הפרעות קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעות התנהגות אצל יילודים, ועוד.

האם ניתן לעשות משהו כדי  לצמצם את החשיפה לקרינה?

א. לתת לילדים טלפונים סלולרים בגיל כמה שיותר מאוחר, וללמד אותם להשתמש בהם בצורה בטוחה.

ב. לשוחח בטלפון סלולרי  רק במצבים של אין-ברירה, וגם אז - רצוי בשטח פתוח. לא מתוך מבנה או רכב או רכבת, ובטח שלא במקומות עם קשיי קליטה, כמו ממ"ד, מעלית, או חניון תת-קרקעי. לשוחח רק באוזנייה או ברמקול, ובוודאי לא להצמיד לאוזן. רצוי לא לשאת את המכשיר על הגוף, אלא בתיק/נרתיק חיצוני. לשאוף שטלפון סלולרי יהיה מחובר (בהגדרות המכשיר) לדור 3, ולא לדור 4.  למעט בשיחות ולהעדיף מסרונים, ולצמצם ככל הניתן את השימוש במצב שהסלולרי  מחובר לתקשורת נתונים (מובייל דאטה), לאינטרנט או לוויי-פיי (כלומר, לכבות את כל היישומים האלחוטיים, ולהשאיר על מצב של שיחות בלבד).

ג. למעט שימוש במכשירים המבוססים על שידור אלחוטי: טלפונים אלחוטיים, מדפסות אלחוטיות, אוזניות אלחוטיות, מוניטורים אלחוטיים  לתינוקות, וכדו'. את האינטרנט להעביר מהנתב (ראוטר) למחשבים באמצעות כבלי תקשורת, ולא בשידור וויי-פיי. להימנע ממוצרי "בית-חכם" למיניהם, שפולטים קרינה מזיקה. אם משתמשים בסלולרי או בטאבלט, להוריד אליו את המידע, ולהשתמש בו שלא בצורה אלחוטית, ולא להניח אותו על הברכים.

ד. להרחיק את המקומות שבהם ישנים או יושבים זמן ממושך משנאים, מטענים, רמקולים, ארונות חשמל, וחוטי חשמל (גם של מכשירים שאינם פועלים!).

ה. להרחיק מהגוף מכשירי חשמל בזמן הפעולה.

ו. להפסיק להשתמש בנורות חסכוניות, ולחזור לנורות ליבון, ואם אין ברירה – לנורות לד בתאורה חמה (בטמפרטורה של2,700 קלווין). להימנע משימוש במסכים שעתיים לפני השינה, היות והדבר פוגע בייצור המלטונין, שמגן על הגוף מסרטן.

ז. להמעיט שימוש באוזניות, ובוודאי כשמדובר  בווליום גבוה.

ז. להיות מצויידים במד קרינה, לפחות אחד בכל משפחה, ולמדוד את כל המקומות בהן קיימת שהייה ממושכת, כולל בכיתות בתי הספר.

   אני יודע שחלק מהדעות בדבר סכנות הקרינה נשמעות תמוהות ומוזרות, אבל גם לפני 50 שנה, אם היינו מזהירים אדם שלא ישתמש באסבסט, הוא היה בטוח שמשהו לא בסדר איתנו, כי הרי...כולם משתמשים...

האם זה נכון שילדים רגישים יותר לקרינה?

   ילדים רגישים לקרינה יותר ממבוגרים, בגלל גודל ומבנה הגולגולת (גולגולת של ילד בן 10 סופגת קרינה פי 2.5 יותר ממבוגר), בגלל שתאי הגוף נמצאים בצמיחה מואצת, ובגלל שהמערכת החיסונית עדיין לא בשלה.

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הקרינה בבתי הספר?

   אחת הבעיות החמורות כיום היא, שבכיתות בבתי הספר ישנה חשיפה ממושכת לקרינה  גם ע"י ראוטרים עוצמתיים, המשדרים קרינת ויי-פיי, וגם ע"י סלולרים של המורים והתלמידים, המקרינים בעוצמה (גם כשהם נמצאים על מצב שקט!)

   משרד החינוך הצהיר שבמדידות קרינת הוויי-פיי לא נמצאו חריגה באף בית ספר מתוך יותר מ1,500 שנמדדו, ולא עוד, אלא שהמדידות בוצעו בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. ואילו המשרד להגנת הסביבה הצהיר, שאין לו שום נוהל למדידת וויי-פיי, ומדידות הקרינה שלו כלל לא עוסקות בזה (הסיבה היא, שוויי-פיי הוא אות מהיר מאוד, שקשה למדידה).

    ראש מדור קרינה במשרד להגנת הסביבה, פרופ' סטיליאן גלברג,  הצהיר ב2014 בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת (למי שעוד לא ידע), שתקן הקרינה שבחסותו אנחנו חושבים ש"הכל בסדר", לא מגן בעצם מפני השפעות ביולוגיות או  בריאותיות, אלא אך רק מפני השפעות חימום וכוויה! (לקרוא ולא להאמין!). גם האישיות הבכירה ביותר לענייני קרינה במשרד הבריאות,  פרופ' סיגל סדצקי, מודה בכך, ואף קובעת שהתקן הוא שרירותי, כלומר, לא מבוסס כלל על מחקרים!

   אנו מכירים את דו"ח  ביואנישיאטיב, מ 2012 המאגד למעלה מ3,800 מחקרים, וקובע, שהחל מרמה של קרינה בצפיפות הספק של 0.04 מילי-וואט למ"ר, מתחילים שינויים ביולוגיים  בחשיפה ממושכת. כיום, בכל כיתה שהילדים מחזיקים טלפונים סלולריים פתוחים (גם אם הם במצב שקט) הקרינה שתימדד תהיה פי 100 עד פי 1,000 מרמה זו. חשוב לדעת, שהביטוח במוסדות החינוך לא מכסה נזק של ילד שיחלה בגלל הקרינה (בדקתי את זה). עמדתו הרשמית של משרד החינוך אוסרת כל שימוש בסלולרים בבתי הספר, אבל הוא לא טורח לאכוף זאת.

   לא היינו מעזים להסיע את ילדינו ברכב שאיננו עומד בתקן, אולם אנחנו נותנים לילדינו להשתמש בציוד אלחוטי שתקן הקרינה שלו לא מגן מפני השפעות בריאותיות (כך מצהירים כותבי התקן עצמם, ICNIRP).

   לאור כל זאת, חשוב מאוד שוועדי ההורים יפעילו את כוחם והשפעתם להרחקת הקרינה מהכיתות. לעניות דעתי, רק הם מסוגלים להניע מהלך שכזה. (גם לנבחרי הציבור המציגים את מועמדותם לבחירות הקרובות, צריכה להיות מילה בנדון). לגבי קרינת  הוויי-פיי, חשוב לדרוש מהנהלות בתי הספר לחבר את  המחשבים באופן חוטי (תקשורת קווית). לגבי טלפונים סלולרים, חשוב מאוד (!!) לקבל החלטה בית ספרית מוקפדת, על החזקת סלולרים כבויים לחלוטין בשטח בית הספר מרגע ההגעה ועד רגע היציאה (ולא להסתפק במצב שקט). רצוי כמובן שבית הספר יעמיד לרשות התלמידים טלפוניים קוויים לשעות ההפסקה (וכך גם צויין בחוזר מנכ"ל). הרחקת הקרינה מבתי הספר תפחית כשליש מזמן החשיפה היומי.

למה בכלל צריך מד-קרינה?

מזמין אתכם לצפות בסרטון, ולהבין מדוע זה חשוב.

הצעה למכתב לוועד הורים או הנהלת בית הספר, בדבר הרחקת הקרינה מהכיתות

שלום לוועד ההורים / הנהלת בית הספר...

הנדון: בקשה דחופה להרחקת קרינה בתדר גבוה (וויי-פיי וסלולרים) מכיתות התלמידים

בשנים האחרונות אנו מודעים יותר ויותר לעומק הסכנות הנובעות מקרינה. התקן שבחסותו מותרת קרינה זו – מתברר כמצג שווא (כפי שנפרט בהמשך), ילדינו משמשים כשפני נסיון, וגם אם נוכל להוכיח שנפגעו מהקרינה בבית הספר – ביטוח התלמידים כלל לא יפצה אותם (נזקי קרינה אינם כלולים בפוליסה).

א. נזקי הקרינה:
אם נעבור בתמצית על המחקרים העיקריים בנוגע לנזקי הקרינה, נוכל לסכם חלק מהם בסעיפים הבאים:
1. שברים בDNA בתאים (כבר בעוצמה של 2% מהרמה המותרת בתקן המכשירים הסלולריים).
2. פריצת מחסום דם-מוח המאפשרת מעבר של רעלנים וחומרים מזיקים (חומרי הדברה, מתכות כבדות, חלבונים זרים, וכדו') לרקמת המוח, 2 דקות לאחר תחילת החשיפה.
3. האצת גידולים סרטניים.
4. עיכוב ושיבוש פעולת הגוף להמתה מתוכננת של תאים סרטניים (אפופטוזיס).
5. שינויים ברמת הסידן (חיוני לתקשורת בין תאים ופיקוח על גדילתם).
6. ירידה תלולה ומיידית ברמת במוליכים עצביים חיוניים, כגון סרוטונין ואצטיל כולין (שיש להם השפעה על מצב רוח, התנהגות, דיכאון, שינה, למידה, זיכרון, ריכוז, ועוד. (מי אמר ריטאלין?)).
7. שינויים בגלי המוח (עד כשבוע משיחה אחת בטלפון סלולרי).
8. פגיעה ומוות של תאי עצב במוח.
9. פגיעה בזיכרון.
10. פגיעה בהפרשת הורמונים.
11. שיבוש בהובלת תרופות בדם, במיוחד תרופות נוירולוגיות.
12. פגיעה בפוריות.
13. האצת תהליכים של טרשת עורקים (בגלל חימצון הכולסטרול), ועלייה בסיכון לאירוע לב או אירוע מוחי.
14. גידולים בבלוטת התריס, במוח, בעצב השמע.
15. הפרעות התנהגות אצל יילודים.
16. פגיעה בזמן תגובה, זיכרון ותשומת לב של תלמידי בית ספר.

חלק מהמחקרים ניתן למצוא באתר "ללא קרינה בשבילך", בקישור http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list, חלק ניתן למצוא בספר "הסלולרי - לא מה שחשבת! המידע המוסתר מן הציבור", מאת איריס עצמון, 700 עמ'.
חשוב לציין, שתקן הקרינה (הפיקטיבי), מתבסס על ספיגת קרינה באדם מבוגר, אולם במוח של ילד בן 10, הקרינה חודרת פי 2.5, ואילו במוח של ילד בן 5, הקרינה חודרת פי 4.2.

ב. תקן הקרינה:
סף הקרינה בישראל גבוה מאוד, והוא מבוסס על תקן של הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת (ICNIRP). ועדה זו היא ארגון פרטי ללא פיקוח ציבורי או מדעי, ותקן הקרינה שהומלץ על ידה מיועד להגן אך ורק מפני השפעות חימום רקמות וכוויה (תקן תרמי) בחשיפה רגעית, ואינו מדבר כלל על חשיפה ממושכת. גם המשרד להגנת הסביבה (פרופ' סטיליאן גלברג) וגם משרד הבריאות (פרופ' סיגל סדצקי) מודים שתקן הקרינה בישראל אינו מגן מפני השפעות בריאותיות, והינו שרירותי, כלומר לא מבוסס על ידע מחקרי.
הצהרת פרופ' סטיליאן: https://youtu.be/Dlys4SETT3s
הצהרת פרופ' סדצקי: https://youtu.be/dGq28278Pt0

ג. מדידות הקרינה:
מדידות הקרינה בכיתות מראות תמיד תוצאות נמוכות, ולא את עוצמת הקרינה האמיתית (כתוצאה משימוש במדים איטיים, עריכת ממוצעים, מדידה שלא בזמן עומס מקסימלי, ועוד), ולא עוד, אלא שהן משוות את התוצאות הנמוכות לתקן (התרמי) הגבוה המותר, ולכן בשורה הסופית תמיד יתנוסס המשפט "עומד בתקן". חשוב לציין במאמר מוסגר, שלא רק עוצמת הקרינה קובעת את גודל הנזק, אלא גם סוג התדרים. כמו כן, גם קרינה בעוצמה נמוכה מועצמת בגוף בגלל תופעת ההדהוד (רזוננס), החל ברמת האטום, וכלה באיברים חלולים (גולגולת, ריאות, ארובות העין, וכדו').

ד. סלולרים בכיתות:
משרד החינוך עצמו אינו מתיר החזקת סלולרים בכיתות במצב פעיל (כפי שניתן לקרוא בהרחבה בכתבה https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5284222,00.html), אבל את המציאות אנחנו מכירים היטב. גם אם הסלולרים נמצאים על מצב שקט, הם ממשיכים להקרין בעוצמה של לפחות פי 1,000 מהרמה שממנה מתחילים שינויים ביולוגיים בחשיפה ממושכת (0.04 מילי-וואט למ"ר), היות והם מחוברים לאינטרנט או לוויי-פיי.

ה. וויי-פיי בכיתות:
בוועדת החינוך של הכנסת (25.1.2016) הצהיר ד"ר עופר רימון, המוביל את תיקשוב בתי הספר, שלמעלה מ-2,700 בתי ספר נבדקו, ונמצאו עומדים בתקן, והם פועלים בהנחיות המשרד להגנת הסביבה. מה אומר המשרד להגנת הסביבה? לדבריו, אין לו הנחיות למדידת וויי-פיי, אין לו נוהל בדיקה, ומדידות וויי-פיי הן מחוץ לתחום מבחינתו (https://youtu.be/HYJf4GU1jZ0). (הסיבה היא, מכיוון שאותות הוויי-פיי מהירים מאוד, וכיום לא ניתן בישראל למדוד את עוצמתן בצורה סבירה).

לאור כל זאת, אנחנו מבקשים שבכיתות בית ספרנו לא יעשה יותר שימוש בראוטרים המשדרים וויי-פיי, ותחול חובה מוקפדת ומוחלטת, על כיבוי הטלפונים הסלולריים מתחילת יום הלימודים ועד לסיומו.

התמונה לקוחה מhttps://pixabay.com/en/photos/?min_height=&image_type=all&cat=&q=dangerous&min_width=&order=popular&pagi=2

מונולוג של אמא - כל מילה מיותרת

כל מילה מיותרת. כל הכבוד לאמא האמיצה הזאת, ואני מבקש להאיר בדיון את נקודת הקרינה בבתי הספר. מה יקר לנו יותר מהילדים, הבית? האוטו? והנה, אנחנו שולחים את הילדים להתבשל יום יום במשמרת בוקר שלמה, בקרינה המטורפת בכיתות. אנחנו – לא נעז לנסוע ברכב שאינו עומד בתקן. אפילו לא להשתמש במברשת שיניים חשמלית שלא עומדת בתקן, והנה – אנחנו מרשים לילדים שלנו להיות בבתי הספר עם הוויי-פיי ועם מכשירי הסלולר, שהתקן שלהם לא מדבר בכלל על השפעות בריאותיות!

לשמחתי, בבית הספר של בני השימוש בסלולרי אסור (כן, אסור!), ואתמול למשל, אני שומע על נער שמספר לי שבבית הספר שלו יש בכל חטיבה כ-400 תלמידים וכולם (!) עם סלולרי. חלק – שמים על מצב שקט. מידי פעם יש צילצול ואם זה דחוף – המורה מאשר לצאת ולשוחח. רמת הקרינה שם היא יותר מפי 100 מהרמה שגורמת לשינויים ביולוגיים בחשיפה ממושכת.

בגיל הרגיש הזה, כשהקרינה נספגת יותר בראש הילדים, אנחנו חייבים להוציא מהכיתות את הוויי-פיי, ולאסור לחלוטין (כמו בצרפת), את השימוש בסלולרים. סלולרי במצב שקט – ממשיך להקרין בעוצמה רבה.

בואו נשכנע את ועדי ההורים ואת מנהלי בתי הספר (וזה בסמכותם) להוציא את הקרינה מהכיתות. שבת שלום לכולם.

הילדים שלך מעשנים בכיתה

   כך כותבת אמא אחת: ...אצלנו בגבעול עשו הצבעה והילדים הצביעו שאסור פלאפונים בבית ספר. ההורים הצביעו שמותר.
הילדים ניצחו ואסור פלאפונים.
עד לא מזמן היה מותר וזה היה מטורף.הילדים ניצחו ואסור פלאפונים.עד לא מזמן היה מותר וזה היה מטורף....

   גם באנגליה ובצרפת מתחילים לסלק את הסלולרים מהכיתות. כשהילדה שלנו תהיה חולה, אנחנו "נעשה הכל בשבילה". בואו נעשה את זה לפני. המצב היום הוא כאילו הילדים מעשנים בכיתות לאורך כל היום. הורים - תתעוררו. בואו נסלק את הסלולרים ואת הוויי-פיי מהכיתות.

שאלה של אמא: איזה סלולרי לקנות?

נקדים ונאמר כמה דברים:

1.      התקן האירופאי מתיר חשיפה לקרינה בקצב ספיגה סגולית (לא נרחיב על זה) עד רמה של 2 וואט לק"ג רקמה , ובקיצור SAR=2. ניתן למצוא טבלאות באינטרנט, שבהן מפורט כמה SAR  (קרינה) יש  לכל סוג של מכשיר סלולרי. בקירוב ניתן לומר (לעניות דעתי), שטלפונים בעלי SAR 0.2-0.4 נחשבים בעלי קרינה נמוכה. 0.5-0.6 בינונית. 0.7 ומעלה – גבוהה.

2.      מדידת ה- SAR איננה מדויקת מסיבות שונות (לא נרחיב), ואיננה משקפת את הקרינה האמיתית והנקודות החמות שנוצרות במוח.

3.      תקן הקרינה הוא אחיזת עיניים, היות והוא מגן רק מפני השפעות חימום, ולא מפני נזק בריאותי. קרינה ברמה של 2% מה -SAR המותר – כבר גורמת לשברים בDNA-  בתאים.

4.      למרות זאת, ניתן בקירוב ובמשוער, להסתמך על מדד ה- SAR, כאמצעי לבחירה ראשונית של טלפון סלולרי.

5.      מניסיוני, מצאתי גם טלפונים בעלי SAR נמוך או בינוני, שפלטו קרינה גבוהה, ולכן אין ברירה (אין!!!) אלא למדוד אותם.

6.      לכן, לשם רכישת  מכשיר טלפון סלולרי, מחפשים באינטרנט  סוג מכשיר שמתאים לצרכים שלנו (וקוראים עליו חוות דעת חשובות של משתמשים ),וכמובן עם SAR  נמוך, ואז - לחפש חבר או חברה שיש להם כזה מכשיר, ולמדוד אותו. (או הפוך, כלומר -  לשאול חברים שיש להם מכשיר סלולרי, למדוד אותו, ואז לקורא עליו מידע וחוות דעת).

7.      לחילופין, אחרי שיודעים איזה מכשיר מעוניינים לרכוש – לחפש מכשיר יד 2 (להיזהר מרמאים, ולהחתים את המוכר על התחייבות  שכל חוב ישן - יוטל על המוכר+ צילום ת.ז. וכדו'), ולמדוד אותו בזמן הקניה!! (מכשירים שעברו תיקון – פולטים לעתים קרינה גבוהה מאוד).

8.      כשמודדים את המכשיר, צריך לשים לב שבהגדרות שלו הוא מוצב על דור 3 (נמצא בהגדרות של רשתות סלולריות), והכינוי של זה, הן האותיות UMTS או WCDMA. אם המכשיר מוצב על דור 2 (GSM) למשל, הרי שאותו מכשיר יפלוט קרינה גבוהה. (אם למוכר אין סבלנות, כדאי ...לא לקנות ממנו בכלל. לא עושים עסקים עם מי שלא מתייחס כראוי).

9.      מכשירים שמצאתי בעלי קרינה נמוכה: LG g2,  LG g3, LG g4, סמסונג גלקסי S4, ועוד כמה.

10. לשם שמירה על הבריאות, חשוב כמובן ללמוד (!) את כללי הזהירות בשימוש בטלפון סלולרי. איך לדבר, איפה, כמה צריך להתרחק ממשוחחים (ובוודאי מאלה שמחוברים לאינטרנט סלולרי), ועל כך נדבר בעתיד. בתמצית: 1. מינימום שימוש. 2. מכסימום מרחק (ממכשירים וממשתמשים).

11.  גם אם את/ה משתמש באינטרנט סלולרי (שגורם נזק לכל מערכות הגוף), לעולם אל תציב אותו על דור 4, שמכונה בהגדרות LTE, (או G4 באייפון), בגלל רמת הקרינה העצומה הכרוכה בזה. כמובן שכדאי להתרחק ממכשירים שכאלה (לפחות 10 וחצי עד 12 וחצי מטר). כן. זה נשמע לא מציאותי. לפני עשרות שנים אמרו את זה על האסבסט. אלמנות הנפטרים שעבדו במפעל האסבסט בנהריה סיפרו, שאז -  לעבוד בישאסבסט (המפעל שייצר אסבסט) היה כמו לזכות בפיס.

12.   למידע חשוב על קרינה, כדאי להיכנס לאתר המצויין "ללא קרינה בשבילך", בקישור http://www.norad4u.co.il/home

את או אתה עובדים במשרד? כדאי שתקראו

   "התחלתי לעבוד במרכז המושבה בפרדס חנה.  בסך הכל 4-5 שעות ביום. אבל כשאני חוזרת יש לי כאבי אוזניים קלים, כאב ראש אטומי, ואני מרגישה שהבלוטות לימפה שלי בכל הגוף באופן מוזר כואבות. בנוסף אני חשה עייפות תהומית. רציתי לדעת האם אתה יודע אם יש באיזור קרינה חריגה"?

   כך שואלת חברה. אמרתי לה שיש במרכז המושבה אנטנות, והיא לא הראשונה שעובדת לידם וסובלת מכאבי ראש. אני לא פנוי למבצעים מסוג זה, אבל גירדתי זמן קצר לפני העבודה ובאתי לראות. כל "חיות היער" נכחו במשרד. גם אנטנות, גם ראוטר אלחוטי, גם 2 טלפונים אלחוטיים, וגם 2 סלולרים. מחוברים לאינטרנט, כמובן.

   ממול החלון – אנטנות (2-4 מילי-וואט למ"ר). ראוטר שמשדר וויי-פיי, (60 מילי-וואט למ"ר) במדידה צמודה. במרחק – פחות. סלולרים – 3-60 מילי-וואט לערך. טלפון אלחוטי של פנאסוניק – קרינה נמוכה מאוד להפתעתי (חצי מילי-וואט לערך), אבל כשמוציאים מהעריסה – קופץ לרמה גבוהה. ניטרלנו את כל מקורות הקרינה, והמשכנו לחפש עוד ועוד, עד שמצאנו טלפון "רגיל" אבל בעצם הוא אלחוטי מוסווה, בטכנולוגיית דקט (הקרינה שלה  מאוד עוצמתית), ואותו – כבר הייתי מוכרח לצלם, ועל זה הסרטון. (אח"כ, עברנו למשרד השכן – ושוב, טלפון אלחוטי, ראוטר פולט וויי-פיי, וסלולרי – סמסונג גלקסי 8, מחובר לאינטרנט שפולט לעתים עד 300 מילי-וואט למ"ר.

   אחים ואחיות יקרות. אין מצב בעולם (!) שמישהו יושב עם המכשירים האלה במשרד ולא ניזוק. אני לא מדבר על רגישים שממש סובלים (לפעמים ברמה מזעזעת), אלא על אנשים רגילים שדווקא לא מרגישים. הקרינה פוגעת בכל מערכות גוף, החל מהשלד, וכלה בגלי המוח.

   המשרד מול אנטנות? שימו מיגון על השמשה, רשת מתכת, תריסי מתכת, או לפחות אל תשבו מול החלון.

   טלפון אלחוטי? שימו אותו במיחזור אלקטרוניקה, וזאת, לאחר שהוצאתם אותו מכלל שימוש. (כדאי לרכוש קווי, אבל עם רמקול טוב).

   ראוטר? להעביר תקשורת רק באופן קווי. (יותר זול מלפתוח בצינתור עורקים שנסתמו מטרשת, כתוצאה מקרינה), ולכבות שידור וויי-פיי!!

   סלולרי – רק באוזנייה (לצדיקים - עדיף אוזניית אוויר), או ספיקר, ועדיף לדבר מחוץ למבנה או ממרפסת/חלון, על מנת להנמיך קרינה. יותר רצוי להגיד למי שמתקשר–"חוזר אליך בקווי". (מישהו סיפר שיש אפליקציה שבזמן צילצול – גם הקווי מצלצל. אני פשוט לא מכיר). במשרד - להחזיק את הטלפון הסלולרי רחוק מעמדת הישיבה. אם יש אפשרות לנתק בו את כל (!) היישומים האלחוטיים (וויי-פיי, בלוטוס, אינטרנט, דאטה) – עדיף, אחרת אתם נמצאים בגשם של גלי רדיו. וואטס-אפ, להתחבר מהמחשב. לא מהסלולרי.

  

תאורת לד בלילה - סכנות ופתרונות

לכ' אדר' אריה רפפורט 

 מהנדס  המועצה פרדס חנה-כרכור

          שלום רב

הנדון: היבטים בריאותיים בתאורת לד לילית במרחב ישובי

  

נודע לנו מדבריו של ראש המועצה, ד"ר אלדד בר כוכבא, שבכוונת המועצה להחליף את התאורה במרחב, לתאורת לד חסכונית. העליתי בפניו את הסיכון הבריאותי שעלול להיות כרוך בכך, ולפי בקשתו, אני מפרט ומביא מידע שיסייע להבין כיצד ניתן ליישם את הרעיון בצורה מיטבית ובמינימום נזק.

סכנות בנורות חסכוניות ותאורת לד (במסכים, ובכלל)

   תקציר מתוך הכתבה: "מה גרם למות הנברנים", סיפורו של פרופ' חיים אברהם (גלובס, 19.7.13)

   ...האירוע המכונן קרה לפני 16 שנים: "בסתיו 1997 הייתה התפרצות של נברנים בעמק בית שאן ומשרד החקלאות חיפש דרכים מקוריות לצמצם את גודל האוכלוסיות. בהתחלה התכוונו להשתמש בתנשמות, אך התנשמת צדה רק בלילה, בעוד שהנברנים פועלים גם ביום. ...הלכנו על פתרון מקורי ובנינו שתי מכלאות, אחת מהן קיבלה אור בלילה והשנייה לא. ידענו שנברנים מגיבים ל'אורך היום' ומתרבים ביום קצר, והרעיון היה שאם ניתן להם אור למשך זמן ארוך, יתכן וההתרבות תצטמצם. נתנו להם אור לבן-כחול באורכי גל קצרים, והתוצאות היו שהנברנים פשוט מתו מהחשיפה לאור בלילה. בשנה הראשונה נתנו להם רבע שעה בכל שעה, לאחר מכן רבע שעה בכל שעתיים ובשנה השלישית רבע שעה בכל ארבע שעות, אבל בכל שנה שבה התקיים הניסוי היינו צריכים להביא נברנים חדשים לחלקת הניסוי כי כל הנברנים הקודמים מתו.

   פרופסור חיים אברהם מספר בכתבה על המשך מחקריו, שהביאו אותו למסקנה, כי תאורה בלילה, ובמיוחד תאורת בתדרי אור כחול (גלים קצרים) שקיימים בנורות חסכוניות, ובתאורת לד (כגון מסכים) הוא גורם מזהם בגלל הפגיעה שלו בייצור המלטונין ושיבוש השעון הביולוגי:

מה זה בדיוק מלטונין?

   מלטונין הוא הורמון חשוב מאוד שהתגלה בשנות ה-60. הוא נוצר בחושך ומעביר אות לתאים כדי לומר להם 'עכשיו חושך'. (אנחנו בעלי חיים יומיים שפעילים ביום ונחים בלילה). אחד התפקידים של המלטונין הוא לשמש כאנטי-אוקסידנט חזק, שהוא בעצם חומר מונע סרטן. כאמור, ההורמון הזה מופרש בלילה, בחושך, וחשיפה לאור במשך הלילה פוגעת בייצור המלטונין. המלטונין מופרש אצלנו בכמויות גדולות יחסית כשאנחנו צעירים ובגיל 50-60 רמות הייצור שלו בגוף יורדות. (פעם, למשל, סרטן שד היה מופיע אצל נשים בגיל 50-60, אבל היום זה קורה גם אצל נשים בגיל 30-25 וזה אסון). האור שפוגע בייצור המלטונין  בצורה הקשה ביותר הוא זה של אור באורכי גל קצרים (אור כחול). אגב, ממחקרים בנושא קרינה ידוע, כי חולדות מעבדה שנחשפו לקרינה וקיבלו מלאטונין בתום החשיפה, כמעט ולא ניזוקו, בשל ההשפעה האנטי חימצונית של ההורמון.

פרופ' חיים התקומם על כוונתה של המדינה לאסור לייבא ולשווק נורות להט של מעל 60 וואט ולעבור להשתמש בנורות חסכוניות באורכי גל קצרים. מחקר שערך הראה שהנורות מדכאות את ייצור המלטונין ועקב כך מגבירות בהרבה את הסיכוי לחלות בסרטן, בעיקר סרטן השד אצל נשים וסרטן בלוטת הערמונית אצל גברים (מחקרים אחרים מלמדים גם על פגיעה ברשתית העין).

 (נאמר במאמר מוסגר, כי ישנם מחקרים רבים מאוד הקושרים את האור הכחול למחלות כרוניות ואוטואימוניות).

   לכתבה המלאה בגלובס:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878543

לסרטון של פרופ' חיים אברהם: https://youtu.be/Hf3CeUb4cs4

   אם אור מכל סוג תדר (צבע) עלול לדכא את הפרשת מלטונין, אור כחול מדכא את הפרשת המלטונין בצורה הכי חזקה.

חומר נוסף  על הנזק מתאורת מסכי סמארטפונים, (מבלי שאמרנו מילה על קרינה !) ומה ניתן לעשות, תוכלו למצוא בכתבה ב'דיגיטל', בקישור: 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4726272,00.html

עוד כתבה ב'גלובס': "חשיפה לתאורת לד יכולה לגרום עיוורון, סרטן שד וערמונית",

בקישור:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000994965

 כתבה נוספת בדגש על תאורת לילה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001162224

עמדת משרד הביטחון: האחראי על מפרטי המיזמים הגדולים בדק את ההתייחסות לתאורת לד בעקבות לחץ של ספקים להכניס תאורת לד למתקני משרד הביטחון וצה'ל. בעקבות הבדיקה הוציא משרד הביטחון בספטמבר 2015 מפרט בינמשרדי, שהוא מפרט מוביל, ובו יש הגבלה על שימוש בספקטרום הכחול והתראה מפני הסכנות. משרד הביטחון אישר כי 'קיימות פניות רבות מגורמים שונים במשק, שמטרתם הכנסת תאורת הלד למחנות צה'ל. אגף ההנדסה והבינוי במשהב'ט, שבודק ומאשר הכנסה ומעבר לטכנולוגיות חדשות בתחום התאורה, עיכב בשנים האחרונות את הכנסת התאורה בטכנולוגיית הלד למחנות צה'ל, וזאת מהסיבה של אי-בהירות בתקינה של הציוד המוצע בתקנים רלוונטיים בהיבט הבטיחותי, הבריאותי (השפעת ספקטרום האור הכחול) ובהיבט של יעילות אנרגטית של הגופים'.

הדיון במשרד הביטחון נערך לאור תחקירים ב'גלובס', ובעקבות הוצאת המפרט מסר משרד הביטחון ל'גלובס' כי במתקני מערכת הביטחון וצה'ל תותקן תאורת לד רק של יצרנים 'שיקטינו את השימוש בספקטרום האור הכחול' - דהיינו, נורות שלא מסוכנות לבריאות

עמדת משרד השיכון והבינוי: מתוך גישה של זהירות, המשרד דורש מהעיריות כתב שיפוי וקבלת אחריות, אם העירייה מבקשת השתתפות וסיוע של משרד השיכון במיזמים שבהם מתוכננת תאורת לד. משרד השיכון הוביל ועדה בינמשרדית - שבה היו נציגים ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתשתיות - ובחודש יולי 2015 הוציאה הוועדה מדריך ליישום תאורת לד, ובו הגבלות על השימוש בספקטרום הכחול לרמת סיכון נמוכה.

לקריאה מורחבת: http://rotter.net/forum/scoops1/330402.shtml או כאן:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001139449

בשיחה שהייתה לי עם מר גיא גרטל מחברת ג.ה.ג. טכנולוגיות בע"מ (ממושב עין אילה) העוסקת בתחום בניית גופי תאורה מפנסי לד, למדתי את הדברים הבאים:

1. ניתן להשיג תאורת לד אפילו בטמפ' של 2,400 קלווין.

2. יישובים בעלי מודעות אקולוגית גבוהה (כרם מהר"ל, למשל),מתפשרים גם על  תאורת לד בטמפ' של  2,700 קלווין. (צריכת האנרגיה שלה היא 5-10 אחוזים פחות מ- 2,400 קלווין).

3. חשוב שגופי הלד הפנימיים שבתוך ליבת  הפנסים ייוצרו ע"י חברות אמינות, על מנת שהטמפ' המוצהרת אכן תהיה נכונה. (לדוגמה: פיליפס, OSRAM, ו- CREE , שעובדות ע"פ תקן  ההתאחדות האירופאית TOV).

4. ליישובים מעוטי יכולת, ניתן להתקין בעלות נמוכה יותר גופי תאורת לד בתוך פנסים קיימים.

(למותר לציין, שאין לי שום קשר כלכלי כלשהו לחברה הנ"ל)

.

  לסיכום: אם מתבצע מעבר לתאורת לד בשעות החשיכה, חשוב לשאוף לתאורה  עם מינימום רכיבים של אור כחול (גלים קצרים), ומכסימום תאורה חמה (גלים ארוכים) ובשאיפה לטמפ' אור של 2,400 קלווין, עד כמה שאפשר,ולהעדיף את ההיבט הבריאותי על ההיבט החסכוני.

הרחבה:

כתבה נוספת: http://rotter.net/forum/scoops1/189819.shtml

כתבה נוספת: http://rotter.net/forum/scoops1/49967.shtml

במחקר מסוים החוקרים הוכיחו כי האור הכחול מדכא ייצור מלטונין פי 2 בהשוואה לאור הירוק. להרחבה:

http://www.myopia.co.il/%D7%A0%D7%96%D7%A7-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%9D-)%D7%93%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%98/

  

                                                                                                                                        בברכה

                                                                                                                                                                                                                                               מני בן אריה

                                                                                                                                                                 

מכותבים:

1. ראש המועצה, ד"ר אלדד בר-כוכבא

2. רשתות חברתיות, פרדס חנה והסביבה

לקוראים:
1. עדיף בוודאי נורות ליבון עם מנעד (ספקטרום) תדרי אור גדול.
2. מידע נוסף: http://www.eliharel.co.il/index.php/articles-list/item/109-2017-02-17-09-52-35#.WsYqyi5uYdU

מדוע בישראל מתעלמים מהסכנה שבקרינה בלתי מייננת? - הסרטון מ"כאן 11".

   בכתבה (שאני משתתף בה), מופיע גם פרופ' איתן פרידמן, שטוען, שקרינה בלתי מייננת זה ...כלום. בשונה מד"ר יעל שטיין שהתראיינה לפניו, ומכירה את הסיכונים, פרופ' פרידמן הוא בכלל גנטיקאי, ולא פיזיקאי, והוא יועץ בבתי משפט לחברות סלולריות. הבנתם?

כאן הסרטון https://youtu.be/eAKPPbAsZhg

מוזמנים לשמוע את תשובתי לפרופ' איתן פרידמן (על הזלזול שהפגין כלפי תופעת הרגישות לקרינה בכתבה של אמנון לוי), בסרטון: "האם יש כזה דבר רגישות לקרינה? בסרטון הבא: