חוויות ממפגש של רגישים לקרינה

חוויות ממפגש של רגישים לקרינה

      ...אני מנסה לשרטט לעצמי מאפיינים כלשהם לגבי המשתתפים. אני לא מצליח. נשים, גברים, צעירים ובוגרים. כל הקשת החברתית האפשרית. אני מעביר לכם את מה שקלטתי בערב הזה, וכמובן שאשמור על האנונימיות של המשתתפים. לשם כך, שיניתי שמות, סיפורים  ופרטים מזהים. 

   אם אתם לא רגישים לקרינה – כדאי שתקראו. המספרים הכי נמוכים של כמות הרגישים לקרינה מקרב האוכלוסייה כיום, מדברים על  10 אחוזים, ולפי התחזיות, זה עלול להגיע לכ-50 אחוזים בתוך כחמש שנים.

   הקרינה תוקפת את כל מערכות הגוף, ומצליחה להכריע אותו בנקודת התורפה, לכן יכול להיות שרגישים לקרינה ידווחו על סימפטומים שונים. כמובן שברגע שמערכת אחת נפגעה, המערכות האחרות עלולות להיפגע בתגובת שרשרת.

   הנה חלק ממה שסיפרו המשתתפים:

   שולמית מתל-אביב: "אני רגישה כבר 3 שנים. המצב שלי כיום די סביר. אני משתדלת לא להיות בדרכים, כי אז האנטנות הורגות אותי. אם אני נחשפת לסלולרי בזמן שידור, אני מרגישה מכת חשמל באוזניים. אני משתמשת באטמי אוזניים מיוחדים (35 ₪ בסופר פארם) שעוזרים לי איכשהו... בקבוצות שאני מדריכה – אין סיכוי שמישהו יחזיק סלולרי פתוח. אין סיכוי. 

   יונתן מראשון לציון: "אני רגיש כבר חצי שנה. היה לי סמארטפון HTC  והייתי מדבר מתוך ממ"ד 3 שעות כל יום בסקייפ עם חברה שלי מבולגריה. חוץ מזה נחשפתי לקרינה ממחשב ו- וי פיי. איך גיליתי שאני רגיש? פשוט, בכל פעם שהתקרבתי ללפ-טופ הרגשתי כאב באיזור הבטן. אני רגיש בעיקר לקרינה בתדר גבוה (סלולרי, ווי פיי, אנטנות). מה שעזר לי לעבור את המשבר הגדול היה, שהתרחקתי מכל מקור קרינה. עשיתי שיפור בתזונה שלי, והוצאתי מהתפריט חיטה ומוצרי חלב (שבין היתר, גורמים לחומציות ולתוספת רדיקלים חופשיים. מ.ב.א.). הוספתי לתזונה הרבה סידן, ואומגה 3. כשאני יוצא לרחוב, אני ממגן את עצמי על ידי שאני לובש בגדים שתפרתי באופן מיוחד מבדים מתאימים חוסמי קרינה. כמובן, שמיגון – זה מוצא אחרון. דבר ראשון זה הימנעות". 

   אנסטסיה מעמק חפר: "אני כימאית עם תואר שני בכימיה, ועבדתי במעבדות בבית חולים. יום אחד הופיעו  במסדרון 3 אנטנות "מיקרו-סל", בצורת פטריה הפוכה, שמוצמדת לתקרה. (הרופאים מסתובבים עם לפ-טופ ליד החולים, וזה משפר להם את התקשורת). בבית החולים עצמו יש התקינו מאות כאלו. התחילו לי כאבי ראש. הרופאים לא ידעו מה יש לי ושלחו אותי לפסיכיאטר. הוא גם לא מצא כלום, אבל לפחות אישר לי שאני נורמאלית. לא יכולתי לעבוד שם יותר, ונאלצתי להתחיל תהליך פרישה. מה שעוזר לי היום, זה כובע מבד חוסם קרינה, שאני מקשטת אותו שיראה יפה יותר, וכמובן שינוי יסודי בתזונה. אני אוכלת כמה שאפשר מזון טבעי, ולוקחת תוספי מזון נוגדי חימצון, ומוסיפה ויטמינים B12, ו-B  קומפלקס. בעבודה טענו שלא יכול להיות שמה שאני מרגישה הוא תוצאה של הקרינה. תיעדתי והקלטתי את ההתכחשויות של הממונים במקום העבודה, ודרשתי שכל התלונות שלי יתועדו בכתובים, למקרה של תביעה עתידית.  חלק מהרופאים שטיפלו בי הבינו שהכאבים שלי הם כתוצאה מהאנטנות, אבל לא היו מסוגלים לרשום את זה במפורש. פשוט, לא היו מסוגלים. חלק טענו שאין כזה דבר".

   אודליה מבאר שבע: "עליתי לארץ לפני 10 שנים. 4 שנים הרגשתי כמו זומבי. חוסר תפקוד, כמו ערפל מוחי סמיך, עייפות קשה. כמעט חוסר יכולת לראות ולשמוע. 4 שנים ! הגעתי בפרוטקציה והרבה כסף לנוירולוג הכי גדול באוסטריה, והוא טען שלפי הבדיקות – אין לי שום דבר. יום אחד חברה שלי אמרה לי שהיא קראה שיש דבר כזה רגישות לקרינה. התחלתי לבדוק את זה בשארית כוחותי, ואחרי חקירה ממושכת מאוד, כדי לעבור את המשבר הגדול, התחלתי להתרחק מקרינה כמו מאש. מה שהכי עוזר לי זה הארקה. כשאני הולכת יחפה, ובמיוחד כשאני מרטיבה את הראש או עושה מקלחת – אני מרגישה שיפור. מידי פעם אני חייבת לגעת בחומרים שמועילים לי לקיים הארקה לאדמה, אחרת  אני מרגישה בראש ובגוף את כל חוטי החשמל שיש בתוך הקירות. הנורות החסכוניות גורמות לי להרגשה רעה.  שמתי פילטרים שמונעים חדירת "חשמל מלוכלך" (חפשו בגוגל) לבית, וזה  עוזר לי. אני נזהרת מאוד מעובש בבית (מפריש מיקרו רעלנים. מ.ב.א.). גם נוירולוג מפורסם מאוד בבוסטון, אמר לי, שלפי מצב הרפואה כיום, אולי עוד 100 שנה יוכלו לעזור לי". 

   אודליה מירושלים: "אני רגישה 20 שנה. בפעם הראשונה שדיברתי בסלולרי - הרגשתי לחצים  בראש, קשיי נשימה, סחרחורות. בתחילה, המשפחה שלי הייתה מסוייגת. לא שיתפו פעולה. רק כשראו שאני מגיעה למצבים קשים – התחילו לעזור. גיליתי שאני רגישה גם לשדה מגנטי, גם לשדה חשמלי, וגם לקרינה בתדר-גבוה. גם תאורת לד - אני לא סובלת. הכי הפריעו  לי טלביזיות, וגם מחשבים. כאלו עם הגוף הגדול (CRT), של פעם, לא אלו עם המסך השטוח. אם אני ליד טלביזיה – אני ממש מסוגלת למות. במובן הפשוט ביותר. כל בית שאני שוכרת, אני הולכת לכל השכנים, ובודקת אם יש להם טלביזיות. לקחתי תוספי מזון לשיפור הבסיסיות בגף, כמו סידן, והקפדתי על מוצרי מזון שמכילים סידן. חתכתי קפה, אלכוהול, וקמח לבן. אני מנסה בזהירות לעשות ניקוי של מתכות כבדות מהגוף. יש לי שתל פיצפון ממתכת בתוך האוזן, ולפי מה ששמעתי - הוא משמש כאנטנה וקולט קרינה. אני יודעת שגם מסגרת של משקפים ממתכת עושה את זה. גם סתימות אמלגם בשיניים. החלפתי את כולם לסתימות לבנות. הילדים שלי גם רגישים לקרינה. יש להם כיתות עם ראוטרים וטאבלטים. חיפשתי להם בתי ספר אחרים. ביקרתי ב-6 בתי ספר. גיליתי ש- 30% מהילדים - רגישים לקרינה. חלקם אפילו לא יודע את זה. הם מרגישים כל מיני מיחושים וכאבים בכיתת הווי פיי, ולא מקשרים את זה בכלל לקרינה. 

   ורד מהקריות: "עסקתי בעיצוב פנים. הייתי שקועה בכמה פרוייקטים בו זמנית. לא ידעתי שיש לי אנטנה סלולרית 100 מטר ממול הבית. לאט לאט התחילו המערכות בגוף שלי להתמוטט. לא ידעתי שיש לזה קשר לקרינה. הרגשתי כל הזמן כאילו מחשמלים אותי. יום אחד, אני משוחחת עם חבר שלי שגר באותה תקופה בניו-זילנד, והוא אומר לי ;תשמעי,  נראה לי שאולי זה קשור לקרינה, ולפי מה שמצאתי באינטרנט, יש בישראל מישהו שגם רגיש לקרינה... בהתחלה לא האמנתי, אבל אחר כך  חיברתי את הדברים. עברתי משבר גדול. למרות שהמשפחה תמכה בי, נאלצתי לנדוד ולגור בדירות מרתף, רק כדי לא להיחשף לקרינה ולווי פיי. ניסיתי המון המון שיטות. הומיאופתיה עזרה לי, וגם שינוי קיצוני בתזונה. גם תה קאלי של סאן-ריידר. גם להיות במים ובבריכה ובים, ולהיות צמודה לאדמה לקבל הארקה עוזרים לי מאוד.  היום, המצב שלי יותר טוב, אבל אני מכוסה כל הזמן בבד חוסם קרינה. אם מישהו מנסה לענות לצלצול בסלולרי כשאני בתוך מעלית – אני ממש עוצרת אותו. אין מצב שזה יקרה. אני מרגישה שבזמן שהשיער שלי ארוך – אני סובלת יותר. אם אני מורחת שמן זית או שמן אחר על השיער או על הגוף – עוזר לי להרגיש יותר טוב".

   שולמית מרעננה: "אני רגישה כבר שנים רבות מאוד. הייתי אומנית בעיר העתיקה ביפו. בבית עם קירות עבים. לא הבנתי שהקירות מגבירות את השידור הסלולרי. כל פעם שהייתי מדברת בסלולרי, הידיים שלי היו נהיות אדומות, עם תחושת שריפה,  והרגשתי נימול כזה...הבטן שלי הייתה כואבת, והיו לי כאבי ראש. הרופאים לא ידעו מה יש לי, ושלחו אותי לפסיכיאטר. הרגשתי שאני מוכרחה לברוח, לברוח, אבל לא ידעתי  ממה. ממש במקרה גיליתי בגוגל את הנושא של הקרינה, והתחלתי לחקור אותו ביסודיות, למרות שהיה לי קשה מאוד להיות מול מסכי מחשב. היום אני לא נחשפת לקרינה בשום אופן, והמצב שלי סביר, אבל פעם, הייתי נאלצת לברוח לדירות במקומות נטושים  כדי להתרחק מכל האנטנות. עברתי על המון המון דירות כדי לחפש מקום ללא קרינה, ונתקלתי בהרבה אנשים שאמרו לי "אהה, גם לילד שלי  כואב ליד המחשב", או "גם לי יש כאבים כשאני בסלולרי. תפילה - היא אחת הדברים שעזרו לי מאוד".

   מני מפרדס חנה (אני): "לפני 4 שנים דיברתי המון בסלולרי והתחילה לי תחושה מוזרה באוזניים, נבהלתי, ועברתי לאזניה ולרמקול. לפני 8 חודשים , הייתי עם המשפחה בטיול באנגליה, והרגשתי בנסיעות שאני מזהה  מתי אנחנו מתקרבים לאנטנות סלולריות. לא היה לי שום מושג בקרינה..רק בארץ נודע לי במקרה על הקשר בין מה שאני מרגיש לקרינה. זה קרה  כשנתקעתי בפקק בכביש 6. בכל פעם שהייתי ממול אנטנות - הרגשתי לחץ בראש. רק אחרי חודש של מדידות במד-קרינה, גיליתי גם למה אני מרגיש כאבי ראש בעבודה, וזה בגלל הסלולריים המחוברים לאינטרנט. כיום, אני לא מדבר בסלולרי, ומתרחק ממי שהסלולרי שלו מחובר לאינטרנט. כמובן שסילקנו את הטלפון האלחוטי מהבית. ההתמודדות הנפשית הייתה קשה מאוד, אבל כיום הסובבים אותי הפנימו את המצב, וחלק לא קטן מהם מתעניין ולומד, ומצמצם מיוזמתו את החשיפה לקרינה. אני מתנייד בכבישים עם כובע מבד חוסם קרינה. אם קורה שאני מוותר ונותן ל"מקרינים" להיות לידי, התחושה שיש לי בראש - נהפכת ללחץ, והלחץ נהפך בהדרגה לכאב ממושך. בשעות שיש עומס ברשת החשמל, ורמת הקרינה עולה בחוטי החשמל במדרכה שממול הבית - אני מרגיש את זה בראש. אני לא יודע מה הפך אותי לרגיש, אולי סלולרי מסוג מאוד מקרין שהיה לי, אולי האזנה של מאות שעות למוסיקה באוזניות, או חשיפה למקרינים שמסביבי, או משהו אחר. לפני כשנתיים וחצי סבלתי תקופה של יותר משנה, מכאבים בכל הגוף  של שרירים מכווצים, שלא הצליחו להשתחרר. שום דבר לא עזר, ושום רופא או בדיקות לא הצליחו לאבחן את זה. היום אני משער, שזה קרה בגלל קרינה בחדר השינה מעבר לקיר משותף עם  שכנים שהתחלפו בינתיים, ונסעו לאנגליה "

    יותם מחדרה: "אני מטבעי מאוד רגיש. יש לי גם אינטואיציות טובות. עבדתי המון בפיסול ועיצוב, ולאט לאט נעשיתי אלרגי לחומרים וכימיקלים. כיום, אני אלרגי להמון דברים. חומרי ניקוי, בשמים, חומרי הדברה, טקסטיל שבתהליך היצור שלו נעשה שימוש בכימיקלים, וזיהום אויר של הארובות בחדרה. הרגשתי שעוד משהו מרעיל אותי, ולא ידעתי מה זה, עד שגיליתי במקרה שזה קרינה. אם אני חולה – אני לא יכול להיות בבית חולים, כי הקרינה גורמת לי לייסורי תופת. למדתי הרבה מאוד איך להתגונן, ויש לי אנשים נפלאים שעוזרים לי. אני מחפש בנרות, בית להשכרה, שיהיה נטול קרינה מסביב. קשה מאוד למצוא דבר כזה. כל המדינה שלנו נגועה בקרינה. אולי בחו"ל אמצא. 
הלוואי שיום אחד יקום בארץ כפר של פליטי קרינה, כמו בצרפת"

בתמונה - מחנה פליטים של רגישים לקרינה בצרפת

מקור: http://www.next-up.org/France/EHS.php#1

http://www.next-up.org/images/EHS_Zone_Refuge_Rufus_Cindy_Serge.jpg

                                                                    אנא, שתפו מידע זה בקרב יקיריכם. תודה.

אתה והרדיקלים החופשיים – הסיפור על המפלצת, הטירה והאלונקה

    מה זה בכלל רדיקלים חופשיים (Free Radicals) ?

   רדיקלים חופשייים הם אטומים  או מולקולות , שיש להם  אלקטרון ערכי (חיצוני) בלתי זוגי,  ולכן אינם יציבים מבחינה אלקטרומגנטית וזקוקים לאלקטרון נוסף, כדי לחזור למצבם היציב. הרדיקל ישאף תמיד לאזן את עצמו על ידי השלמת האלקטרון החסר שלו ולכן הוא תוקף אטומים מיוצבים בעלי מספר זוגי של אלקטרונים, ו"גונב" להם אלקטרון, כך שהם הופכים בעצמם לרדיקלים חופשיים השואפים להשלים את האלקטרון החסר שלהם מהאטומים הסמוכים להם, וכך נוצרת ריאקציה שלמה. ("גניבה" זו יכולה להתרחש תוך אלפיות השניה). חומר אשר מקבל אלקטרונים מחומר אחר נקרא מחמצן (גם אם אין בו חמצן). החומר אשר מוסר את האלקטרונים נקרא מחזר והתהליך שקורה לו זה התחמצנות. 

    כאשר נגנב אלקטרון ממולקולה – נוצרת במקרים רבים  פגיעה בתפקוד שלו.  אם יש בסביבה מספיק אלקטרונים חופשיים מתאימים, שאפשר "לגנוב" אותם, אז הכל מסתדר בלי בעיות. אבל אם לא - עלולים הרדיקלים החופשיים לגזול בכוח אלקטרונים ממרכיבים חיוניים בתאי הגוף. אם נפגע תא אחד, או כמה אלפי תאים, זה זניח ולגוף אין בעיה להתגבר על כך. אך אם הכמות עוברת מסה קריטית מסוימת, עלולים להיגרם נזקים קשים המתבטאים בשיבושים בתפקודי מערכות בגוף ובמחלות שונות.

   מה עושים הרדיקלים החופשיים?

  רדיקלים חופשים עלולים לפגוע בכל סוגי החומרים המרכיבים את הגוף - בחלבונים, בשומנים, בפחמימות, בעצבים, ובמעטפת השומנית שלהם,  בחומצות גרעין ועוד. עודף רדיקלים חופשיים לאורך זמן תורם לפגיעה בכליות, בכבד, במערכת הדם, במערכת השתן, ובמערכת החיסון. כמו כן, מצב זה מזרז את התפתחותן של קמטים בעור,תהליכי הזדקנות, ומיגוון רחב של מחלות גיל ניווניות קשות וכרוניות, כגון, טרשת עורקים, סוכרת, מחלות עצבים, עיניים,  מחלות לב, אלצהיימר, פרקינסון, סרטן, ולמוות בטרם עת.

   "מחלות זיקנה" אלו עלולות לפקוד גם אנשים צעירים, היות שהרדיקלים החופשיים גורמים ממש להזדקנות התאים והגוף.  המחקרים הראו שבחולים במחלות קשות, רבות, נמדדו רמות גבוהות מהרגיל של רדיקלים חופשיים, כך, שחשיבות הרדיקלים כגורמי מחלות אלו, בפרט מחלות עצבים, וסרטן, אינה מוטלת בספק .
   אחד המנגנונים בהם פוגעים הרדיקלים החופשיים הוא הרס קרומי התאים, דבר הגורם לשיבוש בתהליך התקין של הכנסת המזון והוצאת הפסולת, שמוביל לבסוף להרס התאים.  הרדיקלים החופשיים גורמים למוטציות, ולשברים ב DNA, דבר העלול לגרום להם להפוך לתאים סרטניים. רוב המוטציות שקורות, מתוקנות על ידי מנגנונים מתוחכמים, אולם ככל שהשגיאות מתרבות, קשה למנגנוני התיקון לתקן אותן.
   (לרדיקלים החופשיים יש גם תפקידים מועילים, כגון השמדת זיהומים כימיים, וירוסים וחידקים. הבעיה היא שבתנאי החיים המודרניים נוצרים הרבה יותר רדיקלים חופשיים מהדרוש, ולכן מתייחסים אליהם כיום בד"כ כגורמים מזיקים).

      מה גורם להיווצרותם של רדיקלים חופשיים בגוף?

   חלק מהרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי; בתהליך  הנשימה, בתהליכי חילוף חומרים ובפעילות גופנית אינטנסיבית. חלק נוצרים מסטרס (לחץ), חוסר שינה, וממצב של עודף חומציות בגוף.  המערכת החיסונית עצמה - מייצרת במידת הצורך רדיקלים חופשיים להשמדת וירוסים, חידקים והמסת מזהמים כימיים. הבעיה העיקרית היא כמויות הרדיקלים החופשיים המגיעים אלינו ממקורות חיצוניים כמו: עישון, תרופות וכימיקלים שונים, מזון מתועש, מזון מטוגן, קרינה אלקטרו-מגנטית (של טלפונים סלולריים לדוגמא), חומרי ריסוס והדברה ועוד.

   מהם נוגדי חמצון (Anti Oxidants)?

   כפי שראינו, הרדיקלים החופשיים גורמים לחמצון. הדרך של הגוף לנטרל את הרדיקלים החופשיים כדי למנוע את נזקיהם היא בעזרת נוגדי חמצון שהם חומרים אשר יכולים "לנדב" ולתרום  בקלות יחסית את האלקטרונים החסרים לרדיקלים החופשיים, מבלי שהם עצמם יהפכו לרדיקלים חופשיים.

   בגוף קיימים חומרים נוגדי חמצון פנימיים וניתן כמובן לקבל אותם ממזונות טבעיים טריים המכילים בדרך כלל כמות גדולה של נוגדי חמצון. ישנם  פירות  עשירים  מאוד בנוגדי חימצון, אבל מיץ ירקות הוא הפתרון המהיר ביותר להעשרת הגוף בנוגדי חמצון מהמזון, ללא הסוכר שיש בפירות הנ"ל. כל חלק בתא מוגן על ידי אנטי אוקסידנט שונה כך שאנו חייבים לגוון את התפריט היומי כדי לקבל הגנה מושלמת. ודאי זכורה לכם הפרסומת "ירקות בחמישה צבעים". בכל צבע של ירק מסתתר לו אנטי אוקסידנט אחד או יותר, כך שהצבעים הם לא רק קוסמטיקה טבעית אלא אינדיקציה עבורנו להימצאותם של אנטי אוקסידנטים. אנו זקוקים למגוון ויטמינים ומינרלים שרבים מהם אנטי אוקסידנטים בעצמם, ואלה עובדים באופן סינרגטי אחד עם השני. לכן אם חסר ויטמין מסוים אזי הוויטמינים והמינרלים שעובדים איתו גם הם יהיו פחו אפקטיביים..

   אין כמעט חילוקי דעות לגבי החשיבות של קבלת מספיק נוגדי חמצון מהמזון הטבעי, אם כי,

ניתן לרכוש גם בטבליות או כמוסות כתוספי מזון, לדוגמה: ויטמין C, ויטמין E, בטא-קארוטן (ויטמין A) וסלניום. (ביננו, הילדים שלנו צריכים לשתות כל היום רק שייקים של ירקות אורגניים, כדי להתמודד עם כל הרדיקלים החופשיים, ואילו התזונה שלהם מבוססת ברובה על פחמימות ועמילנים, (שחלקם עברו הנדסה גנטית), שמקורם בחיטה (יוצרת חומציות) שעברה תהליכים תעשיתיים, ואם כבר יש משהו בריא - מחממים אותו במיקרוגל, שהופך אותו תוך דקות (לפי דעות מסויימות - עיין בפוסט על תנור המיקרוגל) לפסולת מזיקה. בפירות ובירקות המעטים שהם כן אוכלים - את הריסוסים הם מקבלים בחינם, אז איך הגוף שלהם יוכל להתמודד עם זה?).

אם קראתם עד כאן – כל הכבוד לכם !

   איך כל זה קשור לקרינה?

מחקר אחר ( Marinelli et al 2004) הראה שקרינת רדיו ברמות נמוכות, החל מ - 24 מילי-וואט למ"ר, למשך 2 שעות, כבר גורמת ליצירת רדיקלים חופשיים הגורמים לשברים בDNA , פגיעה ביצירת מעבירים עצביים והורמונים, כולל מלטונין (הורמון השינה שהוא גם "צייד רדיקלים חופשיים", ובכך מגן חשוב בפני סרטן), יש פגיעות במעטפת של תאי העצבים, ניכרות פגיעות במוח, עם הזמן ניגרם סרטן, ויש האצת טרשת עורקים, עליית לחץ דם, והאצת בואן של מחלות לב וכלי דם, כולל התקפי לב, ושבץ מוחי.

   מחקרים אחרים הראו שתוך דקות ספורות מתחילת החשיפה, מאבדים תאי המוח יוני סידן, ותיפקודם יורד, וזה מתבטא בעיקר בילדים בירידה ברמת מעבירים עצביים, שמתבטאת בעיקר בירידת זיכרון וכושר למידה, ובדיכאון. (על הנזקים החמורים של ירידה ברמת המוליכים העיצביים – ראה פוסט 

   קרינה גורמת  ליצירת רדיקלים חופשיים בתא, אפילו בחשיפה לקרינה סלולרית חלשה המהווה פחות מ 1% מהסף המומלץ על ידי ICNIRP ,(דהיינו, 40 מילי-וואט למ"ר). מחקר עם חשיפה לטלפונים סלולריים שהיו במצב כוננות, בכיסים של מתנדבים  (Moustafa et al 2001) הראה שנוצרו רדיקלים חופשיים, שגרמו נזקים בחלבונים , בממברנות התאים, בעצבים, ובשומני הדם. 

   חשוב לזכור, שקרינה בלתי מייננת גורמת לתאי הגוף הנחשפים לה ליצור בתגובה רדיקלים חופשיים, המביאה לנזקי חמצון הדומים לנזקי קרינה מייננת. תופעה זו אינה מוכרת לפיזיקאים, מהנדסים, וגם לרופאים שלא מעודכנים במחקרים על נזקי קרינות רדיו. הם יודעים רק שקרינה בלתי מייננת אינה יכולה ליצור רדיקלים חופשים באופן ישיר.

   הרדיקלים גם מחמצנים חלבונים בתאים (כולל אנזימים והורמונים), הם מחמצנים את עדשות העיניים, וגורמים לקטרקטים, הם מחמצנים עטיפות שומניות של עצבים, ומאיצים בוא מחלות עצבים. הם מחמצנים שומני דם וכולסטרול ובכך מאיצים טרשת העורקים ומחלות לב. הרדיקלים גורמים כאמור גם למוטציות ושברים ממש  ב  DNA, דבר זה  גורם לאובדן חלקי של  פיקוח על גנים, ביניהם כאלה של גנים הפעילים בחלוקת תאים, ונגרמת חלוקת תאים בלתי נשלטת, דהיינו, סרטן.

   ד"ר יוסי פרידמן ועמיתיו במחקר במכון ויצמן (Friedman et al 2007): הוכיחו שתאי אדם שהוקרנו בקרינה סלולרית ברמה של 50  מילי-וואט למ"ר, החלו מיד ליצור רדיקלים חופשיים, הגורמים למירב נזקי הקרינה הבלתי מיינת. נתגלה כאן בפעם הראשונה בעולם, המנגנון המדוייק בו יצרו תאי האדם רדיקלים חופשיים בחשיפה לקרינה סלולרית.

   הקרינה אפילו ברמות מאד נמוכות, גורמת לשינויים  בגלי המוח (D'Costa et al 2003). . במחקר אחר במתנדבים, חשיפה לסלולרי במשך 20 דקות, הפחיתה את זמן התגובה בעת שעסקו במטלות מחשב (Preece 2000)  , אולם על כך – לא נרחיב כאן.

   החוקר סאלפורד ועמיתיו (Salford et al 2003), , הוכיח שנזק מקרינות רדיו עלול להיגרם למערכת העצבים של ילדים ואנשים צעירים.  בנסיון בחולדות צעירות  (בדימוי לאנשים צעירים) שנחשפו 2 שעות ביום, לסלולרי GSM בעוצמה חלשה, במשך 50 ימים, נמצאו ראיות ברורות להרס תאי עצב בקליפת המוח, בהיפוקמפוס (איזור הלמידה והזיכרון), והגנגליונים (מרכזים) בבסיס המוח. הרס זה היה מובהק, לעומת המוח של חולדות שלא נחשפו. בנסיון אחר הם הוכיחו שגלי סלולרי בפעימות, גרמו לפריצת המחסום בין הדם למוח (BBB) ולדליפה ניכרת של חלבון דם גבה-מוליקולרי (אלבומין) לתוך המוח וגרם שם נזק. החוקרים נוכחו, שנזק זה הצטרף לפגיעה בתאי העצב במוח. נזקים אלה לא תמיד ניראים מייד, אולם לאורך זמן, הם יקטינו את הקיבולת השמורה של המוח ללמידה, וזה ייחשף יותר מאוחר בחולי של מערכת העצבים, או בלאי של הזדקנות בטרם עת. החוקרים מזהירים בפירוש, מהופעת נזקים קשים למוח בגיל מאוחר יותר. 

    מה עושים?

   לומדים. צוברים ידע. לאט לאט. הקומפלקס הענק שכולל חברות סלולריות, לחץ חברתי, ו"קידמה טכנולוגית" -  כל אלה בניצוחה של מפלצת הקרינה החייכנית, המנסה לפתות אותנו באמצעות "מהירות גלישה", ו"חווית גלישה" - מנסים להכניס אותנו לטירת בלהות מבוצרת, של הרגלים מושרשים. טירה שיוצאים ממנה רק על אלונקה.

   טירה אימתנית זו, מושתת בעצם על  מגדל קלפים של "אי-ידיעה", ואחרי שנלמד ונכיר את הנזקים של קרינה זו הטירה תתפוגג ותיעלם. לא יהיה לנו שום ספק; אל-חוטי – אל תתקרב !  

   שום מנהל בית ספר, שחושב (מתוך רצון טוב) להכניס תיקשוב  לכיתות באמצעות ראוטרים (נתבים) אלחוטיים, וטאבלטים או לפ-טופים אלחוטיים – לא יעלה בדעתו לעשות את זה, אם יכיר את נזקי הקרינה.

   גם אנשי משרד החינוך הדוהרים ברכבת אי הידיעה אל עבר האסון, יעצרו בחריקת בלמים אם הם ידעו שהם כלי שרת בסופרמרקט, שבו מוכרים את בריאותם וחייהם של ילדי ישראל, עבור רווחים כלכליים של מתי מעט.

   בעתיד, נביא מקורות הטוענים שלמידה דיגיטאלית גורמת נזקים רבים ומגוונים, וזאת,  מלבד המאמץ הקשה והיומיומי שעתיד להיגרם  להורים, למנוע מילדיהם להיות צמודים למסכים שעות רבות. נביא גם מחקרים המלמדים על נזקים של מסכים (תאורת לד), לראייה ולבריאות.

המקור העיקרי שבעזרתו נכתב מאמר זה  הוא:

האתר על קרינת רדיו של ד"ר זמיר פ. שליט"א ,יועץ במפגעי סביבה אלקטרומגנטיים וכימים, מיקרוביולוג רפואי, דוקטור בגנטיקה מולקולרית, ממכון ויצמן למדע (1976), תואר שני מאוניברסיטת תל אביב (מיקרוביולוגיה רפואית, ומקצועות משניים: כימיה פתולוגית, ופרזיטולוגיה,1967).

http://www.zamirshalita.com/rf-hazards

לסיום,  3 הערות:

1.      אל תאמינו במה שאומרים לכם, גם אם זה נשמע משכנע. אני אישית התאכזבתי בעבר מדברים שחשבתי שהם אמת מוחלטת. אל תאמינו לי.  פשוט, תבדקו בעצמכם !

2.      אם אתם מתחברים למה שנכתב  לעיל, הפיצו את זה בקרב יקיריכם. הבלוג שלי "קורא בקרינה" נמצא ב- http://readrad.blogspot.co.il/.

3.      אם יש לכם ביקורת בונה על הדרך, הצורה והאופן שבו אני כותב, אמרו לי. מחמאות, זה דבר מצויין, אבל להשתפר – אפשר רק מביקורת בונה. תודה.

  

קרינה, ורגישות לקרינה - ראיון

   מזמין אתכם להאזין לראיון שלי  ברדיו "מהות החיים", בנושא קרינה, ורגישות לקרינה, והאם זה יכול להגיע יום אחד אליכם...?

תחושת בטן - איך נמנעים מקרינה?

מועד שידור: 20/04/2015 אודות הפרק:
קשה להימנע מקרינה בעולמנו הטכנולוגי, מהמיקרו דרך שאר מכשירי החשמל ועד ה-WI-FI. זהר צמח וילסון מארח את מני בן אריה שגילה שהוא רגיש לקרינה, ויש לו כמה דברים לספר לכם.

https://radio.eol.co.il/allseries/tchushat-beten/krina/

                 שתפו מידע זה בקרב יקיריכם. תודה.





הקישור: http://ondemand.eol.co.il/episode/1117/1118/1284/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94

                                                                      

עם ישראל חי...ומוקרן

   עם ישראל חי ...ומוקרן

   10 בלילה. מדדנו קרינה בבית חברים. הילדים הקשיבו רוב קשב, והבינו, שמה שהיה – כבר לא יהיה... לאור חומרת המצב, יחולו שינויים בהרגלי הגלישה. חלק מהמסכים יוסבו מאלחוטיים לחוטיים, הטלפון האלחוטי יצא מהבית, ועוד ועוד. נשארה רק בעיה, שמד הקרינה מראה שבחדר שבו הילדים משחקים - קיימת קרינה של עד 8 מיליוואט למ"ר מהתקרה, וזה ממש המון. 10 בלילה. מה עושים? דופקים בלילה בדלת? מה אומרים? יחסי השכנות עלולים להיפגע?

   האישה מתעקשת ולוחצת, בן זוגה פחות. לאור הנחישות, אני חושש קצת מעימות עם השכנים, ומבקש שנציג את הדברים ברוח טובה.  אנחנו עולים למעלה. איש נעים פותח, ואנו נכנסים. אני מסביר לו  שהחדר שבו  שוהים הילדים מוקרן מלמעלה, וצריך לברר מה מקרין, היות שהקרינה מזיקה גם לו. לוקח לו זמן לעכל את הדברים. אנחנו מתחילים בבדיקה. מנתקים את הראוטר – אין שינוי. אנחנו מבחינים בעריסה יתומה של טלפון אלחוטי (הטלפון בסלון). מד הקרינה מראה מעל 500 מיליוואט למ"ר. אני מנתק ומראה שהקרינה נעלמה. לבקשתו, אני חוזר ומחבר ומראה לו את ההבדל.  אני מסביר לו את משמעות הדברים, ההבנה מחלחלת, והאיש מודאג מאוד. "מחר בבוקר אני רוכש טלפון קווי. אל תחבר את זה ...". השכן מבקש, שאם אני כבר פה... -  אז אני מודד לו את כל הבית. הכל תקין, חוץ מתנור המיקרוגל, שכמובן פולט קרינה. כשאנו יוצאים, הוא אומר: "אני לא ידעתי את זה...". "זה בסדר, אף אחד לא יודע את זה", אנחנו אומרים לו, ומסיימים ברוח טובה. האיש לוחץ את ידינו, ומודה לנו מקרב לב. הצלחנו. 

   הנה הקישור של מה שראינו בסרטון:https://youtu.be/5Q7EWLfgH7A

   שבוע אחר כך, אני מתבשר, שכל מקורות הקרינה (למעט אחד) סולקו מהבית. אגב, זה לא המקרה היחיד שבו מצאתי קרינה חודרת לבית דרך קיר השכנים. ביום חמישי שעבר, אני מבקר בפנימיית בוגרים בחדרה (אותה פנימייה שגמלתי מהטלפון האלחוטי), ואני מוצא חדירה של 2.5 מיליוואט למ"ר באחד הקירות ליד מיטה. אני מתלבט עם עצמי אם לספר להם או לא, והחלטתי שלא. נפרדתי לשלום, ודפקתי בדלת השכנים. פותחת אישה, ואני מסביר לה אט אט, שחודרת קרינה דרך הקיר...ואם שם יש 2.5 מיליוואט למ"ר, הרי שאצלה יש בוודאי המון. היא מזמינה אותי לבדוק, ואכן, נמצא האשם. בסיס טלפון אלחוטי של סימנס, שמציף את הסלון בקרינה מאוד חזקה. האשה הופתעה מאוד, ואמרה שתפעל בנדון.שלחתי אותה לקישורים באינטרנט על קרינה, ונפרדתי ממנה לשלום.

מזמין אתכם לקרוא עוד על קרינה בבלוג שלי: http://readrad.blogspot.co.il/

                        אנא, שתפו מידע זה בקרב יקיריכם. תודה.

קרינה מתנור מיקרוגל

   כמעט בכל בית, יש היום תנור מיקרוגל. בסרטון הבא, נראה כמה קרינה יוצאת מתנור זה. (אגב, זו קרינה דומה לזו שיצאת מהטלפון הסלולרי שלנו).
    בעיה לא פחות גדולה היא - מה המיקרוגל עושה לאוכל.

   מצדדי השימוש במיקרוגל מתייחסים להתנגדות לשימוש בו כמו אל הפחדה באמצעות שדים ורוחות. שכן, לצד מחקרים שתומכים בחששות קיימים מחקרים שסותרים אותם.

   בנוסף לנושא , קיימת טענה, המתייחסת לשינוי במבנה הכימי של המזון כתוצאה מהחימום במיקרוגל, ובעקבות כך לנזקים שאכילת המזון המחומם גורמת אצל בני אדם, וטענה נוספת העוסקת בדליפת חומרים רעילים מאריזות ה- PVC שמצפות חלק מהמזון המוכן המוקפא, ושאינן נתונות בפיקוח שקיים על המזון; זאת, אף שהדליפה היא לתוך המזון ולכן נצרכת יחד עמו.

 הסרטון הבא מופיע בקישור:https://youtu.be/pOIpSXhLvGE

 

   בי"ח ג'ון הופקינס הוציא לאחרונה חוזר בנושא זה. המידע מופץ במרכז הצבאי הרפואי ולטר רייד - Walter Reed . כימיקלי דיוקסין Dioxin גורמים לסרטן במיוחד סרטן השד.

לאחרונה, התראיין  ד"ר אדוארד פוז'ימוטו,( Edward Fujimoto), מנהל תכנית וולנס Wellness ) ) בבי"ח קאסל, בתכנית טלוויזיה להסביר סכנה בריאותית זו. הוא דיבר על דיוקסינים וכמה הם מזיקים לנו. הוא אמר שאסור לנו לחמם את האוכל במיקרוגל בתוך מכלים פלסטיים. זה מתייחס במיוחד לאוכל המכיל שומן. הוא אמר שהצירוף של שומן, חום גבוה, ופלסטיק משחרר דיוקסין לתוך האוכל ולבסוף לתוך תאי הגוף.
(אגב, כימיקלי דיוקסין הנם רעילים מאד לתאי גופנו. אין להקפיא בקבוקי פלסטיק מלאים מים כי זה משחרר את הדיוקסין מהפלסטיק).

הרוסים למשל, מחרימים את תנורי המיקרוגל 

לאחר מלחמת העולם השניה, ערכו גם הרוסים ניסויים בתנורי מיקרוגל. 

הצוותים הרוסיים הבחינו בהשפעות הבאות: 

1. בשר מוכן אשר חומם במיקרוגל יצר: 
d-Nitrosodiethanolamine גורם מסרטן מוכר היטב. 
ערעור התרכובות הביו-מולקולריות של החלבונים הפעילים. 
יצירת גורמים מסרטנים בתוך תרכובות protein-hydrolysate בחלב ובדגנים. 

לשאר המאמר , קיראו בקישור:

http://www.akkonet.co.il/forums/viewtopic.php?t=6099

   אני מביא כאן את דבריו של ארז שקד:

(ארז שקד, מזה כעשור שנים, נטורופת מרצה ומדריך אלפי אנשים לריפוי שלם ע"פ תורת הרפואה לגוף ולנפש של הרמב"ם. מדריך,מרצה ותומך בחולי סרטן ויתר מחלות כרוניות בהצלחה ובשיתוף פעולה עם חוקרים מרחבי העולם(.

"מכשיר זה, לא רק שמעקר ממית ומשרש את מרבית מרכיבי המזון החיוניים לאדם כמו חלבונים,כימיקלים צמחיים ,ויטמינים, אנזימים וכיו"ב ובכך מזוננו נהפך להיות באחת ללא יעיל –נו ניחא…

אלא שבו זמנית הופך את המזון המוקרן לפסולת בגופינו.

לכן –כל מזון שחומם במיקרוגל הינו רעיל לאדם (אגב, רעיל –אין משמעו שאם נאכל ממנו נמות מיד-ישנן דרגות רעילות מגוונות), ואיכות המזון שנאכל לאחר החימום היא אפס מאופס.

את שאר דבריו של ארז שקד – קיראו כאן:

http://erezshaked.com/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/

יש שחושבים אחרת, וטוענים, שהדברים האלה נבדקו שוב ושוב, על ידי מכוני מחקר ואוניברסיטאות, כמו, למשל, בית הספר לרפואה של הרווארד, וגם על ידי הניו-יורק טיימס והבי.בי.סי, ולטענתם, אין שום דבר לא בריא באוכל מהמיקרו.

   ידידי, התזונאי זוהר וילסון, (https://www.facebook.com/alokhealth9) אמר לי כך; "אחד הדברים שאני בטוח בהם הוא, שמאוד לא בריא להשתמש במיקרוגל. אני, הוצאתי את המיקרוגל שלי לרחוב, וליתר ביטחון חיבלתי בו, כדי שאף אחד לא ישתמש בו".

   בניסוי מדהים שנערך בישראל על ידי תלמידים בבית ספר מיכה רייסר, בראשון לציון נמצא, שהשקיית צמחים במים שחוממו בתנור מיקרוגל, (וקוררו לפני ההשקייה), משפיעה על התפתחות הצמח השפעה שלילית והרסנית !

   להלן הקישור:

http://tikshoovmerkaz.tik-tak.co.il/pluginfile.php/26817/block_html/content/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%A8.pdf

    כדי שתהיה לנו אפשרות משוערת להשוואה, הרי שאם אנו מצמידים את הטלפון הסלולרי שלנו לאוזן (אסור !), אנו חושפים את הראש לקרינה של בין 2 ל- 40 מיליוואט למ"ר. יש מכשירים מעטים שפולטים פחות, ויש לא מעטים שפולטים יותר, ויש שמגיעים עד מעבר ל-500 מיליוואט למ"ר. איך אפשר לדעת כמה המכשיר שלנו מוציא ? אי אפשר. רק אם מודדים עם מד קרינה. הקרינה תלויה בהרבה משתנים, ועל כך - נדבר בפעם אחרת.

אין לראות בדברי המלצה כלשהיא, אני רק מציע לכל אחד ואחת, שיפעלו על פי השכל הישר.