מכתב לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין - הבן שלי עומד לעלות כיתה. מה לעשות?

בס"ד

18.6.2017

כ"ד סיוון התשע"ז

לכ' נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין

public@president.gov.il

שלום רב

הנדון: הבן שלי עומד לעלות כיתה. מה לעשות?

   לפני 3 שנים, החלו ילדינו ללמוד בקומפלקס בתי הספר "שירת העשבים", במזרח חדרה. בית הספר חשוף לקרינה מסוכנת, הנפלטת מתורן אנטנות סלולריות הנמצא על הקרקע במרחק של 200 מ'.

   כיוון שתורן זה נמצא בשדה פתוח בפאתי העיר, הרי שהוא מקרין בתים ובניינים רבי קומות ב- 4 שכונות מגורים: אפרים, גבעת בוסל, דניה, ושכונת הפארק. כמו כן, מוקרנים בתי ספר שירת העשבים, וגני הילדים שניר ורקפת. סה"כ מוקרנים ע"פ בדיקה מדוקדקת לפחות 400 דיירים, וכ- 270 תלמידים, מורים ואנשי צוות.

   בסרטון הבא, ניתן לראות את הקרינה, כפי שנצפית מתוך כיתות בית הספר: https://youtu.be/DOl0ZDzLJkc

   תורן האנטנות מקרין את בתי הספר שלנו בעוצמה גבוהה פי 10 לערך מתורן אנטנות ממוצע, ומהווה סיכון חמור לילדינו, כפי שאפרט בהמשך.

   פנינו כמובן לחברות הסלולריות. החברה היחידה שתקשרה איתנו בצורה טובה הייתה פרטנר, ולטענתם, האנטנות הוצבו באישור. לא אפרט את אינסוף המכתבים והפגישות שנערכו בשנתיים האחרונות, החל מגורמים מוניציפליים, וכלה בחברי כנסת ושרים. רוב המכותבים התעלמו כליל, אך היו כאלה שניסו לסייע פי יכולתם.

   כבר לפני למעלה משנתיים (!) פניתי לעיריית חדרה בבקשה להרחיק את האנטנות הסלולריות, וכיום הגיע המצב למבוי סתום, היות והוועדה המקומית לתכנון ובניה – חדרה טוענת בעקשנות, שהאנטנות נמצאות בשטח שהגדרתו היא "שטח פתוח", וככזה, מותרת בו  הצבה של  תורן אנטנות קרקעי ע"פ תמ"א 36/א (1).

   אנחנו, טוענים, שהאנטנות במיקומן הנוכחי, מפרות את החוק, ומפרות את עקרונות המוסר:

א.      הפרת החוק:

1.      לדעתנו, האנטנות מוצבות ללא אישור, היות והשטח מוגדר כ"שטח חקלאי" (ע"פ תשריטי החברות הסלולריות עצמן), וכיצד ובאיזה סמכות נתנה הוועדה המקומית בעבר היתר בנייה לאנטנות סלולריות, שאינן שימוש חקלאי? אוסיף ואומר, שקיים תקדים, אשר בו ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ת"א ביטלה החלטה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון, שהתירה לחברת פרטנר להקים אנטנה סלולרית בשטח חקלאי  מאותו נימוק (2).

2.      בנוסף, אנחנו טוענים, שע"פ התמ"א, 100 מטרים הצמודים ל"שטח בניה עירוני" – חלים עליהם הגדרות שטח בניה עירוני, וככזה – אסור להציב בהם תורן אנטנות קרקעי.  (האנטנות מוצבות כ-70 מ' משטח המוגדר כ'שטח בניה עירוני').

   העירייה מסרבת להתייחס לטענותינו, ומפנה אותנו ל"פניות הציבור", כלומר, לתהליך מיסמוס מושהה, שיכלול תשובות לאקוניות.

ב.      הפרת עקרונות המוסר והשכל הישר:

   היות ולפני מספר שנים נעשיתי רגיש לקרינה, ועברתי תהליך ארוך של לימוד והרחבת הידע בנוגע לסכנות מקרינה אלקטרו-מגנטית, נחשפתי למחקרים רבים הטוענים לקיומו של צבר-סרטני סביב כל תורן אנטנות, ברדיוס של כמה מאות מטרים,  כלומר; סיכוי פי כמה מעל הממוצע לחלות בסרטן (למשל), למי שמתגורר בשטח זה.   

    בוודאי ידוע ומוכר לך סיפורם הטראגי של הרב יעקב יוסף (בנו של הרב עובדיה) ורעייתו נצחיה, שהתגוררו בסמיכות לאנטנות סלולריות בשכונת בית ישראל בירושלים, והלכו לעולמם בטרם עת ממחלה קשה. אני מניח שאתה מכיר גם את שאירע בכפר עוספיא על רכס הכרמל, שם הוצבו אנטנות סלולריות ורדיו פיראטי, בתחילת שנות ה-1990. ביישוב תועד שיעור גבוה של למעלה מ-200 חולי סרטן, ומפת הלווין של הבתים בהם נתגלו חולי הסרטן זהה ותואמת  למפת האנטנות ,וישנן דוגמאות נוספות.

   מדענים מציינים, שילדים רגישים לנזקי קרינה יותר ממבוגרים, מכמה סיבות עיקריות: התאים שלהם מתחלקים בקצב גבוה, המערכת החיסונית שלהם עדיין לא בשלה, הגולגולת שלהם דקה יותר, ומכילה יותר מים. עומק ועוצמת ספיגת הקרינה גבוהים יותר, ככל שהגיל נמוך, ועוד.

   אדוני הנשיא, אם תשאל מה אומר הרגולטור? הרי שבישראל התקן מתיר עוצמת שידור של 1,000 מילי-וואט למ"ר, (לעומת  מדינות רבות שהנמיכו כבר לפני שנים רבות את התקן, בהמלצת ובהשפעת מדענים החרדים לבריאות הציבור. גם מועצת אירופה מצדדת בתקן העומד על 1 מילי-וואט למ"ר), ואם כן,  לכאורה הקרינה ועוצמות השידור עומדות בתקן, אז מה לנו כי נלין?

   התשובה היא, שגם האחראים על בריאות הציבור: פרופ' סטיליאן גלברג, ראש מדור רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה (האיש שחותם במו ידיו על כל אנטנה בארץ), וגם פרופ' סיגל סדצקי, האחראית מטעם משרד הבריאות (וקובעת את מדיניותו)  בנושא קרינה בלתי מייננת, הצהירו והודו בהזדמנויות שונות, שתקן הקרינה נועד להגן אך ורק מפני השפעות חימום וכוויה , (3) ולא מפני השפעות בריאות, והוסיפה פרופ' סדצקי, שהתקן הינו שרירותי, כלומר, לא נקבע על סמך מדדים מדעיים, אלא בשרירות.  אם כן – איך ניתן לחשוף את הציבור לקרינה מסוכנת בהסתמך על תקן שאינו מגן מפני השפעות בריאותיות?

   אם נעיין בדו"ח  המרכז יותר מ-3,800 מחקרים אודות נזקי קרינה בלתי מייננת, הגדול מסוגו בעולם - דו"ח ה- ביואינישיאייטיב מ-2012 (http://www.bioinitiative.org/), נגלה, שהסף הביו-אקטיבי, אשר מעליו מתחילים השפעות ביולוגיות, עומד על 0.03 מילי-וואט למ"ר, לעומת 1,000 מילי-וואט למ"ר, שמתיר התקן הישראלי.

   הסברתי לבכירי עיריית חדרה לפרטי פרטים (אני מקווה שהם קראו את מכתבי הרבים) את הסכנות הנובעות מהקרינה, וציפיתי שיניחו לזמן מה את עיסוקם בשיגרת היום יום, ויטפלו בדחיפות עליונה במניעת מחלות ומוות בטרם עת, בקרב דיירים ובמיוחד ילדים. נתקלתי ברצון טוב, אבל ללא פתרונות מעשיים. אני תמה, כיצד עיריית חדרה מאשרת חשיפה ממושכת לסיכון כה חמור, שאינו מגובה ונסמך על תקן רלוונטי (שהרי ההתקן אינו מגן מפני השפעות בריאותיות שליליות)? מדוע העירייה לא מפעילה על החברות הסלולריות לחץ כלכלי במגוון דרכים, על מנת שירחיקו את הסכנה גם אם הם סבורים (בטעות), שיש לכך היתר ע"פ החוק היבש?

   אני משוכנע, שאם מיכלית אמוניה הייתה מתהפכת במרכז העיר, הרי שתוך 20 דקות היה מוכרז מצב חירום. ההבדל בין אמוניה לקרינה הוא רק בכך, שאמוניה עלולה לגרום למוות מידי, ואילו לקרינה, ע"פ מצאי המחקרים הרחב, ישנה תקופת חביון ממושכת.

   לסיום, אדוני הנשיא, אני מבקש את עצתך:

   בני, עומד לעלות כיתה בשנת הלימודים הבאה, באותו בית ספר. מה עלי לעשות אל מול התנהלותה של עיריית חדרה, כדי למנוע ממנו נזק בריאותי?

                                                                                                           בברכה

                                                                                                        מני בן אריה

נספח א' -  מדגם קטן של  מחקרים על נזקי קרינה מאנטנות סלולריות: (באדיבות האתר "ללא קרינה בשבילך").

1.      מחקר מהודו, 2014, מראה על נזקים גנטיים בבני אדם הגרים ליד אנטנות סלולריות.

אצל תושבים שגרו במרחק של עד 300 מטר מאנטנות סלולריות, אשר נחשפו לרמות קרינת רדיו גבוהות מקבוצת הביקורות (אבל עדיין מתחת לתקן של (ICNIRP נמצאו נזקים גנטיים רבים יותר.

2.      צוות חוקרים מצרי, 2011, הראה כי  חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות מביאה לשינוי הורמונלי בבני אדם. המחקר מראה על שינויים הורמונליים בבני אדם שגרו בסמוך לאנטנות סלולריות.  על פני 6 שנים של חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות.

3.      מחקר מברזיל, 2011, מראה  יותר מוות מסרטן במרחק 500 מטר מאנטנות. המחקר מצא  כי לתושבים הגרים בסמיכות (500 מטר) מאנטנות סלולריות (הפועלות בעוצמות נמוכות מהתקן הברזילאי)  יש סבירות גבוהה פי שבע למות מסרטנים שונים בהשוואה לאלה שאינם גרים בסמיכות.

4.      מחקר מגרמניה, 2004, בדק את השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים. המחקר בדק את השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים. במסגרת המחקר נבדקו יותר מ1000 תיקים רפואיים של אנשים שגרו באזור אנטנה סלולרית בין השנים 1994 ל2004. הממצאים מראים כי הסיכוי לחלות בסרטן היה גבוה יותר בין האנשים שגרו במרחק קטן מ 400 מאתר שידור סלולרי שהוקם ב2003. לאחר חמש שנים בהם האתר היה פעיל, הסיכון לסרטן של התושבים הסמוכים שולש(!!!) בהשוואה לסיכון לפני ההתקנה של האתר.

5.      חוקרים צרפתיים (רוג'ר סנטיני), 2002, הראו תסמינים בריאותיים בקרבה לאנטנות סלולריות. יותר תסמינים בריאותיים כתלות במרחק מהאנטנה.

6.      צוות הולנדי ממשלתי, 2003, מצא השפעות בריאותיות וקוגנטיביות של קרינה מאנטנות סלולריות על בני אדם . מחקר זה בדק את השפעת קרינה בתקני GSM ו UMTS, בתדרים של 900MHZ, 1800MHZ ו 2100MHZ, וחשיפת דמה, על מצבם הקוגנטיבי והרגשתם של נבדקים. נמצא  כי לכל חשיפה בתדר מסוים היו השפעות שונות על מבחנים קוגנטיביים של הנבדקים. את ההשפעות לא ניתן ליחס לאפקט תרמי כל שהוא ולכן החוקרים מעלים את הסברה כי קיימים אפקטים שאינם תרמיים.

7.      צוות ספרדי-אוסטרי, 2004, ערך אנליזת המשך על המחקר הבריאותי שבוצע בעיר לה נורה, אשר במחוז מרסיה שבספרד לאחר התקנת שתי אנטנות סלולריות. המחקר כלל שאלוני בריאות ובוצעו בדיקות קרינה בחדרי השינה של המשתתפים, כולל ניתוח תדרים. אנליזה מאוחרת זו מגיעה למסקנה כי רמה סבירה של חשיפה צריכה להיות נמוכה מ 0.0001 uW/cm^2.

8.       מחקר אוסטרי, 2008, מצא קשר בין אנטנה סלולרית למקרה סרטן. נמצא יחס מנה-תגובה בין החשיפה לקרינת רדיו לבין סרטני מוח ושד.

9.      מחקר ישראלי בעיר נתניה, 2004, של  ד"ר דני וד"ר רוני וולף הראה יותר מקרי סרטן בסמוך לאנטנות סלולריות. המחקר השווה בין מספר המקרים של סרטנים שונים באוכלוסייה שהתגוררה בצמוד לאנטנות סלולריות, למספר הגילויים של סרטן באוכולסייה דומה שלא גרה בצמוד לאנטנות. הממצאים הראו כי היו פי 4.5 יותר מקרים חדשים של סרטן באוכלוסייה שגרה בצמוד לאנטנות.

      נספח ב' – מראי מקום:

    1 .תמ"א 36/א: http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Communication_Facilities/cellular/Documents/tama36.pdf

   2. החלטת ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ת"א: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=258277)

   3. הצהרת פרופ' סטיליאן: https://youtu.be/Dlys4SETT3s

       הצהרת פרופ' סדצקי: https://youtu.be/dGq28278Pt0

   4. איך בעצם הקרינה מזיקה לנו: http://readrad.blogspot.co.il/2015/07/blog-post_30.html

   5. איך הפכתי רגיש לקרינה: http://readrad.blogspot.co.il/2015/01/blog-post_29.html

   6. הבלוף של תקן הקרינה: א. https://youtu.be/nKYRHuwsGIg, ב. https://youtu.be/gA70g50UBY0

  7. על האחריות והמדיניות המבולבלת בקשר למשדרי ה-AM, ניתן לקרוא ב- http://www.themarker.com/technation/1.2497294

     נספח ג' – מה השיבו משרדי הממשלה (עיקרי הדברים):

1.      משרד הבריאות: המשרד מכיר אך ורק בנזק שנגרם מהשפעות חימום, ולא בנזק א-תרמי (כלומר מתעלם לחלוטין מהמחקרים הרבים הקיימים), ואינו מסכים לטענה שקיים צבר סרטני סביב אנטנות סלולריות (למרות מה שאומרים המחקרים). כמו כן, בכל מקרה, התקנים בישראל מחמירים, ו... רמת הקרינה בטווח של 50 מ' מאנטנות סלולריות יורדת בד"כ לרמה של מיקרו-וואטים בודדים, ועד היום לא ידוע על נזקים בריאותיים שנגרמים מרמות נמוכות אלו... (מחקרים רבים מראים את ההיפך הגמור).

2.      המשרד להגנת הסביבה: האנטנות הוקמו בהיתר, והינן בפיקוח שוטף, והתקנים מחמירים דיים, ובכלל... במרחק של יותר מ-100 מ' מאנטנות, אין חשש לקרינה (לא נכון בעליל). המשרד לא מכיר בנזקים א-תרמיים של קרינה (למרות המחקרים הרבים) וגם...עדיין לא יודעים בוודאות מהם ההשלכות הבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת. (לא יודעים??). הסיבה שהתקן בישראל גבוה – כדי לאפשר שידורי רדיו בתדרי AM, בזמן חירום. לא ניתן להוריד את עוצמת שידורי ה-AM בשגרה, בשל גילם הרב של המערכות שלא יצליחו לחזור לפעולה בחירום, ולכן הוחלט להשאיר את שידורי ה-AM גם בשגרה, (ולכן מקרינים את האוכלוסייה באופן קבוע בעוצמה גבוהה).

3.      משרד התקשורת: למשרד התקשורת יש קשיי תקשורת, והוא אינו עונה כלל על מכתבים.

4.      רשות השידור, היא הגוף היחיד שהתנגד לסגירת משדרי ה-AM, (אם היו מוצאים פתרון חלופי למשדרים – וישנם פתרונות - ניתן היה להוריד את רמת הקרינה פי עשרה!). הסיבה שהרשות התנגדה – בגלל שטרם קיבלה אישור מפיקוד העורף לסגירת המשדרים. אבל... רשות השידור הרי כבר לא קיימת! איפה האבא (משרד התקשורת) שיעשה סדר?

מכותבים:

צביקה גנדלמן, ראש העיר חדרה

מבקר המדינה

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין

שר הבריאות,  יעקב ליצמן  

פרופ' סטיליאן גלברג, ראש  אגף מניעת רעש וקרינה, המשרד להגנת הסביבה

גיל כהן, ראש תחום קרינה בלתי מייננת, המשרד להגנת הסביבה

 משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות, משרד הבריאות,

 יעקב אדרי, יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה, שרון כרמל

 מיכל מנקס, ראש מינהל חינוך וחברה במרכז השלטון המקומיים

פז כהן, יו"ר פורום ועדי ההורים הישוביים

מנשה לוי, יו"ר התאגדות המנהלים של בתי הספר העל יסודיים

ד"ר חיים רבונא, יו"ר ועד שכונת אפרים, חדרה

עידן מורד, יו"ר ועד שכונת הפארק, חדרה

     חברי כנסת:

יו"ר הכנסת, ח"כ יולי יואל אדלשטיין

ח"כ נאוה בוקר 

ח"כ דב חנין

ח"כ יריב לוין

ח"כ מסעוד גנאים

ח"כ יוסי יונה

ח"כ איילת נחמיאס ורבין

ח"כ יאיר לפיד

ח"כ יואב גלנט

ח"כ מיכל בירן

ח"כ עמר בר-לב

ח"כ יחיאל חיליק בר

ח"כ אכרם חסון

ח"כ מיכל רוזין

ח"כ יעל גרמן

ח"כ עפר שלח

ח"כ אחמד טיבי

ח"כ נחמן שי

ח"כ תמר זנדברג

ח"כ יעל כהן פארן

ח"כ רויטל סוויד

ח"כ בצלאל סמוטריץ

ח"כ רחל עזריה

יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט ח"כ יעקב מרגי

ח"כ מירב בן ארי

ח"כ אילן גילאון

ח"כ מיקי לוי

ח"כ מאיר כהן

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס

יו"ר הועדה המיוחדת לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא ביטון

ח"כ קארין אלהרר

ח"כ יואל חסון

   

    אירגונים, עמותות ואגודות:

1.      התנועה לאיכות השלטון בישראל

2.      העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

3.      אמון הציבור

4.      האגודה לזכויות האזרח

5.      המועצה הלאומית לשלום הילד

6.      האגודה הבינלאומית לזכויות הילד, אב"י

7.      עמותת אדם טבע ודין

8.      הירוקים

9.      מגמה ירוקה

10. אזרחים למען הסביבה אל"ס

   תכניות תקשורת המסייעות לאזרח בהתמודדות עם מימסד ובירוקרטיה:

1.      "עושים צדק" עם ז'וז'ו אבוטבול, רשת ב'

2.      אביב לביא, יהיה בסדר, גלי צה"ל 

3.      פינת הבירוקרטיה עם דב גיל-הר, ערוץ 10

   תכניות תקשורת  שוחרות צדק אזרחי:

1.      סדר יום, עם קרן נויבך, רשת ב'

2.      מה שקורה עכשיו, עם רינו צרור, גל"צ

3.      עושים צהרים עם יעל דן, גלי צה"ל

4.      הכל כלול, עם סיוון כהן, ערוץ 10   

5.      המקור, עם רביב דרוקר, ערוץ 10

6.      צינור לילה עם גיא לרר, ערוץ 10

   אנשי תקשורת:

1.        יוסי הדר, עיתונאי, שדר, וכתב לענייני חינוך, רשת ב'

2.        אורית ברקאי, עורכת בחצי היום, רשת ב'

3.        שרון עמית, רכזת הכתבים, רשת ב'

4.        נורית קנטי, גל"צ

5.        אבנר הופשטיין, ראש דסק התחקירים, גל"צ

6.        סיון רהב-מאיר, כתבת, חדשות 2

7.        ישראל רוזנר, כתב מגזין "המקור", ערוץ 10

8.        טליה קינן-פלד, כתבת יומן מגזין, ערוץ 10

9.        קלמן ליבסקינד, עיתונאי ותחקירן

10.    גיא רולניק, מייסד דה מרקר

מינהלות תקשורת:

1. ריכוז הכתבים של "כאן"

2. ערוץ 10, המהדורה המרכזית  

3. כלכליסט ריכוז כתבים

עורכים בדה מרקר:

1.סמי פרץ, עורך ראשי עיתון ואתר, דה מרקר

2. איתן אבריאל, עורך המגזין, דה מרקר

3. גלעד לוי, עורך האתר, דה מרקר

4. מירב ארלוזורוב, עורכת עמודי המאמרים, דה-מרקר

5. דפנה לוצקי, עורכת פרוייקטים מיוחדים, דה מרקר

6. דיוויד נאג'י, עורך המדיה החברתית, דה מרקר

כתבים לענייני איכות הסביבה:

1. ליאת שלזינגר, עיתונאית לענייני חברה סביבה ובריאות

2. יערה שפירא, כתבת איכות הסביבה ובריאות, גל"צ

3. חיים ריבלין, כתב ותחקירן, איכות הסביבה, ערוץ 2

4. עמיר בן דוד, כתב איכות הסביבה, ידיעות אחרונות

5. רינת צפריר, כתבת איכות הסביבה, הארץ

11. דליה טל, כתבת איכות הסביבה, גלובס

7. תהל פרוש, כתבת איכות הסביבה, דה-מרקר

8. רורי קרס, איכות הסביבה, Jerusalem Pos

9. אלה דותן, עורכת  Ynet ירוק

10. מורן ראדה, כתבת סביבה,  Ynet ירוק  

11. נועה רז, דעות,  Ynet

12. עדי הגין, עורכת  NRG - ירוק נושך

13. בילי פרנקל, כתבת איכות הסביבה, NRG - ירוק נושך

14. חגי מלמוד, עורך חדשות, מטרו ישראל

15. מיכל חמרי, כתבת איכות הסביבה, מטרו ישראל

16. אלכס כץ, כתב איכות הסביבה, ישראלי-חינמון

כתבים לענייני בריאות:

1.  דקלה אהרון שפרן, כתבת בריאות, וראש הדסק החברתי, כאן

2. יערה שפירא, כתבת בריאות, כאן (2)

3. טל זרביב, כתבת בריאות ואיכות הסביבה, גל"ץ

4. יואב אבן, כתב בריאות, ערוץ 2

5. הילה אלרואי, כתבת בריאות ערוץ 10

6. ליאת שלזינגר, עיתונאית לענייני חברה סביבה ובריאות

7. רן רזניק, כתב בריאות, ישראל היום

8. רוני לינדר גנץ, דה מרקר

כתבים לענייני תקשורת, הייטק, וסלולר:

1. שירה הדס נקר - תקשורת, מדע וטכנולוגיה, גל"צ    

2. אליחי וידל, עורך מדור הייטק תקשורת ומדיה, דה-מרקר

3. אבי בר-אלי, עורך מדור אנרגיה ותשתיות, דה מרקר

4. אמיתי זיו, כתב תקשורת –טלקום, דה מרקר

5. רפאלה גויכמן, כתבת דיגיטל וטכנולוגיה, דה מרקר

 כתבים לענייני חינוך:

5. מניב עמרי, כתב לעניני חינוך, ערוץ 10

6. תמר טרבלסי-חדד, כתבת לענייני חינוך, ידיעות אחרונות   

8. אור קשתי, כתב חינוך, הארץ

9. ליאור דטל, דה מרקר

         

כתבי שטח:

1. יהודית יחזקאלי, כתבת שטח, קול ישראל

2. אורלי אלקלעי, כתבת מוניציפלית, מישור החוף, רשת ב'

          

 כתבים פוליטיים:

1. יואב קרקובסקי, כתב פוליטי, רשת ב'

2. עידו בנבג'י. כתב פוליטי וכנסת , גל"צ

3. דפנה ליאל, כתבת בכנסת, ערוץ 2

4. מיכאל שמש, כתב מוניציפלי י-ם וכנסת

5. צבי זרחיה, כתב בכנסת, דה מרקר

    עיתונות:

1.      מעריב

2.      דבר ראשון

3.      העין השביעית

4.      ג'רוזלם פוסט

5.      ניוז 1  

    תקשורת מקומית:

1)      מירית גולן – ידיעות חדרה

2)      ידיעות חדרה

3)      נירית שפאץ, כתבת‏ ב-‏חדשות חדרה, כל הפרדס וכל זכרון (פייסבוק)

4)      עומר תקשורת

5)      Mynet חדרה

6)      מגזין המושבות

7)      השרון הצפוני

8)      כוכב העמק

9)      חדשות חדרה נתניה והסביבה

10)   מבט מקומי

11)   מגדלור – המקומון של אור עקיבא חדרה

12)   רשתות חברתיות – חדרה והשרון

13)   רדיו 90