קרינה מרשת החשמל (שדות מגנטיים וחשמלים בתדר נמוך), סכנות והתמודדות - סקירה

(נחלק את המאמר לשניים. חלק ראשון יעסוק בידע התיאורטי, וחלק שני יעסוק בישום המעשי)

1. חלק ראשון: מידע:

א.                מה זה שדה מגנטי?

   קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, , נחלקת באופן כללי ל-3 סוגים: לתדרים נמוכים במיוחד, לתדרי ביניים, ולתדרים גבוהים (רדיו, סלולר, ווי פיי וכדו'). לקרינה אלקטרומגנטית יש 2 רכיבים: שדה חשמלי ושדה מגנטי. בתדרים נמוכים במיוחד, אנחנו מתייחסים בעיקר לשדות המגנטיים.

   שדה מגנטי נוצר בזמן מעבר של זרם חשמלי, והוא שורה בקרבת שנאים (טרנספורמטורים, או מטענים של טלפונים סלולריים, וכדו'), ארונות חשמל, לוחות חשמל, רמקולים, מנועים (של מכשירי חשמליים בזמן פעולתם),  וקווי מתח גבוה.

   את השדה המגנטי, מקובל למדוד ביחידות  של "מילי-גאוס" (mG).

ב. הסכנות מחשיפה לשדה מגנטי:

  חשיפה לשדה מגנטי  בעוצמה גדולה לזמן קצר, או חשיפה ממושכת (כרונית) לרמות נמוכות, גורמת נזקים לבריאות. ילדים ותינוקות פגיעים יותר, כפי שנפרט במחקרים שיובאו להלן.

ג. מהם המאפיינים של שדה מגנטי?

שדה מגנטי מתפוגג אחרי מרחק קצר, (שנאי ביתי – כ-1/2 מטר, קוו מתח גבוה - מטרים רבים), אבל הוא עובר דרך קירות או כל תווך אחר. קשה לחסום אותו, והמיגון לא זול.

ד, מהו הסף הסביר לחשיפה, וכמה זה "שדה מגנטי גבוה"?

המלצת  המשרד להגנת הסביבה: סף של 2 מיליגאוס עבור ממוצע שנתי.  

   במסמך אחר נאמר, כי המשרד להגנת הסביבה המליץ לא להיחשף ב 'חשיפה ממושכת' לקרינה ממוצעת  העולה על שני מיליגאוס ליממה, ביום שהוא ממוצע שנתי, (ובמלים אחרות: ממוצע שנתי של 2 מיליגאוס).   קיימת המלצה דומה מאוד של משרד הבריאות – ערך סף של 4 מיליגאוס עבור ממוצע יומי ביום בו צריכת החשמל הינה הצריכה המרבית.

   פרופ' סטיליאן גלברג, ראש מדור רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה מסביר (במכתב מ24.5.17) את ההבדל בין 2 הספים:

2 מיליגאוס בממוצע שנתי = 4 מיליגאוס בממוצע יומי ביום עם צריכת חשמל שיא, לכן אין הבדל בין ההנחיות רק שההנחיה האחרונה (4 מיליגאוס ממוצע יומי ביום עם צריכת חשמל שיא) הינה גם על דעתו של משרד הבריאות.

לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, ערכי הסף לחשיפה למקורות הקרינה הבלתי מייננת, היו אמורים להיקבע בתקנות עד יום תחילתו של חוק הקרינה, ב-1.1.07, אולם עד היום לא תוקנו התקנות (מה יש למהר?), לפיכך חשוב לציין כי בהעדר תקן - המלצה של המשרד הממונה היא שקובעת.

  

   המשרד גם מאמץ את המלצת ארגון הבריאות העולמי הגורסת כי יש להימנע מחשיפה לשדות מגנטיים העולים על ארבעה מיליגאוס.

   הגישה של חברת החשמל היא, שהסף המותר הוא 1,000 מיליגאוס, והיא נסמכת על ועדת מומחים שהמליצה על כך, אבל  חברת החשמל אינה מציינת שהועדה מתייחסת לסף זה בהקשר של חשיפה רגעית לדקות ספורות. בעמדת זו של חברת החשמל יש בה משום הטעייה גסה  ועיוות המידע.

ה. מהי הגדרת  "חשיפה ממושכת"?

   המשרד (הג"ס) קובע גם, כי "חשיפה כרונית, או חשיפה רצופה וממושכת, מוגדרת כחשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל 5 ימים בשבוע. (כמו כן), מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבני מסחר ותעשייה וכדומה נחשבים מקומות שהחשיפה בקרבתם היא חשיפה כרונית.".

ו. הסכנות בחשיפה לשדה מגנטי:

   1. הסבר מורחב על עמדת המשרד להגנת הסביבה:

   המשרד מסביר כי הגיע לסף זה על-פי עמדת ארגון הבריאות העולמי המתבסס על מחקרים עדכניים: "הסף של 2 מיליגאוס לחשיפה ממוצעת נקבע בהתייחס לעמדת ארגון הבריאות העולמי, עמדה לפיה בחשיפה של 3-4 מיליגאוס יש הכפלת הסיכון ללוקמיית ילדים... למיטב הידע של המשרד, בהתבסס על התייעצות עם מומחי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, הסיכון העודף לתחלואה בסרטן בולט יותר אצל הילדים ובולט יותר במקרה של לוקמיה אך תוספת סיכון קיים בכל שכבות הגיל. עמדה זו מופיעה גם במסמך הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן  גוף הפועל בתוך ארגון הבריאות העולמי, ולפיה שדה מגנטי מרשת החשמל הינה "מסרטן אפשרי" , וכי בחשיפה ממוצעת של 3-4 מיליגאוס הסיכון ללוקמיית ילדים הינו כפול". (כהערת אגב, ארגון הבריאות העולמי, הוא גוף הנגוע באינטרסים זרים עם התעשיה, ואם גם הוא קובע כך, כנראה שהמצב חמור הרבה יותר).

    המשרד להגנת הסביבה אף מכיר במחקרים המצביעים על תוספת סיכון בעניינים נוספים: "המשרד להגנת הסביבה מכיר את קביעת משרד הבריאות של מדינת קליפורניה בארה"ב, אשר פרסם נתונים נוספים, המראים על תוספת סיכון ללויקמיה, לסרטן המוח, ל- , ALS ולנטייה להתאבדות". (ביוני 2001 התפרסם הדו"ח של משרד הבריאות של קליפורניה – וכל הפעילות להכנת הדוח הזה מומנה על-ידי חברות החשמל של קליפורניה. הדו"ח נעשה מטעם ממשלת קליפורניה, ונקבע בו שיש הצדקה, כולל הצדקה כלכלית, לסף של 2 מיליגאוס).

   עמדת המשרד להגנת הסביבה דומה לעמדת הגוף המקביל בשוויץ (אשר מגביל את סף החשיפה לטווח שבין 2-4 מיליגאוס), לעמדת הגוף המקביל בהולנד (4 מיליגאוס) ולעמדת הגוף המקביל במשרד הבריאות של מדינת קליפורניה (2 מיליגאוס).

   גם פרופ' סטליאן גלברג, (ראש אגף מניעת קרינה ורעש,  מהמשרד להגנת הסביבה), טוען, שעל פי מחקרים של ארגון הבריאות העולמי חשיפה ממושכת לקרינה של מעל שני מיליגאוס מכפילה את הסיכוי לחלות בלוקמיה ובסרטן המוח. (בראיון אצל העיתונאי אביב לביא, מעריב 20.7.2008).

   בישראל, ועדת מומחים לנושא חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל אימצה את עיקרון הזהירות המונעת,   ויישום עקרון הזהירות המונעת בישראל בנוגע לקרינה ממתקנים חשמליים קובע כי יש למדוד את הימים העמוסים בשנה.

   עמדת ארגון הבריאות העולמי היא, שבחשיפה של ילדים לקרינה ברמה של 3 – 4 מיליגאוס יש הכפלת הסיכון ללוקמיית ילדים. הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) , שהיא גוף השייך לאו"ם,  קבעה בשנת 2001 כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על 4 מיליגאוס הינם "גורם אפשרי לסרטן" (cacinogenic possible) , ונקבע ערך של 2 מיליגאוס כחסר סיכון לאדם.  

  לגבי חשיפה לקרינת חשמל מוגברת לאורך זמן, נמצאו נתונים המצביעים על החשיפה כגורם לעליה בסיכון לסרטן דם אצל ילדים. 

  ניתן למצוא את המקור לנתונים אלו בדו"ח ה(2012)   bioinitiative -  , בקישור:(Findings in Autism (ASD) Consistent with Electromagnetic Fields (EMF) and Radiofrequency Radiation (RFR, או בקישור http://www.bioinitiative.org/.

2. מחקרים מהעולם:

   להלן אביא מספר מחקרים נוספים (מתוך רבים אחרים), אודות הסכנה הבריאותית משדות מגנטיים. (המידע נלקח מספרה של איריס עצמון "הסלולרי - לא מה שחשבת"):

   א. מחקר חלוצי שבוצע בארה"ב, הוכיח קשר בין החשיפה לשדות מגנטיים של 2 mG  (מיליגאוס) ויותר בחדר השינה, ותחלואת לאוקמיה בילדים. (Wertheimer and Leeper 1979) .

   ב. מרכז מחקר יפני פרסם ממצאים על המחקר האפידמיולוגי הלאומי הראשון, שהסיק כי ילדים החשופים לשדות מגנטיים ברמה של 1-4 מיליגאוס, הם בעלי סיכוי כפול לפתח לוקמיה(אוקטובר 2002). המחקר בוצע ע"י המוסד הלאומי למחקרי סביבה, בית הספר לרפואת נשים באוניברסיטת טוקיו, וגופים אחרים, ותוצאותיו הראו, כי ילדים החשופים ליותר מ-3 מיליגאוס, הם בעלי סיכוי של פי 10 לפתח גידול מוח. The Tokyo News Service 2003)).

    ג. האפידמיולוגית ד"ר ננסי וורטהיימר מאוניברסיטת  קולורדו, והפיסיקאי אדורד ליפר, גילו כי שדות מגנטיים של 3 מיליגאוס נקשרו באופן משמעותי לסרטן ילדים, במיוחד לוקמיה וגידולי מוח. ילדים שחיו ליד שנאים, היו בעלי סיכוי של פי 3 יותר לחלות בסרטן. ד"ר סביץ מאוניברסיטת צפון קרולינה, אישש מחקר זה. גם ד"ר סטפני לונדון וג'ון פטרס מאוניברסיטת דרום קליפורניה  תמכו במחקר זה.

    ד. ד"ר יורגן אולסן ועמיתיו  , במוסד הדני לסרטן בקופנהגן, מצאו כי ילדים שחיו ליד קווי מתח גבוה והיו חשופים ל-1 מיליגאוס או יותר, היו בעלי סיכוי סטטיסטי של פי 5 בממוצע לפתח לימפומה שאינה  הודג'קין, ועלייה של 40% בסיכון ללוקמיה גידולי מוח ולימפומה. מעל 4 מיליגאוס – הסיכון ללוקמיה וגידול מוח היה פי 6 מהצפוי.

    ה. ד"ר ג'רי פיליפס מהמרכז לטיפול ומחקר סרטן בסן אנטוניו, טקסס, מצא כי תאי סרטן של אדם הגבירו את קצב הגדילה    ב- 1,600% ופיתחו תכונות ממאירות, אחרי שנחשפו לשדות מגנטיים של 60 הרץ. (הזרם בישראל מיוצר בתדירות 50 הרץ).

    ו. בינואר 2001 פורסם מחקר גרמני גדול באתר האינטרנט של העיתון הבינלאומי לסרטן, אשר מצא גידול של פי 3.21 בסיכוי לפתח לוקמיה אצל ילדים, אשר נחשפו בזמן השינה לשדות מגנטיים של 2 מיליגאוס ומעלה.

   לדברי ד"ר יצחק יניב, שהיה ב-2003 מנהל המחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי שניידר לילדים, "לוקמיה הוא אחד משני סוגי הסרטן השכיחים ביותר בילדים".

   לפי נתוני האיגוד האמריקאי לסרטן, ישראל היא אחת משש המדינות בעלות שיעור הלוקמיה הגבוה בעולם.

ז.  2 חוקרים (ד"ר אנדרס אלבום וד"ר מריה פיכטיג) מהמוסד לרפואת הסביבה בשטוקהולם מצאו,  כי ילדים שגרו ליד קווי מתח גבוה, והיו חשופים לשדות מגנטיים של 3 מיליגאוס, היו בעלי סיכוי של פי 4 לחלות בלוקמיה. לאלו שהיו חשופים ליותר מ-1 מיליגאוס, היה סיכוי של פי 2 לחלות. (בכיתות הלימוד ניתן למצוא רמות הרבה יותר גבוהות).

ח.  ד"ר יורגן אולסון ועמיתיו במוסד הדני לסרטן בקופנהגן, מצאו כי ילדים שחיו ליד קווי מתח גבוה, והיו חשופים לשדות של 1 מיליגאוס או יותר, היו בעלי סיכוי סטטיסטי של פי 5 בממוצע, לחלות בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קינס. מעל 4 מיליגאוס, הסיכול ללוקמיה וגידול מוח היה פי 6 מהצפוי.

ט. קיימים לפחות 9 מחקרים המראים כי שדות מגנטיים נמוכים, ברמות של 2 מילי-גאוס, ואף למטה מזה, מפחיתים את רמות הורמון המלטונין, בעיקר בלילה.(מלטונין הוא הורמון חשוב, ובין תפקידיו הרבים, הוא משמש כאנטי אוקסידנט, הנלחם ברדיקלים החופשיים ומונע סרטן. חולדות שנחשפו לקרינה וקיבלו מלטונין – היו מוגנות מנזקים. בארץ לא ניתן לרכוש מלטונין). יש מחקרים המראים, כי שדות מגנטיים מעכבים את הפעולה האנטי-סרטנית של המלטונין על תאי סרטן שד במבחנה. המלטונין חוצה את השליה באישה, ומגן מאוד על העובר מפני נזק חימצוני.  

3. הרחבה על נזקים מרמות שדה ממגנטי נמוכות, מכתביו של פרופ' זמיר שליט"א:

  הדברים הבאים לקוחים  מהאתר של פרופסור זמיר שליט"א, "נזקים משדות אלקטרומגנטיים", מהקישור: http://www.zamirshalita.com/zamir-shalita-PhD.

    (פרופסור זמיר שליט"א, הוא מיקרוביולוג רפואי, ד"ר בגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע 1976. במשך 30 שנה עסק במחקר רפואי, בהנדסה גנטית ובביוטכנולוגיה. היה חבר סגל המכון למחקר ביולוגי לישראל, נס-ציונה, עמית מחקר במכון למחקר בריאות הציבור של העיר ניו-יורק, ופרופסור באוניברסיטת ראטגרס, ניו-ג'רסי):

   "בניסוי במתנדבים גברים, חשיפה לשדה מגנטי חלש של 1.6mG  או יותר, במשך רוב (90%) הזמן, גרמה לירידה ניכרת באיכות הזרע. זה התבטא בהכפלה פי 2 של הסיכון ליצירת תאי זרע שנעו באופן לא נורמלי, או שהיו להם פגמים בצורתם. יש צד חיובי כלשהו, לחוסר פריון הנגרם בחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, והוא בכך שאם העובר ניפגע קשה קרוב לוודאי, שלא ימשיך בהריון, ולא יגיע ללידת ולד עם מום. (כלומר, העובר ימות.) המדאיג כאן, שכל הגנים שנפגעו... לא יושמדו באופן זה. הם יכולים להגיע לעובר המתפתח, ולגרום בו נזק גנטי קבוע. האפקט עלול שלא להופיע בדור ראשון... כלומר, בעיות גנטיות קשות עשויות לא להופיע במשך דור(ות)... המסקנה הכללית היא שנזק גנטי מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, יכול לגרום לאפקט מידי על הפריון, אולם עלול לגרום נזק לצאצאים, שעלול להופיע רק לאחר כמה דורות". (ואני אוסיף ואזכיר, כי נשים נושאות איתן את הביציות עוד מתקופת העוברות, ולכן חשיפה לשדות מגנטיים  לאורך כל שנות הילדות והבגרות עלולה לגרום לנזק מצטבר).

   "...באשר לרכיב המגנטי של שדות אלמ"ג (אלקטרו-מגנטיים) המושרים מכל מיתקן וכבל חשמלי.. מחקרים הראו שחשיפה ארוכת טווח לשדות מגנטיים של  2mG   מגדילה סיכון לסרטן פי 2, וב- 3 mG שוב פי 2. אירגון הבריאות העולמי(WHO)  כבר מכיר בנזקים בחשיפה מעל – 3-4mG , כסף מסוכן, והמשרד להגנת הסביבה (הגה"ס) כבר הוריד את הסף לחשיפת הציבור עד ל- 2mG  , כמו שמכירה הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC)  , כגורם אפשרי לסרטן באנשים (קבוצה B2 )".

   "...מחקרים הראו שברמות נמוכות שדות אלמ"ג מפעילים בתוך דקות גנים קדם-מסרטנים (הפעילים בחלוקות התאים), גורמים לאיבוד יוני סידן (+Ca2) מתאי העצבים, וכתוצאה מכך לירידה תלולה ברמת המעבירים העצביים (neurotransmitters), כגון אצטילכולין, סרוטונין, דופאמין ואחרים, וכתוצאה מכך, לשיבושים בתפקוד העצבים ובפרט המוח, ולירידה ביצירת הורמונים, בפרט הורמון השינה (מלטונין) שרמות נמוכות שלו גורמות להפרעות שינה. המלטונין הינו גם צייד רדיקלים חופשיים, ובחוסר שלו עולה הסיכון למחלות סרטן".

   "...הנזקים המתפתחים משהות ממושכת בשדות מגנטיים, הובאו לידיעת הציבור כאשרה פורסם מחקר חלוצי שבוצע בארה"ב, שהוכיח קשר בין החשיפה לשדות מגנטיים של 2 mG (מיליגאוס) ויותר בחדר השינה, ותחלואת לאוקמיה בילדים (Wertheimer and Leeper 1979)".

  "... חשיפה לשדות מגנטיים גרמה למחלת ניוון עצבי מסוג ALS ) amyotrophic lateral sclerosis), הניכרת בפגיעה מוטורית, ועליית הסיכון במבוגרים לסרטן המוח, ללוקמיה, לדכאונות, להתאבדות, ולהפלות... את התוצאות הקשות האלו, ניתן להסביר בכך ששדות מגנטיים, אפילו ברמת 2 mG גרמו להפסקת היצור של מלטונין (הורמון השינה המיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל בתחתית המוח). מלטונין הוא גם נוגד חמצון וצייד רדיקלים חופשיים , הפועל כנוגד טבעי לסרטן. ירידת רמות מלטונין קשורה גם בדיכאון, וכנראה גם בהפלות. בדיכאון והתאבדויות". לגבי הירידה ברמות מלטונין – "עלה הסיכון, מסף נמוך כ- 1 mG".

   מחקרים על נזקים משהייה ליד מתקני חשמל לסוגיהם פורסמו בשנות ה- 1960 ואילך (Witwer (1978 , ורוכזו בספר בריאותך מול המחשב (1999) בפרק 3, והם גם זמינים באינטרנט במהדורה משודרגת של הספר, כך שהנזקים מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ליד מכשור חשמלי לסוגיו, מוכרים היטב למי שעוסק בכך.

   ועוד, מוסיף פרופ' זמיר שליט"א: אנחנו יודעים שנשים נושאות את הביציות בגופן החל מתקופת העוברות. ביצית שנפגעה מקרינה - אבודה. ביצית שנפגעה חלקית - ייגרם לה נזק גנטי (!) לדור הבא, או בדילוג של כמה דורות. נזק גנטי עלול לגרום להפלה, או במקרה פחות חמור, למקרים של פגיעה ביילוד.

4. ממולץ לעיין באתר "ללא קרינה בשבילך", בקישור: http://www.norad4u.co.il/knowledge-h.

5. סיכום:

   מכל האמור לעיל, ניתן להתרשם ולהניח כלל-מנחה, כי לשם שמירה על הבריאות, חשוב להימנע מחשיפה ממושכת בעיקר בשעות הלילה מרמות של מעל 1 מיליגאוס, (ובמיוחד אצל ילדים).

2. חלק שני: איך מתגוננים?

א. זיהוי מקורות השדה המגנטי:

   1. בתוך הבית: מטענים שנמצאים בשקע החשמל, מנועים של מכונות ומכשירי חשמל, לדוגמה: מכונת כביסה מקרר, מייבש שיער, מכונת גילוח, מברגה, ועוד. ארון חשמל ביתי, מקלט רדיו, רמקולים, מסכי טאבלטים וסלולרים, ולוח המקשים של לפ-טופ.

   2. מחוץ לבית: רכבים, קווי מתח עליון (161 קיל-וולט) וקווי מתח על (400 קילו-וולט), עמוד שנאי, וחוטי חשמל "תמימים" במידרכה הסמוכה.

ב. מדידה:

   ניתן למדוד שדה מגנטי בקלות רבה. רכישת מד קרינה איכותי עולה כ-900 שקלים. ניתן לשכור את שירותיו של מודד קרינה. כמו כן, מלר"ז, שהינו גוף של המשרד להגנת הסביבה, מבצע בדיקות ללא עלות, אם הוא סבור שישנה הצדקה לכך.

   חשוב למדוד בשעות השיא ובתקופות שיא. בחוטי חשמל עירוניים שעות השיא הם בשעות הבוקר (7-8), ובמיוחד בשעות אחה"צ והערב. תקופות שיא: ימים חמים או קרים במיוחד.  בקווי מתח עליון/על - שעות ותקופות השיא מפורטות בטבלה של חברת החשמל בקישור: https://www.israelelectric.net/tools/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%96-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F
   במציאות, כשאנו נדרשים למדוד, אנחנו זקוקים לתוצאה מיידית, ואין לנו אפשרות למדוד במשך שנה ולעשות ממוצע (או לחכות ליום הכי עמוס בשנה), לשם כך, יש את נוסחת הנירמול, שהיא: הערך של המדידה הנוכחית, והכפלתה במקדם, שהוא היחס בין גובה השדה המגנטי בזמן המדידה לגובה בזמני השיא.

ג. הרחקה:

   באופן כללי – הפתרון הראשוני והיעיל ביותר הוא המרחק.

בתוך הבית: חשוב להרחיק מהגוף כמה שיותר ממקור השדה המגנטי. למשל – להרחיק לפחות כ-60 ס"מ מהמיטה מטענים  (שנאים) – גם אם הם תקועים בשקע מצידו השני של הקיר(!).  מנועים של מכשירי חשמל גדולים, להרחיק 1 מ' לערך. ארון חשמל ידרוש מרחק מעט יותר גדול. אין להניח על הגוף טאבלט או לפ-טופ, אלא בחציצה של כרית עבה. ככלל, כדאי להוציא ממחשב נייד מקלדת ועכבר חיצוניים). כלי עבודה - להעדיף פניאומטיים (שעובדים באמצעות אוויר) על חשמליים, ולהעדיף כאלו, שהמנוע רחוק מהגוף, למשל - מקדחת עמוד, לעומת מקדחה ידנית. אם אין ברירה - להרחיק את הכלי מהגוף בזמן העבודה כמה שיותר. רכבים - לבדוק שדה מגנטי. לפעמים קיימת בעיה גם ברכבים רגילים עם מנוע בנזין, (למשל דייהטסו סיריאון). כדאי למדוד במצב נייח, בתנועה ובבלימה, ובכל המושבים. רמקולים - להעדיף כאלה בעלי הספק נמוך, ולהרחיק מהגוף.
   פירוט נוסף על מרחקים מומלצים ניתן למצוא בכתובת: http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emr-sources-by-frequency-h

מחוץ לבית: אם מדובר בחוטי חשמל "תמימים" – צריך לפנות לחברת החשמל. הטיפול ממושך, אבל די פשוט. (מידע נוסף ניתן למצוא ב- http://readrad.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html)

   אם מקור הקרינה הוא שנאי (טרנספורמטור) על עמוד – יש לפנות לחברת החשמל כנ"ל, אבל כאן הבעיה כנראה מסובכת יותר. מקווי מתח עליון/על -  כדאי להרחיק מקומות של שהייה ממושכת בערך 10-20 מטרים לפחות, ואם יש צורך – למקם מיטות, למשל, בחדרים המרוחקים מקווי הכוח. כדי להרחיק קווי מתח על/עליון נדרשות עלויות גבוהות מאוד, והוא נעשה בדרגים מוניציפליים וממשלתיים. ככלל, ניתן במצבים מסוימים לבצע שיכול פאזות, ובכך לצמצם או לבטל את השדה המגנטי. ניתן להטמין את הקווים בעומק האדמה (6 מ'), ובכך להפחית מאוד את הקרינה.  

  

ד. פעילות ציבורית:

   חשוב ללמוד את המידע, להתאגד, ולרתום את הגופים המוניציפליים והממשלתיים לתמוך בצמצום הנזקים. חלק ממקבלי ההחלטות – גם אלו האמונים על איכות הסביבה, אינם מכירים את הסכנות המצוינות במאגרי המחקרים.

 

נספחים:

1. יוני קורונה:

   כדאי לציין, שבקווי מתח עליון/על - גם אם מתרחקים מהשדה המגנטי, עדיין קיימת חשיפה ל"יוני-קורונה". בקווי הכוח, רואים בחושך אור כחלחל, ושומעים תסססססס, שם נוצרים "יוני קורונה" שניתן לתאר כמו טיפות מי חמצן זעירות, דהיינו יונים של חמצן הדומים לרדיקלים חופשיים, שגורמים לנושמים אותם נזקים חימצוניים בתאי הגוף. נזקים אלה בולטים, בפרט בקרומי התאים בחלבונים בתאים וב DNA בגרעיני התאים. יוני הקורונה נוצרים באוויר ע"י השדות המגנטיים החזקים, והם נישאים עם הרוח.  במחקר בבריטניה נמצאו יוני קורונה עד מרחק כ- 5 קילומטרים מקווי המתח. הם גרמו בעיקר בילדים, למחלות נשימה, בעיקר אסתמה, וגם מחלות עצבים, סרטן, ואחרות. שיעורי הסרטן היו גבוהים עדיין במרחק כ- 600 מטרים מקווי הכוח. דיירי הבתים הנמצאים בסיכון, הם אלו הנמצאים בכיוון הרוח (באופן קבוע). (מקור: http://www.zamirshalita.com/elf-emr-damage/elf-damage).

2. המצב במוסדות החינוך:

   במוסדות החינוך, המצב חמור מאוד. לדוגמה, בשנה 2014-2015 נמצאו חריגות ב-54% ממוסדות החינוך שנבדקו. מבקר המדינה לא חוסך את שבטו בנושא. (להרחבה, ניתן לעיין במאמר של עמותת 'אזרחים למען הסביבה': http://www.cfenvironment.org.il/images/radiation/electromagnetic-radiation.pdf)

לאותם ילדים היושבים בכיתה ע"י מקורות הקרינה, צפוי סיכון גבוה (!) לחלות במחלות קשות. האחריות לבטיחות מוסדות החינוך מוטלת על הרשות המקומית, אולם הרשויות פועלות בעצלתיים, (והיו גם מקרים של העלמות מידע). סביר להניח כי הבעיה נפוצה יותר בבתי ספר ותיקים, שהתרחבו בצורה לא מתוכננת, ותוואי רשת החשמל נאלצה "לצמוח" בקרבת המקומות שבהם שוהים תלמידים. מבדיקה שערכתי נמצא, כי ביטוח התלמידים מכסה פגיעות גופניות אבל אינו מכסה נזקי קרינה.

3. האם קרינה נמוכה נחשבת לבטוחה?

התשובה: לא, היות וגוף האדם לא תמיד מתנהג בצורה ליניארית (שמשמעה: הרבה =מזיק יותר, מעט = מזיק פחות). כמו כן, התהודה גורמת להגברת ההשפעה של תדירויות מסוימות גם ברמה נמוכה מאוד.

4. מה לגבי השדה החשמלי?

סקרנו עד עתה את נזקי (רכיב) השדה המגנטי שיש בקרינה, אולם מה לגבי השדה החשמלי? ד"ר אנתוני מילר מצא (1996), כי עובדים שנחשפו לשדות מגנטיים , היו בעלי סיכול ללוקמיה פי 1.6 , אבל מחשיפה לשדות חשמליים – הסיכון היה פי 11.2. ישנם עוד חוקרים הסבורים שהסכנות משדות חשמליים מדאיגים יותר. הסיבה שכמעט ואין מחקרים כאלו, היא מפני שהממסד הרשה לממן מחקרים רק על שדות מגנטיים. (בגלל שדה חשמלי, כדאי למשל להרחיק מיטה מחוטי חשמל העוברים בתוך הקירות כ-50 ס"מ).

   5. איך קורה שיש בבית רמת שדה מגנטי גבוהה ממקור חיצוני?

   לפעמים קורה שרמת השדה המגנטי בחוטי החשמל שבמדרכה מחוץ לבית עולה, וגורמת לבית להיות מוקרן. השעות שבהן יש רמה גבוהה, הן בשעות הבוקר (7-8), ובמיוחד בשעות אחה"צ והערב. סיבות אפשריות: הארקה לקויה של אחד מהבתים המחוברים לקו החשמל ברחוב,  או נתק כלשהוא בגיד ה-0 של חוטי החשמל ברחוב, או בגלל "זרמים טועים" ברשת החשמל. הפתרון – פניה דחופה לחברת החשמל. להרחבה, היכנסו ל- http://readrad.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html

   6. הערות לסיום:

    א. כל הנאמר ברשומה זו, מובאת לפניכם כהמלצה בלבד. קיימת אפשרות לטעויות או אי דיוקים, ומומלץ (תמיד!) לכל קורא להטיל ספק ולבדוק את הדברים בעצמו. אינני רופא, ואינני פיזיקאי, אך השתדלתי מאוד לדייק ולהביא את הדברים בשם אומרם.

   ב. תודה מיוחדת לאיריס עצמון, מחברת הספר "הסלולרי, לא מה שחשבת", לעמיר בורנשטיין, מייסד האתר "ללא קרינה בשבילך", ולפרופ' זמיר שליט"א, על אתרו "נזקים משדות אלקטרומגנטיים", וכתביו הרבים.

   

מכתב לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין - הבן שלי עומד לעלות כיתה. מה לעשות?

בס"ד

18.6.2017

כ"ד סיוון התשע"ז

לכ' נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין

public@president.gov.il

שלום רב

הנדון: הבן שלי עומד לעלות כיתה. מה לעשות?

   לפני 3 שנים, החלו ילדינו ללמוד בקומפלקס בתי הספר "שירת העשבים", במזרח חדרה. בית הספר חשוף לקרינה מסוכנת, הנפלטת מתורן אנטנות סלולריות הנמצא על הקרקע במרחק של 200 מ'.

   כיוון שתורן זה נמצא בשדה פתוח בפאתי העיר, הרי שהוא מקרין בתים ובניינים רבי קומות ב- 4 שכונות מגורים: אפרים, גבעת בוסל, דניה, ושכונת הפארק. כמו כן, מוקרנים בתי ספר שירת העשבים, וגני הילדים שניר ורקפת. סה"כ מוקרנים ע"פ בדיקה מדוקדקת לפחות 400 דיירים, וכ- 270 תלמידים, מורים ואנשי צוות.

   בסרטון הבא, ניתן לראות את הקרינה, כפי שנצפית מתוך כיתות בית הספר: https://youtu.be/DOl0ZDzLJkc

   תורן האנטנות מקרין את בתי הספר שלנו בעוצמה גבוהה פי 10 לערך מתורן אנטנות ממוצע, ומהווה סיכון חמור לילדינו, כפי שאפרט בהמשך.

   פנינו כמובן לחברות הסלולריות. החברה היחידה שתקשרה איתנו בצורה טובה הייתה פרטנר, ולטענתם, האנטנות הוצבו באישור. לא אפרט את אינסוף המכתבים והפגישות שנערכו בשנתיים האחרונות, החל מגורמים מוניציפליים, וכלה בחברי כנסת ושרים. רוב המכותבים התעלמו כליל, אך היו כאלה שניסו לסייע פי יכולתם.

   כבר לפני למעלה משנתיים (!) פניתי לעיריית חדרה בבקשה להרחיק את האנטנות הסלולריות, וכיום הגיע המצב למבוי סתום, היות והוועדה המקומית לתכנון ובניה – חדרה טוענת בעקשנות, שהאנטנות נמצאות בשטח שהגדרתו היא "שטח פתוח", וככזה, מותרת בו  הצבה של  תורן אנטנות קרקעי ע"פ תמ"א 36/א (1).

   אנחנו, טוענים, שהאנטנות במיקומן הנוכחי, מפרות את החוק, ומפרות את עקרונות המוסר:

א.      הפרת החוק:

1.      לדעתנו, האנטנות מוצבות ללא אישור, היות והשטח מוגדר כ"שטח חקלאי" (ע"פ תשריטי החברות הסלולריות עצמן), וכיצד ובאיזה סמכות נתנה הוועדה המקומית בעבר היתר בנייה לאנטנות סלולריות, שאינן שימוש חקלאי? אוסיף ואומר, שקיים תקדים, אשר בו ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ת"א ביטלה החלטה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון, שהתירה לחברת פרטנר להקים אנטנה סלולרית בשטח חקלאי  מאותו נימוק (2).

2.      בנוסף, אנחנו טוענים, שע"פ התמ"א, 100 מטרים הצמודים ל"שטח בניה עירוני" – חלים עליהם הגדרות שטח בניה עירוני, וככזה – אסור להציב בהם תורן אנטנות קרקעי.  (האנטנות מוצבות כ-70 מ' משטח המוגדר כ'שטח בניה עירוני').

   העירייה מסרבת להתייחס לטענותינו, ומפנה אותנו ל"פניות הציבור", כלומר, לתהליך מיסמוס מושהה, שיכלול תשובות לאקוניות.

ב.      הפרת עקרונות המוסר והשכל הישר:

   היות ולפני מספר שנים נעשיתי רגיש לקרינה, ועברתי תהליך ארוך של לימוד והרחבת הידע בנוגע לסכנות מקרינה אלקטרו-מגנטית, נחשפתי למחקרים רבים הטוענים לקיומו של צבר-סרטני סביב כל תורן אנטנות, ברדיוס של כמה מאות מטרים,  כלומר; סיכוי פי כמה מעל הממוצע לחלות בסרטן (למשל), למי שמתגורר בשטח זה.   

    בוודאי ידוע ומוכר לך סיפורם הטראגי של הרב יעקב יוסף (בנו של הרב עובדיה) ורעייתו נצחיה, שהתגוררו בסמיכות לאנטנות סלולריות בשכונת בית ישראל בירושלים, והלכו לעולמם בטרם עת ממחלה קשה. אני מניח שאתה מכיר גם את שאירע בכפר עוספיא על רכס הכרמל, שם הוצבו אנטנות סלולריות ורדיו פיראטי, בתחילת שנות ה-1990. ביישוב תועד שיעור גבוה של למעלה מ-200 חולי סרטן, ומפת הלווין של הבתים בהם נתגלו חולי הסרטן זהה ותואמת  למפת האנטנות ,וישנן דוגמאות נוספות.

   מדענים מציינים, שילדים רגישים לנזקי קרינה יותר ממבוגרים, מכמה סיבות עיקריות: התאים שלהם מתחלקים בקצב גבוה, המערכת החיסונית שלהם עדיין לא בשלה, הגולגולת שלהם דקה יותר, ומכילה יותר מים. עומק ועוצמת ספיגת הקרינה גבוהים יותר, ככל שהגיל נמוך, ועוד.

   אדוני הנשיא, אם תשאל מה אומר הרגולטור? הרי שבישראל התקן מתיר עוצמת שידור של 1,000 מילי-וואט למ"ר, (לעומת  מדינות רבות שהנמיכו כבר לפני שנים רבות את התקן, בהמלצת ובהשפעת מדענים החרדים לבריאות הציבור. גם מועצת אירופה מצדדת בתקן העומד על 1 מילי-וואט למ"ר), ואם כן,  לכאורה הקרינה ועוצמות השידור עומדות בתקן, אז מה לנו כי נלין?

   התשובה היא, שגם האחראים על בריאות הציבור: פרופ' סטיליאן גלברג, ראש מדור רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה (האיש שחותם במו ידיו על כל אנטנה בארץ), וגם פרופ' סיגל סדצקי, האחראית מטעם משרד הבריאות (וקובעת את מדיניותו)  בנושא קרינה בלתי מייננת, הצהירו והודו בהזדמנויות שונות, שתקן הקרינה נועד להגן אך ורק מפני השפעות חימום וכוויה , (3) ולא מפני השפעות בריאות, והוסיפה פרופ' סדצקי, שהתקן הינו שרירותי, כלומר, לא נקבע על סמך מדדים מדעיים, אלא בשרירות.  אם כן – איך ניתן לחשוף את הציבור לקרינה מסוכנת בהסתמך על תקן שאינו מגן מפני השפעות בריאותיות?

   אם נעיין בדו"ח  המרכז יותר מ-3,800 מחקרים אודות נזקי קרינה בלתי מייננת, הגדול מסוגו בעולם - דו"ח ה- ביואינישיאייטיב מ-2012 (http://www.bioinitiative.org/), נגלה, שהסף הביו-אקטיבי, אשר מעליו מתחילים השפעות ביולוגיות, עומד על 0.03 מילי-וואט למ"ר, לעומת 1,000 מילי-וואט למ"ר, שמתיר התקן הישראלי.

   הסברתי לבכירי עיריית חדרה לפרטי פרטים (אני מקווה שהם קראו את מכתבי הרבים) את הסכנות הנובעות מהקרינה, וציפיתי שיניחו לזמן מה את עיסוקם בשיגרת היום יום, ויטפלו בדחיפות עליונה במניעת מחלות ומוות בטרם עת, בקרב דיירים ובמיוחד ילדים. נתקלתי ברצון טוב, אבל ללא פתרונות מעשיים. אני תמה, כיצד עיריית חדרה מאשרת חשיפה ממושכת לסיכון כה חמור, שאינו מגובה ונסמך על תקן רלוונטי (שהרי ההתקן אינו מגן מפני השפעות בריאותיות שליליות)? מדוע העירייה לא מפעילה על החברות הסלולריות לחץ כלכלי במגוון דרכים, על מנת שירחיקו את הסכנה גם אם הם סבורים (בטעות), שיש לכך היתר ע"פ החוק היבש?

   אני משוכנע, שאם מיכלית אמוניה הייתה מתהפכת במרכז העיר, הרי שתוך 20 דקות היה מוכרז מצב חירום. ההבדל בין אמוניה לקרינה הוא רק בכך, שאמוניה עלולה לגרום למוות מידי, ואילו לקרינה, ע"פ מצאי המחקרים הרחב, ישנה תקופת חביון ממושכת.

   לסיום, אדוני הנשיא, אני מבקש את עצתך:

   בני, עומד לעלות כיתה בשנת הלימודים הבאה, באותו בית ספר. מה עלי לעשות אל מול התנהלותה של עיריית חדרה, כדי למנוע ממנו נזק בריאותי?

                                                                                                           בברכה

                                                                                                        מני בן אריה

נספח א' -  מדגם קטן של  מחקרים על נזקי קרינה מאנטנות סלולריות: (באדיבות האתר "ללא קרינה בשבילך").

1.      מחקר מהודו, 2014, מראה על נזקים גנטיים בבני אדם הגרים ליד אנטנות סלולריות.

אצל תושבים שגרו במרחק של עד 300 מטר מאנטנות סלולריות, אשר נחשפו לרמות קרינת רדיו גבוהות מקבוצת הביקורות (אבל עדיין מתחת לתקן של (ICNIRP נמצאו נזקים גנטיים רבים יותר.

2.      צוות חוקרים מצרי, 2011, הראה כי  חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות מביאה לשינוי הורמונלי בבני אדם. המחקר מראה על שינויים הורמונליים בבני אדם שגרו בסמוך לאנטנות סלולריות.  על פני 6 שנים של חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות.

3.      מחקר מברזיל, 2011, מראה  יותר מוות מסרטן במרחק 500 מטר מאנטנות. המחקר מצא  כי לתושבים הגרים בסמיכות (500 מטר) מאנטנות סלולריות (הפועלות בעוצמות נמוכות מהתקן הברזילאי)  יש סבירות גבוהה פי שבע למות מסרטנים שונים בהשוואה לאלה שאינם גרים בסמיכות.

4.      מחקר מגרמניה, 2004, בדק את השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים. המחקר בדק את השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים. במסגרת המחקר נבדקו יותר מ1000 תיקים רפואיים של אנשים שגרו באזור אנטנה סלולרית בין השנים 1994 ל2004. הממצאים מראים כי הסיכוי לחלות בסרטן היה גבוה יותר בין האנשים שגרו במרחק קטן מ 400 מאתר שידור סלולרי שהוקם ב2003. לאחר חמש שנים בהם האתר היה פעיל, הסיכון לסרטן של התושבים הסמוכים שולש(!!!) בהשוואה לסיכון לפני ההתקנה של האתר.

5.      חוקרים צרפתיים (רוג'ר סנטיני), 2002, הראו תסמינים בריאותיים בקרבה לאנטנות סלולריות. יותר תסמינים בריאותיים כתלות במרחק מהאנטנה.

6.      צוות הולנדי ממשלתי, 2003, מצא השפעות בריאותיות וקוגנטיביות של קרינה מאנטנות סלולריות על בני אדם . מחקר זה בדק את השפעת קרינה בתקני GSM ו UMTS, בתדרים של 900MHZ, 1800MHZ ו 2100MHZ, וחשיפת דמה, על מצבם הקוגנטיבי והרגשתם של נבדקים. נמצא  כי לכל חשיפה בתדר מסוים היו השפעות שונות על מבחנים קוגנטיביים של הנבדקים. את ההשפעות לא ניתן ליחס לאפקט תרמי כל שהוא ולכן החוקרים מעלים את הסברה כי קיימים אפקטים שאינם תרמיים.

7.      צוות ספרדי-אוסטרי, 2004, ערך אנליזת המשך על המחקר הבריאותי שבוצע בעיר לה נורה, אשר במחוז מרסיה שבספרד לאחר התקנת שתי אנטנות סלולריות. המחקר כלל שאלוני בריאות ובוצעו בדיקות קרינה בחדרי השינה של המשתתפים, כולל ניתוח תדרים. אנליזה מאוחרת זו מגיעה למסקנה כי רמה סבירה של חשיפה צריכה להיות נמוכה מ 0.0001 uW/cm^2.

8.       מחקר אוסטרי, 2008, מצא קשר בין אנטנה סלולרית למקרה סרטן. נמצא יחס מנה-תגובה בין החשיפה לקרינת רדיו לבין סרטני מוח ושד.

9.      מחקר ישראלי בעיר נתניה, 2004, של  ד"ר דני וד"ר רוני וולף הראה יותר מקרי סרטן בסמוך לאנטנות סלולריות. המחקר השווה בין מספר המקרים של סרטנים שונים באוכלוסייה שהתגוררה בצמוד לאנטנות סלולריות, למספר הגילויים של סרטן באוכולסייה דומה שלא גרה בצמוד לאנטנות. הממצאים הראו כי היו פי 4.5 יותר מקרים חדשים של סרטן באוכלוסייה שגרה בצמוד לאנטנות.

      נספח ב' – מראי מקום:

    1 .תמ"א 36/א: http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Communication_Facilities/cellular/Documents/tama36.pdf

   2. החלטת ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ת"א: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=258277)

   3. הצהרת פרופ' סטיליאן: https://youtu.be/Dlys4SETT3s

       הצהרת פרופ' סדצקי: https://youtu.be/dGq28278Pt0

   4. איך בעצם הקרינה מזיקה לנו: http://readrad.blogspot.co.il/2015/07/blog-post_30.html

   5. איך הפכתי רגיש לקרינה: http://readrad.blogspot.co.il/2015/01/blog-post_29.html

   6. הבלוף של תקן הקרינה: א. https://youtu.be/nKYRHuwsGIg, ב. https://youtu.be/gA70g50UBY0

  7. על האחריות והמדיניות המבולבלת בקשר למשדרי ה-AM, ניתן לקרוא ב- http://www.themarker.com/technation/1.2497294

     נספח ג' – מה השיבו משרדי הממשלה (עיקרי הדברים):

1.      משרד הבריאות: המשרד מכיר אך ורק בנזק שנגרם מהשפעות חימום, ולא בנזק א-תרמי (כלומר מתעלם לחלוטין מהמחקרים הרבים הקיימים), ואינו מסכים לטענה שקיים צבר סרטני סביב אנטנות סלולריות (למרות מה שאומרים המחקרים). כמו כן, בכל מקרה, התקנים בישראל מחמירים, ו... רמת הקרינה בטווח של 50 מ' מאנטנות סלולריות יורדת בד"כ לרמה של מיקרו-וואטים בודדים, ועד היום לא ידוע על נזקים בריאותיים שנגרמים מרמות נמוכות אלו... (מחקרים רבים מראים את ההיפך הגמור).

2.      המשרד להגנת הסביבה: האנטנות הוקמו בהיתר, והינן בפיקוח שוטף, והתקנים מחמירים דיים, ובכלל... במרחק של יותר מ-100 מ' מאנטנות, אין חשש לקרינה (לא נכון בעליל). המשרד לא מכיר בנזקים א-תרמיים של קרינה (למרות המחקרים הרבים) וגם...עדיין לא יודעים בוודאות מהם ההשלכות הבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת. (לא יודעים??). הסיבה שהתקן בישראל גבוה – כדי לאפשר שידורי רדיו בתדרי AM, בזמן חירום. לא ניתן להוריד את עוצמת שידורי ה-AM בשגרה, בשל גילם הרב של המערכות שלא יצליחו לחזור לפעולה בחירום, ולכן הוחלט להשאיר את שידורי ה-AM גם בשגרה, (ולכן מקרינים את האוכלוסייה באופן קבוע בעוצמה גבוהה).

3.      משרד התקשורת: למשרד התקשורת יש קשיי תקשורת, והוא אינו עונה כלל על מכתבים.

4.      רשות השידור, היא הגוף היחיד שהתנגד לסגירת משדרי ה-AM, (אם היו מוצאים פתרון חלופי למשדרים – וישנם פתרונות - ניתן היה להוריד את רמת הקרינה פי עשרה!). הסיבה שהרשות התנגדה – בגלל שטרם קיבלה אישור מפיקוד העורף לסגירת המשדרים. אבל... רשות השידור הרי כבר לא קיימת! איפה האבא (משרד התקשורת) שיעשה סדר?

מכותבים:

צביקה גנדלמן, ראש העיר חדרה

מבקר המדינה

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין

שר הבריאות,  יעקב ליצמן  

פרופ' סטיליאן גלברג, ראש  אגף מניעת רעש וקרינה, המשרד להגנת הסביבה

גיל כהן, ראש תחום קרינה בלתי מייננת, המשרד להגנת הסביבה

 משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות, משרד הבריאות,

 יעקב אדרי, יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה, שרון כרמל

 מיכל מנקס, ראש מינהל חינוך וחברה במרכז השלטון המקומיים

פז כהן, יו"ר פורום ועדי ההורים הישוביים

מנשה לוי, יו"ר התאגדות המנהלים של בתי הספר העל יסודיים

ד"ר חיים רבונא, יו"ר ועד שכונת אפרים, חדרה

עידן מורד, יו"ר ועד שכונת הפארק, חדרה

     חברי כנסת:

יו"ר הכנסת, ח"כ יולי יואל אדלשטיין

ח"כ נאוה בוקר 

ח"כ דב חנין

ח"כ יריב לוין

ח"כ מסעוד גנאים

ח"כ יוסי יונה

ח"כ איילת נחמיאס ורבין

ח"כ יאיר לפיד

ח"כ יואב גלנט

ח"כ מיכל בירן

ח"כ עמר בר-לב

ח"כ יחיאל חיליק בר

ח"כ אכרם חסון

ח"כ מיכל רוזין

ח"כ יעל גרמן

ח"כ עפר שלח

ח"כ אחמד טיבי

ח"כ נחמן שי

ח"כ תמר זנדברג

ח"כ יעל כהן פארן

ח"כ רויטל סוויד

ח"כ בצלאל סמוטריץ

ח"כ רחל עזריה

יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט ח"כ יעקב מרגי

ח"כ מירב בן ארי

ח"כ אילן גילאון

ח"כ מיקי לוי

ח"כ מאיר כהן

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס

יו"ר הועדה המיוחדת לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא ביטון

ח"כ קארין אלהרר

ח"כ יואל חסון

   

    אירגונים, עמותות ואגודות:

1.      התנועה לאיכות השלטון בישראל

2.      העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

3.      אמון הציבור

4.      האגודה לזכויות האזרח

5.      המועצה הלאומית לשלום הילד

6.      האגודה הבינלאומית לזכויות הילד, אב"י

7.      עמותת אדם טבע ודין

8.      הירוקים

9.      מגמה ירוקה

10. אזרחים למען הסביבה אל"ס

   תכניות תקשורת המסייעות לאזרח בהתמודדות עם מימסד ובירוקרטיה:

1.      "עושים צדק" עם ז'וז'ו אבוטבול, רשת ב'

2.      אביב לביא, יהיה בסדר, גלי צה"ל 

3.      פינת הבירוקרטיה עם דב גיל-הר, ערוץ 10

   תכניות תקשורת  שוחרות צדק אזרחי:

1.      סדר יום, עם קרן נויבך, רשת ב'

2.      מה שקורה עכשיו, עם רינו צרור, גל"צ

3.      עושים צהרים עם יעל דן, גלי צה"ל

4.      הכל כלול, עם סיוון כהן, ערוץ 10   

5.      המקור, עם רביב דרוקר, ערוץ 10

6.      צינור לילה עם גיא לרר, ערוץ 10

   אנשי תקשורת:

1.        יוסי הדר, עיתונאי, שדר, וכתב לענייני חינוך, רשת ב'

2.        אורית ברקאי, עורכת בחצי היום, רשת ב'

3.        שרון עמית, רכזת הכתבים, רשת ב'

4.        נורית קנטי, גל"צ

5.        אבנר הופשטיין, ראש דסק התחקירים, גל"צ

6.        סיון רהב-מאיר, כתבת, חדשות 2

7.        ישראל רוזנר, כתב מגזין "המקור", ערוץ 10

8.        טליה קינן-פלד, כתבת יומן מגזין, ערוץ 10

9.        קלמן ליבסקינד, עיתונאי ותחקירן

10.    גיא רולניק, מייסד דה מרקר

מינהלות תקשורת:

1. ריכוז הכתבים של "כאן"

2. ערוץ 10, המהדורה המרכזית  

3. כלכליסט ריכוז כתבים

עורכים בדה מרקר:

1.סמי פרץ, עורך ראשי עיתון ואתר, דה מרקר

2. איתן אבריאל, עורך המגזין, דה מרקר

3. גלעד לוי, עורך האתר, דה מרקר

4. מירב ארלוזורוב, עורכת עמודי המאמרים, דה-מרקר

5. דפנה לוצקי, עורכת פרוייקטים מיוחדים, דה מרקר

6. דיוויד נאג'י, עורך המדיה החברתית, דה מרקר

כתבים לענייני איכות הסביבה:

1. ליאת שלזינגר, עיתונאית לענייני חברה סביבה ובריאות

2. יערה שפירא, כתבת איכות הסביבה ובריאות, גל"צ

3. חיים ריבלין, כתב ותחקירן, איכות הסביבה, ערוץ 2

4. עמיר בן דוד, כתב איכות הסביבה, ידיעות אחרונות

5. רינת צפריר, כתבת איכות הסביבה, הארץ

11. דליה טל, כתבת איכות הסביבה, גלובס

7. תהל פרוש, כתבת איכות הסביבה, דה-מרקר

8. רורי קרס, איכות הסביבה, Jerusalem Pos

9. אלה דותן, עורכת  Ynet ירוק

10. מורן ראדה, כתבת סביבה,  Ynet ירוק  

11. נועה רז, דעות,  Ynet

12. עדי הגין, עורכת  NRG - ירוק נושך

13. בילי פרנקל, כתבת איכות הסביבה, NRG - ירוק נושך

14. חגי מלמוד, עורך חדשות, מטרו ישראל

15. מיכל חמרי, כתבת איכות הסביבה, מטרו ישראל

16. אלכס כץ, כתב איכות הסביבה, ישראלי-חינמון

כתבים לענייני בריאות:

1.  דקלה אהרון שפרן, כתבת בריאות, וראש הדסק החברתי, כאן

2. יערה שפירא, כתבת בריאות, כאן (2)

3. טל זרביב, כתבת בריאות ואיכות הסביבה, גל"ץ

4. יואב אבן, כתב בריאות, ערוץ 2

5. הילה אלרואי, כתבת בריאות ערוץ 10

6. ליאת שלזינגר, עיתונאית לענייני חברה סביבה ובריאות

7. רן רזניק, כתב בריאות, ישראל היום

8. רוני לינדר גנץ, דה מרקר

כתבים לענייני תקשורת, הייטק, וסלולר:

1. שירה הדס נקר - תקשורת, מדע וטכנולוגיה, גל"צ    

2. אליחי וידל, עורך מדור הייטק תקשורת ומדיה, דה-מרקר

3. אבי בר-אלי, עורך מדור אנרגיה ותשתיות, דה מרקר

4. אמיתי זיו, כתב תקשורת –טלקום, דה מרקר

5. רפאלה גויכמן, כתבת דיגיטל וטכנולוגיה, דה מרקר

 כתבים לענייני חינוך:

5. מניב עמרי, כתב לעניני חינוך, ערוץ 10

6. תמר טרבלסי-חדד, כתבת לענייני חינוך, ידיעות אחרונות   

8. אור קשתי, כתב חינוך, הארץ

9. ליאור דטל, דה מרקר

         

כתבי שטח:

1. יהודית יחזקאלי, כתבת שטח, קול ישראל

2. אורלי אלקלעי, כתבת מוניציפלית, מישור החוף, רשת ב'

          

 כתבים פוליטיים:

1. יואב קרקובסקי, כתב פוליטי, רשת ב'

2. עידו בנבג'י. כתב פוליטי וכנסת , גל"צ

3. דפנה ליאל, כתבת בכנסת, ערוץ 2

4. מיכאל שמש, כתב מוניציפלי י-ם וכנסת

5. צבי זרחיה, כתב בכנסת, דה מרקר

    עיתונות:

1.      מעריב

2.      דבר ראשון

3.      העין השביעית

4.      ג'רוזלם פוסט

5.      ניוז 1  

    תקשורת מקומית:

1)      מירית גולן – ידיעות חדרה

2)      ידיעות חדרה

3)      נירית שפאץ, כתבת‏ ב-‏חדשות חדרה, כל הפרדס וכל זכרון (פייסבוק)

4)      עומר תקשורת

5)      Mynet חדרה

6)      מגזין המושבות

7)      השרון הצפוני

8)      כוכב העמק

9)      חדשות חדרה נתניה והסביבה

10)   מבט מקומי

11)   מגדלור – המקומון של אור עקיבא חדרה

12)   רשתות חברתיות – חדרה והשרון

13)   רדיו 90