10,000 אנשים עוברים בארץ "תאונת לב" בשנה. זוהי תאונה קטלנית וחרישית ללא סימנים חיצוניים - כך נראה דום לב: אין זכוכית מנופצת, אין כיסאות שמתעופפים באוויר ואין פצוע מדמם, אבל גם אין חיים.
דום לב מתרחש כאשר קיימת
הפרעה בקצב הלב, לרוב פרפור חדרים. במצב כזה הלב פועם במהירות עצומה ושטחית כך
שהוא אינו מצליח לתפקד כמשאבה השואבת ודוחפת את הדם. התוצאה היא מוות בתוך דקות
ספורות.
על כל דקה החולפת בזמן דום לב, עוד ועוד תאי מוח מתים משום שאינם
מקבלים אספקת חמצן. כל דקה כזו גם מצניחה את סיכויי ההישרדות ב-10%. לאחר עשר דקות
של דום לב, סיכויי ההישרדות הם אפסיים.
מתוך 10,000 איש רק 300 יחזרו לחיים תקינים. 300 יישארו
עם נזק מוחי וכל היתר, 9400 איש בשנה, ימותו.
ב23.1.2017 לפנות בוקר, נפטר באופן פתאומי רוכב האופניים
המקצועי בן ה-31, דימה
גרבובסקי, מדום לב פתאומי בבית הוריו בערד. השאיר אישה ותינוק בן חודשיים.
דימה היה ספורטאי מדהים, זכה באליפויות עולמיות, והיה ספורטאי עם פוטניציאל ענק.
במחצית הראשונה של 2008 למשל, מתו מדום לב 5 רוכבים.
כולנו שמענו בתדהמה את הסיפור על מותו הפתאומי של
הקרדיולוג אורן זוסמן (1.2019).
אורן עבר דום לב פתאומי בגיל 37 למרות היותו ספורטאי ולא, הוא לא עישן
מעולם ולא היה לו מום מולד. אורן הציל לבבות של רבים אחרים אך ליבו שלו כשל.
יחד עם העובדה שהיה כוכב עולה בשמי הרפואה, חוקר מבריק ומבטיח היה אדם טוב לב
במיוחד, נגיש ואמפתי. (לפני מותו, הביע
ד"ר אורן זוסמן תמיכה בחוק להצבת דפיברילטורים מחוץ לבתי חולים, על מנת
שהציבור יכיר בחשיבותם. פחות משנה אחרי שנפטר, החלה אלמנתו מעיין להוביל פרויקט
מימון המונים כדי להמשיך את דרכו. יש חשיבות עליונה
להימצאותו של דפיברילטור בכל מקום ציבורי ואפילו במקומות עבודה/לימודים).
הכרנו בשנה שעברה (2019) את הטרגדיה במותם הפתאומי של
מאמן הטריאתלון ניב דיין (54) ורוכב האופניים מוטי פישביין (44) בעת אימון רכיבה, בהפרש של
פחות משעה זה מזה
(לחילופין, קראנו את סיפורו של עמית
יונקר, ספורטאי בן 24 מרמת גן, שהתמחה ברכיבה על אופניים קרוב לעשר שני, קיבל
דום לב, וניצל בנס).
ברור שלספורטאים אלו היה שריר לב מאומן ומפותח, אולם
סביר שהכשל נבע מכלי הדם המזינים את הלב.
לדברי פרופ' יהודה אדלר, הגורם השכיח ביותר לדום לב הוא מחלת לב כלילית, בה מתרחשת היצרות של העורקים הכליליים, המספקים דם וחמצן לשריר הלב,
כתוצאה מטרשת עורקים.
(במלים אחרות: הגורם העיקרי לדום לב פתאומי
הוא אוטם בשריר הלב ("התקף לב"), אצל הסובלים ממחלת לב איסכמית. מחלת לב איסכמית מהווה את הסיבה השנייה
המובילה למוות בארצות
מערביות, וסיבה עיקרית לאשפוזיםבבתי חולים, והיא מאופיינת בהפחתת אספקת הדם וכפועל
יוצא - הפחתה בהובלת החמצן לשריר הלב. הדבר גורם לחוסר התאמה בין הביקוש של
הלב לחמצן לעומת ההיצע שמספק זרם הדם. המחלה נובעת לרוב ממחלת לב כלילית הנגרמת
בשל היצרות בגין טרשת עורקים של העורקים הכליליים).
אחת מהסיבות להיווצרות רובד טרשתי בדפנות העורקים
היא חימצון הכולסטרול בדם ע"י רדיקלים חופשיים (והסברתי על כך
בעבר בהרחבה ב"לישון
עם וויי-פיי"). חשיפה לקרינה (אנטנות, וויי-פיי, סלולר וכדו') מעלה בצורה
תלולה את רמת הרדיקלים החופשיים בגוף תוך זמן קצר, וממילא גורמת לטרשת והיצרות
עורקים.
אגב, דום
לב פתאומי הוא אחד מגורמי המוות העיקרים בקרב מבוגרים, שכן אי אספקת חמצן
למוח במשך יותר ממספר דקות גורמת למוות מוחי. שניות לאחר דום לב
מפסיק האדם להגיב, אינו נושם כלל או נושם בכבדות. ללא טיפול, הוא ימות תוך מספר
דקות.
(אגב, יש הבדל בין התקף לב
לדום לב, וקיימים לדום לב סימנים
מקדימים).
לכל מי שגר מול אנטנות סלולריות, משתמש "כבד" בסלולרי או
הולך לישון עם וויי-פיי, ואומר לעצמו: "הכל בסדר. לא קרה לי כלום", אצטט
פתגם סיני עתיק (כך טענה שרת התרבות בעבר) שאומר: "קאט דה בולשיט".
הקרינה, מבשלת לנו את המחלות על אש קטנה... עד שהסיר נשרף.
אגב, למי שמוטרד מהדור החמישי, אחת הדרכים היעילות
להילחם בדור החמישי הוא למעט להשתמש בסלולר למשל. ככל שהצריכה תגדל – כך השידורים
והקרינה יגדלו.
נ.ב. כיצד מזהים דום לב: https://www.shahal.co.il/articles/cardiac-arrest-and-defibrillator/
רק בריאות לכולנו.