רוצים וויי-פיי חזק בבית? מצויין! קודם תקראו.

מחקרים בדגש על שימוש ב WIFI (מהאתר 'ללא קרינה בשבילך)'

משתמש בציוד אלחוטי המבוסס WIFI ייחשף חשיפה אישית בזמן השימוש מציוד הקצה עצמו, וחשיפה כרונית מהנתבים האלחוטיים גם בזמן שלא עושה שימוש בהתקני הקצה.

	חוקר, שנה, מדינה.	על המחקר	רלוונטי לסוגי חשיפה
1	Conrado Avendaño, M.S.email addressemail address, Ariela Mata, M.S., César A. Sanchez Sarmiento, M.D., Ph.D., Gustavo F. Doncel, M.D., Ph.D.	מחקר - השפעת מחשבים ניידים על זרע האדם המחקר בדק את השפעה של מחשבים ניידים המחוברים לאינטרנט אלחוטי על מדדים של איכות זרע אדם. נלקחו מנות זרע מ 29 תורמים בריאים. כל מנה חולקה לשתי דגימות. אחת הושמה תחת מחשב נייד המחובר לאינטרנט אלחוטי במשך 4 שעות (ובכך נחשפה לקרינה בלתי מייננת בתדר 2.4 ג'יגה הרץ משידור האלחוטי של המחשב ולקרינה בתדר נמוך מהמחשב עצמו) והשנייה הושמה באינקובאטור בתנאים זהים לקבוצת הניסוי למעט החשיפה למחשב הנייד. בסיום הניסוי נבדקו תנועתיות וחיות של נוזל הזרע, נבדקו שברים ב DNAל 500 תאים רנדומאליים מכל דגימה. תוצאות: בדגימות שנחשפו למחשב נייד נראתה הפחתה במידת התנועתיות של הזרע (בקבוצת הביקורת 13.6 אחוז מהזרע לא היה תנועתי, בקבוצה שנחשפה כ 24.5 אחוז היה חסר תנועה). יכולת ההתקדמות של הזרע הייתה טובה יותר בקבוצה שלא נחשפה, כ80 אחוז בקבוצת הביקורת בהשוואה ל 68 אחוד בקבוצה שנחשפה. שברים ב DNA הובחנו בכל הדגימות מהקבוצה שנחשפה ובאף אחת מהדגימות של קבוצת הביקורת. בקבוצה שנחשפה לקרינה נראתה גם עלייה קלה אך לא מובהקת באחוזי התמותה של הזרע. המחקר - http://www.fertstert.org/article/S0015-0282(11)02678-1/abstract	עבודה עם מחשב נייד אלחוטי
2	גונדי, תורכיה, 2013	קרינת WIFI פוגעת באברי רבייה ביחוד אצל מתבגרים במחקר זה חשפו חמש עכברים לקרינת WIFI 24 שעות ביממה  למשך 20 שבועות (בדומה לאדם הגר ועובד באותו חדר עם ראוטר אלחוטי). חמש עכברים נוספים שימשו כקבוצת הביקורת. נצפו שברים ב DNA , ירידה באנזים glutathione ועלייה ברמות serum 8-hydroxy-2'-deoxyguanosine   ו   8-hydroxyguanosine (סמנים לדחק חימצוני). החוקרים מעלים חשש כי חשיפה לקרינת רדיו, כגון קרינת WIFI , יכולה להביא לפגיעה באברי רבייה בנוער ומתבגרים. לקריאה על המחקר בעברית לחץ כאן...	WIFI, חשיפה כרונית לקרינת רדיו ברמות נמוכות.
4	Papageorgiou CC, 2011	קרינת WIFI גרמה לשינויים נרולוגים. קרינת WIFI הביאה לשינויים נוירולוגים הקשורים ביכולת האדם להקצות קשב ומשאבים לפתרון בעיות אצל צעירים זכרים. חשיפת אנשים צעירים לסיגנלים שמשודרים ממשדר ה- WiFi הפחיתה את תשומת הלב של הנחשפים, בעת ביצוע מטלה, כאשר היפעילו את זיכרון העבודה שלהם (השומר את המידע זמין, לשימוש בעת הצורך) הנחוץ לפתרון בעיות, להחליט החלטות, לתכנן, למצוא סיבות, ולניטור והתמצאות. (הפרעות קשב ותשומת לב). תקציר המחקר נכתב על ידי ד"ר זמיר שליט"א.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21714138	WIFI
5	Aynali G., 2013	קרינת WIFI גורמת ליצירת רדיקלים חופשיים קרינה בתדרי WIFI גורמת ליצירת רדיקלים חופשיים הגורמים לדחק חימצוני והשראת סרטן גרון. חולדות הוקרנו שעה ביום למשך 28 ימים. נמצא בהן חימצון שומנים ניכר ומובהק וירידה בפעילות נוגדני חימצון. מלטולין הביא לשיפור. תקציר המחקר נכתב בעזרת ד"ר זמיר שליט"א. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23479077	WIFI
6	Oksay T., 2012	קרינת WIFI גרמה לנזק חימצוני באשכי חולדות חשיפה לקרינה בתדרי ה WIFI גרמה לנזק חימצוני באשכי חולדות. (נרשמה גם ירידה בויטמין A ו E,מלטולין בלם-הביא לשיפור בקבוצת העכברים בה הוא ניתן) תקציר המחקר נכתב בעזרת  ד"ר זמיר שליט"א. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23145464	WIFI
7	Ozorak A. 2013	שינויים ונזקים בחשיפת חולדות הרות וולדות לקרינה בתדר WIFI חשיפת חולדות הרות, וולדות, לקרינה בתדרי WiFi, וסלולרים, במשך 1h, במשך עד 6 שבועות, לוותה בבדיקות שינויים בתכולת ברזל, נחושת, אבץ, גלוטתיון מחוזר, והאנזים גלוטתיון פראוקסידאז, וכן כלל נוגדי חימצון, הראתה שנגרם דחק חימצוני מהרדיקלים החופשיים שנוצרו בגלל הקרינה, והנזק ניכר יותר בכליות, ובזכרים, גם באשכים.  תקציר המחקר נכתב על ידי ד"ר זמיר שליט"א.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24101576	WIFI וטלפונים סלולריים
8	Türker Y., 2011	נזקים לשריר הלב כתוצאה מחשיפה לקרינה בתדרי ה WIFI מחקר בחולדות שנחשפו לקרינה בתדר WiFi, הראה שנגרמו בהן נזקים, בין היתר, לשריר הלב, מדחק חימצוני. דחק זה ניתן להקטין על ידי מתן סלניום (הנחוץ לאנזים נוגד חימצון), ו- L-carnitine (המשתתף בהפקת אנרגיה בתאי הגוף). תקציר המחקר נכתב על ידי ד"ר זמיר שליט"א.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21360060	ציוד אלחוטי בתדרי 2.45GHz
9	Maganioti A. E. 2010	חשפה לקרינת WIFI הביאה לשינוי בדפוסי EEG אצל נשים. במתנדבים צעירים, נשים וגברים שקיבלו לבצע מטלות זיכרון, ונחשפו לקרינת WiFi. נמצא שבנשים ירדה בקליפת המוח פעילות גלי אלפא (8-13Hz), ו-גלי בטא (14-30Hz) , בעיקר בשני מרכזים: קדמי-ימני, ובעורפי, בעוד שבגברים לא ניכר שינוי. לעומת זאת לא נמצא הבדל בגלי למדא (0-4Hz), ו- (5-7Hz) בין שני המינים. תקציר המחקר נכתב על ידי ד"ר זמיר שליט"א. המחקר - http://wifiinschools.org.uk/resources/Maganioti+etal+2010.pdf	WIFI
10	Shahin S. 2013	נזקים ושברים בDNA בעכברים שהוקרנו בתדרי הWIFI מחקר בנקבות עכברים, שהוקרנו בתדר WiFi, במשך 2h ביום במשך 45 ימים, הראה נזקים שונים בתאי הדם, ושברים ב- DNA, בתאי המוח בגלל הדחק החימצוני שנוצר מהרדיקלים החופשיים (ROS=) שנוצרו. נזקים אלה התבטאו גם בדיכוי השרשת העוברים, וביצירת עיוותים בעוברים. מחקר זה מאשש מימצאי מחקרים אחרים על פגיעות בפיריון שנמצאו בזבובי דרוזופילה תקציר המחקר נכתב על ידי ד"ר זמיר שליט"א. המחקר - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23334843	WIFI
11	Margaritis L.H. 2013	נזקים לביציות ופגיעה בפוריות אצל זבובים שהוקרנו בקרינת רדיו החוקרים בדקו בנקבות דרוזופילה (זבוב התסיסה-קטן עם עינים אדומות) שהוקרנו זמן קצר יומי, ב- WiFi, ובמכשירים קורנים אחרים במשך 3-7 ימים, את הנזק לביציות (תאים מתים) ולפוריות. הירידה בפוריות, ניגרמה על ידי הקרינה מכל המכשירים, אך היתה שונה ביניהם .  המחקר - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23915130	WIFI וציוד אלחוטי אחר.
12	Nazıroğlu M. , 2012	השפעות ביולוגיות ובריאותיות בחשיפה לקרינת רדיו בתדר 2.45GHZ שלושה מחקרים של אותו חוקר הראו כי קרינה בתדרי ה 2.45GHz השרתה דחק חימצוני, עידוד סרטן, ירידה בריכוזי ויטמינים, השפיעה על חיוניות התאים ועל גלי המוח. המחקרים בוצעו בחולדות המחקרים: ·                     http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19637079 ·                     http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22489926 ·                     http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22019785	ציוד אלחוטי בתדר 2.45GHz כגון WIFI
13	צוות איטלקי, 2014	חשיפה לקרינת WIFI הביאה לשינויים בפעילות המוח המחקר הראה כי חשיפה לקרינת WIFI ברמות מאוד נמוכות יכולה לגרום לשינויים משמעותיים וארוכי זמן בפעילות המוח. Long-lasting changes in brain activation induced by a single REAC technology pulse in Wi-Fi bands. Randomized double-blind fMRI qualitative study  Salvatore Rinaldi, Marco Mura, Alessandro Castagna & Vania Fontani המחקר - http://www.nature.com/articles/srep05668	קרינת WIFI

מחקרים נוספים בדגש על קרינת WIFI:

·                     http://www.powerwatch.org.uk/science/studies.asp#wifi

איך הפכתי רגיש לקרינה

(ראיון שנתתי למגזין גפן המושבות, בנושא "איך הפכתי רגיש לקרינה, ומה ניתן לעשות כדי להתגונן ממנה").

איך הגעת בכלל לעיסוק בקרינה?

   לפני 7 שנים ערכנו שיפוץ בבית, ונאלצתי להשתמש הרבה בסלולר לתיאומים שונים עם בעלי מקצוע. אחרי  חודש התחלתי להרגיש  מועקה מוזרה באוזניים. די נבהלתי, ועברתי להשתמש באוזניה. לאחר זמן, שכחתי את סימן האזהרה הראשון.

    3 שנים אחר כך, היינו אמורים לטוס ללונדון בקיץ, ובאותה תקופה החלו לי כאבים בלתי מוסברים באוזניים. מכיוון שלא רציתי לחפש רופא בלונדון, נבדקתי ע"י רופא אוזניים, שבישר לי "אין לך שום דבר". יצאתי לדרך שמח וטוב לב.

   בלונדון גיליתי  שכשאני נמצא בחדר שיש בו קליטת וויי-פיי, מופיעים אצלי  כאבי אוזניים. בני המשפחה טענו שאני סתם מדמיין. בנסיעות בדרכים אמרתי פעמים רבות  למשפחה שישבה אתי  ברכב ש"בעוד 300 מטר – תראו אנטנה מצד ימין", או מצד שמאל, וברוב הפעמים אכן כך היה. לא ידעתי אם אני באמת יודע או שאני מדמיין.

   כשחזרנו לארץ, התחילו לי גם כאבי ראש בלתי נסבלים, במיוחד בעבודה, שהלכו והתגברו. הרגשתי אובד עצות, עד ליום אחד שבו נסענו במסגרת העבודה לביצוע פרוייקט באשדוד, ובדרך חזרה, נתקענו בפקק גדול בכביש 6. שם גיליתי - ממש במקרה - שבכל פעם שהרכב עומד ממול תורן אנטנות סלולריות, אני מרגיש את הלחץ המוכר באוזניים. זו הייתה הפעם הראשונה שנפל לי האסימון לגבי הקשר שבין הקרינה לכאבים, ואלמלא זה – הייתי מסתובב לשווא בין רופאים ומכוני סיטי למיניהם , שהיו אומרים לי, כמובן, שאין לי שום דבר, ואולי בכלל כדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר...

   בעבודה, ניסיתי ועיצבתי  כובע (מאוד מוזר) דמוי קסדה מרדיד אלומיניום, שיגן לי על הראש מקרינה. ניסיתי גם כובע מרשת מתכת שלא עזר (החברים הסתכלו עלי כמו מי שירד כרגע מהחללית), עד שגיליתי באינטרנט שניתן לרכוש כובע נגד קרינה (באתר "ללא קרינה בשבילך"). הייתה לי פגישה הדרכה ממושכת עם עמיר בורנשטיין מייסד האתר, ודרכו גיליתי את עולם הקרינה.

   הקדשתי את כל המאמצים לברוח מהכאב. רכשתי מד קרינה, מאחר והבנתי שאני לא יכול לזוז בלעדיו,  והתחלתי למדוד קרינה בכל  מקום. סילקנו (בבושת פנים) את הטלפון האלחוטי מהבית, כיבינו את שידור הוויי-פיי בראוטר האלחוטי, וחיברנו אותו למחשב אופן קווי עם כבלי תקשורת, לכל המחשבים בבית. כיום, אני משתמש באופן קבוע בכובע חוסם קרינה, מתרחק מאנטנות סלולריות. ומתרחק מאנשים שהסלולרי שלהם מחובר לאינטרנט או לוויי-פיי (חשוב להבין, שסלולרי המחובר לוויי-פיי או אינטרנט או ל'מובייל דאטה', פולט קרינה גבוהה כל הזמן!). אני מחזיק אתי טלפון סלולרי סגור, למקרי חירום או למקרי קיצון . התהליך לווה במשבר רגשי קשה. חברים וקרובים ניסו לשכנע אותי החל מ"מד הקרינה שלך מזייף, זה בכלל לא מזיק, יש מחקרים שאומרים שזה שטויות", וכלה ב"אתה פשוט מדמיין, אתה אובססיבי, משהו השתבש אצלך". נצרכתי (ואני עדיין צריך) כוחות נפש עצומים כדי להתמודד עם גלי ההתנגדות, וכמובן שהכאב עזר לי. כאב, הוא מורה אכזר. לא ניתן לברוח מהשיעורים שלו, אין אצלו איחורים ואין אצלו  חיסורים. אני משתדל להימנע מאירועים  חברתיים שבהם יש משתמשי סלולר (כולם), ואם אין ברירה – אני מתרחק לשוליים ככל האפשר.

   גיליתי במהלך הזמן שאני לא לבד. ההערכות מדברות על כ-3-11 אחוזים מהאוכלוסייה שחווים את  תופעת הרגישות לקרינה (EHS), ונמנים עליהם אנשים מכל גווני החברה. רובם לא מודעים לכך שהם רגישים לקרינה.  אצלי, הדבר מתבטא בתחושת לחץ וכאב באוזניים, אצל אחדים הדבר מתבטא בתחושת חום בפנים או בראש בזמן שימוש בסלולרי. יש שמרגישים כאבי ראש, תחושת נימול בידיים, עייפות, סחרחורות, ועוד. רגישות לקרינה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, ובדרך כלל התופעה מתרחשת כתוצאה מחשיפה ממושכת או מרוכזת לקרינה, ויתכן גם שמעורבת כאן רגישות פיסיולוגית. אחרי שהרגישות  פורצת, נדרשת דיאטת קרינה ממושכת כדי להוריד אותה למצב נסבל, אבל היא לא נעלמת. אני מעריך שהפכתי רגיש לקרינה בעיקר בגלל שימוש יתר בטלפון סלולרי, אבל גם בגלל חשיפה לקרינה באופנים אחרים. למעשה, הודות לרגישות לקרינה ולשימוש במד הקרינה, ניצלו חיי משפחתי, היות וכך גילינו שחוטי החשמל במדרכה ממול הבית פולטים שדה מגנטי גבוה. חברת החשמל פתרה את הבעיה (לאחר שנה וחצי).

על איזה קרינה מדובר בעצם?

   ככלל, בנושא הקרינה האלקטרומגנטית שרלוונטית לחיי היומיום שלנו, יש בעצם 4 תחומים: 1. קרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות סלולריות, ווייפיי, בלוטוס, טלפונים אלחוטיים וכדו' ). 2. שדות מגנטיים (שנאים, מכשירי חשמל, קווי מתח גבוה). 3. שדות חשמליים (קווי מתח גבוה, מכשירי חשמל וחוטי חשמל ביתיים). 4. חשמל מלוכלך (שנוצר בעיקר מנורות חסכוניות).

  

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו?

  

   קרינה מזיקה בדרכים שונות ורבות, למשל, הצפת הגוף ברדיקלים חופשיים, (שזורעים הרס רב במבנה התאים, מחמצנים את שלוחות העצבים, יוצרים משקעים טרשתיים בכלי הדם, גורמים לשברים בDNA , גונבים לנו כמויות גדולות של אנטי אוקסידנטים, כמו ויטמין C,E,A, ועוד). הקרינה גורמת תוך דקות לירידה מיידית במוליכים עצביים חשובים (דופאמין, סרוטונין ואצטיל-כולין), שיבוש גלי המוח, פריצת מחסום דם-מוח (BBB) (שמאפשרת חדירה של מזהמים למוח, כמו חומרי הדברה, כימיקלים שנשאפים בזיהום אוויר ועוד), בעיות פוריות, ולמעשה, פוגעת בכל מערכות הגוף. פגיעות אלו גורמות בטווח הרחוק למחלות קשות, כגון גידולים סרטניים, אירועים לבביים ושבץ מוחי. (למעוניינים, ניתן למצואמאמר שכתבתי  בגוגל תחת הכותרת: "איך בעצם הקרינה מזיקה לנו"). כמובן שלקרינה יש נזקים גם בהיבט הנפשי: הפרעות קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעות התנהגות אצל יילודים, ועוד.

האם ניתן לעשות משהו כדי  לצמצם את החשיפה לקרינה?

א. לתת לילדים טלפונים סלולרים בגיל כמה שיותר מאוחר, וללמד אותם להשתמש בהם בצורה בטוחה.

ב. לשוחח בטלפון סלולרי  רק במצבים של אין-ברירה, וגם אז - רצוי בשטח פתוח. לא מתוך מבנה או רכב או רכבת, ובטח שלא במקומות עם קשיי קליטה, כמו ממ"ד, מעלית, או חניון תת-קרקעי. לשוחח רק באוזנייה או ברמקול, ובוודאי לא להצמיד לאוזן. רצוי לא לשאת את המכשיר על הגוף, אלא בתיק/נרתיק חיצוני. לשאוף שטלפון סלולרי יהיה מחובר (בהגדרות המכשיר) לדור 3, ולא לדור 4.  למעט בשיחות ולהעדיף מסרונים, ולצמצם ככל הניתן את השימוש במצב שהסלולרי  מחובר לתקשורת נתונים (מובייל דאטה), לאינטרנט או לוויי-פיי (כלומר, לכבות את כל היישומים האלחוטיים, ולהשאיר על מצב של שיחות בלבד).

ג. למעט שימוש במכשירים המבוססים על שידור אלחוטי: טלפונים אלחוטיים, מדפסות אלחוטיות, אוזניות אלחוטיות, מוניטורים אלחוטיים  לתינוקות, וכדו'. את האינטרנט להעביר מהנתב (ראוטר) למחשבים באמצעות כבלי תקשורת, ולא בשידור וויי-פיי. להימנע ממוצרי "בית-חכם" למיניהם, שפולטים קרינה מזיקה. אם משתמשים בסלולרי או בטאבלט, להוריד אליו את המידע, ולהשתמש בו שלא בצורה אלחוטית, ולא להניח אותו על הברכים.

ד. להרחיק את המקומות שבהם ישנים או יושבים זמן ממושך משנאים, מטענים, רמקולים, ארונות חשמל, וחוטי חשמל (גם של מכשירים שאינם פועלים!).

ה. להרחיק מהגוף מכשירי חשמל בזמן הפעולה.

ו. להפסיק להשתמש בנורות חסכוניות, ולחזור לנורות ליבון, ואם אין ברירה – לנורות לד בתאורה חמה (בטמפרטורה של2,700 קלווין). להימנע משימוש במסכים שעתיים לפני השינה, היות והדבר פוגע בייצור המלטונין, שמגן על הגוף מסרטן.

ז. להמעיט שימוש באוזניות, ובוודאי כשמדובר  בווליום גבוה.

ז. להיות מצויידים במד קרינה, לפחות אחד בכל משפחה, ולמדוד את כל המקומות בהן קיימת שהייה ממושכת, כולל בכיתות בתי הספר.

   אני יודע שחלק מהדעות בדבר סכנות הקרינה נשמעות תמוהות ומוזרות, אבל גם לפני 50 שנה, אם היינו מזהירים אדם שלא ישתמש באסבסט, הוא היה בטוח שמשהו לא בסדר איתנו, כי הרי...כולם משתמשים...

האם זה נכון שילדים רגישים יותר לקרינה?

   ילדים רגישים לקרינה יותר ממבוגרים, בגלל גודל ומבנה הגולגולת (גולגולת של ילד בן 10 סופגת קרינה פי 2.5 יותר ממבוגר), בגלל שתאי הגוף נמצאים בצמיחה מואצת, ובגלל שהמערכת החיסונית עדיין לא בשלה.

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הקרינה בבתי הספר?

   אחת הבעיות החמורות כיום היא, שבכיתות בבתי הספר ישנה חשיפה ממושכת לקרינה  גם ע"י ראוטרים עוצמתיים, המשדרים קרינת ויי-פיי, וגם ע"י סלולרים של המורים והתלמידים, המקרינים בעוצמה (גם כשהם נמצאים על מצב שקט!)

   משרד החינוך הצהיר שבמדידות קרינת הוויי-פיי לא נמצאו חריגה באף בית ספר מתוך יותר מ1,500 שנמדדו, ולא עוד, אלא שהמדידות בוצעו בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. ואילו המשרד להגנת הסביבה הצהיר, שאין לו שום נוהל למדידת וויי-פיי, ומדידות הקרינה שלו כלל לא עוסקות בזה (הסיבה היא, שוויי-פיי הוא אות מהיר מאוד, שקשה למדידה).

    ראש מדור קרינה במשרד להגנת הסביבה, פרופ' סטיליאן גלברג,  הצהיר ב2014 בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת (למי שעוד לא ידע), שתקן הקרינה שבחסותו אנחנו חושבים ש"הכל בסדר", לא מגן בעצם מפני השפעות ביולוגיות או  בריאותיות, אלא אך רק מפני השפעות חימום וכוויה! (לקרוא ולא להאמין!). גם האישיות הבכירה ביותר לענייני קרינה במשרד הבריאות,  פרופ' סיגל סדצקי, מודה בכך, ואף קובעת שהתקן הוא שרירותי, כלומר, לא מבוסס כלל על מחקרים!

   אנו מכירים את דו"ח  ביואנישיאטיב, מ 2012 המאגד למעלה מ3,800 מחקרים, וקובע, שהחל מרמה של קרינה בצפיפות הספק של 0.04 מילי-וואט למ"ר, מתחילים שינויים ביולוגיים  בחשיפה ממושכת. כיום, בכל כיתה שהילדים מחזיקים טלפונים סלולריים פתוחים (גם אם הם במצב שקט) הקרינה שתימדד תהיה פי 100 עד פי 1,000 מרמה זו. חשוב לדעת, שהביטוח במוסדות החינוך לא מכסה נזק של ילד שיחלה בגלל הקרינה (בדקתי את זה). עמדתו הרשמית של משרד החינוך אוסרת כל שימוש בסלולרים בבתי הספר, אבל הוא לא טורח לאכוף זאת.

   לא היינו מעזים להסיע את ילדינו ברכב שאיננו עומד בתקן, אולם אנחנו נותנים לילדינו להשתמש בציוד אלחוטי שתקן הקרינה שלו לא מגן מפני השפעות בריאותיות (כך מצהירים כותבי התקן עצמם, ICNIRP).

   לאור כל זאת, חשוב מאוד שוועדי ההורים יפעילו את כוחם והשפעתם להרחקת הקרינה מהכיתות. לעניות דעתי, רק הם מסוגלים להניע מהלך שכזה. (גם לנבחרי הציבור המציגים את מועמדותם לבחירות הקרובות, צריכה להיות מילה בנדון). לגבי קרינת  הוויי-פיי, חשוב לדרוש מהנהלות בתי הספר לחבר את  המחשבים באופן חוטי (תקשורת קווית). לגבי טלפונים סלולרים, חשוב מאוד (!!) לקבל החלטה בית ספרית מוקפדת, על החזקת סלולרים כבויים לחלוטין בשטח בית הספר מרגע ההגעה ועד רגע היציאה (ולא להסתפק במצב שקט). רצוי כמובן שבית הספר יעמיד לרשות התלמידים טלפוניים קוויים לשעות ההפסקה (וכך גם צויין בחוזר מנכ"ל). הרחקת הקרינה מבתי הספר תפחית כשליש מזמן החשיפה היומי.

למה בכלל צריך מד-קרינה?

מזמין אתכם לצפות בסרטון, ולהבין מדוע זה חשוב.

הצעה למכתב לוועד הורים או הנהלת בית הספר, בדבר הרחקת הקרינה מהכיתות

שלום לוועד ההורים / הנהלת בית הספר...

הנדון: בקשה דחופה להרחקת קרינה בתדר גבוה (וויי-פיי וסלולרים) מכיתות התלמידים

בשנים האחרונות אנו מודעים יותר ויותר לעומק הסכנות הנובעות מקרינה. התקן שבחסותו מותרת קרינה זו – מתברר כמצג שווא (כפי שנפרט בהמשך), ילדינו משמשים כשפני נסיון, וגם אם נוכל להוכיח שנפגעו מהקרינה בבית הספר – ביטוח התלמידים כלל לא יפצה אותם (נזקי קרינה אינם כלולים בפוליסה).

א. נזקי הקרינה:
אם נעבור בתמצית על המחקרים העיקריים בנוגע לנזקי הקרינה, נוכל לסכם חלק מהם בסעיפים הבאים:
1. שברים בDNA בתאים (כבר בעוצמה של 2% מהרמה המותרת בתקן המכשירים הסלולריים).
2. פריצת מחסום דם-מוח המאפשרת מעבר של רעלנים וחומרים מזיקים (חומרי הדברה, מתכות כבדות, חלבונים זרים, וכדו') לרקמת המוח, 2 דקות לאחר תחילת החשיפה.
3. האצת גידולים סרטניים.
4. עיכוב ושיבוש פעולת הגוף להמתה מתוכננת של תאים סרטניים (אפופטוזיס).
5. שינויים ברמת הסידן (חיוני לתקשורת בין תאים ופיקוח על גדילתם).
6. ירידה תלולה ומיידית ברמת במוליכים עצביים חיוניים, כגון סרוטונין ואצטיל כולין (שיש להם השפעה על מצב רוח, התנהגות, דיכאון, שינה, למידה, זיכרון, ריכוז, ועוד. (מי אמר ריטאלין?)).
7. שינויים בגלי המוח (עד כשבוע משיחה אחת בטלפון סלולרי).
8. פגיעה ומוות של תאי עצב במוח.
9. פגיעה בזיכרון.
10. פגיעה בהפרשת הורמונים.
11. שיבוש בהובלת תרופות בדם, במיוחד תרופות נוירולוגיות.
12. פגיעה בפוריות.
13. האצת תהליכים של טרשת עורקים (בגלל חימצון הכולסטרול), ועלייה בסיכון לאירוע לב או אירוע מוחי.
14. גידולים בבלוטת התריס, במוח, בעצב השמע.
15. הפרעות התנהגות אצל יילודים.
16. פגיעה בזמן תגובה, זיכרון ותשומת לב של תלמידי בית ספר.

חלק מהמחקרים ניתן למצוא באתר "ללא קרינה בשבילך", בקישור http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list, חלק ניתן למצוא בספר "הסלולרי - לא מה שחשבת! המידע המוסתר מן הציבור", מאת איריס עצמון, 700 עמ'.
חשוב לציין, שתקן הקרינה (הפיקטיבי), מתבסס על ספיגת קרינה באדם מבוגר, אולם במוח של ילד בן 10, הקרינה חודרת פי 2.5, ואילו במוח של ילד בן 5, הקרינה חודרת פי 4.2.

ב. תקן הקרינה:
סף הקרינה בישראל גבוה מאוד, והוא מבוסס על תקן של הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת (ICNIRP). ועדה זו היא ארגון פרטי ללא פיקוח ציבורי או מדעי, ותקן הקרינה שהומלץ על ידה מיועד להגן אך ורק מפני השפעות חימום רקמות וכוויה (תקן תרמי) בחשיפה רגעית, ואינו מדבר כלל על חשיפה ממושכת. גם המשרד להגנת הסביבה (פרופ' סטיליאן גלברג) וגם משרד הבריאות (פרופ' סיגל סדצקי) מודים שתקן הקרינה בישראל אינו מגן מפני השפעות בריאותיות, והינו שרירותי, כלומר לא מבוסס על ידע מחקרי.
הצהרת פרופ' סטיליאן: https://youtu.be/Dlys4SETT3s
הצהרת פרופ' סדצקי: https://youtu.be/dGq28278Pt0

ג. מדידות הקרינה:
מדידות הקרינה בכיתות מראות תמיד תוצאות נמוכות, ולא את עוצמת הקרינה האמיתית (כתוצאה משימוש במדים איטיים, עריכת ממוצעים, מדידה שלא בזמן עומס מקסימלי, ועוד), ולא עוד, אלא שהן משוות את התוצאות הנמוכות לתקן (התרמי) הגבוה המותר, ולכן בשורה הסופית תמיד יתנוסס המשפט "עומד בתקן". חשוב לציין במאמר מוסגר, שלא רק עוצמת הקרינה קובעת את גודל הנזק, אלא גם סוג התדרים. כמו כן, גם קרינה בעוצמה נמוכה מועצמת בגוף בגלל תופעת ההדהוד (רזוננס), החל ברמת האטום, וכלה באיברים חלולים (גולגולת, ריאות, ארובות העין, וכדו').

ד. סלולרים בכיתות:
משרד החינוך עצמו אינו מתיר החזקת סלולרים בכיתות במצב פעיל (כפי שניתן לקרוא בהרחבה בכתבה https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5284222,00.html), אבל את המציאות אנחנו מכירים היטב. גם אם הסלולרים נמצאים על מצב שקט, הם ממשיכים להקרין בעוצמה של לפחות פי 1,000 מהרמה שממנה מתחילים שינויים ביולוגיים בחשיפה ממושכת (0.04 מילי-וואט למ"ר), היות והם מחוברים לאינטרנט או לוויי-פיי.

ה. וויי-פיי בכיתות:
בוועדת החינוך של הכנסת (25.1.2016) הצהיר ד"ר עופר רימון, המוביל את תיקשוב בתי הספר, שלמעלה מ-2,700 בתי ספר נבדקו, ונמצאו עומדים בתקן, והם פועלים בהנחיות המשרד להגנת הסביבה. מה אומר המשרד להגנת הסביבה? לדבריו, אין לו הנחיות למדידת וויי-פיי, אין לו נוהל בדיקה, ומדידות וויי-פיי הן מחוץ לתחום מבחינתו (https://youtu.be/HYJf4GU1jZ0). (הסיבה היא, מכיוון שאותות הוויי-פיי מהירים מאוד, וכיום לא ניתן בישראל למדוד את עוצמתן בצורה סבירה).

לאור כל זאת, אנחנו מבקשים שבכיתות בית ספרנו לא יעשה יותר שימוש בראוטרים המשדרים וויי-פיי, ותחול חובה מוקפדת ומוחלטת, על כיבוי הטלפונים הסלולריים מתחילת יום הלימודים ועד לסיומו.

התמונה לקוחה מhttps://pixabay.com/en/photos/?min_height=&image_type=all&cat=&q=dangerous&min_width=&order=popular&pagi=2