יום שני, 5 בינואר 2015

איך נעלמנו, או - שלום לך "אין - שם"

                                     איך נעלמנו, או - שלום לך "אין - שם"

   שלום אין שם.
   אני כותב לך מלפני כמאתיים שנים לערך.
אני אחד מאבות אבותיך, ותוכל לראות אותי ואת המשפחה שלי, בתמונה שצירפתי אליך למטה, בקישור. אני יודע שאני ... לא כל כך מעניין אותך... אבל אתה חשוב ויקר ללבי.
אני יודע שאתה מסתובב לבד ברחובות השוממים, ופוגש מידי פעם אנשים שונים  ממך. אני יודע שכמעט שאין לך חברים , ואין לך עם מי לדבר. אולי יום אחד תמצא את המכתב הזה, וזה יהיה ממש נהדר.
האנשים שאתה פוגש - כל אחד נראה אחרת, אבל בתקופה שבה אני חי - כמעט כל בני האדם דומים. כמו החתולים או הכלבים שאתה רואה מסביב. קשה לדמיין את זה. כל זה השתנה לחלוטין עד לתקופה שבה נולדת. 
   כדי שתוכל להבין איך נהיה כל זה, אני אספר לך בקיצור נמרץ איך נוצר העולם.
   העולם, שנקרא גם כדור הארץ - הוא עגול. כמו הירח והכוכבים שאתה רואה. בתחילה, היו אנשים מעטים על פני הכדור. אחר כך, הם התרבו והתפשטו מאוד. במקומות מסוימים - נהיה אפילו קצת צפוף. אנשים התחילו לריב ולהרוג. (להרוג, זה כשעושים דברים רעים למישהו - עד שהוא לא זז יותר). לפני כ- 5000 שנים לערך, הופיעה בעולם משפחת היהודים, שזו המשפחה שלנו. לאבא הראשון שלנו קראו אברהם ("אברהם אבינו"), ואנו נקראים יהודים על שם יהודה, שהיה אחד מניניו. בדרך כלל, היהודים סבלו משנאה של אחרים. היו אמנם תקופות טובות, אבל רוב הזמן היה נורא. גרנו בארץ שנקראת "ישראל", שאלוהים הבטיח לאברהם. (אחר כך אני אסביר לך מי זה אלוהים). אחר כך עברנו לארץ מצרים, ושם המשפחה גדלה מאוד ונהיינו לעם. סבלנו שם סבל נורא, אלוהים הוציא אותנו משם, ונתן לנו את התורה, שזה מן ספר כזה, שכתובים בו דברים חכמים, וגם איך כדאי להתנהג. אחר כך חזרנו לארץ ישראל, וכבשנו אותה.
   תמיד היו לנו מלחמות גדולות ואיומות עם שכנים או סתם עמים שרצו לכבוש אותנו. היו  גם מלחמות פנימיות בתוכנו. מלחמה, זה מצב שבו הרבה אנשים מנסים לעשות רע לאנשים אחרים, ( כמו שכלב מנסה לנשוך כלב אחר), וגם להרוג אותם.
   היו אנשים שקראו להם "יוונים" (כי הם באו מיוון), שנלחמו בנו ורצו גם להכריח אותנו לחשוב ולהאמין במה שהם מאמינים. (ניצחנו אותם). היו רומאים שהצליחו לכבוש אותנו במלחמה אכזרית, וכך התפזרנו בכל העולם. 
אחרי כ- 2000 שנים, ואחרי שהיו בעולם מלחמות קשות ואיומות, ואחרי שרצו ממש להשמיד את כל העם שלנו - הצלחנו לחזור חזרה לארץ ישראל. העובדה  ששרדנו - היא ממש פלא פלאים.
   לפני כמאה שנים, התחילו אנשים להמציא פטנטים והמצאות רבות. גילו את החשמל, והמציאו מכוניות ומיליון דברים. החיים נהיו יותר משוכללים ונפלאים, (ולמרות זאת הצרות והקשיים לא נעלמו. אני יודע שזה נשמע מוזר). המלחמות והדברים האיומים שאנשים עשו אחד לשני - לא הפסיקו.
   מאז שהאנשים גילו את החשמל והמציאו מכונות, ומכשירים שעובדים על חשמל - התחלנו לסבול מדבר שנקרא "קרינה".
   קרינה - זה כמו שאתה יוצא לשמש ומרגיש שהעור שלך שורף. קרינה גורמת נזק ענק לכל מיני דברים בתוך הגוף, אבל אי אפשר לראות אותה או להרגיש אותה. 
   אחר כך, המציאו מחשבים וטלפונים סלולאריים, וכל מיני מכשירים נורות ופנסים, שפולטים קרינה מסוג נוסף, שגם היא - מזיקה מאוד. (המחשב, והמסך שבו אתה קורא עכשיו - כל זה לא היה פעם).
   היו מדענים (אנשים חכמים), שהזהירו אותנו שהקרינה הזאת תגרום לנו לצרות גדולות, למשל מחלות מסוכנות, פגיעות חמורות בבריאות, וגם - שתיצור שינויים גנטיים. "שינוי גנטי" - זה שהילד או הילדה לא דומים להורים. הילדים שונים בכל מיני צורות, ובדרך כלל קשה להם לתפקד בחיי היומיום. 
   לא הקשבנו לאותם מדענים. היינו שקועים בטרדות היומיום. חלק מהאנשים גם לא רצו שנדע על כך, כי זה הפריע להם להרוויח כסף. (כסף - זה דבר שכולם רצו מאוד, וחיפשו כל הזמן(.
   אנשים רבים (גם אני) התחילו להיות רגישים לקרינה. הקרינה גרמה לנו לכאבים בראש ובגוף, ולעוד כל מיני תופעות קשות. רוב האנשים לא הצליחו להבין ולהאמין מה עומד לקרות.
   לאט לאט העולם השתנה, האנשים התחילו לחלות במחלות קשות ואיומות. ילדים מתו בגיל צעיר,וגם השינויים הגנטיים הלכו והתרבו. כששמנו לב שמשהו חמור מאוד קורה כאן - היה כבר מאוחר. 
   אני רואה אותך בדמיוני - משוטט לבדך בין אלפי הבתים השוממים והנטושים, וחושב: מי בנה את כל זה. אנחנו. עבדנו מהבוקר עד הערב בכל מיני עבודות משונות כדי שנוכל להרוויח כסף שיאפשר לנו לגור בהם. אני בטוח שזה נשמע לך מוזר. 
   אני מקווה שאתה מצליח להסתדר, ושיש לך מה לאכול, ושלא קר לך בלילה. 
   אני פשוט אוהב אותך.
   לסיום, אסביר לך מי זה "אלוהים".
   אלוהים זה מישהו (או משהו) שקיים שצורה שאנחנו לא יכולים לראות. כמו קרינה. הוא יודע הכל, והוא מנהל את העולם. הסיבה שהחיים שלנו קשים לפעמים היא, שיש לבני האדם בחירה חופשית. כלומר, למרות שאלוהים מנהל את העולם - אנחנו הם אלה שקובעים מה יהיה הגורל שלנו. לא קל להבין את זה. 
   אני בטוח שאלוהים רואה אותך עכשיו, ושאתה קרוב ללבו. אתה לא רואה אותו. אבל אתה יכול גם לדבר אתו. (אנחנו קראנו לזה: "להתפלל").
   דע לך גם, שלפי התכנית הכללית של אלוהים - כל מה שיקרה בעולם - הכל לטובה. בסוף בסוף - הכל לטובה. זה מעודד מאוד. 
   כשאתה קורא שורות אלו - אני כבר לא קיים, אבל זה רק הגוף שלי שלא קיים. הנשמה שלי קיימת לנצח. נשמה, זה ... כמו אלוהים. לא רואים אותו, אבל הוא קיים.  נשמה, זה כמו רוח ... שלא רואים. זה כמו המחשבות והשכל...  בעצם זה הדבר הכי חשוב שיש בגוף. לדוגמה, כשאתה רואה מישהו שמפסיק לזוז - אתה יודע שהנשמה שלו יצאה ועזבה את הגוף.
   נשמה - זה דבר שקיים לנצח, וכל מה שקרה לה בעבר - נשאר אתה באיזו שהיא צורה. לאלוהים ולנשמות יש קשר קרוב וחזק מאוד. העולם שבו קיימות הנשמות - הוא עולם נהדר ומלא שלווה.
   אני משער שלא גדלת במשפחה, כי  אין כבר אצלכם דבר כזה. אני משער גם שלא נתנו לך שם, ולכן אני קורא לך "אין שם".
   שלום לך אין שם.

   אני ואלוהים אוהבים אותך מאוד.




                                           צילום: http://www.lifeofpix.com/photographers/leeroy

                                                                                                             מקוה שנהנתם.     
                                                                                                                                      מני

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה