יום שישי, 29 במרץ 2019

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו? - מאמר מורחב


מה זאת הקרינה הזאת, ואיך היא מזיקה?

על איזו קרינה מדובר בעצם?
   ככלל, בנושא הקרינה האלקטרומגנטית שאנו אמורים להיות מוטרדים ממנה בחיי היומיום שלנו, יש בעצם 4 תחומים:

1. קרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות סלולריות, ווייפיי, בלוטוס, טלפונים אלחוטיים וכדו' ). המאפיין של תחום זה הוא, שהקרינה (הגלים) משודרת למרחק, אבל מכשולים מפחיתים את עוצמתה. לדוגמה: קיר לבנים, יוריד בכ50% את הקרינה מאנטנות סלולריות. קיר מבטון – בכ90%. עצים וצמחייה – יספגו חלק גדול מאוד מהקרינה (לתשומת ליבו של מי שרוצה לדלל או לכרות את העצים סמוך לביתו).

2. שדות מגנטיים (שנאים, מכשירי חשמל, וקווי חשמל מחוץ לבית). המאפיין של תחום זה הוא, שהשדות המגנטיים חודרים כמעט מבעד לכל תווך - כאילו היה אוויר. קשה לחסום אותם, אבל הם משפיעים לטווח קצר (ארון חשמל, בדרך כלל לכ-1 מטר, קוו חשמל לכ-15 מטר בקירוב).

 3. שדות חשמליים (מכשירי חשמל, חוטי חשמל ביתיים וקווי חשמל). המאפיין של תחום זה הוא, ששדות חשמליים בתוך הדירות נחסמים ברובם ע"י קירות, והשפעתם היא לכדי חצי מטר לערך (בקווי מתח עליון – ההשפעה יכולה להגיע לעשרות מטרים).

4. חשמל מלוכלך, שידוע גם בשם "זיהום חשמלי"(0) (קפיצות מתח תכופות, שנוצרות מנורות חסכוניות, וגם ממכשירי חשמל מסויימים). בכל בית ישנם מעגלים נפרדים בלוח החשמל לתאורה, כוח, לאזורים שונים בבית, וכדו'. אם קיים חשמל מלולכך בנקודה מסויימת - הוא קיים בכל המעגל החשמלי שבו הוא שורר.  המאפיין של תחום זה הוא, שההשפעה שלו מגיעה למרחק של 2 מטר מכל רכיב במעגל.
  

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו?

   ננסה להסביר כאן בצורה פשוטה, חלק מהדרכים העיקריות,  שבהן הקרינה יוצרת נזקים בגוף האדם. המידע שלהלן מתייחס בעיקר לשני סוגי הקרינה הראשונים שהוזכרו לעיל. לגבי השניים האחרונים – כמות המחקרים מוגבלת. חשוב לציין גם, כי הפגיעות הבריאותיות שנפרט להלן, תומכות ומזינות זו את זו, כך שהפגיעה הבריאותית שנוצרת – גדולה מסך חלקיה:

1. קרינה יוצרת בתוך דקות ספורות, כמות רבה של רדיקלים חופשיים:   
   קרינה בלתי מייננת גורמת לתאי הגוף הנחשפים לה ליצור בתגובה רדיקלים חופשיים, המביאים לנזקי חמצון (הדומים לנזקי קרינה מייננת). תופעה זו אינה מוכרת לפיזיקאים, מהנדסים, וגם לרופאים שלא מעודכנים במחקרים. הם יודעים רק שקרינה בלתי מייננת אינה יכולה ליצור רדיקלים חופשים באופן ישיר, וזה נכון לגבי גופים דומים, לעומת זאת, בגוף החי מעוררת הקרינה יצירת רדיקלים חופשיים בתאים
עיקר פגיעות הרדיקלים, בכך שהם מחמצנים  את ממברנות התאים, והורסים את התעליות להעברת היונים שיש בהן (ראה הסבר להלן). כשנוצר עודף רדיקלים, הוא מכלה את מלאי נוגדי החימצון, והתאים נכנסים לדחק חימצוני, ובו מוגברים נזקי הרדיקלים, ומואץ בואן של מחלות הגיל הקשות, בפרט, בלב וכלי הדם, בעצבים, ומחלות הסרטן.    


  רדיקלים חופשיים (1) משבשים את הפקודות החשמליות שבעזרתם מתבצעים תהליכים כימיים בתאים. הם מחמצנים את קרומי התאים (השומניים) וגורמים להם לחוסר תפקוד., אובדן תעלות יונים (ראה להלן), והעברה בלתי נשלטת של חומרים מבעד לקרומים. הרדיקלים מחמצנים גם  את מרכיבי התאים, (חלבונים, פחמימות, שומנים וחומצות הגרעין),. (חימצון = שם התהליך שבו הרדיקל גונב אלקטרון למולקולה אחרת).

   רדיקלים חופשיים גורמים גם לשינויים ושברים בבסיסי ה- DNA, שמתבטאים בהכנסת שגיאות בסדר הבסיסים (=מוטציות), כמו בקרינה מייננת. שינויים אלה פוגעים בפריון, בזרע ובביציות, ועלולים לגרום לסרטן. אגב, בנוגע לסרטן – קיים בגוף מנגנון המשמיד תאים טרום סרטניים (אפופטוזיס (2)), אולם הרדיקלים החופשיים משבשים מנגנון זה. " דחק (סטרס) חימצוני" אפילו בתנאים פיזיולוגיים נורמליים, מבלי חשיפה לקרינות או לזיהום סביבתי, עומד על  כ- 10,000 פגיעות חימצון ב- DNA בתא ביממה(!), וזה אינו זניח. בעת חשיפה לקרינות אלקטרומגנטיות (או לזיהום כימי), עלול מספר הפגיעות ב- DNA התאי לגדול בהרבה. מערכת התיקון של נזקי ה- DNA מתקנת את רוב הנזקים, אולם מיעוטם נשאר כמוטציות, ההולכות ומצטברות עם הגיל.

   הרדיקלים החופשיים גורמים גם להפעלה של גנים קדם-מסרטנים (הקשורים בחלוקה נורמלית של תאים), וביטויים גדל לעתים, עד אשר נוצרת חלוקת תאים בלתי נשלטת, דהיינו סרטן. השפעה זו נמדדה תוך דקות ספורות מתחילת פגיעת הקרינה.

   הרדיקלים מפעילים גנים המקודדים לחלבוני הלם חום (ראה להלן).

   רדיקלים חופשיים תוקפים את המעטפת השומנית של קצות העצבים, ובכך מאיצים עם הזמן התפתחות מחלות ניוון עצבי כגון אלצהיימר, פרקינסון, ALS ואחרות. אלצהיימר למשל, היא מחלה חשוכת מרפא. הנפגע הראשון במחלה הוא המח, לאחר שאזורים שלמים בו מתנוונים ומתים, ומשאירים את החולה ללא תאי העצב המאפשרים לבני אדם למידה ותפקוד קוגניטיבי. בדרגות חומרה קשות של המחלה, אדם עלול שלא לזכור מיהם בני משפחתו, והיכן הוא מתגורר. המחלה מחייבת מעורבות גדולה של כל בני המשפחה. בשבדיה למשל, גילו חולי אלצהיימר בקרב משתמשי סלולרי כבדים, בגילאים צעירים. ככלל, מערכת העצבים, ובעיקר המוח, הם מהרגישים ביותר לפגיעות הרדיקלים.

   הרדיקלים החופשיים מדכאים את תאי מערכת החיסון.

   רדיקלים גורמים להוצאת יונים של סידן מהתאים, ופוגעים בהם, ולעומת זאת – מוסיפים יונים של סידן לתאים הטרום סרטניים, ומחזקים אותם. (יונים = אטומים או מולקולות, הנושאים מטען חשמלי).

   רדיקלים פוגעים בהפרשת הורמונים, וביניהם מלטונין (ראה להלן).

   הרדיקלים החופשיים מחמצנים את שומני הדם ואת הכולסטרול, ובכך מאיצים התפתחות טרשת עורקים המעלה את לחץ הדם, ומקדמת את מחלות הלב. הכולסטרול שעבר חימצון - אינו מוכר יותר על ידי הגוף,  ולכן הוא נבלע על ידי התאים של מערכת החיסון, והם - "מתיישבים" על הדפנות הפנימיות של העורקים. כתוצאה מכך, נפח העורקים קטן ולחץ הדם עולה. הלב – צריך להתאמץ כדי לדחוף את הדם, שריר הלב מתעבה, נוצרים הפרעות קצב, ומתפתחות מחלות לב וכלי דם, כלומר; דפנות העורקים נפגעות, ועלול להיווצר פקיק (התעבות שחוסמת כלי דם) הגורם להתקף לב, או תסחיף (חלק טרשתי שניתק ומשייט בזרם הדם), העלול לגרום לסתימת כלי דם קטנים ולגרום לשבץ או לשטפי דם. אם קורה שטף דם במוח – הדם שמצטבר יוצר לחץ במוח, בשני המקרים עלול להיווצר חוסר תפקוד, שיתוק, ואפילו מוות.  

   הרדיקלים מחמצנים ותוקפים את הכליות, וגורמים להם מחלות שונות.

   הגוף מנסה להילחם בעודף הרדיקלים החופשיים ע"י שימוש בנוגדי החימצון (אנטי-אוקסידנטים (6) ) לדוגמה: ויטמינים מסוג C, E,  A, הצדים את הרדיקלים. כתוצאה מכך, מלאי נוגדי החימצון הולך ופוחת, והמערכת החיסונית נותרת עם הגנה לקויה המקטינה את יכולתה ללחום בחיידקים, נגיפים גורמי מחלות, ומושבות סרטניות.

   חשיפות ממושכות לקרינת רדיו חזקה, מעלות את רמת סוכר בדם, וזה מעלה רמת רדיקלים חופשיים, הגורמים נזק לתאי הגוף, ומעודדים התפתחות סוכרת.

   בתמצית: הרדיקלים גורמים לדלקות, משנים את תפקוד התאים, גורמים להזדקנות, ומקדמים תחלואים משמעותיים היכולים להתבטא החל מסימני גיל, כתמים בעור, אלרגיות, קשיי נשימה, הפרעות שינה, הכרה מעורפלת, פגיעות מוטוריות, פגיעה בתפקוד העצבים והשרירים, ניוון רשתית וקרנית  העיניים, קטרקט, פגיעות במפרקים, ובמערכות גוף רבות אחרות, בפרט במערכת החיסון (מחלות כשל חיסוני), ועד להתפתחות מחלות תלויות-גיל שונות, כולל מחלות סרטן (מסוגים רבים), אלצהיימר ופרקינסון, מחלות עצבים, מחלות במערכת העיכול, בכבד, בכליות, במערכת יצירת תאי הדם, מחלות לב וכלי דם, וסוכרת. כל אלו, עלולים לגרום לחוסר תפקוד ונכות, ומלווים בסבל רב, טיפולים קשים, הוצאות ענק, ומוות בטרם עת.  
   הקרינה גם מייצבת חלק מהרדיקלים החופשיים, ומאריכה בכך את זמן פעולתם ואת נזקיהם.
  
2. קרינה מפעילה (תוך דקות) גנים שלא לצורך:
   כבר ברמות נמוכות הקרינה מפעילה למשל, גנים "קדם מסרטנים" (הפעילים בחלוקות תאים), ועם הזמן, בחשיפות ממושכות וחוזרות, נכנסות בגנים אלה מוטציות. אזורי הפיקוח של גנים אלה עלולים לאבד שליטה ולפעול לחלוקות תאים ללא הפסקה, דהיינו סרטן

   בנוסף למוזכר בסעיף הרדיקלים החופשיים, גם הקרינה עצמה מפעילה את הגנים המקודדים לחלבוני הלם חום (חלבוני דחק, (סטרס), המשמשים כפיגומים תומכים, המשמשים במקור לעזור לשמור ולתמוך בחלבוני התא לתפקד במצבים לא רגילים של חום, קרינה, או חדירת מזהמים כימיים או ביולוגיים). כשמתרחשת פעולה ממושכת של חלבונים אלה, נוצרת תוצאה שלילית של סיוע לתאים פגועי DNA (מקרינה או מזיהומים כימיים) שלא ניתן לתיקון - להתחמק ממסלול של 'מוות מתוכנן' (אפופטוזיס), ולהמשיך להתחלק. כך עלול תא סרטני המתרבה עם הזמן, ליצור גידול סרטני.

  3. קרינה פוגעת במחסום דם-מוח:
    בהמשך לאמור לעיל, הקרינה מפעילה את הגנים המקודדים לחלבוני הלם חום, וחלבונים אלה  מגבירה את חדירות מחסום דם-מוח (BBB), המפריד בין הדם למוח. מחסום זה, בנוי מתאים (אנדותל) המצפים את דופן כלי הדם, הממוקמים ברקמת המוח בצורה צפופה יותר, לעומת שאר הגוף. מחסום זה מייצב את הנוזלים המקיפים את המוח, ומונע בצורה סלקטיבית מחומרים רעילים, תרופות וחלבונים בזרם הדם, מלהגיע אל המוח. הפגיעה נגרמת על ידי כך, שקירות התאים בכלי הדם, אשר יוצרים את המחסום – מתכווצים, והמעבר בנימים גדל. הפלאזמה (נוזל הדם) יוצאת מהנימים, ומצטברת בחללי המוח, וכך נחשף המוח לחדירת מזהמים, ועולה הסיכון להתפתחות סרטן במוח. כשפריצה זו משמעותית, היא גורמת לכאבי ראש אצל האדם. פריצת המחסום  BBBיכולה להסביר את ריבוי המקרים של שבץ מוחי באנשים צעירים יחסית, באזורים של צבר סרטני (מקרי סרטן רבים מסביב למיקום של אנטנות סלולריות), כמו למשל בצבר הסרטני שנמצא בעבר בכפר עוספייא.  

4. קרינה יוצרת שיבוש באותות החשמליים של הגוף:

הגוף מעביר אותות חשמליים ברמות נמוכות (9), לכן, בחשיפה לקרינה חיצונית נגרמות הפרעות למעבר האותות.

   הגוף החי נעזר בתדרים שונים למגוון פעולות, כגון גלי המוח (העוברים בכל הגוף), הפעלת קצב הלב, העצבים, השרירים, חמשת החושים, ועוד. ניתן להשרות בתאי העצבים זרמים בתדרים תואמים שישפיעו עליהם באופן ניכר, וישבשו אותם, כך שהם יינעלו על תדרים שהושרו מבחוץ.

   בגוף יש מערכות ביו-אלקטריות טבעיות, הפועלות ומתוחזקות על ידי מעגלים מורכבים ועדינים: בקרומי התאים, והמבנים התאיים, המוליכות למחצה של תאים שונים, הגדילה של העצמות, מערכת העצבים, מוליכות למחצה של ה DNA , ותדרי תחזוקה של המוח. אלה מראים שיש רגישות רבה לשדות אלמ"ג חיצוניים, העלולים לפעול ולשנות את הפונקציות הביוכימיות והפיזיולוגיות הנורמליות.  

  
5. קרינה יוצרת שינויים בגלי המוח:
   המסרים של גלי המוח הנעשים באמצעות יונים (=אטומים הטעונים מטען חשמלי), ולא בשידור אלקטרונים כמו במערכות חשמל מעשה ידי אדם.  כתוצאה מספיגת קרינה חיצונית, משתבשים גלי המוח, ונגרמים סימפטומים המוכרים של עייפות ("מהעבודה"), כאבי ראש, דיכאון, זעם, בילבול, חוסר התמצאות, אובדן זיכרון, הפרעות שינה, הפרעות ראייה, טיניטוס ("צלצולים" באוזניים), ועוד.

    (מדענים ספרדים גילו, כי שיחה בת 2 דקות בטלפון סלולרי, יכולה לשנות את הפעילות החשמלית הטבעית של ילד למשך 4 שעות אחרי השיחה).

6. קרינה גורמת לשיבוש בתיפקודם של יוני הסידן (הגורם גם לפגיעה בהורמונים ובמוליכים עצביים):
   ליונים (אטומים בעלי מטען חשמלי) של סידן יש חשיבות רבה בוויסות פעילויות רבות בתאים. החשיפה לקרינה, פוגעת בתעליות שבהן זורמים יונים אלו, וכמו כן, משבשת את הכמות, הפעולה והתפקוד שלהם (המוח למשל, מאבד יונים של סידן תוך דקות ספורות מתחילת החשיפה לקרינה). שיבושים אלו גורמים לירידה ביצירת הורמונים, כולל מלטונין (הורמון השינה), ותירוקסין (אחד מהורמוני בלוטת התריס (!), המסייע בוויסות חילוף החומרים), ולירידה במשככי כאבים טבעיים. יוני סידן קשורים גם לפעילות הורמוני הפאראתירואיד והכולציסטוקינין (הורמון השובע). כמובן ששינויים אלו יגרמו לתסמינים שהרפואה המערבית תנסה "לרפא" מבלי לראות את כל התמונה, אולם ברוב המקרים הריפוי לא יהיה יעיל אלא מזיק.

   מצבים הנגרמים כתוצאה ממחסור במלטונין:
 מלטונין הוא הורמון השינה המיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל בתחתית המוח, ומווסת תהליכים חשובים מאוד (שיא ההפרשה שלו, היא בשעה 2 בלילה). הוא משחרר את הגוף ממצב של מתח, מווסת את הפרשת הורמוני המין (מה שיכול להסביר את התופעה של עקרות, כתוצאה מחשיפה לקרינה), ומווסת את מערכת החיסון. מלטונין הוא גם נוגד חימצון וצייד מעולה של רדיקלים חופשיים, הפועל כמגן טבעי חשוב מפני סרטן. (חיות מעבדה שהיו חשופות לקרינה, וקיבלו מלטונין - כמעט שלא נפגעו). חשיפה לקרינה גורמת ירידה של עשרות אחוזים ביצור המלטונין, ובעיכוב פעולתו בתאים. ירידת רמות מלטונין קשורה גם בהפרעות שינה, דיכאון, וכנראה גם בהפלות. בדיכאון והתאבדויות

   יוני סידן הכרחיים בין היתר, לפעילות העצבים,  להתכווצות שרירים (כולל שריר הלב), ובתהליכים הקשורים לחלוקת התא, להתפתחות ביצית ובהפעלה להפריה, ביצירת חלב-אם, בהתגרמות (בניה) העצמות, ובעוד פעילויות רבות. חשיפה לקרינה מגבירה את המסרים שמעבירים יוני הסידן מחוץ לתא אל תוכו, ומפריעה לזרימת יוני הסידן דרך קרומי התאים. ההפרעה לזרימה, עלולה  לגרום לחלוקות תאים בלתי נשלטות, המתפתחות לסרטן, ולהקטין את כושר תאי החיסון ללחום בסרטן.

   ליוני הסידן, יש תפקיד חשוב בייצוב וחיזוק פני השטח של קרומי התאים, (עובי הקרומים הוא בסך הכל 2 מולקולות),  וכשהם מתמעטים בהשפעת הקרינה – הקרומים נחלשים, ומתרחשת בהם דליפה פנימה. (בפנים התא – כמות יוני הסידן היא פי אלפים נמוכה מזו שקיימת מחוץ לתא). בזמן שמתרחשת דליפה - כמות בלתי נשלטת של יוני סידן חודרת פנימה - ובמצב זה - משתבשים בצורה דרמטית (!) תהליכים ביוכימיים רבים בתפקוד התא, ובחילוף החומרים (מטבוליזם).

7. הקרינה גורמת לדליפת יוני סידן בעצבים ופוגעת בתיפקוד המוח:
   תיפקודי המוח תלויים בהעברה סדירה של אותות (סיגנלים) עצביים דרך מסה של כ- 100 מיליארד תאי עצב (נוירונים). האותות מועברים על ידי מוליכים עיצביים דוגמת סרוטונין, אצטיל כולין, ודופאמין. בזמן חשיפה לקרינה, כמות גדולה מדי של יוני סידן דולפת פנימה אל תוך תא העצב, וגורמת לו לשחרור מוקדם מדי של  המעבירים העצביים, ולשיבושים, שבאים לידי ביטוי בתזמון לקוי, מסרים מיותרים או מזויפים, מידע מוטעה המשוגר למוח, ועוד.

   השפעת הקרינה על  יוני סידן (+Ca2) בתאי העצבים, גורמת בזמן קצר ביותר, (תוך דקות ספורות) לירידה תלולה (!) ברמת המעבירים העצביים , כגון אצטילכולין סרוטונין, דופאמין ואחרים, ובכך, נגרמים קשיים בהעברת הסיגנל החשמלי בין תאי העצבים, ושיבושים בתפקוד העצבים - ובפרט המוח, (זה מתבטא בעיקר בילדים בירידת זיכרון (וזיכרון לטווח קצר), בירידה בכושר למידה, ובדיכאון).

   וכעת נסביר, מהן ההשלכות כתוצאה מירידה ברמת המעבירים העצביים (4):
מחלות הקשורות לחוסר ב- אצטיל כולין:
[אצטיל כולין הוא שומר הלחות הטבעי של הגוף, וכשהוא חסר - הגוף מאבד לחות ומתייבש]. 
1.      דלקת מפרקים: כשהמוח "מתייבש" – הוא לא מסוגל עוד לווסת כראוי את פעילות המערכת החיסונית. כתוצאה מכך, גם המפרקים מתייבשים בטרם עת. הגוף מאבד את יכולת הסיכה, וכשהמפרקים לא "משומנים", נוצרת דלקת מפרקים.
2.      דלדול עצם (אוסטאופורוזיס): פגיעה (שכיחה) זו בשלד, מתפתחת במהלך שנים, והיא מכאיבה ומתישה, ועלולה לגרום בגילאים מבוגרים לסבל רב, ולמוות בטרם עת.
3.      טרשת נפוצה: טרשת נפוצה מתפרצת על פי רוב בקרב בני 20-40, ופגעת בעצבי הראיה, בחוט השדרה ובמוח, והם כוללים דיכאון, וירידה ביכולת הזיכרון, הקשב והתפישה.

מחלות הקשורות לחוסר בסרוטונין:
1. הפרעות שינה, מצבי רוח, דיכאון. (בישראל יש כ-400 מתאבדים מידי שנה, וכ-6,000 ניסיונות להתאבד. כ-60% מהם נובעים מדיכאון).
2. השתוקקת לסוכר וסוכרת מסוג 2.
3אנורקסיה, בולימיה, והתמכרות למגע מיני.

מחלות הקשורות לחוסר בדופמין:
   1. אובדן שליטה, התמכרות (השתוקקות לחומרים שונים, המבטאת את תגובתו האוטומטית של הגוף להקלה זמנית). והפרעות קשב.  מצד אחד מחולקים בישראל כמיליון מרשמי תרופות פסיכיאטריות לשם טיפול בהפרעות קשב וריכוז ע"י העלאת רמת הדופאמין (8). מצד שני, חושפים את התלמידים לקרינה, המורידה את רמתו.
  2. עליה במשקל, שכרוכה בסיכון לחלות בסוכרת (אחת המחלות הקטלניות ביותר), בעיות בלב, יתר לחץ דם (הרוצח השקט), חוסר תפקוד מיני, ודיכאון. מצב של עודף משקל יוצר גידול בהפרשת אינסולין. רמה גבוהה של אינסולין הופכת ביעילות את הקלוריות שאנו צורכים לשומן, וכך נוצר מעגל קסמים של עליה גוברת והולכת במשקל. עודף משקל קשור בקשר ישיר למחסור בויטמין D, היות והוא מסיס במים. חוסר בויטמין חשוב זה, כרוך במחלות רבות (7)..
3. פרקינסון: פרקינסון, זה לא רק רעידות בידיים. מלבד ההפרעה התפקודית הקשה של המערכת המוטורית, פרקינסון גורם נזק מבני בלתי הפיך למוח. אם זכרוני לא מטעה אותי, יו"ר עמותת חולי הפרקינסון בארץ, הגדיר את המחלה, כ"קשה ממוות". בישראל יש כ-20,000 חולים. התרופות עולות אלפי שקלים בחודש, והמחלה חשוכת מרפא.
  
.

8. קרינה גורמת לדליפה של מימברנות (קרומים) באברונים התת-תאיים:
   המימברנות מקיפות חומרים מאכלים שונים, כמו למשל של האנזים  DNAase (שמפרק DNA). כאשר פגיעה זאת מתרחשת בתאי גזע (שמהם מתפתחים תאי ביצית ותאי זרע, גם בעובר בעת ההריון) נגרמת פגיעה בפוריות, והדבר כנראה גורם לנזק תורשתי בצאצאים בדורות הבאים.

9. קרינה גורמת לעלייה של גורם קרישה (תרומבוקסאן):
   הדבר גורם לקרישונים בדם ההיקפי, ותופעה זו מסוכנת ביחוד למבוגרים. הדבר מתבטא בדרך כלל בתחושת נימול באצבעות.

סיכום המאמר:
   קרינה מזיקה בדרכים שונות ורבות, למשל, הצפת הגוף ברדיקלים חופשיים, (שזורעים הרס רב במבנה התאים, מחמצנים את שלוחות העצבים, יוצרים משקעים טרשתיים בכלי הדם, גורמים לשברים בDNA , גונבים לנו כמויות גדולות של אנטי אוקסידנטים, כמו ויטמין C,E,A, ועוד). הקרינה גורמת תוך דקות לירידה מיידית במוליכים עצביים חשובים (דופאמין, סרוטונין ואצטיל-כולין), שיבוש גלי המוח, שיבוש התקשורת החשמלית בגוף, פריצת מחסום דם-מוח (BBB) (שמאפשרת חדירה של מזהמים למוח, כמו חומרי הדברה, כימיקלים שנשאפים בזיהום אוויר ועוד),פגיעה בהורמונים, בעיות פוריות, ולמעשה, פוגעת בכל מערכות הגוף. פגיעות אלו גורמות בטווח הרחוק למחלות קשות, כגון גידולים סרטניים, אירועים לבביים ושבץ מוחי. כמובן שלקרינה יש נזקים גם בהיבט הנפשי: הפרעות קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעות התנהגות אצל יילודים, ועוד.

   המאמר מבוסס על אתרו של פרופ' זמיר שליט"א (http://www.zamirshalita.com/), ועל ספרה של איריס עצמון "הסלולרי – לא מה שחשבת, המידע שמוסתר מהציבור, 2004.

מראי מקום להתמצאות כללית:
1. מהם רדיקלים חופשיים: https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
2. האתר של פרופ' זמיר שליט"א - נזקים מקרינת רדיו: http://www.zamirshalita.com/rf-hazards/dev-rf-injuries
4. הכימיה של המוח – השפעת רמות נמוכות במוליכים עצביים: https://www.focus.co.il/infopage.asp?page=864
5. מאמר מסכם על נזקי קרינה מפרופ' זמיר שליט"א: https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3189734,00.html
9. פעילות חשמלית בגוף: https://healthy.walla.co.il/item/2891991

יום שבת, 19 בינואר 2019

ערים חכמות - הסכנה הבריאותית






הנדון: הצפת המרחב הציבורי בקרינה מסוכנת, ללא בדיקת בטיחות

   בשנים האחרונות, החלו חברות מסחריות לקדם בנחישות את רעיון "ערים חכמות". תחת מטרייה נרחבת של הגדרה זו יש כוונה לייעל ולשפר את תפקודי העיר בדרכים שונות. תהליך העיר החכמה מתחיל למעשה באינטגרציה של מידע רב הנאסף מגופים שונים ומעובד כתמיכה לקבלת החלטות, שליטה ובקרה מרחוק. אמצעי האיסוף של כמות המידע העצומה (Big Data) מגיעים בין היתר מחיישנים. ככל שתחום ה'אינטרנט של הדברים' הולך ומתפתח, כך ניתן יהיה למצוא יותר ויותר סוגים של חיישנים האוספים מידע עלינו ועל הסביבה שלנו. ברחבי העיר יהיו פזורים מאות אלפי חיישנים שונים כמו מצלמות אבטחה, מכשירי GPS על האוטובוסים, ראוטרי Wi-Fi , מונים חכמים של חשמל גז ומים בבניינים, פחי אשפה חכמים, חיישני זיהום אויר, חיישני לחץ בצינורות המים העירוניים, חיישני נפח לחניות ועוד ועוד.

   במסגרת הכנה לערים חכמות מוטמעות בימים אלו  יחידות קצה המשמשות תשתית לשידורי הדור החמישי (5G)  של הסלולר, כדי לאפשר את העברת עומס המידע העתיד לשרת את הערים החכמות וה"אינטרנט של הדברים" (האינטרנט של הדברים, בקיצור ה IOT, הוא חזון (שמתממש כבר עכשיו) שבו כל מכשיר, קטן כגדול, מחובר בתקשורת עם רשת האינטרנט העולמית, (או תת רשת לשימוש מוגבל ומוגדר). הIOT יביא לגידול עצום במספר "צרכני הרשת", כלומר מוצרים ומכשירים שיהיו מחוברים לרשת ויצרכו תעבורה. למשל, תקשורת בין המקרר והמזגן ודוד החימום  עם הטלפון הסלולרי, בתים חכמים, מכוניות אוטונומיות, ועוד). שידורים אלו יעברו בערים בגלי רדיו מילימטריים  (mmWave) בתדירות של בין 24 ל 86 ג'יגה הרץ. בשל אופי הגלים (מרחק שידור קצר) תידרש התקנת אלפי אנטנות קטנות על עמודי תאורה, מבנים וכיכרות בסמיכות לבתי מגורים ומרכזי אוכלוסייה (אנטנה לכל 3-5 בתים באזורים עירוניים) ואנטנות גדולות נוספות (!) שיתקשרו איתן.

 תדרי הדור השני  בסלולר נעו בין   900-1,800 MHz (מגה-הרץ).  תדרי הדור השלישי והרביעי:  800-2,100 MHz  ואילו תדרי הדור החמישי (5G) יהיו ב3,500  MHz  (או במלים אחרות 3.5 ג'יגה הרץ) ומעלה. האנטנות ב"ערים החכמות" יתקשרו בינן לבין עצמן בגלים מילימטריים בתדרים של 24 ל 86 ג'יגה הרץ.

   למרות שלכאורה אסטרטגיות חכמות לערים יכולה לתרום להישגים כלכליים וסביבתיים, הרי שישנם גורמים חשובים אשר אינם נלקחים בחשבון, או ביתר דיוק – נרמסים בהתעלמות מכוונת הנובעת מחשש לפגיעה ברווחים, או אולי מחוסר ידע, למשל: ההיבט הבריאותי, ההיבט של בעיות פרטיות קשות,  גניבת מידע, זכויות אזרח, מעקב ותיעוד המונים.  אני אתמקד בהיבט הבריאותי, למרות ששאר הסכנות לא קטנות. ישנן מאות חברות מסחריות שעושות כבר היום שימוש במאגרי המידע העצומים הנאספים עלינו מהטלפונים הסלולרים ומהרשתות החברתיות, ושימוש זה ילך ויגבר ככל ש"בתים חכמים", "לבוש חכם", ועוד שאר דברים חכמים שיעטפו אותנו מבחוץ (או מבפנים, כגון שבבים מושתלים). יש חשש שגם גורמי עבריינים או גורמי טרור יניחו את ידם (בקלות יחסית) על מאגרי המידע הציבוריים או האישיים שלנו, והיו דברים מעולם. ככל שהשימוש בזיהוי פנים ובזיהוי קולי יהיה נפוץ – תוגבל חירותו של האזרח. גורמי ממשל יוכלו לשלול או למנוע כל פעולה אזרחית חוקית ש"לא מוצאת חן בעיניהם". החלופה הרצויה היא לעודד ולתעדף שימוש בטכנולוגיות ותשתיות תקשורת חוטיות ,סיבים אופטיים או טכנולוגיה אחרת, ללא שידור קרינת רדיו.

ההיבט הבריאותי:
 מאות אלפי המשדרים שיהיו בעיר החכמה יתקשרו ביניהם ועם מוקדי איסוף הנתונים, תוך שימוש בתקשורת אלחוטית הפולטת  קרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו (כמו שאנו מכירים היום בסלולר, וויי-פיי, וכדומה). בנוסף, העיר החכמה תכלול כיסוי שידורי וויי-פיי בפס רחב ובמרחבים גדולים ככל האפשר.
   1. קרינת גלי רדיו נקשרת במחקרים לתחלואה כוללת, החל מהפרעות קשב וריכוז (מגיפת הריטאלין), והפרעות התנהגות, מחלות לב ואירועים מוחיים, וכלה במחלות ניוון עצבי, בעיות פוריות, בעיות גנטיות וסרטנים למיניהם. דוגמה קטנה למחקרים אלו נביא בסימוכין שלהלן. רוב נזקי הקרינה נגרמים בגלל הצפת הגוף ברדיקאלים חופשיים הגורמים לנזקי חימצון, ובשל שיבוש זרמי החשמל העדינים המשמשים בגוף לתקשורת בין-תאית, לתהליכים חילוף חומרים, ועוד ועוד.
    סביר להניח גם, כי אף אחד מהגורמים הכלכליים שמנסים לדחוף למרחב הציבורי את טכנולוגיות פולטי הקרינה, לא קראו את שלל המחקרים (יותר מ-3,800) על נזקי הקרינה המופיעים כבר ב2007 בדו"ח הביו-אינישייאטיב ( bioinitiative ). נזקים אלו הוכחו  גם בעוצמות קרינה  נמוכות.
   2. בדור 5 צפויים לעשות שימוש באנטנות קטנות או מוקטנות ויטענו כי היות ועוצמת הקרינה נמוכה הרי היא בטוחה לשימוש, מפני שהיא עומדת בתקן. טענה זו משוללת יסוד מ-4 סיבות:
1. בקרינת רדיו הגודל לא קובע. אנטנה קטנה פיזית יכולה לשדר הספקים דומים ואפילו גבוהים מאנטנה שנראית גדולה ממנה.    
2. גם אנטנה קטנה יחסית, בהספקי שידור נמוכים יחסית למה שמקובל היום, יכולה בסמיכות לבתי תושבים ליצור רמות קרינה שיביאו לנזקים ולנפגעים.
3. כותבי התקן עצמם (הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת-ICNIRP ), מצהירים שתקן הקרינה הגבוה נועד להגנה רק מפני השפעות חימום וכוויה בחשיפה רגעית (ולא ממושכת), וכמובן שהתקן אינו משמש להגנה מפני השפעות בריאותיות.  גם פרופ' סטיליאן גלברג (ראש תחום קרינה ורעש במשרד הגנת הסביבה) וגם פרופ' סיגל סדצקי (יועצת למשרד הבריאות לגבי קרינה בלתי מיינת) הצהירו כי תקן זה, המגן רק מפני חימום רקמות - הינו שרירותי, אינו רפואי, אינו רלוונטי וכי קיימות השפעות ביולוגיות ברמות קרינה נמוכות ממנו. צמד המילים "עומד בתקן" הוא חסר כל משמעות ותוכן והשימוש בו אינו אחראי.
4. הטענה ש"קרינה נמוכה" איננה מזיקה, הופרכה במחקרים רבים, היות ומחולל הנזק לא תלוי רק בעוצמת הקרינה, אלא גם בסוג התדרים שלהם יש השפעה ביולוגית, וגם בגלל שהקרינה מהדהדת  באיברים חלולים (ארובת העין, גולגולת, ריאות, וכו'), ולכן עוצמתה גוברת.

   3. נכון להיום, הפיקוח והבקרה של המשרד להגנת הסביבה על הקמה והפעלה של מתקני שידור ותשתיות רדיו-מיקרוגל אינה נכונים ופוגעים בבריאות הציבור, כיוון שהבקרה מבוצעת בהתאם לתקן חשיפה לקרינה המבוסס על הגנה מפני חום בלבד ולא מפני השפעה ביולוגית (קצרה או ארוכת  טווח). העיקרון (לא מחמם=לא מזיק) העומד מאחורי הרגולציה כיום הוכח כלא נכון על ידי מחקרים, לדוגמא, מחקר ה NTP  (פורסם ב2018) של רשות בקרת הרעלים במשרד הבריאות האמריקאי (3),אשר בו נמצא קשר בין חשיפה לקרינה -  לסרטן. המחקר מצא יותר סרטנים וגידולים, יותר תחלואה, יותר תנאים קדם מסרטנים ויותר השפעות ונזקים לדי-אין-אי במכרסמים שנחשפו לקרינת רדיו .

   לגבי עשרות אלפי האנטנות שייפרסו בערים , תשובות הרגולטורים בעולם נעות בין "אנטנות קטנות הן בטוחות" (ממש לא נכון), לבין "איננו מודעים לקיומם של מחקרים המצביעים על השפעות בריאותיות". הרגלוציה מתבססת כאמור לעיל על תקן שלא מגן על הציבור מבחינה בריאותית.  על כך נשלחו עצומת 200 מדענים לארגון הבריאות העולמי והאו"ם   ועצומת מדענים נגד הדור החמישי לאיחוד האירופאי. מדידות הקרינה כפי שמבוצעות היום אינן מייצגות את שיאי הקרינה אלא ממוצעים חסרי רלוונטיות. מדי הקרינה איטיים וביצוע ממוצע על פני שש דקות מביאים לתוצאות מדידה נמוכות ולא מייצגות.
ההשלכות של בקרה, תקנים ומדידות קרינה לא נכונות גורמות ל:
       1.מתן אישור (כמעט) לכל מתקן שידור בכל רמת חשיפה.
       2. אישור הקמה של מתקני שידור בקרבה של בתים ומבנים.
   חובת ההוכחה של "אין-נזק" בקרינה, חלה על מי שרוצה  להטמיע אותה במרחב הציבורי. לא יכול להיות שכל קרם לחות לידיים זקוק לאישור משרד הבריאות, ואילו קרינה - תזדחל לחיינו בלחצם של גורמים כלכליים ללא הוכחת אי-נזק. הקרינה הוכרזה ב2011 ע"י ארגון הבריאות העולמי כ"חשודה כמסרטנת" ולפי קבוצה גדולה של מדענים קיימת  עדות אפידמיולוגית מראה כי קרינת תדרי רדיו צריכה להיות מסווגת כמסרטן וודאי בבני אדם. כדאי לציין, שחברות הביטוח בעולם לא מבטחות מפני נזקי קרינה (גם לא את סכנות הווי-פיי בבתי הספר), והן כנראה יודעות למה.
   כאנקדוטה עצובה נספר, כי במרפאת הקרינה הבלתי מייננת בהנהלת דר' יעל שטיין בבית חולים הדסה תכננו לעשות ניסוי בקרינה האופיינית לתדרי דור 5. בית החולים לא קיבל את אישור של משרד הבריאות לניסוי, היות והטכנולוגיה הזו "לא נבדקה מספיק" ויש חשש כי היא "מסוכנת". 

   לסיכום: הריצה מהירה של רשות התקשורת והרשויות מקומיות לפריסה כוללת של אמצעים פולטי קרינה מבלי שהדור החמישי נחקר והשפעותיו אינן ידועות - מעידה על הזנחה וחוסר התייחסות במקרה הטוב, וב"שיתוף פעולה" עם גורמים מסחריים, במקרה הרע. חשיפה לקרינה זו תעלה במחיר חיי אדם, אך גם במחיר כלכלי כבד, הן בשל התרחבות תופעת הרגישים לקרינה (אי סבילות לקרינה) שאינם מסוגלים לקחת חלק בשוק העבודה, אך בעיקר בשל הצורך לממן את הטיפול בחולים ובנפגעים.
1.     יש לשנות את הרגולציה (התקינה, שיטות המדידה ואת מרחקי הביטחון) כדי לצמצם את ממדי הנזק.
2.     גם רמות נמוכות מאוד של קרינת רדיו יכולות לגרום לנזקים.
3.     יש לקחת בחשבון את נזקי הקרינה ולקחת אחריות על הנפגעים ועל הנזקים. 
4.     יש לידע את הציבור על נזקי הקרינה ולאפשר לו לבצע החלטה מודעת על שימוש בטכנולוגיה אלחוטית-סלולרית.
5.     יש לוודא כי השידור בסביבתו של האדם יהיה מוגבל ונמוך.
6.     יש לעודד ולהעדיף שימוש בטכנולוגיות ותשתיות תקשורת חוטיות ללא שידור קרינת רדיו.

                            אנחנו מבקשים את תמיכתך בנושא הרה גורל זה.
                                                                                 תודה.
  

  
סימוכין
1.     קישור להצהרתו של פרופ' סטיליאן גלברג בנוגע לתקן לקרינה מאנטנות סלולריות, אשר אינו מגן, מבוסס על אפקט תרמי בלבד והסבר על חלק קטן מהתופעות וההשפעות של קרינה בלתי מייננת   https://youtu.be/Dlys4SETT3s  
2.     קישור להצהרתה של פרופ' סיגל סדצקי בנוגע לתקן לקרינה מטלפונים סלולרים אשר בדומה לתקן לקרינה מאנטנות מבוסס על אפקט חום, אינו מגן, שרירותי ואינו בריאותי  https://youtu.be/dGq28278Pt0    
הצהרה נוספת של פרופ' סדצקי בתוכנית של פרופ' רפי קרסו
 https://youtu.be/0et9YGKnrTI?t=7m17s
4.     סיכום מחקרים מובילים על השפעות הקרינה הבלתי מייננת, מנגנוני נזק ותחלואה - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list

נ.ב.
    בין האזהרות מפני דור 5 :  לדור חמישי משתמשים באותם תדרים כמו של נשק שגורם כאב לפיזור קהל.  אותם תדרים שמשמשים לנשק לשליטה המונית.  לפי  ד"ר בן ישי ממחלקת פיסיקה באוניברסיטה העברית ומרצה בכיר באוניברסיטת אריאל (שאף העיד לפני חודשיים בוועדת המדע והטנכנולוגיה של הכנסת), הקרינה של הדור החמישי חודרת דרך העור. גלים מילימטרים  נמצאים באינטראקציה עם העור של בני האדם, ובמיוחד עם בלוטות הזיעה.. צינורות ניקוז הזיעה פועלות כמו מערך אנטנות כשנחשפים לאורכי הגלים האלה. במשך שנים, סוכנויות בטחון של הרוסים והסינים פיתחו נשק שמסתמך על היכולת של הטכנולוגיה האלקטרומגנטית הזו לגרום תחושת שריפה על העור, כדרך של בקרה על הקהל.  גלים מילימטרים משמשים על ידי צבא ארצות הברית כנשק לפיזור קהל. זה נקרא Active Denial Systems.   ד"ר פול בן ישי הצביע על מחקר שבוצע על ידי צבא ארצות הברית כדי למצוא מדוע אנשים ברחו כשהקרן נגעה בהם. "אם אתה מספיק חסר מזל כדי לעמוד שם כשזה פוגע בך, אתה תרגיש כאילו שהגוף שלך בשריפה". משרד הבריאות של ארה"ב מסביר כיצד: "התחושה מתפזרת כשהמטרה נעה מחוץ לקרן. התחושה היא מספיק חזקה כדי לגרום תגובת רפלקס מיידית של המטרה כדי לברוח מהקרן". נותר לקוות שגלים אלו יתקשרו רק בין האנטנות, ולא יזלגו לכיוונים אחרים.

    בנוסף לאמור לעיל נספר, כי "הממשלה צריכה להכריז על הדור החמישי בתקשורת כפרויקט לאומי כדי לשמור על ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית", כך הסכימו כל משתתפי הפאנל "החיים בתקשורת מהירה ואיך ישפיע הדור החמישי על חיינו" שנערך
ב- 20 לדצמבר בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". משום מה, לא הוזכרה שם אף מילה על קרינה, תחלואה, ומוות בטרם עת. אף אחד לא שמע שם את דבריו של פרופ' סטיליאן גלברג שאמר: "
המשרד להגנת הסביבה, הנחת העבודה שלו היא שקרינת רדיו גם בתחום הסלולארי היא קרינה שמסרטנת".