יום שישי, 19 ביולי 2019

התגוננות מקרינה בחיי היומיום – מה ניתן לעשות?




התגוננות מקרינה בחיי היומיום – מה ניתן לעשות?

כלל, גודל הפגיעה בבריאות כתוצאה מקרינה, תלוי ב4 גורמים: סוג הגלים, עוצמתם, משך החשיפה, והמרחק (למרחק יש השפעה קיצונית על עוצמת הקרינה).

1. בית וסביבה:
א. לפני ששוכרים או קונים בית חשוב למדוד קרינה. לפעמים חוטי חשמל תמימים ברחוב או מיקום גרוע של ארון חשמל ע"י הקבלן, יוצרים בעיה, וחשוב לגלות אותה בזמן.
     ב. כדאי גם לבחון קירבה לקווי מתח על, או חשיפה לאנטנות סלולריות גלויות או סמויות (במיוחד כשיש קשר-עין בין הדירה לאנטנות), (מצבים אלו יכולים גם להוריד את מחיר הנכס). גם בשגרת החיים מחוץ לבית, כדאי להימנע מקשר-עין ביניכם לבין תורן של אנטנות סלולריות.
ג. בתכנון הפנימי של הבית יש לקחת בחשבון, כי קירות חדר הממ"ד מטבעם חוסמים שידור, ולכן שימוש בסלולרי למשל בממ"ד, כרוך בקרינה גבוהה יותר. (ככלל, שימוש בממ"ד לשהות ממושכת או שינה, כרוך בנקיטת צעדים מיוחדים, שלא נרחיב עליהם כאן. שימוש בחומרי בנייה כגון בלוקים מסויימים או קרמיקה מסויימת, עלולים לפלוט קרינה מייננת).
ד.  כדאי לבדוק אם בבית מותקנים מונים חכמים של מים/חשמל/גז, ולבקש מהרשויות שיחליפו אותם למונים מסוג רגיל (או לנסות למגן אותם).
     ה. בידקו קרינה לפני רכישת רכב (גם אם אינו היברידי), הן בתדר גבוה, והן בתדר נמוך, והעדיפו את הטוב מהאפשרויות.

2. שכנים:
כל מי שחי בדירה שיש לה קירות משותפים עם שכנים, צריך לקחת בחשבון אפשרות שקיימת חדירה של קרינה מהשכנים. דבר זה ניתן לגלות ע"י שימוש במד קרינה. הפתרון – הידברות עם השכנים, על מנת להרחיק את  מקור הקרינה מהקיר המשותף. אם הניסיון נכשל – ניתן לחשוב על מיגון קרינה (המחירים עלולים להיות יקרים).

3. סוגי הקרינה וההתמודדות איתם:

א. קרינה בתדר גבוה:

 1. וויי-פיי:
כדאי להימנע משימוש בוויי-פיי, ולעבור לתקשורת קווית בין הנתב (ראוטר) למחשב, (באמצעות כבלי תקשורת פשוטים שניתנים לרכישה בכל חנות מחשבים/חשמל). למי שכן משתמש, רצוי להציב את  הראוטר גבוה ורחוק ככל האפשר, ולכבות  בלילה את השידור (או ע"י כפתור, או ע"י הגדרות במחשב או ע"י שימוש ב'שעון שבת').
2. טלפונים אלחוטיים:
כדאי לוותר עליהם כליל, ולחזור לטלפון חוטי כמו פעם. (מי שכן משתמש, שיחפש כאלה שפולטים קרינה נמוכה במצב שהשפופרת נמצאת בעריסה. חיפוש שכזה יצריך השקעת מאמץ ניכר).
3. ציוד פולט קרינה:
שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות, מדפסת אלחוטית, עכבר אלחוטי, טאבלטים, סטרימרים אלחוטיים, קונסולות  משחקים (פלייסטיישן, אקס-בוקס), מוצרי בית חכם, (כולל מזגן עם וויי-פיי), מוניטורים לתינוקות (סוגים רבים), וכל דבר שמבוסס על שידור אלחוטי – כדאי להימנע ממנו. צריך לזכור: שידור = קרינה. כדאי לעבוד רק באמצעות חיבור חוטי. כבו מקורות קרינת רדיו בתוך רכב )סלולרי, דיבוריות בלוטות', WIFI, מערכות ניהול ציי רכב, מערכות אבטחה ואיתור רכב, כפתור התנעה ועוד).
4. תנור מיקרוגל:
תנורים אלו מלבד היותם פולטי קרינה, הם גם פוגעים באיכות המזון המחומם, ורצוי לוותר עליהם למרות הנוחות הגדולה.
5. טלפון סלולרי:
א. כדאי  לרכוש כזה שמדד הקרינה שלו (SAR) המופיע במיפרט הטכני, נמוך ככל האפשר מדרגה של 0.5 (לשאוף ל0.3 או אפילו ל0.2. וזאת למרות שכל התקן הזה של הSAR, הוא למעשה בלוף).
ב. להציב בהגדרות הטלפון את שיטת השידור על דור 3 ולא על דור 4. שידור בדור 3 פולט קרינה נמוכה יותר, הן בתדר הגבוה והן בשדה המגנטי (וזה עדיין פוגע בבריאות). (דור 3 ודור 4 מוגדרים באייפון כ G3, G4, ובאנדרואיד, הם מוגדרים כUMTS  = דור 3, וlTE  = דור 4). מי שמשתמש  במכשיר טלפון מסוג 'כשר', חשוב להציב בהגדרות את דור 3, ולהימנע מהצבה על דור 2 (GSM). אם אין אפשרות לשנות את ההגדרות ולעבור לדור 3 – כדאי לוותר כליל על המכשיר (!).
ג. רצוי  להשתמש בסלולרי כמה שפחות, ורק במצבים של צורך גדול. אם מדובר בהודעה קצרה – עדיף לשלוח מסרון. נסו לדחות כל שיחה, שאיננה דחופה למקום שבו תהיו ליד טלפון קווי. כדאי וניתן להפנות את השיחות מהסלולרי - לטלפון הביתי.
ד.  מי שכן משוחח בסלולרי  – לדבר באוזנייה או ברמקול, וגם אז – לא להצמיד את המכשיר לגוף.
ה. רצוי מאוד שלא להשתמש באוזניות בלוטות', מכיוון שהיא פולטת קרינה ללא הפסקה. במידה ואתם בכל זאת משתמשים באוזניית בלוטות', הפעילו את משדר הבלוטות' רק כאשר אתם מקבלים שיחה או מתקשרים. כבו את האופציה הזו במכשיר כאשר אתם לא בשיחה פעילה. אם אין לכם שימוש בבלוטות', כדאי לשמור במצב כבוי את יישום הבלוטות' במכשיר הטלפון.

ו. רצוי לערוך את השיחות מחוץ לבית או מחוץ לרכב. בזמן שימוש בתוך בית – כדאי לבחור בחדר עם חלונות/פתחים חיצוניים.
ז. כדאי להימנע משימוש במכשיר במקומות שבהם יש קשיי קליטה: חניון תת-קרקעי, מעלית, וכדו'. (לגבי מעלית – כדאי לזכור, שטלפון סלולרי המחובר לאינטרנט או לוויי-פיי, למשל, פולט קרינה גם כשלא משוחחים אתו, ולכן רצוי לא לעשות שימוש במעלית יחד עם אנשים שמחזיקים טלפון  סלולרי).

ח. מצב הטלפון: ככלל, עדיף שהטלפון הסלולרי יהיה כבוי או במצב טיסה, היות שאז אין קרינה בתדר גבוה (בדרך כלל). אם בכל זאת רוצים לבצע בו שיחות, רצוי לפחות לכבות את כל שאר היישומים פולטי הקרינה שאינם בשימוש (למשל: תקשורת נתונים (דאטה), וויי-פיי, בלוטות', מיקום, NFC.). לגבי 'תקשורת נתונים' -  כאשר האופציה הזו מאופשרת, כל האפליקציות הפעילות יעשו שימוש בשידור זה על מנת להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר למטרת סינכרון מידע (כגון בדיקת תיבת המייל שלכם והורדת מיילים, בדיקה של עדכוני תוכנה ואפליקציות, פייסבוק , עדכון קבצים ב dropbox , שידור מידע על מיקומכם ועוד ועוד). סינכרון זה עלול להתבצע כל הזמן (בהתאם לאפליקציות, לאופן פעולת המכשיר ולאופן הגדרתו) עד כדי כך שחשיפת המשתמש לקרינה הופכת לא פעם לכמעט לרציפה! ברוב המכשירים כדאי לכבות אופציה זו של תקשורת נתונים ולהשתמש בה רק אם אתם ממש חייבים לענות למשל למייל דחוף. ולהקפיד לכבות בסיום השימוש.
ט. אפליקציות: חשוב לדעת שמערכת ההפעלה של הסמארטפונים מאפשרת לאפליקציות לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר, גם אם האפליקציה לא פעילה ברגע זה! (אבל מותקנת על המכשיר). לכן, התקינו רק את האפליקציות שאתם באמת צריכים. גם אפליקציות "תמימות" כגון פנס, מצפן וכו' מבקשות לא פעם לפני ההתקנה הרשאה לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר. ריבוי אפליקציות עלול לגרום לכם להיות חשופים לקרינה בעוצמת שיחה סלולרית כמעט באופן רציף.

י. המעיטו להתקין אפליקציות המבקשות הרשאה להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר.

י"א. כיצד לשאת את המכשיר ביום-יום? כאשר אתם נושאים את המכשיר, הרחיקו אותו מגופכם ככל האפשר. העדיפו להניחו בתיק כלשהו או פאוץ'. עדיף לשאת את הסלולר ביד מאשר להניחו בכיס המכנסיים. כאשר אתם יושבים במקום כלשהו הניחו את המכשיר על השולחן רחוק מכם.

י"ב.  הצורה הבטוחה ביותר לדבר תוך כדי נהיגה, היא באמצעות "הדיבורית של פעם" – דיבורית לה יש אנטנה חיצונית המודבקת על שמשת הרכב. אם יש לך סלולרי שאין לו חיבור לדיבורית, כדאי להתקין ברכב טלפון סלולרי קבוע המצויד באנטנה חיצונית.

י"ג. במצב שבו מתכוונים להשתמש בתוכנת ניווט  'ווייז' – ניתן להציב את המסלול לפני תחילת הנסיעה, ובמשך הנסיעה להיות במצב טיסה. רצוי להימנע מניווט באמצעות סלולרי, ולהשתמש במכשיר GPS שאינו משדר.
י"ד. מערכות הסטריאו החדשות ברכבים מגיעות כבר עם דיבורית בלוטוס כחלק מהמערכת. במידה ואינכם משתמשים בבלוטות', וודאו שאופציית הבלוטות' במערכת הסטריאו נמצאת במצב כבוי.

ט"ו. בלילה – כבו את המכשיר או הרחיקו אותו ככל האפשר, ואפילו בחדר אחר.
ט"ז. סלולרי וילדים: מכיוון שילדים פגיעים יותר מקרינה, רצוי היה לדעת מומחים לרכוש סלולרי לילדים בעולם אידיאלי רק מגיל 16, ויש אומרים 18, ולוודא שהם מכירים את תנאי הבטיחות. מי שכן רוכש – שימנע מטלפון חכם, ויסתפק במכשיר דל-יישומים (וחשוב להציב בו את שיטת השידור בדור 3 ). דבר זה יימתן את ההתמכרות למסכים שכרוכה בנזקים רבים ומשמעותיים לגוף ולנפש. ישנם הורים שרוכשים מכשירים אלו בבתי הספר בצורה מרוכזת (תנו לגדול על שקט).
    לעוד מידע, היכנסו ל שימוש בטלפון סלולרי.

ב. קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF):
1. שדה מגנטי:
1.    הרחיקו מהגוף חצי מטר ויותר - שנאים, מטענים המחוברים לחשמל, רמקולים, מנועים של מכונות כביסה, מקררים, או כל מנוע אחר, סוגים מסויימים של חימום תת-רצפתי, מכשירי רדיו, שעונים חשמליים, ומנורות. שימו לב – קרינה מסוג זה, עוברת בקלות דרך קירות, לכן – בידקו אם יש גורם מקרין גם מעבר לקיר, היות שקירות אינן מפחיתים קרינה מסוג זה.
2.  התרחקו מארון חשמל (ביתי) בשהייה ממושכת לפחות 1 מטר.
3. אל תניחו מחשב נייד (לפ-טופ) על הברכיים. השתמשו בכרית עבה.
4. כדאי לא לשאת סלולרי בצמוד לגוף.
5. מדדו שדה מגנטי ברכב (גם אם אינו היברידי), והושיבו את הילדים בהתאם.
6. מיטה מתכוננת – לנתק מהחשמל לאחר הכיוונון.
7. סדין חשמלי – לחמם לפני השינה, ולנתק מהחשמל.

   2. שדה חשמלי:
1. כדאי להרחיק ממקום של שהייה ממושכת (כסא, שולחן, מיטה) את כל חוטי החשמל, וכן מנורות קריאה, מתגים ושקעים בקיר, בערך כ 40-50 ס"מ.
2. לא לשהות ולא לישון בקרבת מכשיר חשמלי המחובר לשקע גם אם אינו פועל. על מנת להימנע מניתוקים וחיבורים רבים, השתמשו בשקעים ותקעים או מפצלים שיש בהם מתג כיבוי והדלקה מובנה.

  3. זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך):
        בבית למשל, יש כמה מעגלים חשמליים, ולכל אחד יש מפסק בלוח החשמל. מעגל חשמלי שקיים בו זיהום חשמלי, גורם להשפעה שלילית על הבריאות למרחק של כ2 מ'.
1. הימנעו משימוש בנורות חסכוניות. (חיזרו לנורות ליבון כמו פעם, או בעדיפות שניה – נורות לד איכותיות, שמדדתם אותן, ומצאתם שאינן מגבירות את הזיהום החשמלי (בעבר היו אלה של החברות איקיאה או תדיראן או ניסקו).
2. בשימוש בתאורת לד, נעדיף תמיד תאורה חמה (צהובה) בטמפרטורה של 2,700 קלווין, (נתון זה רשום על האריזה). ואם אין ברירה – 3,000 ונימנע משימוש בתאורה לבנה הקרובה ל 6,000. כשבעיר מגוריכם מתכוונים להחליף את התאורה לתאורת לד, כדאי לדרוש את זה מהממונים. חשיפה ל"אור לבן" (זה הכינוי לאור שמכיל כמות גדולה של תדרי אור כחול) בשעות הערב ובלילה, פוגעת מאוד בבריאות. הדבר אמור גם לגבי מסכים כגון מחשבים, סלולר, וכדו', אלא ששם קיימות תוכנות לצמצום האור הכחול (ויש גם משקפיים מיוחדות שמסייעות בזה). ככלל, רצוי שבחדר השינה תשרור חשיכה מוחלטת.
2. רוב 'מוני החשמל החכמים' החדשים יוצרים זיהום חשמלי. אל תסכימו שיתקינו כאלו בביתכם.
3. הינעו משימוש ב'דימרים' (עמעמים) לתאורה .
3. ערכו מדידות לגילוי התופעה, במוצרי חשמל ואלקטרוניקה שבסביבתכם (לפעמים סתם מזגן מדגם מסויים עלול פתאום להפתיע לרעה, למשל). למדידת זיהום חשמלי קיים מד ייחודי נפרד, לעומת מדים רגילים מסויימים, שבהם ניתן לבדוק גם תדר גבוה, גם שדה מגנטי וגם שדה חשמלי.
5. ניתן להפחית את תופעת הזיהום החשמלי ע"י חיבור פילטרים מיוחדים בכל מעגל נגוע.



נספח 1: תקציר להורים - כיצד לצמצם חשיפת ילדים לקרינה
1.     בחרו את גיל המינימום בו ילדכם ייחשף לעולם המחשוב והתקשורת האלקטרונית. 
2.    הגבילו את שעות המסך של הילדים ביום. זוהי המשימה הכי חשובה כיום של הורים.
3.    הרכיבו בבית עמדת מחשב חוטית נוחה ובטוחה והנחו את הילדים להשתמש בה.
4.    אם אתם מאפשרים לילדכם לשחק בסלולרי, בטאבלט או במחשב הנייד, עשו זאת רק כאשר המכשירים במצב טיסה או כאשר תקשורת הנתונים כבוייה (וכן היישומים האלחוטיים).
5.    תנו לילדכם דוגמא אישית חיובית בכל הקשור בשימוש במחשבים וציוד תקשורת וצמצום חשיפה לקרינה. קבלו החלטה שהארוחות ללא סלולרי. קיבעו מפגשי חברים ומשפחה ללא סלולרי.
6.    הקפידו לא להשתמש באביזרי תקשורת אלחוטיים בחדרי ילדים או בצמוד להם.
7.    בצעו מדידה עצמאית בכיתת ילדיכם בבית הספר.
8.    דירשו מוועד ההורים ומהנהלת בית הספר להקפיד על סלולרים כבויים בכיתות, וכן על הוצאת שידורי הווי-פיי מבית הספר.
                      למידע נוסף, היכנסו ל צמצום חשיפת ילדים לקרינה

נספח 2: קרינה בתדר גבוה – תקציר מסכם למאותגרי קשב:
1. הימנעו משימוש בכל דבר אלחוטי. אם אין לכם ברירה - שימרו מרחק. למרחק יש השפעה דרסטית על עוצמת    הקרינה.
2. אם כבר משתמשים בטלפון סלולרי – לדבר ברמקול או אוזניה, ולהרחיק אותו מהגוף (!). רצוי לא לדבר מתוך בית, בטח שלא מתוך ממ"ד, ובטח שלא מאוטובוס, או רכבת, והכי גרוע -  מעלית או מקום ללא קליטה.
3. סלולרי שמחובר לאינטרנט, ווי פיי, או בלוטות' – מקרין כל הזמן בעוצמה רבה. צמצמו את השימוש בחיבורים אלחוטיים אלו למינימום.
4. טלפון אלחוטי – לא להחזיק בבית (בכלל), ולהימנע משימוש בו.
5. ראוטר (נתב), יש להשתמש באופן קווי, ולכבות שידור אלחוטי. אם אין ברירה – להרחיק כמה שיותר.
6. להלן מרחקי ביטחון מקורבים וממוצעים בשהייה ממושכת (קרינה מושפעת מגורמים שונים: סוג המכשיר, מרחק, טופוגרפיה, ועוד, לכן המלצות הן כלליות בלבד)
א. מאדם המשוחח בסלולרי: 2-3 מטר.
ב. מטאבלט העובד במצב אלחוטי : 4 מטר.
ג. מראוטר ביתי נמוך עוצמה, המשדר באופן אלחוטי: 6-8 מטר. אם לשכן הגובל בקיר משותף יש ראוטר       אלחוטי פעיל – להתרחק מהקיר 3 מטר.
ד. מטלפון סלולרי  המחובר לווי פיי, או לאינטרנט : 6-8 מטר.
ה. מתנור מיקרוגל בפעולה: 5-9 מטר.
ו. לגבי  ילדים – להוסיף 1 מטר על המרחקים הנ"ל.
7.    הימנעו מקשר-עין ביניכם, לבין תורן של אנטנות סלולריות.
8.    דחו כמה שניתן את קניית הטלפון הסלולרי לילדים, ולמדו אותם את כללי הזהירות.

נספח 3: הפנייות למידע שימושי:








נספח 4: מידע משלים:

2. קרינה מייננת ממקורות טבעיים למי שמתכנן לבנות בית:
3. הבעייתיות בשימוש בתנור מיקרוגל: http://readrad.blogspot.com/2015/03/blog-post_26.html


תודה לעמיר מהאתר "ללא קרינה בשבילך", שבאדיבותו וסיועו נערך המאמר זה. אצלו גם מצאתי את הסיכום הכי ממצה בנושא:

סיכום למה עושים: מדברים כמה שפחות בסלולרי, חוזרים לקוי-חוטי מרחיקים סלולרי מהגוף מגדירים דור שלישי בסלולרי מכבים DATA ,WIFI ,BLUTOOTH כשאין צורך מפסיקים שימוש בציוד אלחוטי, חוזרים לקוי-חוטי שומרים מרחקי ביטחון מציוד ותשתית חשמלית מודדים קרינה ממגנים כשאין ברירה ממשיכים בלימוד וצמצמום חשיפה!

לא יהיה קשה להבין את חשיבות ההמלצות הרשומות במאמר זה לכשיהיה מאוחר מדי, אלא שכעת - ניתן עדיין להקדים.  

יום שישי, 29 במרץ 2019

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו? - מאמר מורחב


מה זאת הקרינה הזאת, ואיך היא מזיקה?

על איזו קרינה מדובר בעצם?
   ככלל, בנושא הקרינה האלקטרומגנטית שאנו אמורים להיות מוטרדים ממנה בחיי היומיום שלנו, יש בעצם 4 תחומים:

1. קרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות סלולריות, ווייפיי, בלוטוס, טלפונים אלחוטיים וכדו' ). המאפיין של תחום זה הוא, שהקרינה (הגלים) משודרת למרחק, אבל מכשולים מפחיתים את עוצמתה. לדוגמה: קיר לבנים, יוריד בכ50% את הקרינה מאנטנות סלולריות. קיר מבטון – בכ90%. עצים וצמחייה – יספגו חלק גדול מאוד מהקרינה (לתשומת ליבו של מי שרוצה לדלל או לכרות את העצים סמוך לביתו).

2. שדות מגנטיים (שנאים, מכשירי חשמל, וקווי חשמל מחוץ לבית). המאפיין של תחום זה הוא, שהשדות המגנטיים חודרים כמעט מבעד לכל תווך - כאילו היה אוויר. קשה לחסום אותם, אבל הם משפיעים לטווח קצר (ארון חשמל, בדרך כלל לכ-1 מטר, קוו חשמל לכ-15 מטר בקירוב).

 3. שדות חשמליים (מכשירי חשמל, חוטי חשמל ביתיים וקווי חשמל). המאפיין של תחום זה הוא, ששדות חשמליים בתוך הדירות נחסמים ברובם ע"י קירות, והשפעתם היא לכדי חצי מטר לערך (בקווי מתח עליון – ההשפעה יכולה להגיע לעשרות מטרים).

4. חשמל מלוכלך, שידוע גם בשם "זיהום חשמלי"(0) (קפיצות מתח תכופות, שנוצרות מנורות חסכוניות, וגם ממכשירי חשמל מסויימים). בכל בית ישנם מעגלים נפרדים בלוח החשמל לתאורה, כוח, לאזורים שונים בבית, וכדו'. אם קיים חשמל מלולכך בנקודה מסויימת - הוא קיים בכל המעגל החשמלי שבו הוא שורר.  המאפיין של תחום זה הוא, שההשפעה שלו מגיעה למרחק של 2 מטר מכל רכיב במעגל.
  

איך בעצם הקרינה מזיקה לנו?

   ננסה להסביר כאן בצורה פשוטה, חלק מהדרכים העיקריות,  שבהן הקרינה יוצרת נזקים בגוף האדם. המידע שלהלן מתייחס בעיקר לשני סוגי הקרינה הראשונים שהוזכרו לעיל. לגבי השניים האחרונים – כמות המחקרים מוגבלת. חשוב לציין גם, כי הפגיעות הבריאותיות שנפרט להלן, תומכות ומזינות זו את זו, כך שהפגיעה הבריאותית שנוצרת – גדולה מסך חלקיה:

1. קרינה יוצרת בתוך דקות ספורות, כמות רבה של רדיקלים חופשיים:   
   קרינה בלתי מייננת גורמת לתאי הגוף הנחשפים לה ליצור בתגובה רדיקלים חופשיים, המביאים לנזקי חמצון (הדומים לנזקי קרינה מייננת). תופעה זו אינה מוכרת לפיזיקאים, מהנדסים, וגם לרופאים שלא מעודכנים במחקרים. הם יודעים רק שקרינה בלתי מייננת אינה יכולה ליצור רדיקלים חופשים באופן ישיר, וזה נכון לגבי גופים דומים, לעומת זאת, בגוף החי מעוררת הקרינה יצירת רדיקלים חופשיים בתאים
עיקר פגיעות הרדיקלים, בכך שהם מחמצנים  את ממברנות התאים, והורסים את התעליות להעברת היונים שיש בהן (ראה הסבר להלן). כשנוצר עודף רדיקלים, הוא מכלה את מלאי נוגדי החימצון, והתאים נכנסים לדחק חימצוני, ובו מוגברים נזקי הרדיקלים, ומואץ בואן של מחלות הגיל הקשות, בפרט, בלב וכלי הדם, בעצבים, ומחלות הסרטן.    


  רדיקלים חופשיים (1) משבשים את הפקודות החשמליות שבעזרתם מתבצעים תהליכים כימיים בתאים. הם מחמצנים את קרומי התאים (השומניים) וגורמים להם לחוסר תפקוד., אובדן תעלות יונים (ראה להלן), והעברה בלתי נשלטת של חומרים מבעד לקרומים. הרדיקלים מחמצנים גם  את מרכיבי התאים, (חלבונים, פחמימות, שומנים וחומצות הגרעין),. (חימצון = שם התהליך שבו הרדיקל גונב אלקטרון למולקולה אחרת).

   רדיקלים חופשיים גורמים גם לשינויים ושברים בבסיסי ה- DNA, שמתבטאים בהכנסת שגיאות בסדר הבסיסים (=מוטציות), כמו בקרינה מייננת. שינויים אלה פוגעים בפריון, בזרע ובביציות, ועלולים לגרום לסרטן. אגב, בנוגע לסרטן – קיים בגוף מנגנון המשמיד תאים טרום סרטניים (אפופטוזיס (2)), אולם הרדיקלים החופשיים משבשים מנגנון זה. " דחק (סטרס) חימצוני" אפילו בתנאים פיזיולוגיים נורמליים, מבלי חשיפה לקרינות או לזיהום סביבתי, עומד על  כ- 10,000 פגיעות חימצון ב- DNA בתא ביממה(!), וזה אינו זניח. בעת חשיפה לקרינות אלקטרומגנטיות (או לזיהום כימי), עלול מספר הפגיעות ב- DNA התאי לגדול בהרבה. מערכת התיקון של נזקי ה- DNA מתקנת את רוב הנזקים, אולם מיעוטם נשאר כמוטציות, ההולכות ומצטברות עם הגיל.

   הרדיקלים החופשיים גורמים גם להפעלה של גנים קדם-מסרטנים (הקשורים בחלוקה נורמלית של תאים), וביטויים גדל לעתים, עד אשר נוצרת חלוקת תאים בלתי נשלטת, דהיינו סרטן. השפעה זו נמדדה תוך דקות ספורות מתחילת פגיעת הקרינה.

   הרדיקלים מפעילים גנים המקודדים לחלבוני הלם חום (ראה להלן).

   רדיקלים חופשיים תוקפים את המעטפת השומנית של קצות העצבים, ובכך מאיצים עם הזמן התפתחות מחלות ניוון עצבי כגון אלצהיימר, פרקינסון, ALS ואחרות. אלצהיימר למשל, היא מחלה חשוכת מרפא. הנפגע הראשון במחלה הוא המח, לאחר שאזורים שלמים בו מתנוונים ומתים, ומשאירים את החולה ללא תאי העצב המאפשרים לבני אדם למידה ותפקוד קוגניטיבי. בדרגות חומרה קשות של המחלה, אדם עלול שלא לזכור מיהם בני משפחתו, והיכן הוא מתגורר. המחלה מחייבת מעורבות גדולה של כל בני המשפחה. בשבדיה למשל, גילו חולי אלצהיימר בקרב משתמשי סלולרי כבדים, בגילאים צעירים. ככלל, מערכת העצבים, ובעיקר המוח, הם מהרגישים ביותר לפגיעות הרדיקלים.

   הרדיקלים החופשיים מדכאים את תאי מערכת החיסון.

   רדיקלים גורמים להוצאת יונים של סידן מהתאים, ופוגעים בהם, ולעומת זאת – מוסיפים יונים של סידן לתאים הטרום סרטניים, ומחזקים אותם. (יונים = אטומים או מולקולות, הנושאים מטען חשמלי).

   רדיקלים פוגעים בהפרשת הורמונים, וביניהם מלטונין (ראה להלן).

   הרדיקלים החופשיים מחמצנים את שומני הדם ואת הכולסטרול, ובכך מאיצים התפתחות טרשת עורקים המעלה את לחץ הדם, ומקדמת את מחלות הלב. הכולסטרול שעבר חימצון - אינו מוכר יותר על ידי הגוף,  ולכן הוא נבלע על ידי התאים של מערכת החיסון, והם - "מתיישבים" על הדפנות הפנימיות של העורקים. כתוצאה מכך, נפח העורקים קטן ולחץ הדם עולה. הלב – צריך להתאמץ כדי לדחוף את הדם, שריר הלב מתעבה, נוצרים הפרעות קצב, ומתפתחות מחלות לב וכלי דם, כלומר; דפנות העורקים נפגעות, ועלול להיווצר פקיק (התעבות שחוסמת כלי דם) הגורם להתקף לב, או תסחיף (חלק טרשתי שניתק ומשייט בזרם הדם), העלול לגרום לסתימת כלי דם קטנים ולגרום לשבץ או לשטפי דם. אם קורה שטף דם במוח – הדם שמצטבר יוצר לחץ במוח, בשני המקרים עלול להיווצר חוסר תפקוד, שיתוק, ואפילו מוות.  

   הרדיקלים מחמצנים ותוקפים את הכליות, וגורמים להם מחלות שונות.

   הגוף מנסה להילחם בעודף הרדיקלים החופשיים ע"י שימוש בנוגדי החימצון (אנטי-אוקסידנטים (6) ) לדוגמה: ויטמינים מסוג C, E,  A, הצדים את הרדיקלים. כתוצאה מכך, מלאי נוגדי החימצון הולך ופוחת, והמערכת החיסונית נותרת עם הגנה לקויה המקטינה את יכולתה ללחום בחיידקים, נגיפים גורמי מחלות, ומושבות סרטניות.

   חשיפות ממושכות לקרינת רדיו חזקה, מעלות את רמת סוכר בדם, וזה מעלה רמת רדיקלים חופשיים, הגורמים נזק לתאי הגוף, ומעודדים התפתחות סוכרת.

   בתמצית: הרדיקלים גורמים לדלקות, משנים את תפקוד התאים, גורמים להזדקנות, ומקדמים תחלואים משמעותיים היכולים להתבטא החל מסימני גיל, כתמים בעור, אלרגיות, קשיי נשימה, הפרעות שינה, הכרה מעורפלת, פגיעות מוטוריות, פגיעה בתפקוד העצבים והשרירים, ניוון רשתית וקרנית  העיניים, קטרקט, פגיעות במפרקים, ובמערכות גוף רבות אחרות, בפרט במערכת החיסון (מחלות כשל חיסוני), ועד להתפתחות מחלות תלויות-גיל שונות, כולל מחלות סרטן (מסוגים רבים), אלצהיימר ופרקינסון, מחלות עצבים, מחלות במערכת העיכול, בכבד, בכליות, במערכת יצירת תאי הדם, מחלות לב וכלי דם, וסוכרת. כל אלו, עלולים לגרום לחוסר תפקוד ונכות, ומלווים בסבל רב, טיפולים קשים, הוצאות ענק, ומוות בטרם עת.  
   הקרינה גם מייצבת חלק מהרדיקלים החופשיים, ומאריכה בכך את זמן פעולתם ואת נזקיהם.
  
2. קרינה מפעילה (תוך דקות) גנים שלא לצורך:
   כבר ברמות נמוכות הקרינה מפעילה למשל, גנים "קדם מסרטנים" (הפעילים בחלוקות תאים), ועם הזמן, בחשיפות ממושכות וחוזרות, נכנסות בגנים אלה מוטציות. אזורי הפיקוח של גנים אלה עלולים לאבד שליטה ולפעול לחלוקות תאים ללא הפסקה, דהיינו סרטן

   בנוסף למוזכר בסעיף הרדיקלים החופשיים, גם הקרינה עצמה מפעילה את הגנים המקודדים לחלבוני הלם חום (חלבוני דחק, (סטרס), המשמשים כפיגומים תומכים, המשמשים במקור לעזור לשמור ולתמוך בחלבוני התא לתפקד במצבים לא רגילים של חום, קרינה, או חדירת מזהמים כימיים או ביולוגיים). כשמתרחשת פעולה ממושכת של חלבונים אלה, נוצרת תוצאה שלילית של סיוע לתאים פגועי DNA (מקרינה או מזיהומים כימיים) שלא ניתן לתיקון - להתחמק ממסלול של 'מוות מתוכנן' (אפופטוזיס), ולהמשיך להתחלק. כך עלול תא סרטני המתרבה עם הזמן, ליצור גידול סרטני.

  3. קרינה פוגעת במחסום דם-מוח:
    בהמשך לאמור לעיל, הקרינה מפעילה את הגנים המקודדים לחלבוני הלם חום, וחלבונים אלה  מגבירה את חדירות מחסום דם-מוח (BBB), המפריד בין הדם למוח. מחסום זה, בנוי מתאים (אנדותל) המצפים את דופן כלי הדם, הממוקמים ברקמת המוח בצורה צפופה יותר, לעומת שאר הגוף. מחסום זה מייצב את הנוזלים המקיפים את המוח, ומונע בצורה סלקטיבית מחומרים רעילים, תרופות וחלבונים בזרם הדם, מלהגיע אל המוח. הפגיעה נגרמת על ידי כך, שקירות התאים בכלי הדם, אשר יוצרים את המחסום – מתכווצים, והמעבר בנימים גדל. הפלאזמה (נוזל הדם) יוצאת מהנימים, ומצטברת בחללי המוח, וכך נחשף המוח לחדירת מזהמים, ועולה הסיכון להתפתחות סרטן במוח. כשפריצה זו משמעותית, היא גורמת לכאבי ראש אצל האדם. פריצת המחסום  BBBיכולה להסביר את ריבוי המקרים של שבץ מוחי באנשים צעירים יחסית, באזורים של צבר סרטני (מקרי סרטן רבים מסביב למיקום של אנטנות סלולריות), כמו למשל בצבר הסרטני שנמצא בעבר בכפר עוספייא.  

4. קרינה יוצרת שיבוש באותות החשמליים של הגוף:

הגוף מעביר אותות חשמליים ברמות נמוכות (9), לכן, בחשיפה לקרינה חיצונית נגרמות הפרעות למעבר האותות.

   הגוף החי נעזר בתדרים שונים למגוון פעולות, כגון גלי המוח (העוברים בכל הגוף), הפעלת קצב הלב, העצבים, השרירים, חמשת החושים, ועוד. ניתן להשרות בתאי העצבים זרמים בתדרים תואמים שישפיעו עליהם באופן ניכר, וישבשו אותם, כך שהם יינעלו על תדרים שהושרו מבחוץ.

   בגוף יש מערכות ביו-אלקטריות טבעיות, הפועלות ומתוחזקות על ידי מעגלים מורכבים ועדינים: בקרומי התאים, והמבנים התאיים, המוליכות למחצה של תאים שונים, הגדילה של העצמות, מערכת העצבים, מוליכות למחצה של ה DNA , ותדרי תחזוקה של המוח. אלה מראים שיש רגישות רבה לשדות אלמ"ג חיצוניים, העלולים לפעול ולשנות את הפונקציות הביוכימיות והפיזיולוגיות הנורמליות.  

  
5. קרינה יוצרת שינויים בגלי המוח:
   המסרים של גלי המוח הנעשים באמצעות יונים (=אטומים הטעונים מטען חשמלי), ולא בשידור אלקטרונים כמו במערכות חשמל מעשה ידי אדם.  כתוצאה מספיגת קרינה חיצונית, משתבשים גלי המוח, ונגרמים סימפטומים המוכרים של עייפות ("מהעבודה"), כאבי ראש, דיכאון, זעם, בילבול, חוסר התמצאות, אובדן זיכרון, הפרעות שינה, הפרעות ראייה, טיניטוס ("צלצולים" באוזניים), ועוד.

    (מדענים ספרדים גילו, כי שיחה בת 2 דקות בטלפון סלולרי, יכולה לשנות את הפעילות החשמלית הטבעית של ילד למשך 4 שעות אחרי השיחה).

6. קרינה גורמת לשיבוש בתיפקודם של יוני הסידן (הגורם גם לפגיעה בהורמונים ובמוליכים עצביים):
   ליונים (אטומים בעלי מטען חשמלי) של סידן יש חשיבות רבה בוויסות פעילויות רבות בתאים. החשיפה לקרינה, פוגעת בתעליות שבהן זורמים יונים אלו, וכמו כן, משבשת את הכמות, הפעולה והתפקוד שלהם (המוח למשל, מאבד יונים של סידן תוך דקות ספורות מתחילת החשיפה לקרינה). שיבושים אלו גורמים לירידה ביצירת הורמונים, כולל מלטונין (הורמון השינה), ותירוקסין (אחד מהורמוני בלוטת התריס (!), המסייע בוויסות חילוף החומרים), ולירידה במשככי כאבים טבעיים. יוני סידן קשורים גם לפעילות הורמוני הפאראתירואיד והכולציסטוקינין (הורמון השובע). כמובן ששינויים אלו יגרמו לתסמינים שהרפואה המערבית תנסה "לרפא" מבלי לראות את כל התמונה, אולם ברוב המקרים הריפוי לא יהיה יעיל אלא מזיק.

   מצבים הנגרמים כתוצאה ממחסור במלטונין:
 מלטונין הוא הורמון השינה המיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל בתחתית המוח, ומווסת תהליכים חשובים מאוד (שיא ההפרשה שלו, היא בשעה 2 בלילה). הוא משחרר את הגוף ממצב של מתח, מווסת את הפרשת הורמוני המין (מה שיכול להסביר את התופעה של עקרות, כתוצאה מחשיפה לקרינה), ומווסת את מערכת החיסון. מלטונין הוא גם נוגד חימצון וצייד מעולה של רדיקלים חופשיים, הפועל כמגן טבעי חשוב מפני סרטן. (חיות מעבדה שהיו חשופות לקרינה, וקיבלו מלטונין - כמעט שלא נפגעו). חשיפה לקרינה גורמת ירידה של עשרות אחוזים ביצור המלטונין, ובעיכוב פעולתו בתאים. ירידת רמות מלטונין קשורה גם בהפרעות שינה, דיכאון, וכנראה גם בהפלות. בדיכאון והתאבדויות

   יוני סידן הכרחיים בין היתר, לפעילות העצבים,  להתכווצות שרירים (כולל שריר הלב), ובתהליכים הקשורים לחלוקת התא, להתפתחות ביצית ובהפעלה להפריה, ביצירת חלב-אם, בהתגרמות (בניה) העצמות, ובעוד פעילויות רבות. חשיפה לקרינה מגבירה את המסרים שמעבירים יוני הסידן מחוץ לתא אל תוכו, ומפריעה לזרימת יוני הסידן דרך קרומי התאים. ההפרעה לזרימה, עלולה  לגרום לחלוקות תאים בלתי נשלטות, המתפתחות לסרטן, ולהקטין את כושר תאי החיסון ללחום בסרטן.

   ליוני הסידן, יש תפקיד חשוב בייצוב וחיזוק פני השטח של קרומי התאים, (עובי הקרומים הוא בסך הכל 2 מולקולות),  וכשהם מתמעטים בהשפעת הקרינה – הקרומים נחלשים, ומתרחשת בהם דליפה פנימה. (בפנים התא – כמות יוני הסידן היא פי אלפים נמוכה מזו שקיימת מחוץ לתא). בזמן שמתרחשת דליפה - כמות בלתי נשלטת של יוני סידן חודרת פנימה - ובמצב זה - משתבשים בצורה דרמטית (!) תהליכים ביוכימיים רבים בתפקוד התא, ובחילוף החומרים (מטבוליזם).

7. הקרינה גורמת לדליפת יוני סידן בעצבים ופוגעת בתיפקוד המוח:
   תיפקודי המוח תלויים בהעברה סדירה של אותות (סיגנלים) עצביים דרך מסה של כ- 100 מיליארד תאי עצב (נוירונים). האותות מועברים על ידי מוליכים עיצביים דוגמת סרוטונין, אצטיל כולין, ודופאמין. בזמן חשיפה לקרינה, כמות גדולה מדי של יוני סידן דולפת פנימה אל תוך תא העצב, וגורמת לו לשחרור מוקדם מדי של  המעבירים העצביים, ולשיבושים, שבאים לידי ביטוי בתזמון לקוי, מסרים מיותרים או מזויפים, מידע מוטעה המשוגר למוח, ועוד.

   השפעת הקרינה על  יוני סידן (+Ca2) בתאי העצבים, גורמת בזמן קצר ביותר, (תוך דקות ספורות) לירידה תלולה (!) ברמת המעבירים העצביים , כגון אצטילכולין סרוטונין, דופאמין ואחרים, ובכך, נגרמים קשיים בהעברת הסיגנל החשמלי בין תאי העצבים, ושיבושים בתפקוד העצבים - ובפרט המוח, (זה מתבטא בעיקר בילדים בירידת זיכרון (וזיכרון לטווח קצר), בירידה בכושר למידה, ובדיכאון).

   וכעת נסביר, מהן ההשלכות כתוצאה מירידה ברמת המעבירים העצביים (4):
מחלות הקשורות לחוסר ב- אצטיל כולין:
[אצטיל כולין הוא שומר הלחות הטבעי של הגוף, וכשהוא חסר - הגוף מאבד לחות ומתייבש]. 
1.      דלקת מפרקים: כשהמוח "מתייבש" – הוא לא מסוגל עוד לווסת כראוי את פעילות המערכת החיסונית. כתוצאה מכך, גם המפרקים מתייבשים בטרם עת. הגוף מאבד את יכולת הסיכה, וכשהמפרקים לא "משומנים", נוצרת דלקת מפרקים.
2.      דלדול עצם (אוסטאופורוזיס): פגיעה (שכיחה) זו בשלד, מתפתחת במהלך שנים, והיא מכאיבה ומתישה, ועלולה לגרום בגילאים מבוגרים לסבל רב, ולמוות בטרם עת.
3.      טרשת נפוצה: טרשת נפוצה מתפרצת על פי רוב בקרב בני 20-40, ופגעת בעצבי הראיה, בחוט השדרה ובמוח, והם כוללים דיכאון, וירידה ביכולת הזיכרון, הקשב והתפישה.

מחלות הקשורות לחוסר בסרוטונין:
1. הפרעות שינה, מצבי רוח, דיכאון. (בישראל יש כ-400 מתאבדים מידי שנה, וכ-6,000 ניסיונות להתאבד. כ-60% מהם נובעים מדיכאון).
2. השתוקקת לסוכר וסוכרת מסוג 2.
3אנורקסיה, בולימיה, והתמכרות למגע מיני.

מחלות הקשורות לחוסר בדופמין:
   1. אובדן שליטה, התמכרות (השתוקקות לחומרים שונים, המבטאת את תגובתו האוטומטית של הגוף להקלה זמנית). והפרעות קשב.  מצד אחד מחולקים בישראל כמיליון מרשמי תרופות פסיכיאטריות לשם טיפול בהפרעות קשב וריכוז ע"י העלאת רמת הדופאמין (8). מצד שני, חושפים את התלמידים לקרינה, המורידה את רמתו.
  2. עליה במשקל, שכרוכה בסיכון לחלות בסוכרת (אחת המחלות הקטלניות ביותר), בעיות בלב, יתר לחץ דם (הרוצח השקט), חוסר תפקוד מיני, ודיכאון. מצב של עודף משקל יוצר גידול בהפרשת אינסולין. רמה גבוהה של אינסולין הופכת ביעילות את הקלוריות שאנו צורכים לשומן, וכך נוצר מעגל קסמים של עליה גוברת והולכת במשקל. עודף משקל קשור בקשר ישיר למחסור בויטמין D, היות והוא מסיס במים. חוסר בויטמין חשוב זה, כרוך במחלות רבות (7)..
3. פרקינסון: פרקינסון, זה לא רק רעידות בידיים. מלבד ההפרעה התפקודית הקשה של המערכת המוטורית, פרקינסון גורם נזק מבני בלתי הפיך למוח. אם זכרוני לא מטעה אותי, יו"ר עמותת חולי הפרקינסון בארץ, הגדיר את המחלה, כ"קשה ממוות". בישראל יש כ-20,000 חולים. התרופות עולות אלפי שקלים בחודש, והמחלה חשוכת מרפא.
  
.

8. קרינה גורמת לדליפה של מימברנות (קרומים) באברונים התת-תאיים:
   המימברנות מקיפות חומרים מאכלים שונים, כמו למשל של האנזים  DNAase (שמפרק DNA). כאשר פגיעה זאת מתרחשת בתאי גזע (שמהם מתפתחים תאי ביצית ותאי זרע, גם בעובר בעת ההריון) נגרמת פגיעה בפוריות, והדבר כנראה גורם לנזק תורשתי בצאצאים בדורות הבאים.

9. קרינה גורמת לעלייה של גורם קרישה (תרומבוקסאן):
   הדבר גורם לקרישונים בדם ההיקפי, ותופעה זו מסוכנת ביחוד למבוגרים. הדבר מתבטא בדרך כלל בתחושת נימול באצבעות.

סיכום המאמר:
   קרינה מזיקה בדרכים שונות ורבות, למשל, הצפת הגוף ברדיקלים חופשיים, (שזורעים הרס רב במבנה התאים, מחמצנים את שלוחות העצבים, יוצרים משקעים טרשתיים בכלי הדם, גורמים לשברים בDNA , גונבים לנו כמויות גדולות של אנטי אוקסידנטים, כמו ויטמין C,E,A, ועוד). הקרינה גורמת תוך דקות לירידה מיידית במוליכים עצביים חשובים (דופאמין, סרוטונין ואצטיל-כולין), שיבוש גלי המוח, שיבוש התקשורת החשמלית בגוף, פריצת מחסום דם-מוח (BBB) (שמאפשרת חדירה של מזהמים למוח, כמו חומרי הדברה, כימיקלים שנשאפים בזיהום אוויר ועוד),פגיעה בהורמונים, בעיות פוריות, ולמעשה, פוגעת בכל מערכות הגוף. פגיעות אלו גורמות בטווח הרחוק למחלות קשות, כגון גידולים סרטניים, אירועים לבביים ושבץ מוחי. כמובן שלקרינה יש נזקים גם בהיבט הנפשי: הפרעות קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעות התנהגות אצל יילודים, ועוד.

   המאמר מבוסס על אתרו של פרופ' זמיר שליט"א (http://www.zamirshalita.com/), ועל ספרה של איריס עצמון "הסלולרי – לא מה שחשבת, המידע שמוסתר מהציבור, 2004.

מראי מקום להתמצאות כללית:
1. מהם רדיקלים חופשיים: https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
2. האתר של פרופ' זמיר שליט"א - נזקים מקרינת רדיו: http://www.zamirshalita.com/rf-hazards/dev-rf-injuries
4. הכימיה של המוח – השפעת רמות נמוכות במוליכים עצביים: https://www.focus.co.il/infopage.asp?page=864
5. מאמר מסכם על נזקי קרינה מפרופ' זמיר שליט"א: https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3189734,00.html
9. פעילות חשמלית בגוף: https://healthy.walla.co.il/item/2891991