בתי ספר בפרדס חנה - 2

                                בתי ספר בפרדס חנה - 2 (המשך)

     לגבי שאר בתי הספר -  גם ככה אני מקדיש המון שעות לנושא הקרינה, אז אני עושה ככל יכולתי הדלה.
א.  בבית הספר לבנות, הנמצא ב-דרך הבנים פינת המלאכה, לא מצאתי קרינה מבחוץ.
    בית ספר מורשה בשבזי, רחוק מאנטנות לפי המפה. בית ספר מעיינות – לא מצאתי קרינה מבחוץ.
   בית ספר מרחבים – במספר מועט של כיתות הפונות לצפון, יש קרינה ברמה בינונית.
   בי"ס שדות, יש שם קרינה מצד מזרח, של 0.5 מיליוואט למ"ר. החלונות שפונים לשם (כביש 65), חשופים לקרינה. 
   בית ספר שרת, במערב המושבה –  בית הספר נמצא בסמיכות לקו מתח גבוה. את המשמעות הבריאותית (החמורה) של זה, תמצא (גם) באתר של ד"ר זמיר שליט"א (להלן)      לא מצאתי קרינה מבחוץ, אם כי ברחוב מלאכי, המקביל לבית הספר, מדדתי קרינה בגובה מקורב של 10 מיליוואט למ"ר.

ב.     מדדתי ביום שישי ב-14:00 שוב, מחוץ לגדר של בית ספר אלונים. הרמה שמצאתי שם היא 26, ובמכסימום - 36.4, מיליוואט למ"ר, שזה המון. לשם השוואה, רמת  הקרינה הכי עוצמתית שמדדתי עד היום – בתורן בכביש 65 מול המרכז המסחרי שהולך ומוקם בצומת כרכור – עמד על 24 מיליוואט למ"ר, (במרחק מדידה דומה). כמובן, שצריך למדוד מתוך הכיתות  (בצד המערבי בעיקר), ולקחת בחשבון את גובה החלונות וכו'. אם יש קו ראיה ישיר (!) בין קרן היוצאת מאנטנה – לגוף או ראש של ילד או מורה, מדובר כנראה בסכנה משמעותית.

ג.      ללכת למועצה? 

המועצה תגיד לי, שהם יכולים לקבל חוות דעת רק ממודד מוסמך, וגם, לו הייתי מודד מוסמך, הם היו אומרים לי שהמדידה מצויינת, ועומדת בתקן, היות שהתקן עומד בישראל על 1,000 מיליוואט למ"ר. ואתה יודע (אני מניח שקראת את הבלוג שלי בעיון), שבאירופה ואסיה, ועוד מקומות, התקן נמוך לאין ערוך. הכי נמוך – זה בזלצבורג, אוסטריה, ובצרפת – 1 מיליוואט למ"ר. הם הורידו לרמה תקנית זו – אחרי  שראו את ההשפעות הקשות של האנטנות. אגב, גם במדינות שיש בהן תקן נמוך – יש אזורים מיוחדים – כגון בסביבת  בתי ספר, גני ילדים, וכו', ששם באופן מיוחד התקן נמוך עוד יותר.  אגב, מי שאחראי על הבטיחות בבתי הספר – הן הרשויות המקומיות....לבסוף...החלטתי, והלכתי  למועצה. לא קיבלתי מהם תשובה עד היום (סוף 2015).

ד.     ללכת למשרד החינוך ?

משרד החינוך בעצמו כופה בימים אלו הכנסת ראוטרים אלחוטיים וטאבלטים לכיתות, ע"י תגמול כספי של בתי הספר "המתוקשבים". אפשר ל"תקשב" את בתי הספר (אם זה בכלל נחוץ) ע"י מחשבים ניידים ברשת חוטית, אבל זה יקר יותר. (ראי סרטון בתחתית העמוד).

ה.    אם ההורים יצליחו להביא מודד ממלר"ז, (גוף של המשרד לאיכות הסביבה), התוצאות תהיינה כאלה:

ו.       בקרינה בתדר נמוך (שנאים, ארונות חשמל),  המודד ימצא – או שלא ימצא. המדידות יוצאות מדוייקות יחסית, ויעילות מאוד. להזכירך – ביותר מ-40 אחוז מבתי הספר קיימים חריגות חשמל חמורות. להורים שלא מבינים מה משמעות הביטוי "חריגות חשמל חמורות", פירושו של דבר, הפרעות קשב וריכוז, גידולים בראש, לוקמיה, עקרות בלתי הפיכה, ועוד ועוד. כל (!) ההורים נמצאים בתרדמה כללית בתחום הזה. אלמלא נעשיתי רגיש לקרינה – גם אני הייתי נמנה על הרדומים.

ז.      בקרינה בתדר גבוה, קרי: ראוטרים,  טאבלטים, טלפונים סלולריים ואנטנות סלולריות, המודד ימצא שקיימת קרינה נמוכה עד אפסית, וכמובן (!) שהיא עומדת בתקן (שהוא בגובה -  1,000 מיליוואט למ"ר). המודד ימצא רמות נמוכות אלו, כיוון שהוא מודד על פי הפרוטוקול של המשרד לאיכות הסביבה, ומשתמש במכשירים לא מספיק רגישים, ולא מספיק מהירים, ועורך ממוצעים בין הרמות הגבוהות לנמוכות, ולא לוקח בחשבון את כל מאות האותות והתדרים (לא משכלל אותם), וגם מודד מאמצע הכיתה, ולא ליד הראש של הילד, וגם לא מודד בשעה שיש עומס תעבורה אלחוטית. אגב -  כל הקונספציה של הרשויות – נסמכות על הרעיון, שקרינה שלא מחממת  – לא מזיקה (תיאוריית "האפקט החומני"), ואנחנו יודעים ממאות מחקרים, שזוהי הולכת שולל גסה, שקר ורמייה בוטים. (פיתחו את האינטרנט. הכל כתוב, גלוי וידוע).

ח.    הרשויות בארץ לא מתייחסות בכלל לנושא, ובודאי שלא תמצא את זה במצעי-המפלגות. חלק מהשתיקה, היא בגלל חוסר ידע, חלק מ- קשרי הון-שילטון, וחלק מסיבות אחרות. אנחנו יודעים ממחקרים, שכל שעה (!) שבה הילד חשוף לקרינה – גורמת נזק גדול. המשרד לאיכות הסביבה, ומשרד הבריאות ממלמלים משהו על "חובת הזהירות המונעת"... וזורקים משפט ערפילי, שאומר משהו על: מנהלי בתי הספר ינקטו ב"אמצעים הנדרשים להפחתת  הקרינה...". (מנהלי בתי הספר, מבלי לפגוע בכבודם, לא מבינים בקרינה. אף אחד לא מבין בקרינה). ציבור ההורים לא מבין שמנסים להטעות אותו, גם ע"י אנפורמציה מסולפת, וגם ע"י מחקרים שמומנו בכסף סלולרי.

ט.    אני מציע להורים בית ספר אלונים, להידבר עם מנהלת בית הספר, מתוך כובד ראש ורצון עמוק, ובמקביל, להקדיש שעה, ולקרוא מחקרים בנושא זה. לדוגמה, באתר של ד"ר זמיר שליט"א:   http://www.zamirshalita.com/elf-emr-damage/elf-damage.
   מה שניתן לעשות בפועל (לעניות דעתי), א. לבדוק את רמת הקרינה בכיתות, ושאכן הקרינה באה  מכיוון האנטנות שמבחוץ, ולא ממקורות אחרים. ב. למגן את החלונות והקירות נגד קרינה, אבל חשוב לקחת בחשבון, שאחרי המיגון - אם יהיו מקורות קרינה פנימיים (ראוטר אלחוטי, או סלולאריים המחוברים לאיטרנט או ווי פיי, של הילדים או של המורה) - הקרינה בפנים תהיה מוגברת מאוד !

י.      פגשתי בעבר את מנהלי (או יותר טוב לומר – מנהלות) בתי הספר של פרדס חנה – כרכור, בכנס החינוך לפני כשנתיים, ואני חושב עליהן דברים נפלאים. 

י"א.  עוד בנושא קרינה, תוכלו למצוא בבלוג שלי: http://readrad.blogspot.co.il/. 

י"ב.  להלן, כתבה על אינטרנט אלחוטי בבתי הספר:                                                                                                     

                                                  אנא, פרסמו מידע זה בקרב חבריכם. בוקר טוב. מני.