יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

קרינה בלתי מייננת - שאלות שמשמעותם חיים ומוות

בס
27.11.2016
כ"ו חשון תשע"ז
   לכ' פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת מרכז תנודע, שלום רב.
   מביא לפניך את תגובתי לתשובת משרד הג"ס, היות ונושא זה הנוגע ישירות לתחום פעילותך הציבורי. תודה וברכה.

לכב' מר גיל כהן
ראש תחום קרינה בלתי מייננת, המשרד להגנת הסביבה
שלום רב.
הנדון: פנייתי לשר להגנת הסביבה בנושא קרינה בלתי מייננת
(פנייתי לשר להגנת הסביבה מיום 30.9.2016)
  קיבלתי את תשובתך המפורטת על פנייתי לשר להגנת הסביבה, אך לצערי נשארו כמה שאלות ללא מענה:
1.        כתבת לי כך: "בהתאם לעקרון הזהירות המונעת הקבוע בחוק הקרינה.... הספים המומלצים ע"י המשרד נקבעו כך שבאזורים המאוכלסים החשיפה לקרינה לא יעלו על עשירית מסף החשיפה הבריאותי אשר נקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי". גם בפרסומי המשרד להגנת הסביבה נאמר, כי "הסף הבריאותי שנקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה, מבוסס על המלצות הוועדה להגנה מפני קרינה בלתי מייננת "(ICNIRP) . (וועדה זו הינה גוף מייעץ של ארגון הבריאות העולמי).

שאלתי היא: הרי אף גורם לא הגדיר את סף החשיפה של ארגון הבריאות העולמי בתור "סף בריאותי". אינני יודע למה ומי בישראל כינה אותו כך, אבל גם במסמכי הוועדה (ICNIRP) עצמה, נאמר במפורש, כי בקרינה בתדר גבוה (סלולר-אלחוטי-רדיו-מיקרוגל) גם התקן וגם מקדמי הביטחון מבוססים על אפקט חום בלבד, ובחשיפה אקוטית בלבד! סף בריאותי אמור מעצם הגדרתו להגן על הבריאות.  כינוי ה'סף' של ארגון הבריאות העולמי וועדת  ICNIRP כ-"הסף הבריאותי" הינו גנבת דעת והונאה. אין בין הרמות המומלצות על ידם לבין  בריאות דבר וחצי דבר. זהו סף המבטיח שלא תהיה סכנת חיים מיידית בלבד בחשיפת קצרת זמן, ואינו לוקח בחשבון שום השפעות ביולוגיות מלבד חימום. 
   כיוון שהגדרת סף זה כ'סף בריאותי' משוללת יסוד מה טעם לגזור ממנו 10 אחוזים ולהסתמך על כך בתור הצדקה לחשיפת הציבור לקרינה מסוכנת? אנחנו מכירים גם את דו"ח ה- bioinitiative  שקבע ע"פ מחקרים רבים מאוד, כי השפעות ביולוגיות  מתחילות  ברמות נמוכות פי אלפים מהתקן התרמי (החומני). (אני אפילו לא מזכיר כאן כי חלק מהחברים בועדת  ICNIRP עובדים ומושפעים מתעשייה האלקטרוניקה, חשמל וסלולר. לועדה זו אין תוקף משפטי, והיא  אינה כפופה לשום גורם ציבורי או  מדעי).

2.            כתבת לי כך: " בדיקה שנערכה לצורך הורדת ספי החשיפה העלתה כי לא ניתן להוריד את הספים בשל שידורי רדיו בתדרי ה- AM הפועלים בהספקי שידור גבוהים מאוד. השימוש בתדרי ה AM הוא בעיקר לשעות חירום בלבד ולצרכים ביטחוניים (בעתות חירום תדרי רדיו AM נקלטים במקלטים, בניגוד לרדיו  FM, ולכן יש לשמור את המערך דולק). במידה ולא יהיה שימוש במוקדי שידור הפועלים בתדרי ה - AM או שיותר השידור בשעת חירום בלבד, ניתן יהיה להוריד את ספי החשיפה לקרינה בלתי מייננת".

שאלתי היא: מדוע לא נחריג את שידור ה-AM, ונאפשר רמות גבוהות בעת חירום ורמות נמוכות בעת שגרה ?
     (מערך ה- AM הינו באחריות שר התקשורת, אך סוגיית סגירתו לא נבחנה כבר שנים. הפעם האחרונה שבה ביקש משרד התקשורת את דעתו המקצועית של פיקוד העורף בנושא היתה לפני שמונה שנים. פיקוד העורף מסר בתגובה כי אכן הנושא לא נבחן זמן ארוך, וכי "תדר AM הוא תדר אזרחי המשמש לגל שקט בעתות חירום ואינו באחריות צה"ל. הטענות ייבדקו מול הגורמים הרלוונטיים".)


3.        כתבת לי כך: " בכל הקשור להשפעות הבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות הוקם בישראל במימון המשרד ומשרד המדע מרכז ,"תנודע". המרכז פועל לאיסוף וריכוז הידע המדעי הנצבר בתחום הקרינה הבלתי מייננת, ומסייע למשרד לקביעת מדיניות בכל הקשור השפעות הבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות".

שאלתי היא: הרי גם פרופ' סיגל סדצקי העומדת בראש מכון תנודע, הצהירה, שהתקן מגן רק מפני השפעות חימום (ולא מפני מחלות, למשל), וכמו כן, שהתקן הינו שרירותי. (להלן הצהרתה: https://youtu.be/dGq28278Pt0).  אם כך, בוודאי שאין הצדקה לחשוף את הציבור לקרינה מסוכנת בחסות תקן שכזה.

   כיום, פריסה נוספת של אנטנות סלולריות ומוקדי שידור מבוצעת בדרך כלל כדי לאפשר יותר תעבורה (סרטוני וידאו בסלולר, למשל) ולשם התעשרותם של החברות הסלולריות,  ולא כדי לשפר קליטה. (שליטה בטלפון סלולרי יכולה להתבצע ברמת קרינה נמוכה פי מיליון מהקיימת היום). כמו כן ניתן לשפר קליטה על ידי שימוש באנטנות קטנות (בהספקי שידור של עשרות וואט) בתוך ערים. המצב הנהוג היום בו נפרסות אנטנות בעלות הספק גבוה  ברחבי העיר מביא לעלייה נוספת בחשיפה הכללית של כלל האזרחים 24 שעות ביממה, ובמיוחד אצל אלה המתגוררים בסמוך או מול לאנטנות סלולריות.

   אגב, גם פרופ'  סטיליאן גלברג (ראש מדור קרינה במשרד להגנת הסביבה) מודה  שתקן הקרינה מגן רק מפני השפעות חימום. להלן הצהרתו: https://youtu.be/Dlys4SETT3s

4.         הבאת לי דוגמאות ממדינות שבהן תקן הקרינה גבוה מזה שקיים בישראל.
שאלתי היא: האם לא כדאי לקחת דוגמה דווקא ממדינות שאימצו תקני-קרינה מחמירים יותר? מדינות אלו נקטו בצעד זה לאחר דיונים ממושכים לאור חוות דעת של מדענים בכירים בדבר סכנות הקרינה, למרות לחץ הלובי הסלולרי. מועצת אירופה השותפה לחששות אלו (הממליצה להוריד את תקן הקרינה לאלפית ממה שקיים בישראל) היא לא גורם שניתן להתעלם ממנו. הקרינה נקשרת במחקרים למחלות קשות הזורעות סבל ואף מוות (גידולים סרטניים, מחלות לב וכלי דם, מחלות ניוון עצבי, מומים מולדים, בעיות פריון, הפרעות התנהגות ועוד ועוד. (באם תבקש - אשלח לך מבחר מחקרים). גם אם נתייחס רק להיבט הכלכלי של אותן מחלות – מדובר במיליארדים רבים מאוד.


                                                                               מחכה לתשובתך
                                                                              בברכה מני בן אריה
                                                                            tamahari@012.net.il       







       מכותבים למכתב זה המכובדים הבאים:
       
מ"מ שר התקשורת, רוה"מ בנימין נתניהו sar@moc.gov.il
  מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר mancalmoc@moc.gov.il
  מ"מ השר להגנת הסביבה, זאב אלקין  sar@sviva.gov.il
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר Yisrael@sviva.gov.il
  שר הבריאות יעקב ליצמן  ylitzman@knesset.gov.il
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות mankal@moh.health.gov.il
פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות, משרד הבריאות, פקס. 02-6233058
פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת מרכז 'תנודע' siegals@gertner.health.gov.il
 
     חברי כנסת:                     
1.      יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל ecabel@knesset.gov.il
2.      ח"כ נאוה בוקר  nboker@knesset.gov.il
3.      ח"כ דוד ביטן dbitan@knesset.gov.il
4.      ח"כ דב חנין dhanin@knesset.gov.il
5.      ח"כ יוסי יונה yosefyo@knesset.gov.il
6.      יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב umaklev@knesset.gov.il
7.      ח"כ חיים ילין haimj@knesset.gov.il
8.      ח"כ יעקב פרי ypery@knesset.gov.il
9.      יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ דוד אמסלם davidam@knesset.gov.il
10.  ח" ח"כ תמר זנדברג tzandberg@knesset.gov.il
11.  ח"כ יעל כהן פארן YaelParan@Knesset.Gov.il
12.  ח"כ בצלאל סמוטריץ bezalels@knesset.gov.il
13.  יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט ח"כ יעקב מרגי ymargi@knesset.gov.il
14.  ח"כ איציק שמולי ishmuli@knesset.gov.il
15.  יו"ר ועדת העבודה הרוחה והבריאות ח"כ אלי אלאלוף elalouf@knesset.gov.il
16.  ח"כ אורלי לוי-אבקסיס olevy@knesset.gov.il
17.  יו"ר הועדה המיוחדת לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא ביטון yifatsh@knesset.gov.il
18.  יו"ר הועדה המיוחדת לפניות הציבור ח"כ ישראל אייכלר ieichler@knesset.gov.il
19.  ח"כ יהודה יהושע גליק yglick@knesset.gov.il
20.  ח"כ קסניה סבטלובה ksenias@knesset.gov.il
21.  ח"כ שלי יחימוביץ' syechimovich@knesset.gov.il
22.  ח"כ מיקי רוזנטל mrosenthal@knesset.gov.il
23.  ח"כ סתיו שפיר sshaffir@knesset.gov.il




  





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה