מזל טוב, אמא

מזל טוב, אמא.

   מזל טוב. סיימת קורס יזמות, והחלטת לפתוח חברת שליחויות. "שילוח הקן", או "שילוח הכן", זה השם שנתת לה. את קמה בבוקר, מכנסת את כל השליחים, נותנת להם משימות וכתובות, ושולחת אותם לדרכם. רוצה הגורל - -  ונחשול של בני אדם עובר את הרחוב הראשי. כולם מגודלי-גוף, זורמים בקצב, ונחושים למהר לאן-שהוא. נהר-אדם זורם בשיטפון, וזה ממשיך וממשיך. את שואלת את עצמך... האם  השליחים שלך יגיעו בזמן? האם יגיעו ליעד הנכון? האם יגיעו בכלל? כל השאלות נכונות.

זה בדיוק מה שקורה בגוף שלנו בזמן שהוא נחשף לקרינה.

   גלי הקרינות שבני האדם יוצרים - הם סדורים ועקביים, בהשוואה לגלים החשמליים של המוח, ואחרים בגוף, (שהם בלתי סדירים), ולכן תאי הגוף מזהים בקלות את קרינות השידור, ומגיבים להן. הקרינה יוצרת שיטפון שמשבש את התשדורות בגוף. שליחים חיוניים עם מסרים או מטענים יקרי ערך והכרחיים – לא יגיעו  ליעדם, או שירמסו בשיטפון.

        ניסויים במתנדבים הראו שקרינות סלולריות חלשות שהיו בצפיפות הספק של 1 מיליוואט למ"ר , כבר גרמו לשיבושים בגלי המוח, קרינות ברמות נמוכות מפעילות בתוך דקות גנים קדם-מסרטנים (הפעילים בחלוקות התאים), ולירידה תלולה ברמת המעבירים העצביים (neurotransmitters), כגון אצטילכולין סרוטונין, דופאמין ואחרים, ובכך, גורמים קשיים להעברת האות  החשמלי בין תאי העצבים, לשיבושים בתפקוד העצבים ובפרט המוח, ולירידה ביצירת הורמונים, כולל הורמון השינה (מלטונין).

   הקרינות גורמות גם ליצירת רדיקלים חופשיים בעודף. עודפי הרדיקלים מצטברים וגורמים למצוקה חמצנית, ולנזקי חימצון במרכיבי התאים, להפרעות שינה, ולעליית  הסיכון ללקות במחלות סרטן.   

    קרינות בתדרי רדיו (RF) כולל סלולרים, גורמות לנזקים עצביים, המתבטאים בירידה בזיכרון וכושר הלימוד. (הפרעות קשב וריכוז), דיכאון, נטייה להתאבדות, עצבנות יתר, אלימות, וכאבי ראש. הנזק מצטבר ומתפתח למחלות עצביות  קשות, וגם להאצת מחלות מפרקים, שבץ מוחי, מחלות לב, פגיעות בעיניים, ומחלות סרטן.

    גלי השידור, גורמים לשיבוש מסרים העוברים במוח, ופגיעות נוספות בתפקודיו. את חלקם של השינויים אפשר למדוד  בתוך דקות (!) מתחילת החשיפה. 

  

   קבוצת חוקרים בינלאומית סקרה 1,800 מחקרים שנעשו על השפעת קרינה לא מייננת על הבריאות והגיעה למסקנה ילדים רגישים במיוחד לסיכוני הקרינה. (כיוון שלפי הסטטיסטיקה כ-50  אחוזים מה"דור הטכנולוגי" של היום עתידים להיהפך לרגישים לקרינה תוך פחות מ-10 שנים - סביר להניח, שגם אם  נתעלם כליל מהנזקים הבריאותיים החמורים שנמנו לעיל, הרי שלהיות רגיש לקרינה, זה לא פשוט בכלל, וזה - בלשון המעטה).

   נציין  גם את העובדה, שאחד המחקרים טוען שאצל אנשים שהתחילו להשתמש במכשיר סלולרי בילדותם, יש סיכון גדול פי חמישה לגידולים במוח כאשר הם יהיו בשנות ה-20 לחייהם.

   בואו ונציץ קצת ברמות חשיפה הגורמות נזקים:

בדו"ח הראשוני מ-2007 (מחקר האינטרפון) נקבע כי הנזקים הראשוניים של חשיפה לקרינה נגרמים ברמות בין 0.5-1 מיליוואט למ"ר. בדו"ח 2012 קובעים כותבי הדו"ח כי לפחות חמישה מחקרים חדשים על חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות מראים על השפעות ביולוגיות (כאבי ראש, בעיות ריכוז, בעיות התנהגות בילדים ומתבגרים, הפרעות שינה) כבר מרמת חשיפה שבין 0.03-0.5 מיליוואט למ"ר. מחקרים חדשים רבים מדווחים נזקים לזרע בבני אדם וחיות (נזק ל DNA, חיות ותנועה נמוכה של הזרע) המביאים לבעיות פוריות רבות, וכן לדאגות לבריאות הצאצאים. נזקים אלה לזרע ולפוריות נגרמים מחשיפה כרוניות לקרינה מטלפונים סלולריים בתפס החגורה ומחשבים ניידים אלחוטיים, ברמות בין 0.0034-0.7 מיליוואט למ"ר. במקביל ישנם דיווחים על גידול בתחלואת סרטן השד בנשים וגברים כאחד, השפעה שלילית על הגנים (שברים ב DNA, chromatin condensation, micro-nucleation,  תיקון שגוי של DNA בתאי גזע אנושיים) ממצאים פתולוגיים של דליפת מחסום דם-מוח, שיבוש של מערכות החיסון כולל אלרגיה מוגברת ותגובות דלקתיות, הפלות והשפעות על מערכת הלב וכלי הדם. הפרעות שינה מדווחות אצל אנשים החיים בסביבות עם קרינת רדיו נמוכה יחסית, בדרך כלל מאנטנות סלולריות או מערכות WIFI אלחוטיות. השפעות קוגניטיביות קצרות טווח, בעיות זיכרון, לקויי למידה, בעיות התנהגות, זמן תגובה, ריכוז ותשומת לב, ופעילות מוחית לא סדירה (שינוי בבדיקות (EEG - כולם מדווחים בספרות המדעית. מנגנונים ביולוגיים שיכולים להסביר הישנות התופעות השליליות הללו נמצאים גם הם בספרות מדעית.

   הזכרנו, שקרינה – גם ברמות נמוכות -  גורמת תוך דקות, לירידה תלולה במוליכים העצביים : אצטילכולין, סרוטונין ודופאמין.

 מה קורה כאשר  מתרחשת  ירידה תלולה בחומרים עם (לכל הרוחות) השמות המשונים האלה?

   אם נעיין בספר של אריק  ברוורמן  "איזון המוח", נמצא את הדברים הבאים:

מחלות הקשורות לחסר בדופאמין:

כל חסר בדופאמין קשור לאובדן שליטה. כשרמות הדופאמין שלכם אינן יציבות, חילוף החומרים ותנועות השרירים שלכם מאבדים מיציבותם. מצבכם הרגשי מושפע לרעה, מכיוון שאינכם שולטים עוד ברצונותיכם הפנימיים, בין שמדובר ברצון לאכול, להשתמש בסמים או לקיים יחסי מין. כשאתם מאזנים את רמות הדופאמין שלכם, אתם חוזרים לשלוט במוחכם ובגופכם ומוצאים את עצמכם, עד מהרה, נהנים מבריאות שלמה.

התמכרות

ההתמכרות יכולה להתרחש כתוצאה משימוש במגוון חומרים כמו סמים, אלכוהול, סיגריות, קפאין, פחמימות, שומנים, ג'אנק-פוד ואף כתוצאה ממערכות יחסים תלותיות. 

כימיה חריגה של המוח, ובפרט כשקיים חסר או עודף של דופאמין, עלולה להוביל להשתוקקות לחומרים שונים המבטאת את תגובתו האוטומאטית של הגוף להקלה הזמנית.

השמנה

ההשמנה הפכה לאחת מהבעיות הבריאותיות הקשות ביותר. ההשמנה קשורה ישירות לבעיות רפואיות משמעותיות כמו סוכרת, בעיות בלב, יתר לחץ דם, חוסר תפקוד מיני ודיכאון. 

ההשמנה היא פועל יוצא של הרקע הגנטי בו ניחנתם ושל מגוון הפרעות באיזון הכימי. מחסור בכל אחד מהמוליכים העצביים העיקריים עלול להוביל להשמנה. 

מחלת פרקינסון    

מחלת פרקינסון, הפוגעת במיליון אמריקאים לערך, היא המחלה הקלאסית המאפיינת את המחסור בדופאמין. מחלה זו מתחילה כמחסור בדופאמין, השוחק במשך הזמן את פעילותו הביוכימית והחשמלית של המוח.

מחלות הקשורות לחסר באצטיל-כולין:

אצטיל-כולין הוא שומר הלחות הטבעי של הגוף, המסייע לתאים לשמור על תכולתם הנוזלית ומשמר את קרומיהם. כל חסר באצטיל-כולין גורם להתייבשות, וכשזה קורה, אתם עלולים להיקלע לשרשרת של מחלות גופניות, אשר כולן קשורות לתהליך הדומה להתייבשות. ברגע שמוחכם מתחיל "להתייבש", הוא איננו מסוגל עוד לווסת כראוי את פעילותה של מערכת החיסון. כתוצאה מכך, גם המפרקים מתייבשים בטרם עת. המוח מאותת לפירוק מאגרי הסידן מהעצם, תוך ניסיון להוסיף מעט לחות למערכת, אלא שהתוצאה היא התפשטות היובש גם בעצמות.

דלקת מפרקים    

כשאתם סובלים ממחסור באצטיל-כולין, משמעות הדבר היא שאיבדתם את הלחות והיובש השתלט עליכם, והתוצאה היא דלקות שונות. תהליך תלת שלבי זה הוא למעשה השורש של דלקת המפרקים.

 דלקת מפרקים מתרחשת כשהמפרקים אינם משומנים, משום שהגוף איבד את יכולת הסיכה או את היכולת לשמור על מפרקים בריאים. מעניין שכשהמוח מאבד את לחותו, מתחילה ההידרדרות ביכולת החשיבה. מסיבה זו, כשאנו מזדקנים ההידרדרות ביכולת החשיבה ודלדול העצמות מתרחשים, לעיתים קרובות, במקביל.

דלדול עצם  

דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) הוא בעיה בריאותית מכאיבה ומתישה, בו הנזק יכול להיגרם כמה עשורים לפני הופעת השבר הראשון בעצמות. 

טרשת נפוצה

הטרשת הנפוצה היא הפרעה נוירולוגית כרונית, שכיחה יחסית. תחילתה בסדרת תסמינים שפירים, אך מאוחר יותר היא עלולה לגרום לנכות קשה. על פי רוב המחלה מתפרצת בקרב בני ה-20 עד 40 (כששכיחותה גבוהה יותר בקרב נשים) ופוגעת בעצבי הראייה, בחוט השדרה ובמוח.

התסמינים של הטרשת הנפוצה הם פיזיים, פסיכולוגיים (דיכאון בעיקר) ובנוסף ירידה תדירה ביכולת הזיכרון, הקשב והתפישה.

מחלות הקשורות לחסר בסרוטונין:

     

הפרעות שינה

השתוקקות לסוכר וסוכרת מסוג 2

אנורקסיה, בולימיה והתמכרות למין

אנורקסיה, בולימיה והתמכרות למגע מיני קשורות כולן לחוסר איזון ברמות הסרוטונין.

בקרוב, זה יגיע גם לבית הספר של ילדיכם !

   משרד החינוך מנסה להכניס בערמה ובתחבולות  נתבים (ראוטרים) אלחוטיים וטאבלטים לכיתות הילדים. משרד החינוך מעניק  100,000 ₪ לכל בית ספר שמכניס לכיתות נתבים אלחוטיים, ועוד 100,000 ₪ לבית ספר שיכניס  טאבלטים. משרד החינוך יודע (והוא עצמו הצהיר על כך בעבר), שעיקרון הזהירות המונעת מחייב להימנע מניסוי מסוכן זה, במיוחד לאור העובדה, שעשרות רבות של ילדים חלו כבר מהקרינה בכיתות. ילדים חוזרים הביתה עם כאבי ראש ובטן, ועוד תסמינים קשים, לאחר שהייה בכיתות "מתוקשבות", שיש בהן קרינה. משרד החינוך נאבק בבג"ץ למעלה משנתיים על מנת שיאפשרו לו להמשיך בניסוי המסוכן הזה. האובססיה שלהם גורמת למערכה להיראות כחשודה באינטרסים זרים (הון-שילטון).

   הכנסת שני נתבים אלחוטיים בכיתה, בתוספת 30-40 טאבלטים, יהפכו את הכיתה למעיין מיני-מיקרוגל. אם נוסיף לזה את הטלפונים הסלולריים שנמצאים בכיסי התלמידים – נגיע למצב מאוד חמור. אפשר כמובן ל"תקשב" כיתה בצורה "ירוקה" ובלתי מסוכנת, על ידי  רשת חוטית, ומחשבים ניידים.

   https://www.youtube.com/watch?v=3jRpQaonAQ4&t=11
   
   השבוע נערכה מדידה לרשת מחשבים בתקשורת wifi בבית ספר 'נגבה' בראשון לציון, ע"י המשרד לאיכות הסביבה. מזמיני הבדיקה התפארו מראש, שרמת הקרינה שתתקבל - תהיה נמוכה מאוד. רק לאחר שנציג ההורים התעקש, שיוצגו רמות הקרינה הגבוהות, ולא ממוצעים, נתגלו רמות קרינה של 10 מיליוואט למ"ר ! וזאת, כפי שכבר כתבנו בעבר - בשיטות המדידה הקיימות אצל המשרד להגנת הסביבה, שלא מראות את רמת הקרינה האמיתית !

   אגב, אם תרצו, יום אחד לפתח תרופה חדשה, כמה זה יעלה לכם? בין כמה מיליוני דולרים לכמה מיליארדים. וכמה זמן זה יקח? 10 ואולי 15 שנים. למה? כי התהליך מאוד מורכב ומסובך. אם תשאפו למשל, לקבל אישור של הFDA  בארה"ב, תצטרכו להביא עשרות ארגזי מסמכים המוכיחים ניסויים במעבדות, ניסויים בבעלי חיים, ניסויים בבריאים ובחולים, ועוד ועוד. תהליך זה נחוץ, כי תרופה היא גורם שעלול לפגוע בבריאות, או חלילה בחיים. כמה זמן וכסף השקיע משרד החינוך, כדי לברר אם הקרינה האלחוטית שהוא מתכוון להכניס לכיתות – מספיק בטוחה? בערך כלום. משרד החינוך סומך על התקן הגבוה ששורשיו בארגון ICNIRP, שעליו כבר סיפרנו בעבר (שקר, מירמה, אינטרסים והטעייה).

   ולסיום, שאלה למנהלי משרד החינוך, מתחום הרכב (תחום הרכב משמש מקור נפלא לדוגמאות):

   אם למשל הייתי מציע לכם לקנות ממני שמן מנוע, שאני חושב שישפר את ביצועי הרכב שלכם, ויאפשר לכם לנסוע "כמו כולם", בקצב המהיר התואם את רוח התקופה, והייתי מביא לכם 2 קבוצות של  מחקרים אודות  השמן; סוג אחד – (עשרות מחקרים שמומנו בכסף של יצרני השמן) שטוען, ש"לא הוכח קשר ישיר בין שימוש בשמן מנוע זה – לנזק משמעותי למנוע, אם כי... כדאי להיזהר...". הסוג השני של המחקרים (מאות ואלפים) טוען, שהשמן מסוכן למנוע ועלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך. הייתם קונים ממני את שמן המנוע? הייתם מגלגלים אותי מכל המדרגות !

   אם כך, איך אתם מעיזים בכלל להכניס שידור ווי פיי לכיתות, בזמן שקיימים  המוני מחקרים המצביעים בצורה נחרצת על הסכנה, ובמקרה הטוב (מחקרים שמומנו בכסף סלולרי) טוענים ש"עדיין לא הוכח קשר ישיר בין הקרינה לסכנה... אם כי, כדאי להיזהר...". האם אתם לא רואים כאן משהו לא בסדר?  תחשבו על זה.

עוד בנושא קרינה, תוכלו למצוא בבלוג שלי, העוסק בנושא: :http://readrad.blogspot.co.il

                                                      אנא, פרסמו דברים אלו, בקרב יקיריכם. תודה.