יום שני, 19 במרץ 2018

תאורת לד בלילה - סכנות ופתרונות


לכ' אדר' אריה רפפורט 
 מהנדס  המועצה פרדס חנה-כרכור
          שלום רב

הנדון: היבטים בריאותיים בתאורת לד לילית במרחב ישובי
  
נודע לנו מדבריו של ראש המועצה, ד"ר אלדד בר כוכבא, שבכוונת המועצה להחליף את התאורה במרחב, לתאורת לד חסכונית. העליתי בפניו את הסיכון הבריאותי שעלול להיות כרוך בכך, ולפי בקשתו, אני מפרט ומביא מידע שיסייע להבין כיצד ניתן ליישם את הרעיון בצורה מיטבית ובמינימום נזק.



   תקציר מתוך הכתבה: "מה גרם למות הנברנים", סיפורו של פרופ' חיים אברהם (גלובס, 19.7.13)
   ...האירוע המכונן קרה לפני 16 שנים: "בסתיו 1997 הייתה התפרצות של נברנים בעמק בית שאן ומשרד החקלאות חיפש דרכים מקוריות לצמצם את גודל האוכלוסיות. בהתחלה התכוונו להשתמש בתנשמות, אך התנשמת צדה רק בלילה, בעוד שהנברנים פועלים גם ביום. ...הלכנו על פתרון מקורי ובנינו שתי מכלאות, אחת מהן קיבלה אור בלילה והשנייה לא. ידענו שנברנים מגיבים ל'אורך היום' ומתרבים ביום קצר, והרעיון היה שאם ניתן להם אור למשך זמן ארוך, יתכן וההתרבות תצטמצם. נתנו להם אור לבן-כחול באורכי גל קצרים, והתוצאות היו שהנברנים פשוט מתו מהחשיפה לאור בלילה. בשנה הראשונה נתנו להם רבע שעה בכל שעה, לאחר מכן רבע שעה בכל שעתיים ובשנה השלישית רבע שעה בכל ארבע שעות, אבל בכל שנה שבה התקיים הניסוי היינו צריכים להביא נברנים חדשים לחלקת הניסוי כי כל הנברנים הקודמים מתו.
   פרופסור חיים אברהם מספר בכתבה על המשך מחקריו, שהביאו אותו למסקנה, כי תאורה בלילה, ובמיוחד תאורת בתדרי אור כחול (גלים קצרים) שקיימים בנורות חסכוניות, ובתאורת לד (כגון מסכים) הוא גורם מזהם בגלל הפגיעה שלו בייצור המלטונין ושיבוש השעון הביולוגי:

מה זה בדיוק מלטונין?
   מלטונין הוא הורמון חשוב מאוד שהתגלה בשנות ה-60. הוא נוצר בחושך ומעביר אות לתאים כדי לומר להם 'עכשיו חושך'. (אנחנו בעלי חיים יומיים שפעילים ביום ונחים בלילה). אחד התפקידים של המלטונין הוא לשמש כאנטי-אוקסידנט חזק, שהוא בעצם חומר מונע סרטן. כאמור, ההורמון הזה מופרש בלילה, בחושך, וחשיפה לאור במשך הלילה פוגעת בייצור המלטונין. המלטונין מופרש אצלנו בכמויות גדולות יחסית כשאנחנו צעירים ובגיל 50-60 רמות הייצור שלו בגוף יורדות. (פעם, למשל, סרטן שד היה מופיע אצל נשים בגיל 50-60, אבל היום זה קורה גם אצל נשים בגיל 30-25 וזה אסון). האור שפוגע בייצור המלטונין  בצורה הקשה ביותר הוא זה של אור באורכי גל קצרים (אור כחול). אגב, ממחקרים בנושא קרינה ידוע, כי חולדות מעבדה שנחשפו לקרינה וקיבלו מלאטונין בתום החשיפה, כמעט ולא ניזוקו, בשל ההשפעה האנטי חימצונית של ההורמון.

פרופ' חיים התקומם על כוונתה של המדינה לאסור לייבא ולשווק נורות להט של מעל 60 וואט ולעבור להשתמש בנורות חסכוניות באורכי גל קצרים. מחקר שערך הראה שהנורות מדכאות את ייצור המלטונין ועקב כך מגבירות בהרבה את הסיכוי לחלות בסרטן, בעיקר סרטן השד אצל נשים וסרטן בלוטת הערמונית אצל גברים (מחקרים אחרים מלמדים גם על פגיעה ברשתית העין).

 (נאמר במאמר מוסגר, כי ישנם מחקרים רבים מאוד הקושרים את האור הכחול למחלות כרוניות ואוטואימוניות).
   לכתבה המלאה בגלובס:
לסרטון של פרופ' חיים אברהם: https://youtu.be/Hf3CeUb4cs4

   אם אור מכל סוג תדר (צבע) עלול לדכא את הפרשת מלטונין, אור כחול מדכא את הפרשת המלטונין בצורה הכי חזקה.
חומר נוסף  על הנזק מתאורת מסכי סמארטפונים, (מבלי שאמרנו מילה על קרינה !) ומה ניתן לעשות, תוכלו למצוא בכתבה ב'דיגיטל', בקישור: 

עוד כתבה ב'גלובס': "חשיפה לתאורת לד יכולה לגרום עיוורון, סרטן שד וערמונית",

בקישור:
 כתבה נוספת בדגש על תאורת לילה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001162224

עמדת משרד הביטחון: האחראי על מפרטי המיזמים הגדולים בדק את ההתייחסות לתאורת לד בעקבות לחץ של ספקים להכניס תאורת לד למתקני משרד הביטחון וצה'ל. בעקבות הבדיקה הוציא משרד הביטחון בספטמבר 2015 מפרט בינמשרדי, שהוא מפרט מוביל, ובו יש הגבלה על שימוש בספקטרום הכחול והתראה מפני הסכנות. משרד הביטחון אישר כי 'קיימות פניות רבות מגורמים שונים במשק, שמטרתם הכנסת תאורת הלד למחנות צה'ל. אגף ההנדסה והבינוי במשהב'ט, שבודק ומאשר הכנסה ומעבר לטכנולוגיות חדשות בתחום התאורה, עיכב בשנים האחרונות את הכנסת התאורה בטכנולוגיית הלד למחנות צה'ל, וזאת מהסיבה של אי-בהירות בתקינה של הציוד המוצע בתקנים רלוונטיים בהיבט הבטיחותי, הבריאותי (השפעת ספקטרום האור הכחול) ובהיבט של יעילות אנרגטית של הגופים'.
הדיון במשרד הביטחון נערך לאור תחקירים ב'גלובס', ובעקבות הוצאת המפרט מסר משרד הביטחון ל'גלובס' כי במתקני מערכת הביטחון וצה'ל תותקן תאורת לד רק של יצרנים 'שיקטינו את השימוש בספקטרום האור הכחול' - דהיינו, נורות שלא מסוכנות לבריאות
עמדת משרד השיכון והבינוי: מתוך גישה של זהירות, המשרד דורש מהעיריות כתב שיפוי וקבלת אחריות, אם העירייה מבקשת השתתפות וסיוע של משרד השיכון במיזמים שבהם מתוכננת תאורת לד. משרד השיכון הוביל ועדה בינמשרדית - שבה היו נציגים ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתשתיות - ובחודש יולי 2015 הוציאה הוועדה מדריך ליישום תאורת לד, ובו הגבלות על השימוש בספקטרום הכחול לרמת סיכון נמוכה.
לקריאה מורחבת: http://rotter.net/forum/scoops1/330402.shtml או כאן:


בשיחה שהייתה לי עם מר גיא גרטל מחברת ג.ה.ג. טכנולוגיות בע"מ (ממושב עין אילה) העוסקת בתחום בניית גופי תאורה מפנסי לד, למדתי את הדברים הבאים:
1. ניתן להשיג תאורת לד אפילו בטמפ' של 2,400 קלווין.
2. יישובים בעלי מודעות אקולוגית גבוהה (כרם מהר"ל, למשל),מתפשרים גם על  תאורת לד בטמפ' של  2,700 קלווין. (צריכת האנרגיה שלה היא 5-10 אחוזים פחות מ- 2,400 קלווין).
3. חשוב שגופי הלד הפנימיים שבתוך ליבת  הפנסים ייוצרו ע"י חברות אמינות, על מנת שהטמפ' המוצהרת אכן תהיה נכונה. (לדוגמה: פיליפס, OSRAM, ו- CREE , שעובדות ע"פ תקן  ההתאחדות האירופאית TOV).
4. ליישובים מעוטי יכולת, ניתן להתקין בעלות נמוכה יותר גופי תאורת לד בתוך פנסים קיימים.
(למותר לציין, שאין לי שום קשר כלכלי כלשהו לחברה הנ"ל)

.
  לסיכום: אם מתבצע מעבר לתאורת לד בשעות החשיכה, חשוב לשאוף לתאורה  עם מינימום רכיבים של אור כחול (גלים קצרים), ומכסימום תאורה חמה (גלים ארוכים) ובשאיפה לטמפ' אור של 2,400 קלווין, עד כמה שאפשר,ולהעדיף את ההיבט הבריאותי על ההיבט החסכוני.

הרחבה:
במחקר מסוים החוקרים הוכיחו כי האור הכחול מדכא ייצור מלטונין פי 2 בהשוואה לאור הירוק. להרחבה:
  


                                                                                                                                        בברכה
                                                                                                                                                                                                                                               מני בן אריה
                                                                                                                                                                 
מכותבים:
1. ראש המועצה, ד"ר אלדד בר-כוכבא
2. רשתות חברתיות, פרדס חנה והסביבה

לקוראים:
1. עדיף בוודאי נורות ליבון עם מנעד (ספקטרום) תדרי אור גדול.
2. מידע נוסף: http://www.eliharel.co.il/index.php/articles-list/item/109-2017-02-17-09-52-35#.WsYqyi5uYdU


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה