יום רביעי, 19 ביולי 2017

איך בוחרים דירה (או בית) ?

   לקראת עונת מעבר הדירות בחופש – האם גם אתם רוצים לעבור דירה? יש הרבה משתנים שצריך לבדוק. מחיר, מיקום, גודל, קומה, שכנים מרעישים, קירבה למקום עבודה, וגם רזולוציה עדינה יותר: נוף, כיווני אור, ועוד. סביר להניח שמי שלא יבדוק קרינה (כמו כולם), עלול לשלם על כך מחיר כבד, ולפעמים – גם לא ידע לעולם שהמחיר קשור לקרינה. (מעטים יודעים למשל, שבעיות פריון, עלולות להיות קשורות לקרינה, וזו רק דוגמה).



מה עושים?

1. קרינה מאנטנות סלולריות:

א. בודקים במפת האנטנות של המשרד להגנת הסביבה, שאין אנטנה בקרבת מקום (בטווח של 2 ק"מ לערך). בקישור http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Communication_Facilities/cellular/Pages/CellularMapGIS.aspx. (גם אם אין אנטנה סמוכה, עדיין כדאי לבדוק).
ב. אם יש אנטנות – חשוב לבדוק אם יש קשר-עין בין הדירה לאנטנות, או שיש גורם מסתיר (בניין אחר) או ממסך (צמחייה צפופה), וגם אז - לקחת בחשבון שאמנם  הדירה עצמה מוסתרת, אבל  סביבותיה (אזורי טיול ובילוי), עלולים להיות חשופים לקרינה.
ג. דירה שחשופה לקרינה:  בדרך כלל,  ככל שהקומות גבוהות – כך יש יותר קשר-עין לתרני אנטנות, ואז- כדאי למדוד את רמת הקרינה. (גם מבחינה טופוגרפית, אם מיקום הבית נמוך מסביבותיו – הסבירות לחדירת קרינה מבחוץ נמוכה יותר).
   הסף הביו-אקטיבי, אשר מתחת אליו לא נצפו השפעות ביולוגיות על פי דו"ח הביואנישיאטיב 2012 (bioinitiative), עומד על רמה של 0.03 מילי-וואט למ"ר. לשם קבלת מושג כלל, מדידת תורן ממוצע ממרחק של 100 מטר, תראה 2-6 מילי-וואט למ"ר. (יש תרנים שמקרינים פי עשרה ויותר).
   (ממפת האנטנות של המשרד להגנת הסביבה, ניתן לקבל תמונה מקורבת של עוצמת הקרינה, אם כי לעתים יש לא מעט אי-דיוקים. לפעמים גם אופן המדידה לקוי (מדים איטיים, ושאינם רגישים מספיק, עריכת ממוצעים במקום לציין את שיאי הקרינה הנמדדת, ועוד). חשוב לציין, שמדידה מראה את צפיפות ההספק בתדר הגבוה מבין כל אלו שמוציא התורן, אולם ערך הקרינה האמיתי הוא הסכום המצרפי של כל התדרים והאותות הנפלטים ע"י האונות המכוונות אל המקום הנמדד, וערך זה תמיד יהיה יותר גבוה ממה שמראה מד הקרינה).
ד. במידה ואכן קיימת קרינה בדירה, כדאי לבדוק אם היא חודרת דרך הפתחים, או דרך הקירות. בד"כ קירות יפחיתו את רוב חדירת הקרינה. על הפתחים ניתן להציב מיגון.
ה. מיגון מאולתר: תריס רפרפה משרדי משלבי מתכת – יחסום חלק מהקרינה. שמיכת מילוט (שמיכה תרמית מניילון-אלומיניום, תחסום יותר.  רדיד אלומיניום – יחסום כמעט את כל הקרינה. מיגון מקצועי: ציפוי שמשות שחוסם את רוב הקרינה, אבל מכהה מעט  (תלוי באיזה סוג משתמשים) את האור הנכנס, או וילון חוסם קרינה.

2. קרינה בתדר נמוך מאוד מרשת החשמל:

אבל בעיקרון ישנם 3 גורמים שצריך לשים לב אליהם:
א. שנאים (בד"כ במרחק של 5 מ' לערך, לא תהיה שום בעיה). בעיה זו ניתן להפנות לחב' החשמל.
ב. חוטי חשמל תמימים (!) לפעמים קיימים זרמים תועים, (או בעיות הארקה), שגורמות לחוטים להקרין אפילו למרחק של עד 40 מ', ויותר. גם בעיה זו ניתן להפנות לחב' החשמל.
ג. קווי מתח גבוה. כאן התמונה מסובכת יותר. בנושא זה, הרחבתי  בקישור http://readrad.blogspot.co.il/

3. קרינה מקירות משותפים, או מריצפה/תקרה:

לא תוכלו לדעת אם יש מאחורי הקיר מנוע של מקרר (ובמיטה שלכם יהיה ערך של 4 מיליגאוס, בזמן ש-2 מילי-גאוס כבר מכפילים את הסיכון ללוקמיה), או טלפון אלחוטי מקומה עליונה, שיכניס לחדר 7-8 מילי-וואט למ"ר (ראו סרטון https://youtu.be/5Q7EWLfgH7A). לשם כך, חשוב מאוד להצטייד במד קרינה (ולהשתמש בו תדיר).  השימוש במד קרינה משול להליכה ברחוב מרוצף  במכשולים, מהמורות, שלוליות וזכוכיות שבורות, אלא שכעת – יש לכם פנס. רוב האנשים שהתעניינו באמת ובתמים בנושא הקרינה, נשארים די המומים,  אחרי שהם רואים את המספרים רצים על הצג, בזמן חשיפה לקרינה.
   אם יש שכנים מקרינים, חשוב לדעת על כך מראש, ולבקש בנימוס להרחיק מהקיר המשותף את הגורם המקרין (ובמקרים רבים ישנה היענות), או לתכנן את השהות הממושכת (כגון מקום השינה), כמה שיותר רחוק. כמו כן, ניתן להשתמש במיגון.

   מד קרינה, עולה כ-900 שקלים לערך, מחיר החלפת 4 צמיגים. שהות של חצי שנה (לסירוגין) במחלקה אונקולוגית (על כל המשתמע מכך), יעלו לדעתי, לפחות פי מאה.


   חשוב לציין, שאת עיקר הקרינה המסוכנת שאנו סופגים, אנו מקבלים ממקורות הנמצאים בתוך הבית, מראוטרים המחוברים בצורה אלחוטית, מטלפונים אלחוטיים (המון), שרובם המכריע מקרין גם כשלא משוחחים בהם, מסלולרים שמחוברים לוויי-פיי או לאינטרנט (שאז, הקרינה עלולה להגיע גם לצפיפות הספק של מאות מילי-וואט למ"ר), ולאחרונה גם מ"מאגר החכמה" שמספק לנו "דברים חכמים", כמו שעונים חכמים, מזגנים חכמים, בית חכם, ועוד. מוכרי החכמה, מבטיחים טכנולוגיה חדישה, נוחות ועידן חדש, אבל שוכחים לציין את המחיר הבריאותי הכבד לטווח רחוק.

   ההבדל בין קרינת האנטנות למקורות הקרינה הביתיים הוא, שאנטנות פולטות קרינה בתדרים ובאותות רבים מאוד. (אנחנו יודעים שנזקים נמדדים לא רק בעוצמת הקרינה, אלא גם בסוג התדרים, כמו שאם מישהו מטיח בנו כוס נוזלים בפנים, הנזק תלוי לא רק בעוצמת ההטחה, אלא גם ב...סוג הנוזל).

   מי שלא מאמין בסטטיסטיקה, מוזמן לבקר ב...לשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברחוב כנפי נשרים בירושלים (שם נמצא המשרד להגנת הסביבה!). בניין המשרדים שלו נשקף לאנטנות סלולריות, ואתם מוזמנים לספור כמה עובדים בבניין זה חלו בסרטן.

בתמונה, אנטנות סלולריות על גג הבניין של המשרד להגנת הסביבה, רחוב כנפי נשרים, ירושלים:



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה