בתי ספר וגני ילדים מוקרנים בפרדס חנה

בתי ספר וגני ילדים מוקרנים בפרדס חנה

https://www.youtube.com/watch?v=pQnHSpvNaSo

   לאור מה שרואים בסרטון, האינסטינקט הטבעי אומר לנו, ללכת למועצה, שהיא אחראית על הבטיחות במוסדות החינוך, ולבקש לבצע בדיקות קרינה. יש בכך כמה בעיות:

1.      בדרך כלל המודדים המוסמכים מודדים עם מדי קרינה איטיים (כ-2 דגימות מדידה בשנייה).  רוב אותות השידור מורכבים מאלפי פולסים קצרים (מילי שניות, מיקרו שניות, וננו שניות), בתדרים שונים, שעוצמתם משתנה כל כמה מילי, מיקרו, ננו שנייה. באותות אלו יש אלפי פולסים בשנייה אבל במשך חלק מהשנייה אין שידור, ולכן  מד קרינה  איטי מראה תוצאה חלקית מאוד.

2.      המודדים עורכים ממוצע על פני 6 דקות  במקום להראות ולהתייחס אל שיאי הקרינה הנמדדת, ובגלל זה תוצאות המדידה יוצאות "אפסיות" ממוצע זה נוגד גם  את ההגיון הבריא. הדבר משול לאדם שעובר תאונה ב-10 קמ"ש. בממוצע של 6 דקות, במשך כל שניה, הוא עבר תאונה קלילה, אבל באופן מעשי – הוא נמצא בטיפול נמרץ. נזק ביולוגי של קרינה לא יכול "להתבטל" בגלל הפוגות שבהן אין קרינה. עיקרון עריכת 'ממוצעים' נוגד את ההגיון. בנוסף לכך-

3.      רוב מדי הקרינה, גם המקצועיים ביותר, יכולים למדוד בכל רגע רק בתדר אחד ויחיד. כלומר הם ננעלים על תחום התדר בו רמות הקרינה הן הגבוהות ביותר, וקובעים על פי זה  את רמת הקרינה, כאשר במציאות רמות הקרינה האמיתיות, הם חיבור מצרפי של כל רמות הקרינה בכל התדרים.

4.      המודדים משווים את תוצאת המדידה לתקן הישראלי המתיר רמת קרינה של 1,000 מילי-וואט למ"ר  (אתם קוראים נכון. זו לא טעות), ולכן, מכל הסיבות הנ"ל, הם טוענים תמיד, שהקרינה לא רק נמוכה- עד אפסית, אלא גם שהיא נמוכה מאוד מהתקן.

5.      גם פרופ' סיגל סדצקי המייצגת  משרד הבריאות והסמכות בנושא קרינה בלתי מייננת, וגם פרופ' סטיליאן גלברג, האיש הבכיר במשרד להגנת הסביבה, שחותם במו ידיו ומאשר את כל האנטנות בארץ, מודים ומצהירים, שהתקן בא להגן אך ורק מפני השפעות חימום, ואין לו שום הגנה על הבריאות. אם כך, מה שווה התקן הזה?

הצהרת פרופ' סדצקי: https://youtu.be/dGq28278Pt0

הצהרת פרופ' גלברג: https://youtu.be/Dlys4SETT3s

להלן מספר מחקרים על נזקי קרינה מאנטנות סלולריות: (באדיבות האתר "ללא קרינה בשבילך").

	חוקר, שנה, מדינה.	על המחקר
1	גנדי, הודו, 2014	נזקים גנטיים בבני אדם הגרים ליד אנטנות סלולריות מחקר זה מראה כי אצל תושבים הגרו במרחק של עד 300 מטר מאנטנות סלולריות, אשר נחשפו לרמות קרינת רדיו גבוהות מקבוצת הביקורות (אבל עדיין מתחת לתקן של (ICNIRP נמצאו נזקים גנטיים רבים יותר.	אנטנות סלולריות וכן טלפונים סלולריים.
2	צוות מצרי, 2011	חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות מביאה לשינוי הורמונלי בבני אדם המחקר מראה על שינויים הורמונליים בבני אדם שגרו בסמוך לאנטנות סלולריות.  על פני 6 שנים של חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות. נראו שינויים ברמות: plasma ACTH, serum cortisol levels,3decrease in the release of the thyroid hormones especially T,serum prolactin in young females (14-22 years), וירידה ברמות תסטוסטרון בצעירים.	שינויים הורמונליים בבני אדם הגרים בצמוד לאנטנות סלולריות.
3	ברזיל, 2011	מחקר ברזילאי - יותר מוות מסרטן במרחק 500 מטר מאנטנות מחקר מברזיל מצא כי תושבים הגרים בסמיכות (500 מטר) מאנטנות סלולריות (הפועלות בעוצמות נמוכות מהתקן הברזילאי)  יש סבירות גבוהה פי שבע למות מסרטנים שונים (35 מתוך 10000) בהשוואה לאלה שאינם גרים בסמיכות (להם סיכוי של 5 ל 10000(.	יותר מוות מסרטנים בסמוך לאנטנות סלולריות
4	גרמניה, 2004	השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים המחקר בדק את השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים. במסגרת המחקר נבדקו יותר מ1000 תיקים רפואיים של אנשים שגרו באיזור אנטנה סלולרית בין השנים 1994 ל2004. הממצאים מראים כי הסיכוי לחלות בסרטן היה גבוה יותר בין האנשים שגרו במרחק קטן מ 400 מאתר שידור סלולרי שהוקם ב2003. לאחר חמש שנים בהם האתר היה פעיל, הסיכון לסרטן של התושבים הסמוכים שולש(!!!) בהשוואה לסיכון לפני ההתקנה של האתר.	יותר גידולים סרטניים במרחק של 400 מטר מהאנטנה הסלולרית
5	צוות צרפתי, 2002	תסמינים בריאותיים בקרבה לאנטנות סלולריות - סנטיני בדיקה בריאותית של אנשים הגרים במרחקים שונים מאנטנות סלולריות הראתה על הופעת תסמינים רפואיים רבים בתלות במרחק מהאנטנה.	יותר תסמינים בריאותיים ככל שקרובים יותר לאנטנה.
6	צוות הולנדי ממשלתי. 2003	השפעות בריאותיות וקוגנטיביות של קרינה מאנטנות סלולריות על בני אדם (עם ובלי רגישות לקרינה( מחקר זה בדק את השפעת קרינה בתקני GSM ו UMTS, בתדרים של 900MHZ, 1800MHZ ו 2100MHZ, וחשיפת דמה, על מצבם הקוגנטיבי והרגשתם של נבדקים. נמצא  כי לכל חשיפה בתדר מסוים היו השפעות שונות על מבחנים קוגנטיביים של הנבדקים. את ההשפעות לא ניתן ליחס לאפקט תרמי כל שהוא ולכן החוקרים מעלים את הסברה כי קיימים אפקטים שאינם תרמיים.	אנטנות סלולריות
8	צוות ספרדי -אוסטרי, 2004	סינדרום המיקרוגל - אנליזת המשך למחקר הספרדי. אנליזת המשך על המחקר הבריאותי שבוצע בעיר לה נורה, אשר במחוז מרסיה שבספרד לאחר התקנת שתי אנטנות סלולריות. המחקר הראשוני כלל שאלוני בריאות ובוצעו בדיקות קרינה בחדרי השינה של המשתתפים, כולל ניתוח תדרים. אנליזה מאוחרת זו מגיע למסקנה כי רמה בטוחה יחסית של קרינת רדיו מהאנטנות היא פחות מ 0.02V/m (כ 0.0001uW/cm2 )..	רמה סבירה של חשיפה צריכה להיות נמוכה מ 0.0001 uW/cm2
10	המחקר האוסטרי, 2008	המחקר האוסטרי - קשר בין אנטנה סלולרית למקרה סרטן המחקר בדק הישנות של מקרי סרטן בעיירה אוסטרית בה הותקן תורן לתקשורת סלולרית בכלי רכב (תקן שידור אנלוגי) אשר פעל בין השנים 1984 ל1997. המחקר מצא קשר בין מקרי הסרטן לתקופת החשיפה ולמיקום הנבדקים ביחס לאנטנה. נמצא יחס מנה-תגובה בין החשיפה לקרינת רדיו לבין סרטני מוח ושד.	סרטנים בצמוד לאנטנות סלולריות אנלוגיות
11	כתבה מספרד	כתבה - מקרה סרטן בסמוך לאנטנות סלולריות בעיירה ספרדית דיווח על מקרי סרטן בעיירה ספרדית ליד מלגה. 43 חולי סרטן התגלו בעיירה בצמוד לאנטנות סלולריות, 35 מתוכם נפטרו (עד כתיבת הכתבה). מספר התושבים הגרים בסמוך לאנטנות הוא כ 350, כלומר יותר מ10% חולים בסביבה הנ"ל  - 43 cancer cases among 350 residents living near a mobile telephone realy antenמ - MALAGA-SPAIN - 2009	לא מדובר על מחקר אבל אחוזי הסרטן המדווחים  גבוהים

ומי שמשער שקרינה נמוכה לא גורמת נזק ביולוגי, מוזמן לעיין בטבלה הבאה:    (1 מיקר-וואט לסמ"ר=10 מילי-וואט למ"ר):

השפעות קרינה נמוכה:

צפיפות הספק  µW/cm2 (מיקרו-וואט לס"מ מרובע)	השפעות ביולוגיות מדווחות	החוקר
0.0000000000001	שינוי במבנה הגנטי של חיידק  E. coli	Belyaev, 1996
0.0000000001	סף הבחנה של רגישות אצל האדם	Kositsky 2001
0.000000001	שינוי בגלי המוח אצל האדם	Bise 1978
0.0000000027	גירוי גדילה בצמח פול הגינה	Brauer 1950
0.00000001	השפעות על מערכת החיסון של עכברים	Bundyuk 1994
0.00000002	גירוי ביוץ בעופות	Kondra 1970
0.000005	השפעות בשמרים על גדילת התא	Grundler 1992
0.00001	רפלקס מותנה של "הימנעות" בחולדות	Kositsky 2001
0.000027	הזדקנות מוקדמת של מחטי אורן	Selga 1996
0.02	שינויים בגלי המוח, הפרעות במטבוליזם של פחממות,  בלוטת יתרת כליות מוגדלת, שינויים ברמות בלוטות ההורמונים, שינויים מבניים בכבד, טחול, אשכים, ומוח- בחולדות לבנות וארנבים.	Dumanskij  1974
0.06	האטה בלב, שינוי בפעילות המוח אצל ארנבים	Sekyuk1980

   נזקי  קרינה תלויים לא רק בעוצמת הקרינה, אלא גם בסוג התדרים, אולם רמת קרינה  שממנה ואילך כדאי להתמגן, עומדת על ערך של 0.04 מילי-וואט למ"ר, וזאת, ע"פ המשתמע מדו"ח ה- bioinitiative , והסברים נוספים ניתן לקרוא בקישור: http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/studies-h

  לסיכום, גם אם נפנה למועצה או למשרד להגנת הסביבה (ובוודאי למשרד החינוך), הרי שלאחר זמן (ארוך) נקבל את התשובה, ש"רמת הקרינה נמוכה עד אפסית, ועומדת בתקן". לאור האמור לעיל, ברור לנו שילדינו בסכנה, ואנחנו צריכים להתאחד ולהפעיל לחץ ציבורי על המועצה, שתרחיק את האנטנות ממרכזי האוכלוסייה, ובוודאי ממוסדות החינוך. לשלטון מקומי יש קשרי גומלין כלכליים  עם חברות סלולריות, ויש בידו מנופים להפעיל עליהם לחץ.

קרינה בלתי מייננת - שאלות שמשמעותם חיים ומוות

בס"ד

27.11.2016

כ"ו חשון תשע"ז

   לכ' פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת מרכז תנודע, שלום רב.

   מביא לפניך את תגובתי לתשובת משרד הג"ס, היות ונושא זה הנוגע ישירות לתחום פעילותך הציבורי. תודה וברכה.

לכב' מר גיל כהן

ראש תחום קרינה בלתי מייננת, המשרד להגנת הסביבה

שלום רב.

הנדון: פנייתי לשר להגנת הסביבה בנושא קרינה בלתי מייננת

(פנייתי לשר להגנת הסביבה מיום 30.9.2016)

  קיבלתי את תשובתך המפורטת על פנייתי לשר להגנת הסביבה, אך לצערי נשארו כמה שאלות ללא מענה:

1.        כתבת לי כך: "בהתאם לעקרון הזהירות המונעת הקבוע בחוק הקרינה.... הספים המומלצים ע"י המשרד נקבעו כך שבאזורים המאוכלסים החשיפה לקרינה לא יעלו על עשירית מסף החשיפה הבריאותי אשר נקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי". גם בפרסומי המשרד להגנת הסביבה נאמר, כי "הסף הבריאותי שנקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה, מבוסס על המלצות הוועדה להגנה מפני קרינה בלתי מייננת "(ICNIRP) . (וועדה זו הינה גוף מייעץ של ארגון הבריאות העולמי).

שאלתי היא: הרי אף גורם לא הגדיר את סף החשיפה של ארגון הבריאות העולמי בתור "סף בריאותי". אינני יודע למה ומי בישראל כינה אותו כך, אבל גם במסמכי הוועדה (ICNIRP) עצמה, נאמר במפורש, כי בקרינה בתדר גבוה (סלולר-אלחוטי-רדיו-מיקרוגל) גם התקן וגם מקדמי הביטחון מבוססים על אפקט חום בלבד, ובחשיפה אקוטית בלבד! סף בריאותי אמור מעצם הגדרתו להגן על הבריאות.  כינוי ה'סף' של ארגון הבריאות העולמי וועדת  ICNIRP כ-"הסף הבריאותי" הינו גנבת דעת והונאה. אין בין הרמות המומלצות על ידם לבין  בריאות דבר וחצי דבר. זהו סף המבטיח שלא תהיה סכנת חיים מיידית בלבד בחשיפת קצרת זמן, ואינו לוקח בחשבון שום השפעות ביולוגיות מלבד חימום. 

   כיוון שהגדרת סף זה כ'סף בריאותי' משוללת יסוד מה טעם לגזור ממנו 10 אחוזים ולהסתמך על כך בתור הצדקה לחשיפת הציבור לקרינה מסוכנת? אנחנו מכירים גם את דו"ח ה- bioinitiative  שקבע ע"פ מחקרים רבים מאוד, כי השפעות ביולוגיות  מתחילות  ברמות נמוכות פי אלפים מהתקן התרמי (החומני). (אני אפילו לא מזכיר כאן כי חלק מהחברים בועדת  ICNIRP עובדים ומושפעים מתעשייה האלקטרוניקה, חשמל וסלולר. לועדה זו אין תוקף משפטי, והיא  אינה כפופה לשום גורם ציבורי או  מדעי).

2.            כתבת לי כך: " בדיקה שנערכה לצורך הורדת ספי החשיפה העלתה כי לא ניתן להוריד את הספים בשל שידורי רדיו בתדרי ה- AM הפועלים בהספקי שידור גבוהים מאוד. השימוש בתדרי ה – AM הוא בעיקר לשעות חירום בלבד ולצרכים ביטחוניים (בעתות חירום תדרי רדיו AM נקלטים במקלטים, בניגוד לרדיו  FM, ולכן יש לשמור את המערך דולק). במידה ולא יהיה שימוש במוקדי שידור הפועלים בתדרי ה - AM או שיותר השידור בשעת חירום בלבד, ניתן יהיה להוריד את ספי החשיפה לקרינה בלתי מייננת".

שאלתי היא: מדוע לא נחריג את שידור ה-AM, ונאפשר רמות גבוהות בעת חירום ורמות נמוכות בעת שגרה ?

     (מערך ה- AM הינו באחריות שר התקשורת, אך סוגיית סגירתו לא נבחנה כבר שנים. הפעם האחרונה שבה ביקש משרד התקשורת את דעתו המקצועית של פיקוד העורף בנושא היתה לפני שמונה שנים. פיקוד העורף מסר בתגובה כי אכן הנושא לא נבחן זמן ארוך, וכי "תדר AM הוא תדר אזרחי המשמש לגל שקט בעתות חירום ואינו באחריות צה"ל. הטענות ייבדקו מול הגורמים הרלוונטיים".)

3.        כתבת לי כך: " בכל הקשור להשפעות הבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות הוקם בישראל במימון המשרד ומשרד המדע מרכז ,"תנודע". המרכז פועל לאיסוף וריכוז הידע המדעי הנצבר בתחום הקרינה הבלתי מייננת, ומסייע למשרד לקביעת מדיניות בכל הקשור השפעות הבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות".

שאלתי היא: הרי גם פרופ' סיגל סדצקי העומדת בראש מכון תנודע, הצהירה, שהתקן מגן רק מפני השפעות חימום (ולא מפני מחלות, למשל), וכמו כן, שהתקן הינו שרירותי. (להלן הצהרתה: https://youtu.be/dGq28278Pt0).  אם כך, בוודאי שאין הצדקה לחשוף את הציבור לקרינה מסוכנת בחסות תקן שכזה.

   כיום, פריסה נוספת של אנטנות סלולריות ומוקדי שידור מבוצעת בדרך כלל כדי לאפשר יותר תעבורה (סרטוני וידאו בסלולר, למשל) ולשם התעשרותם של החברות הסלולריות,  ולא כדי לשפר קליטה. (שליטה בטלפון סלולרי יכולה להתבצע ברמת קרינה נמוכה פי מיליון מהקיימת היום). כמו כן ניתן לשפר קליטה על ידי שימוש באנטנות קטנות (בהספקי שידור של עשרות וואט) בתוך ערים. המצב הנהוג היום בו נפרסות אנטנות בעלות הספק גבוה  ברחבי העיר מביא לעלייה נוספת בחשיפה הכללית של כלל האזרחים 24 שעות ביממה, ובמיוחד אצל אלה המתגוררים בסמוך או מול לאנטנות סלולריות.

   אגב, גם פרופ'  סטיליאן גלברג (ראש מדור קרינה במשרד להגנת הסביבה) מודה  שתקן הקרינה מגן רק מפני השפעות חימום. להלן הצהרתו: https://youtu.be/Dlys4SETT3s

4.         הבאת לי דוגמאות ממדינות שבהן תקן הקרינה גבוה מזה שקיים בישראל.

שאלתי היא: האם לא כדאי לקחת דוגמה דווקא ממדינות שאימצו תקני-קרינה מחמירים יותר? מדינות אלו נקטו בצעד זה לאחר דיונים ממושכים לאור חוות דעת של מדענים בכירים בדבר סכנות הקרינה, למרות לחץ הלובי הסלולרי. מועצת אירופה השותפה לחששות אלו (הממליצה להוריד את תקן הקרינה לאלפית ממה שקיים בישראל) היא לא גורם שניתן להתעלם ממנו. הקרינה נקשרת במחקרים למחלות קשות הזורעות סבל ואף מוות (גידולים סרטניים, מחלות לב וכלי דם, מחלות ניוון עצבי, מומים מולדים, בעיות פריון, הפרעות התנהגות ועוד ועוד. (באם תבקש - אשלח לך מבחר מחקרים). גם אם נתייחס רק להיבט הכלכלי של אותן מחלות – מדובר במיליארדים רבים מאוד.

                                                                               מחכה לתשובתך

                                                                              בברכה מני בן אריה

                                                                                

       מכותבים למכתב זה המכובדים הבאים:

       

מ"מ שר התקשורת, רוה"מ בנימין נתניהו sar@moc.gov.il

  מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר mancalmoc@moc.gov.il

  מ"מ השר להגנת הסביבה, זאב אלקין  sar@sviva.gov.il

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר Yisrael@sviva.gov.il

  שר הבריאות יעקב ליצמן  ylitzman@knesset.gov.il

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות mankal@moh.health.gov.il

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות, משרד הבריאות, פקס. 02-6233058

פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת מרכז 'תנודע' siegals@gertner.health.gov.il

 

     חברי כנסת:                     

1.      יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל ecabel@knesset.gov.il

2.      ח"כ נאוה בוקר  nboker@knesset.gov.il

3.      ח"כ דוד ביטן dbitan@knesset.gov.il

4.      ח"כ דב חנין dhanin@knesset.gov.il

5.      ח"כ יוסי יונה yosefyo@knesset.gov.il

6.      יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב umaklev@knesset.gov.il

7.      ח"כ חיים ילין haimj@knesset.gov.il

8.      ח"כ יעקב פרי ypery@knesset.gov.il

9.      יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ דוד אמסלם davidam@knesset.gov.il

10.  ח" ח"כ תמר זנדברג tzandberg@knesset.gov.il

11.  ח"כ יעל כהן פארן YaelParan@Knesset.Gov.il

12.  ח"כ בצלאל סמוטריץ bezalels@knesset.gov.il

13.  יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט ח"כ יעקב מרגי ymargi@knesset.gov.il

14.  ח"כ איציק שמולי ishmuli@knesset.gov.il

15.  יו"ר ועדת העבודה הרוחה והבריאות ח"כ אלי אלאלוף elalouf@knesset.gov.il

16.  ח"כ אורלי לוי-אבקסיס olevy@knesset.gov.il

17.  יו"ר הועדה המיוחדת לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא ביטון yifatsh@knesset.gov.il

18.  יו"ר הועדה המיוחדת לפניות הציבור ח"כ ישראל אייכלר ieichler@knesset.gov.il

19.  ח"כ יהודה יהושע גליק yglick@knesset.gov.il

20.  ח"כ קסניה סבטלובה ksenias@knesset.gov.il

21.  ח"כ שלי יחימוביץ' syechimovich@knesset.gov.il

22.  ח"כ מיקי רוזנטל mrosenthal@knesset.gov.il

23.  ח"כ סתיו שפיר sshaffir@knesset.gov.il