יום חמישי, 29 בינואר 2015

איך הפכתי לרגיש לקרינה .... והאם זה יכול לקרות גם לך ? (פרק ראשון)



איך הפכתי לרגיש לקרינה .... והאם זה יכול לקרות גם לך ?  (פרק ראשון)

   לפני כ- 4 שנים ערכנו שיפוץ בבית. במהלך העבודות,  הקפדתי  להרחיק שקעים חשמליים, ומעבר של צנרת  חשמלית  בקירות, בסמוך למקומות שינה. עבר עלינו  חודש שלם של מתח ופעילות. המון טלפונים (פלאפונים !) ותיאומים. אחרי חודש – אני מרגיש תחושת לחץ מוזרה  ברקות. סוג של תחושה עמומה, שלא נעלמת. נדלק לי אור אדום. הבנתי שהגזמתי בשימוש  בסלולרי, וקיבלתי "מנת יתר". התחלתי לדבר רק עם אוזניה או דיבורית. עבר הזמן – כבה האור האדום.
   לפני חצי שנה הופיעו כאבי אוזנים קלים - משהו לא ברור. שהלך והתחזק. הייתי אמור לנסוע ללונדון בקיץ, ולא רציתי לחפש רופא אף אוזן וגרון בעיר זרה. הזמנתי תור בקופת חולים...ורופא האוזניים אמר לי, שמבחינתו – אין לי שום דבר. אולי כדאי לברר בתחום אחר. שמחתי מאוד.
   טסתי ללונדון. בטיסה בגובה רב – הקרינה הקוסמית מקרינה אותנו פי 500 מאשר על פני כדור הארץ. טיסה לניו יורק, למשל, שוות ערך ל-4 צילומי רנטגן. רגע, מה אתם נבהלים? אם אתם ישנים בממ"ד, דעו לכם שהקרינה הנפלטת מהבטון שבקירות – שוות ערך ל- 30 צילומי רנטגן  בשנה. הסיבה היא, שמערבבים במלט אפר של פחם מתחנות הכוח. כיום, כנראה, מוסיפים את זה גם כתחליף חלקי לחול היקר. קראתי את זה בכתבתה של  נטע אחיטוב מה-28.02.2013  בהארץ  (קישור: http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576). הבעייתיות של בנייה בחומרים הפולטים קרינה ברמה גבוהה יחסית הובנה כבר לפני מספר שנים, כשהחל שימוש נרחב באפר פחם לבנייה. אפר פחם, שהוא תוצר של תחנות הכוח, תורם ללכידות, לחוזק ולעמידות תערובת הבטון.  אפר הפחם פולט קרינה מייננת בשיעורים גבוהים יחסית, ולכן אסור להכניס כמות גדולה מדי ממנו למוצרי הבנייה.
    בחזרה ללונדון. נסענו ברכבת התחתית (מאיצה כמו טיל בליסטי. יעילה ומדהימה) עם כל האנגלים המנומסים והאדיבים. כולם שקועים בעצמם או בפלאפונים. (לא ידעתי  אז, שפלאפון ורכבת – לא נוסעים יחד)....התאכסנו במלון דירות ... בחדר שלנו לא היה ווי פיי, אבל בחדר הסמוך – היה. כששהיתי שם, הרגשתי כאב קל באוזניים..... אמרו לי שזה לא יכול להיות.
   נסענו בדרכים .... ולאחר זמן, אמרתי: "עוד 200  מטר אנחנו מתקרבים לתורן של אנטנות סלולריות...", וכך היה. בכל פעם חזיתי מתי אנחנו מתקרבים לאנטנות, ואפילו באיזה כיוון.לא בכל הפעמים צדקתי. הפכנו את זה למעיין משחק ניחושים. לא הייתי בטוח אם אני באמת מרגיש את זה, או שאני מדמיין.
   חזרנו לארץ. כאבי האוזניים הפכו לכאבי ראש קלים, במיוחד בעבודה. בבית – הפסקתי לאכול בסלון. הרגשתי הפרעה כלשהי. הייתי אוכל במטבח, בעמידה. לא ידעתי מה לעשות. בא כביש 6 – והציל אותי, ומעשה שהיה, כך היה.
   יום אחד אני נוסע מטעם העבודה לאשדוד.... ובחזרה  לצפון. כל הדרך ניווטנו עם וויז, כיאה וכיאות לבני תרבות המערב בעידן ה- 2000. הגענו לפקק ארוך ולאחר זמן... - התגלה לי האור. בכל פעם שהשיירה זחלה ועמדנו ליד תורן של אנטנות סלולריות – הרגשתי לחץ בתוך הראש, בחלק הפנימי של האוזניים. פתאום הבנתי מה שורש הכאב. עדיין לא היה לי פתרון.
   חשבתי וחשבתי מה לעשות. בעבודה, לקחתי רדיד אלומיניום, מעכתי אותו על כדור-רגל, ובניתי קסדה. ריפדתי אותה, וחבשתי אותה על הראש. אנשים הסתכלו עלי כאילו הרגע ירדתי מחללית. אחרי יומיים התרגלו. לא עזר. בניתי קסדה מרשת ברזל עדינה. לא עזר. (אגב, הרעיונות האלו הם לא רעים). בדקתי באינטרנט. פתאום ראיתי, שיש מישהו שמוכר כובע נגד קרינה. (עמיר בורנשטיין מייסד האתר "ללא קרינה בשבילך). עמיר אמר לי שכדאי לקבל הדרכה, היות והכובע מיועד לרגישים לקרינה, וכדאי לברר מה מצבי, ואיך להשתמש בכובע. נסעתי אליו, וגיליתי עולם חדש. למדתי המון. התברר לי שאני רגיש לקרינה בדרגה קלה. הבנתי שקיים ידע רב ועצום בנושא, שלא ידעתי עליו מאומה. שכרתי מד קרינה, וחזרתי לצפון בהתרגשות עצומה.

                                                                                       -  המשך יבוא -
                                    
                                           עוד בנושא קרינה, תוכלו למצוא בבלוג שלי:http://readrad.blogspot.co.il



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה